ילדים משחקים
צילום: shutterstock

מערכות חימום תת רצפתיות – מה יותר משתלם: על בסיס מים או חשמל?

מערכות חימום תת רצפתיות מהוות מוצר מבוקש מאוד בישראל, הודות לכך שהן מאפשרות הפצת חום נעימה במיוחד במידה שווה בכל רחבי הבית, ומשפרות משמעותית את איכות החיים

ניתן לחלק את מערכות החימום התת רצפתיות לשני סוגים עיקריים: אלו שמבוססות על גופי חימום חשמליים, ולעומתן מערכות מים שמופעלות על ידי משאבות חום. במאמר הבא נסקור את הבדלים בין שתי המערכת מבחינת כדאיות כלכלית וטכנולוגית ותצרוכת האנרגיה בטווח הארוך.

ההבדלים הטכנולוגיים בין מערכות חשמל ומים

מערכות חימום תת רצפתיות חשמליות, פועלות באמצעות גופי חימום חשמליים המונחים מתחת לריצוף או לפרקט, על מנת לחמם את כל חלקי הבית.

הטמפרטורה הרצויה מווסתת באמצעות בקרי אקלים הפועלים באופן רציף לאורך כל שעות היממה, בעוד שהחום המופץ עולה באופן טבעי מעלה, ושומר על חמימות אחידה ויציבה בחללי הבית השונים.

לעומת זאת,  מערכות חימום תת רצפתיות על בסיס מים, פועלות באמצעות מים חמים המוזרמים כל העת במעגל סגור בצינורות שמפוזרים מתחת לרצפה.

טמפרטורת המים במערכות אלו מווסתת על ידי תרמוסטט מרכזי, ונשלטת בכל שעות היממה על ידי בני הבית, וגם הן יוצרות חימום אחיד ונעים שמתפזר באופן שווה בין החללים השונים במבנה. 

בחימום תת רצפתי החום עולה מעלה, ושומר על חמימות אחידה, מווסתת ויציבה בחללי הבית השונים.

עלויות ההתקנה והמוצרים

מערכת חימום תת רצפתית על בסיס מים ומשאבות חום, יקרה יותר, כמעט פי שניים, ביחס למערכת על בסיס חשמל.

זאת היות והיא מורכבת מאביזרים יקרים, בעלי עמידות מצוינת בפני בלאי ושינויי טמפרטורות תכופים, כמו גם בפני שחיקה ואבנית.

ההנחה הרווחת היא שמערכת חימום תת רצפתית על בסיס מים מחזירה את ההשקעה עם השנים, בתוך טווח זמן שנע בין 3-4 חורפים, בתלות בגודל הבית והאזור בו הוא ממקום בארץ.

עלויות ההתקנה והמוצר הגבוהות יותר במערכות חימום תת רצפתיות על בסיס מים, מתקזזות עם תצרוכת האנרגיה הנמוכה משמעותית ביחס למערכות החשמליות.

במידה וישנה צנרת חימום קיימת אשר מופעלת עי אנרגית סולר, גז או אחרת – ניתן להסב אותן ולנצלן לשימושה של מערכת החימום על בסיס משאבת חום.

במידה וישנה צנרת קיימת של סולר או גז ניתן להסב אותה לשימושה של מערכת החימום על בסיס מים.

אחזקה שוטפת: תצרוכת החשמל, תיקונים ואחריות

על מנת להבין את היקפי עלויות האחזקה השוטפת, שוחחנו עם אורן כספי, מחברת כספי מערכות חימום.

אורן מסביר לנו שעלויותיהן המשוערות של הוצאות האחזקה במערכת חימום תת-רצפתיות, נאמדות בסכום של 500-400 לחודש הפעלה רציפה, לבית של כ 100 מר, ובהתאמה לבית גדול יותר.

מבחינת תצרוכת החשמל, שני הסוגים של מערכות החימום התת רצפתיות מיישמים את עיקרון שימור האנרגיה, ופועלים תוך ניצול מרבי של תכונות הבידוד בבית.

בנוסף, ההערכה היא ששני סוגי המערכות פועלות בטווח של כמה שעות במהלך יממה מלאה, הודות לבקרת האקלים המובנית בהן.

מערכות חימום תת רצפתי מבוססות מים ומשאבות חום, צורכות כ 25% חשמל בלבד, ביחס למערכות החשמליות, הפועלות עם גופי חימום חשמליים.

עלות החימום המדויקת מושפעת מהספק המשאבה, מספר שעות פעילות ממוצעת ביממה, טמפרטורת החימום הרצויה לדיירי הבית כמו גם מרמת והבידוד, המשפיעה על קצב איבוד החום, מגובה החלל הפנימי, ומיקום גיאוגרפי של הבית.

 

אז כמה עולה לחמם את הבית לעונה?

לדברי אורן, כשמשקללים את הנתונים השונים, ההערכה המשוערת עומדת על חודשית של 800-1000 שח לחימום בית בשטח של 200 מ"ר, במערכות חימום על בסיס מים, לעומת כ-4000 שח לחודש במקרה של מערכת חשמלית.

קיראו עוד ב"בארץ"

מבחינת השירות, מערכות חימום תת רצפתיות על בסיס מים מבית כספי מערכת חימום, מגיעות עם אחריות מלאה לשלוש שנים, שתקפה גם למשאבות החום המותקנות בהן.

חימום רצפתי על מים יעלה כ-2100₪ לחודש לבית של 200 מ"ר – לעומת 3000₪ במערכת חשמלית.

הפן האקולוגי

לדברי אורן, מערכות חימום תת רצפתיות על בסיס מים ומשאבות חום, נחשבות לירוקות ואקולוגיות, הודות לכך שהן חסכניות בתצרוכת האנרגיה, אינן מזהמות הרבה פחות את האוויר וידידותיות לסביבה.

בתקופתנו, בה המגמה הירוקה משפיעה הן על המגזר העסקי וענפי התעשייה השונים והן על הצרכן הפרטי, לאור שינויי האקלים הגלובליים המדאיגים שכולנו עדים להם – מדובר בקריטריון בעל חשיבות עצומה.

 

הפן הבריאותי

כל מערכת החימום התת רצפתי מאפשרות הקרנת חום שאינו מייבש, בשונה ממזגנים ושיטות חימום אחרות, מסביר לנו אורן, מה שמהווה יתרון בריאותי חשוב לכלל האוכלוסייה ובפרט לילדים ולאנשים הסובלים מנטייה לבעיות נשימה ולאסטמה.

בנוסף, חשוב להיות מודעים לכך, שמערכות חימום תת רצפתי חשמליות פולטות קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת.

קרינה זו אמנם עומדת בתקן המרבי, אך אם מצרפים אותה לזו שנפלטת מיתר מכשירי החשמל בבית, כמו טלפונים ניידים, מתקני ויי-פיי, טלוויזיות, מכשירי מיקרוגל ועוד – מגיעים לערכים שעלולים להיות גבוהים למדיי.

לעומת זאת, מערכות חימום על בסיס מים אינן פולטות קרינה כלל, והן נחשבות לבטוחות לחלוטין מבחינה בריאותית.

חימום רצפתי על בסיס מים אינו פולט קרינה כלל, ונחשב לבטיחותי לחלוטין מבחינה בריאותית.

השוואה למערכות חימום אחרות

מחיר הפעלתה של מערכת חימום תת רצפתי על בסיס מים דומה מאוד לזה של הפעלת מזגן באותו אזור חימום.

כמובן שמערכת חימום תת רצפתי מעניקה חום שאינו מייבש, ולכן גם איכותי ובריא יותר מאוויר המזגנים החם והיבש.

זאת ועוד: החימום התת רצפתי יעיל יותר במקרים של טמפרטורות נמוכות במיוחד, שהמזגן לא תמיד מצליח להתמודד עמן (ולכן המערכת התת רצפתיות פופולאריות כל כך בארצות אירופה ובמדינות קרות נוספות).

לעומת זאת, החימום באמצעות רדיאטור יקר הרבה יותר (1.1-1.37 ₪ לשעה לחימום חדר קטן), מהירות החימום שלו איטית באופן משמעותי והוא מצריך מקום אחסון בעונות בהן אינו נמצא בשימוש.

עלויות ההסקה בקמין עץ מגיעות לכ-600-1200 ₪ לחודש.

קמיני גז ונפט יקרים אף הם.

 

לסיכום – ההבדלים בין עלויות התפעול ותצרוכת החשמל של אמצעי החימום השונים מגיעות לסכומים בלתי מבוטלים, ובין אם מדובר בחימום לבית פרטי או לעסק – כדאי מאוד לבחון היטב את הפרמטרים השונים לפני שמשקיעים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.