נפתלי בנט
צילום: יח"צ

דיווח ראשוני: הליכוד עלה ל-36 מנדטים, הימין החדש בחוץ

לא סופי: הימין החדש נותר בחוץ בשל מאות קולות. אין שינוי במפת הגושים
מערכת Bizportal | (4)

התוצאות הסופיות טרם פורסמו, אולם קיימת הערכה כי מפלגת הימין החדש של איילת שקד ונפתלי בנט לא עברה את אחוז החסימה. עוד עולה מהדיווחים כי מפלגת הליכוד עלתה ל-36 מנדטים, ובמקביל יהדות התורה ירדה ל-7 מנדטים.

משעות הבוקר מפלגת הימין החדש בראשות נפתלי בנט ואיילת שקד מתנדנדת סביב אחוז החסימה. לפי הנתונים המפלגה עברה את אחוז החסימה, שנקבע על 3.25%, אך לפתע ועדת הבחירות דיווחה כי חל שינוי במספר הקולות - כך שבפועל המפלגה לא עברה.

"לא מוותרים על אף קול כל עוד יש סיכוי. נקבל כל החלטה של הבוחר, רק אחרי שנדע שנלחמנו עד הסוף" אמר בנט והוסיף: "אל תיפול רוחכם. מנהיגות נבחנת ברגעים קשים, לא כשקל. יש לנו סבלנות, אמונה גדולה ועצבים מברזל. אנחנו דואגים לחיילים, ואתם תראו שהחיילים ידאגו לנו''.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    ליכוד 36. שחור לבן 35. ניצחון ברור. (ל"ת)
    מאיר 11/04/2019 16:06
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שלמה 11/04/2019 15:18
    הגב לתגובה זו
    כחלון ישאר עם 4 מנדטים ויהדות התורה 8 מנדטים ורק הליכוד עולה ל36 על חשבון איחד הימין שיורדים לארבע מנדטים
  • 2.
    המערכת 11/04/2019 14:28
    הגב לתגובה זו
    בנימין נתניהו קיבל אמון המגזר היהודי.השמאל והערבים צריכים לעשות בדק מסגד!
  • 1.
    מקווה שישארו בחוץ .. בנט- שקד ...2 ילדים שמחפשים צעצוע (ל"ת)
    מוטי לוי 11/04/2019 12:03
    הגב לתגובה זו
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.