אוהבים לחלום בהקיץ? ייתכן שמדובר בהפרעה נפשית

מחקר חדש חושף קשר חזק בין חלימה בהקיץ חריגה לבין סימפטומים של OCD. עשרות מתנדבים מרחבי העולם מציפים תופעת התמכרות קשה
מורן ישעיהו | (5)

כמעט כולם חולמים בהקיץ, אמנם יש מי שמתקשים להפסיק ואף מדווחים על תחושת 'התמכרות'. מחקר חדש שבחן את הקשר בין "חלימה בהקיץ חריגה" לבין סימפטומים טורדניים-כפייתיים (OCD), מרמז כי ייתכן ולשתי התופעות ישנם מאפיינים משותפים. 

ישנם אנשים שחולמים בהקיץ במשך שעות רבות בכל יום ובאופן מוחשי מאד: הם מייצרים לעצמם סיפורים מורכבים עם דמויות שונות, בדומה לצפייה בסרט ומקדישים לכך זמן רב על חשבון פעילויות חברתיות, עבודה או לימודים.

מחקר אותו הובילה ד"ר נירית סופר-דודק מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תוך שיתוף פעולה עם פרופ' אלי זומר מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה, הוא המחקר הראשון שבחן את הסימפטומים והרגשות הנלווים ל"חלימה-בהקיץ חריגה" במעקב יומי.

לחוויה יש שם

"רבים מאלו שסובלים מ'חלימה-בהקיץ חריגה' חשים הכרת תודה כשהם מגלים שלחוויה שלהם יש שם", מסבירה ד"ר סופר –דודק. עבור הסובלים מבעיה זו, החלימה בהקיץ יכולה להיות כל כך אינטנסיבית ותדירה עד שהיא פוגעת בתפקוד היומיומי ומובילה למצוקה. למרות הפגיעה בתחומים שונים, 'המכורים' דיווחו על קושי להפסיק את התופעה ורבים מתארים כי העיסוק התמידי בחלימה בהקיץ גורם להם לחוש רגשות שליליים כגון אשם. 

במחקר השתתפו 77 מתנדבים מרחבי העולם שאיבחנו עצמם כסובלים מהחוויה ודיווחו במשך 14 ימים על חוויותיהם והרגשותיהם. מניתוח היומנים עלה כי ימים עם חלימה בהקיץ תדירה ואינטנסיבית יותר היו מאופיינים בסימפטומים רבים (למשל דיכאון, חרדה, וסימפטומים טורדניים-כפייתיים), וברגשות שליליים. על כן, נראה כי למרות שבאופן כללי חלימה בהקיץ לעתים נחשבת לבריחה מהנה לפנטזיה, עבור הסובלים מחלימה בהקיץ חריגה נראה כי החוויה איננה חיובית, לפחות על-פי דיווח בדיעבד בסוף היום.

בנוסף, נמצא כי הימים שלאחר חלימה בהקיץ מוגברת, היו קשים עבור המשתתפים, ואופיינו גם הם בסימפטומים טורדניים-כפייתיים, כמו גם בסימפטומים של תחושת ניתוק מהמציאות. לבסוף, החוקרים גם גילו כי סימפטומים טורדניים-כפייתיים היו הסימפטום היחיד, מתוך אלו שנמדדו, שהתרחשו באופן עקבי בימים שלפני אותם ימי חלימה אינטנסיבית, וכך ניבאו את התרחשותם.

קשר חזק בין חלימה בהקיץ חריגה לבין OCD

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    יעלי 29/08/2018 20:46
    הגב לתגובה זו
    אני חולמת בהקיץ והשתתפתי באופן חלקי במחקר של פרופסור זומר.זאת מתנה לחלום בהקיץ.הבעיה שמפריזים וזה אכן גורם לתחושת ניתוק מהמיציאות.זה כמו שתלכו לקולנוע או תפתחו טלויזיה ותראו בלי סוף סרטים אהובים ותוכניות מהנות כשאתם רק מפסיקיםכדי ללאכול ללכת לשירותים ולישון.אז זה כבר לא כל כך כיף נכון?
  • פיני 17/11/2019 01:18
    הגב לתגובה זו
    פתחת שיטות להתגבר?? כאלו שאת יכולה לשתף? אני על הסף ... בעירנות אני די אבוד
  • 3.
    warren_buffet 19/08/2018 15:16
    הגב לתגובה זו
    בתור ילד זה היה נפלא לחלום בהקיץלפעמים זה היה מנקה את המחשבות. היום בתור מבוגר אני לא זוכר מתי פעם אחרונה חלמתי בהקיץ, המוח היום כול הזמן טרוד בבעיות פרנסה, משפחה ומה שקורה בארץ. תנו לי לחום בהקיץ 10 דקות כול יום ואני צובר אנרגיה
  • 2.
    חיים 19/08/2018 14:13
    הגב לתגובה זו
    היום בריינסוויי קיבלה אישור לשימוש בקסדה שהיא מייצרת לטיפול בOCD ולפי המחקר החדש הטיפול בחלימה בהקיץ דומה לOCD --- אני חולם בהקיץ
  • 1.
    החולם בהקיץ 19/08/2018 14:04
    הגב לתגובה זו
    זו לא הפרעה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).