אוהבים לחלום בהקיץ? ייתכן שמדובר בהפרעה נפשית
כמעט כולם חולמים בהקיץ, אמנם יש מי שמתקשים להפסיק ואף מדווחים על תחושת 'התמכרות'. מחקר חדש שבחן את הקשר בין "חלימה בהקיץ חריגה" לבין סימפטומים טורדניים-כפייתיים (OCD), מרמז כי ייתכן ולשתי התופעות ישנם מאפיינים משותפים.
ישנם אנשים שחולמים בהקיץ במשך שעות רבות בכל יום ובאופן מוחשי מאד: הם מייצרים לעצמם סיפורים מורכבים עם דמויות שונות, בדומה לצפייה בסרט ומקדישים לכך זמן רב על חשבון פעילויות חברתיות, עבודה או לימודים.
מחקר אותו הובילה ד"ר נירית סופר-דודק מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תוך שיתוף פעולה עם פרופ' אלי זומר מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה, הוא המחקר הראשון שבחן את הסימפטומים והרגשות הנלווים ל"חלימה-בהקיץ חריגה" במעקב יומי.
לחוויה יש שם
"רבים מאלו שסובלים מ'חלימה-בהקיץ חריגה' חשים הכרת תודה כשהם מגלים שלחוויה שלהם יש שם", מסבירה ד"ר סופר –דודק. עבור הסובלים מבעיה זו, החלימה בהקיץ יכולה להיות כל כך אינטנסיבית ותדירה עד שהיא פוגעת בתפקוד היומיומי ומובילה למצוקה. למרות הפגיעה בתחומים שונים, 'המכורים' דיווחו על קושי להפסיק את התופעה ורבים מתארים כי העיסוק התמידי בחלימה בהקיץ גורם להם לחוש רגשות שליליים כגון אשם.
במחקר השתתפו 77 מתנדבים מרחבי העולם שאיבחנו עצמם כסובלים מהחוויה ודיווחו במשך 14 ימים על חוויותיהם והרגשותיהם. מניתוח היומנים עלה כי ימים עם חלימה בהקיץ תדירה ואינטנסיבית יותר היו מאופיינים בסימפטומים רבים (למשל דיכאון, חרדה, וסימפטומים טורדניים-כפייתיים), וברגשות שליליים. על כן, נראה כי למרות שבאופן כללי חלימה בהקיץ לעתים נחשבת לבריחה מהנה לפנטזיה, עבור הסובלים מחלימה בהקיץ חריגה נראה כי החוויה איננה חיובית, לפחות על-פי דיווח בדיעבד בסוף היום.
בנוסף, נמצא כי הימים שלאחר חלימה בהקיץ מוגברת, היו קשים עבור המשתתפים, ואופיינו גם הם בסימפטומים טורדניים-כפייתיים, כמו גם בסימפטומים של תחושת ניתוק מהמציאות. לבסוף, החוקרים גם גילו כי סימפטומים טורדניים-כפייתיים היו הסימפטום היחיד, מתוך אלו שנמדדו, שהתרחשו באופן עקבי בימים שלפני אותם ימי חלימה אינטנסיבית, וכך ניבאו את התרחשותם.
קשר חזק בין חלימה בהקיץ חריגה לבין OCD
- 4.יעלי 29/08/2018 20:46הגב לתגובה זואני חולמת בהקיץ והשתתפתי באופן חלקי במחקר של פרופסור זומר.זאת מתנה לחלום בהקיץ.הבעיה שמפריזים וזה אכן גורם לתחושת ניתוק מהמיציאות.זה כמו שתלכו לקולנוע או תפתחו טלויזיה ותראו בלי סוף סרטים אהובים ותוכניות מהנות כשאתם רק מפסיקיםכדי ללאכול ללכת לשירותים ולישון.אז זה כבר לא כל כך כיף נכון?
- פיני 17/11/2019 01:18הגב לתגובה זופתחת שיטות להתגבר?? כאלו שאת יכולה לשתף? אני על הסף ... בעירנות אני די אבוד
- 3.warren_buffet 19/08/2018 15:16הגב לתגובה זובתור ילד זה היה נפלא לחלום בהקיץלפעמים זה היה מנקה את המחשבות. היום בתור מבוגר אני לא זוכר מתי פעם אחרונה חלמתי בהקיץ, המוח היום כול הזמן טרוד בבעיות פרנסה, משפחה ומה שקורה בארץ. תנו לי לחום בהקיץ 10 דקות כול יום ואני צובר אנרגיה
- 2.חיים 19/08/2018 14:13הגב לתגובה זוהיום בריינסוויי קיבלה אישור לשימוש בקסדה שהיא מייצרת לטיפול בOCD ולפי המחקר החדש הטיפול בחלימה בהקיץ דומה לOCD --- אני חולם בהקיץ
- 1.החולם בהקיץ 19/08/2018 14:04הגב לתגובה זוזו לא הפרעה
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
בנק ישראל מפרסם את נתוני תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור לרביע השלישי של 2025 וממנו עולה שתיק הנכסים של הציבור קפץ 4%, בכ-265.1 מיליארד שקל לשיא של כ-6.9 טריליון שקל - מה תרם הכי הרבה לרווח ולאן הכסף זורם?
בנק ישראל עוד 4 ימים לסיום השנה וכבר אפשר לסכם שהייתה זו שנה היסטורית בשוק ההון. מדדי הדגל זינקו מעל 50% וכעת מתברר ש'אפקט העושר' רחב ביותר, כך לפי נתוני בנק ישראל המתפרסמים היום מהם עולה כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור המשיך להתרחב ברביע השלישי של 2025. יתרת התיק עלתה בכ-265.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-4%, והגיעה לרמה של כ-6.9 טריליון שקל. העלייה נרשמת על רקע גידול רוחבי בכלל רכיבי התיק, ובעיקר במניות בארץ, באג"ח קונצרניות ובהשקעות בחו"ל.
משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה במהלך הרביע בכ-8.8 נקודות אחוז, והגיע בסוף התקופה לכ-332.7%. העלייה משקפת קצב גידול מהיר יותר של הנכסים הפיננסיים לעומת התוצר במשק.
יתרת תיק הנכסים של הציבור - מתוך פרסום בנק ישראל:
המניות ישראליות תרמו לרווחים בתיק
העלייה הבולטת נרשמה באחזקות הציבור במניות בישראל, שעלו בכ-73.7 מיליארד שקל, גידול של 6.8%, בעיקר כתוצאה מעליות מחירים בשוק המקומי. במקביל, יתרת אג"ח החברות הסחירות עלתה בכ-30.4 מיליארד שקל והגיעה לכ-494 מיליארד שקל, כאשר עיקר העלייה נובע משילוב של השקעות נטו בהיקף מוערך של כ-24.5 מיליארד שקל ועליות מחירים בשוק האג"ח הקונצרני.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
