מערכות חימום תת רצפתיות – מה יותר משתלם: על בסיס מים או חשמל?

מערכות חימום תת רצפתיות מהוות מוצר מבוקש מאוד בישראל, הודות לכך שהן מאפשרות הפצת חום נעימה במיוחד במידה שווה בכל רחבי הבית, ומשפרות משמעותית את איכות החיים

ניתן לחלק את מערכות החימום התת רצפתיות לשני סוגים עיקריים: אלו שמבוססות על גופי חימום חשמליים, ולעומתן מערכות מים שמופעלות על ידי משאבות חום. במאמר הבא נסקור את הבדלים בין שתי המערכת מבחינת כדאיות כלכלית וטכנולוגית ותצרוכת האנרגיה בטווח הארוך.

ההבדלים הטכנולוגיים בין מערכות חשמל ומים

מערכות חימום תת רצפתיות חשמליות, פועלות באמצעות גופי חימום חשמליים המונחים מתחת לריצוף או לפרקט, על מנת לחמם את כל חלקי הבית.

הטמפרטורה הרצויה מווסתת באמצעות בקרי אקלים הפועלים באופן רציף לאורך כל שעות היממה, בעוד שהחום המופץ עולה באופן טבעי מעלה, ושומר על חמימות אחידה ויציבה בחללי הבית השונים.

לעומת זאת,  מערכות חימום תת רצפתיות על בסיס מים, פועלות באמצעות מים חמים המוזרמים כל העת במעגל סגור בצינורות שמפוזרים מתחת לרצפה.

טמפרטורת המים במערכות אלו מווסתת על ידי תרמוסטט מרכזי, ונשלטת בכל שעות היממה על ידי בני הבית, וגם הן יוצרות חימום אחיד ונעים שמתפזר באופן שווה בין החללים השונים במבנה. 

בחימום תת רצפתי החום עולה מעלה, ושומר על חמימות אחידה, מווסתת ויציבה בחללי הבית השונים.

עלויות ההתקנה והמוצרים

מערכת חימום תת רצפתית על בסיס מים ומשאבות חום, יקרה יותר, כמעט פי שניים, ביחס למערכת על בסיס חשמל.

זאת היות והיא מורכבת מאביזרים יקרים, בעלי עמידות מצוינת בפני בלאי ושינויי טמפרטורות תכופים, כמו גם בפני שחיקה ואבנית.

ההנחה הרווחת היא שמערכת חימום תת רצפתית על בסיס מים מחזירה את ההשקעה עם השנים, בתוך טווח זמן שנע בין 3-4 חורפים, בתלות בגודל הבית והאזור בו הוא ממקום בארץ.

עלויות ההתקנה והמוצר הגבוהות יותר במערכות חימום תת רצפתיות על בסיס מים, מתקזזות עם תצרוכת האנרגיה הנמוכה משמעותית ביחס למערכות החשמליות.

במידה וישנה צנרת חימום קיימת אשר מופעלת עי אנרגית סולר, גז או אחרת – ניתן להסב אותן ולנצלן לשימושה של מערכת החימום על בסיס משאבת חום.

במידה וישנה צנרת קיימת של סולר או גז ניתן להסב אותה לשימושה של מערכת החימום על בסיס מים.

אחזקה שוטפת: תצרוכת החשמל, תיקונים ואחריות

על מנת להבין את היקפי עלויות האחזקה השוטפת, שוחחנו עם אורן כספי, מחברת כספי מערכות חימום.

אורן מסביר לנו שעלויותיהן המשוערות של הוצאות האחזקה במערכת חימום תת-רצפתיות, נאמדות בסכום של 500-400 לחודש הפעלה רציפה, לבית של כ 100 מר, ובהתאמה לבית גדול יותר.

קיראו עוד ב"בארץ"

מבחינת תצרוכת החשמל, שני הסוגים של מערכות החימום התת רצפתיות מיישמים את עיקרון שימור האנרגיה, ופועלים תוך ניצול מרבי של תכונות הבידוד בבית.

בנוסף, ההערכה היא ששני סוגי המערכות פועלות בטווח של כמה שעות במהלך יממה מלאה, הודות לבקרת האקלים המובנית בהן.

מערכות חימום תת רצפתי מבוססות מים ומשאבות חום, צורכות כ 25% חשמל בלבד, ביחס למערכות החשמליות, הפועלות עם גופי חימום חשמליים.

עלות החימום המדויקת מושפעת מהספק המשאבה, מספר שעות פעילות ממוצעת ביממה, טמפרטורת החימום הרצויה לדיירי הבית כמו גם מרמת והבידוד, המשפיעה על קצב איבוד החום, מגובה החלל הפנימי, ומיקום גיאוגרפי של הבית.

 

אז כמה עולה לחמם את הבית לעונה?

לדברי אורן, כשמשקללים את הנתונים השונים, ההערכה המשוערת עומדת על חודשית של 800-1000 שח לחימום בית בשטח של 200 מ"ר, במערכות חימום על בסיס מים, לעומת כ-4000 שח לחודש במקרה של מערכת חשמלית.

מבחינת השירות, מערכות חימום תת רצפתיות על בסיס מים מבית כספי מערכת חימום, מגיעות עם אחריות מלאה לשלוש שנים, שתקפה גם למשאבות החום המותקנות בהן.

חימום רצפתי על מים יעלה כ-2100₪ לחודש לבית של 200 מ"ר – לעומת 3000₪ במערכת חשמלית.

הפן האקולוגי

לדברי אורן, מערכות חימום תת רצפתיות על בסיס מים ומשאבות חום, נחשבות לירוקות ואקולוגיות, הודות לכך שהן חסכניות בתצרוכת האנרגיה, אינן מזהמות הרבה פחות את האוויר וידידותיות לסביבה.

בתקופתנו, בה המגמה הירוקה משפיעה הן על המגזר העסקי וענפי התעשייה השונים והן על הצרכן הפרטי, לאור שינויי האקלים הגלובליים המדאיגים שכולנו עדים להם – מדובר בקריטריון בעל חשיבות עצומה.

 

הפן הבריאותי

כל מערכת החימום התת רצפתי מאפשרות הקרנת חום שאינו מייבש, בשונה ממזגנים ושיטות חימום אחרות, מסביר לנו אורן, מה שמהווה יתרון בריאותי חשוב לכלל האוכלוסייה ובפרט לילדים ולאנשים הסובלים מנטייה לבעיות נשימה ולאסטמה.

בנוסף, חשוב להיות מודעים לכך, שמערכות חימום תת רצפתי חשמליות פולטות קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת.

קרינה זו אמנם עומדת בתקן המרבי, אך אם מצרפים אותה לזו שנפלטת מיתר מכשירי החשמל בבית, כמו טלפונים ניידים, מתקני ויי-פיי, טלוויזיות, מכשירי מיקרוגל ועוד – מגיעים לערכים שעלולים להיות גבוהים למדיי.

לעומת זאת, מערכות חימום על בסיס מים אינן פולטות קרינה כלל, והן נחשבות לבטוחות לחלוטין מבחינה בריאותית.

חימום רצפתי על בסיס מים אינו פולט קרינה כלל, ונחשב לבטיחותי לחלוטין מבחינה בריאותית.

השוואה למערכות חימום אחרות

מחיר הפעלתה של מערכת חימום תת רצפתי על בסיס מים דומה מאוד לזה של הפעלת מזגן באותו אזור חימום.

כמובן שמערכת חימום תת רצפתי מעניקה חום שאינו מייבש, ולכן גם איכותי ובריא יותר מאוויר המזגנים החם והיבש.

זאת ועוד: החימום התת רצפתי יעיל יותר במקרים של טמפרטורות נמוכות במיוחד, שהמזגן לא תמיד מצליח להתמודד עמן (ולכן המערכת התת רצפתיות פופולאריות כל כך בארצות אירופה ובמדינות קרות נוספות).

לעומת זאת, החימום באמצעות רדיאטור יקר הרבה יותר (1.1-1.37 ₪ לשעה לחימום חדר קטן), מהירות החימום שלו איטית באופן משמעותי והוא מצריך מקום אחסון בעונות בהן אינו נמצא בשימוש.

עלויות ההסקה בקמין עץ מגיעות לכ-600-1200 ₪ לחודש.

קמיני גז ונפט יקרים אף הם.

 

לסיכום – ההבדלים בין עלויות התפעול ותצרוכת החשמל של אמצעי החימום השונים מגיעות לסכומים בלתי מבוטלים, ובין אם מדובר בחימום לבית פרטי או לעסק – כדאי מאוד לבחון היטב את הפרמטרים השונים לפני שמשקיעים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

רשות המסים
צילום: רשות המסים
פרשנות

גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?

רשות המסים השיקה מחדש את נוהל הגילוי מרצון במטרה להחזיר מיליארדים לקופת המדינה ולאפשר לנישומים להסדיר חובות עבר בלי הליך פלילי; טיעונים בעד ונגד, והאם ביטול האנונימיות הוא שגרם לתכנית הנוכחית להיות פחות אטרקטיבית?


צלי אהרון |

גילוי מרצון חזר, והפעם עם פנים חדשות. רשות המסים הכריזה אמש על השקת הנוהל מחדש, שמאפשר לנישומים לדווח על הכנסות או נכסים שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב ולקבל חסינות מהליך פלילי. להרחבה ראו כאן - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי. הרעיון הוא די פשוט: מי שיבוא מרצונו ויסדיר את חובו, לא יועמד לדין. אבל השאלה המתבקשת היא האם מדובר בהזדמנות אמיתית או בתוכנית שתרתיע יותר מאשר היא תעודד, בעיקר כי מדובר בבקשה שמית ולא אנונימית כפי שהיה בעבר.  

תחשבו על התרחיש הבא - מגיע נישום וחושף את הרווחים שלון בחו"ל מקריפטו. אומר לו פקיד השומה, תשלם X, לנישום אין אפשרות לערער או לחזור בו מהחשיפה. הוא יכול לנסות לשכנע את פקיד השומה שהמס גבוה מדי, אבל אין לו אפשרות לסגת, כי אפשר להשתמש במידע שנחשף, ואז גם החבות הפלילית קיימת. כלומר, זו דרך חד כיוונית, אי אפשר להתחרט, והנישומים "בידיים" של פקידי השומה.  קחו גם בחשבון שאם מדובר בקריפטו צריך להביא אסמכתאות כדי לנתח את הרווחים על פני השנים - לרבים אין את המידע הזה ולא תמיד ניתן להשיגו, וגם  שבינתיים אין הקלות של הצמדה וריבית. אז המוטיבציה לגלות על הון בחו"ל וגם בארץ (לרבות מכר דירה) לא מאוד גדולה, אבל יש גם יתרונות ללקוחות ובעיקר הידיעה שלא מחפשים ולא רודפים אחריהם. הם יכולים לישון טוב בלילה.   


המדינה צריכה כסף - אולי יהיו הקלות בגילוי מרצון בהמשך

המדינה נמצאת בתקופה של הוצאות כבדות: מלחמה ארוכה, התחייבויות תקציביות ותשלומים הולכים ותופחים. גילוי מרצון נותן לממשלה דרך מהירה להכניס מיליארדים לקופת המדינה מבלי להטיל מיסים חדשים על כלל הציבור (כפי שעשתה עם המס על הרווחים הכלואים). מצד שני, גם לנישומים יש כאן רווח ברור: מי שמחזיק הכנסות לא מדווחות יכול להסדיר את מעמדו, לשלם את חוב המס ולדעת שהוא 'נקי' משפטית ולישון טוב בלילה. העובדה שבקשה שלא תאושר לא תשמש נגד הפונה בהליך אזרחי או פלילי מחזקת את הביטחון. כלומר, המידע שנמסר לא יכול לשמש לרעתו, אלא אם הגיע לרשות בדרכים אחרות, או וכאן כאמור הבעיה - אם הנישום לא הסכים לשומה, ואז הכל נפתח מחדש. רשות המסים לא חשבה כנראה על הנקודה הזו עד הסוף, ויש סיכוי שתוך כדי תנועה היא תפתור אותה לטובת הנישומים. זה כנראה גם תלוי בהיענות, אם ההיענות תהיה מאכזבת, ינסו לתת עוד צ'ופרים ללקוחות. . 

בפועל, חשוב לזכור שהודעת הרשות עוד מציינת כי היא "תוכל לעשות שימוש בכל מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון שהגיע אליה בדרך אחרת, או במקרים שבהם לא שולם המס או שהבקשה לא נעשתה בתום לב, או הוסתר חלק מהמידע הרלוונטי". .

הטענות נגד ההליך ברמת המאקרו הן שלא ניתן לתת פרסם למעלימי רווחים והכנסות. העלמתם מס, זו עבירה פלילית, למה צריך ללכת לקראתכם? מבחינת הנישומים, סיכוי טוב שהם לא ירוצו להצהיר. הנוהל החדש פחות אטרקטיבי מהקודמים. הסיבה העיקרית היא ביטול האפשרות להליך אנונימי: בעבר נישומים יכלו לבדוק את מצבם בלי לחשוף זהות, ורק אחר כך להחליט אם להתקדם. כעת הכול גלוי מההתחלה - מה שעלול להרתיע רבים. מעבר לכך, הנוהל הנוכחי לא מבטל באופן אוטומטי קנסות, הצמדות וריביות. כך נוצר מצב שבו חוב ישן יכול לתפוח פי כמה. לדוגמה, נישום שלא דיווח על הכנסה של 100 אלף שקל ב־2015 היה משלם אז כ-35 אלף שקל מס. היום, במסגרת הנוהל, הוא עלול למצוא את עצמו מחויב ביותר מ-70 אלף שקל - אחרי ריבית, הצמדה וקנס גרעון. ומכאן עולה השאלה: העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון? צריך לסייג ולהגיד שבעבר במסגרת גילוי מרצון לא היה צורך לשלם מס גירעון ונראה שבסופו של דבר כך יהיה גם הפעם, אבל זה לא סגור.