אוהבים לחלום בהקיץ? ייתכן שמדובר בהפרעה נפשית
כמעט כולם חולמים בהקיץ, אמנם יש מי שמתקשים להפסיק ואף מדווחים על תחושת 'התמכרות'. מחקר חדש שבחן את הקשר בין "חלימה בהקיץ חריגה" לבין סימפטומים טורדניים-כפייתיים (OCD), מרמז כי ייתכן ולשתי התופעות ישנם מאפיינים משותפים.
ישנם אנשים שחולמים בהקיץ במשך שעות רבות בכל יום ובאופן מוחשי מאד: הם מייצרים לעצמם סיפורים מורכבים עם דמויות שונות, בדומה לצפייה בסרט ומקדישים לכך זמן רב על חשבון פעילויות חברתיות, עבודה או לימודים.
מחקר אותו הובילה ד"ר נירית סופר-דודק מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תוך שיתוף פעולה עם פרופ' אלי זומר מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה, הוא המחקר הראשון שבחן את הסימפטומים והרגשות הנלווים ל"חלימה-בהקיץ חריגה" במעקב יומי.
לחוויה יש שם
"רבים מאלו שסובלים מ'חלימה-בהקיץ חריגה' חשים הכרת תודה כשהם מגלים שלחוויה שלהם יש שם", מסבירה ד"ר סופר –דודק. עבור הסובלים מבעיה זו, החלימה בהקיץ יכולה להיות כל כך אינטנסיבית ותדירה עד שהיא פוגעת בתפקוד היומיומי ומובילה למצוקה. למרות הפגיעה בתחומים שונים, 'המכורים' דיווחו על קושי להפסיק את התופעה ורבים מתארים כי העיסוק התמידי בחלימה בהקיץ גורם להם לחוש רגשות שליליים כגון אשם.
במחקר השתתפו 77 מתנדבים מרחבי העולם שאיבחנו עצמם כסובלים מהחוויה ודיווחו במשך 14 ימים על חוויותיהם והרגשותיהם. מניתוח היומנים עלה כי ימים עם חלימה בהקיץ תדירה ואינטנסיבית יותר היו מאופיינים בסימפטומים רבים (למשל דיכאון, חרדה, וסימפטומים טורדניים-כפייתיים), וברגשות שליליים. על כן, נראה כי למרות שבאופן כללי חלימה בהקיץ לעתים נחשבת לבריחה מהנה לפנטזיה, עבור הסובלים מחלימה בהקיץ חריגה נראה כי החוויה איננה חיובית, לפחות על-פי דיווח בדיעבד בסוף היום.
בנוסף, נמצא כי הימים שלאחר חלימה בהקיץ מוגברת, היו קשים עבור המשתתפים, ואופיינו גם הם בסימפטומים טורדניים-כפייתיים, כמו גם בסימפטומים של תחושת ניתוק מהמציאות. לבסוף, החוקרים גם גילו כי סימפטומים טורדניים-כפייתיים היו הסימפטום היחיד, מתוך אלו שנמדדו, שהתרחשו באופן עקבי בימים שלפני אותם ימי חלימה אינטנסיבית, וכך ניבאו את התרחשותם.
קשר חזק בין חלימה בהקיץ חריגה לבין OCD
- 4.יעלי 29/08/2018 20:46הגב לתגובה זואני חולמת בהקיץ והשתתפתי באופן חלקי במחקר של פרופסור זומר.זאת מתנה לחלום בהקיץ.הבעיה שמפריזים וזה אכן גורם לתחושת ניתוק מהמיציאות.זה כמו שתלכו לקולנוע או תפתחו טלויזיה ותראו בלי סוף סרטים אהובים ותוכניות מהנות כשאתם רק מפסיקיםכדי ללאכול ללכת לשירותים ולישון.אז זה כבר לא כל כך כיף נכון?
- פיני 17/11/2019 01:18הגב לתגובה זופתחת שיטות להתגבר?? כאלו שאת יכולה לשתף? אני על הסף ... בעירנות אני די אבוד
- 3.warren_buffet 19/08/2018 15:16הגב לתגובה זובתור ילד זה היה נפלא לחלום בהקיץלפעמים זה היה מנקה את המחשבות. היום בתור מבוגר אני לא זוכר מתי פעם אחרונה חלמתי בהקיץ, המוח היום כול הזמן טרוד בבעיות פרנסה, משפחה ומה שקורה בארץ. תנו לי לחום בהקיץ 10 דקות כול יום ואני צובר אנרגיה
- 2.חיים 19/08/2018 14:13הגב לתגובה זוהיום בריינסוויי קיבלה אישור לשימוש בקסדה שהיא מייצרת לטיפול בOCD ולפי המחקר החדש הטיפול בחלימה בהקיץ דומה לOCD --- אני חולם בהקיץ
- 1.החולם בהקיץ 19/08/2018 14:04הגב לתגובה זוזו לא הפרעה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
סמוטריץ ממשלההרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום
במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי; הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי עד לסכום של 150 דולר תיכנס לתוקף עוד 21 יום
במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי. הפטור ממס על יבוא אישי לסכום של 150 דולר ייכנס לתוקף עוד 21 יום. "הצרכן הישראלי לא יכול להיות שבוי בידי טייקונים שמחזיקים במשק" אמר סמוטריץ'.
שר האוצר מוביל שורה של צעדים להקלה בתחום יוקר המחייה ולתפיסתו פתיחת השוק תוציא מידי מונופולים וחברות ששולטות במשק את היכולת לגבות מהצרכן הישראלי מחירים גבוהים מרוב מדינות אירופה. כך למשל מחירי ההלבשה וההנעלה בישראל גבוהים ביחס לממוצע האירופאי. הפער במחירי המוצרים האלו מגיע לכ-28% מהממוצע ה-OECD.
על פי ההערכות, ארבע חברות גדולות בתחום ההלבשה וההנעלה בישראל מחזיקות יחד בכ-40% מנתח השוק בסקטור זה ולמעשה קובעות רף מחירים גבוה ולא מוצדק לכל משקי הבית. על פי נתוני משרד האוצר כוח הקנייה של אזרחי ישראל נמוך מזה של רוב מדינות אירופה כאשר ישראל נמצאת במקום ה-22 מתוך 38 מדינות. הסיבה לכך היא רמת מחירים יקרה שמצמצמת את כוח הקנייה של האזרחים בישראל.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״הצרכן הישראלי משלם יותר מחברו במדינות המערב. הסיבה המרכזית לכך נעוצה בעובדה כי סקטורים שלמים מוחזקים בידי מונופולים וטייקונים שמנצלים את המשק הסגור כדי לגבות מחיר יקר ולא מוצדק מהצרכן הישראלי. החלטתי להגביר את התחרות בתחום הזה ולהוזיל בכך את סל המחייה עבור משקי הבית בישראל". השר פירסם את הצו להערות הציבור לקראת כוונתו לחתום עליו. בעוד 21 יום יוכל השר לחתום וההוזלה תיכנס לתוקף.
- המע"מ עולה - מה יקרה למחירי הדירות ומה עם מי שכבר רכש?
- "לבטל את הפטור ממס לשכר דירה, להעלות את מס החברות": מה המדינה צריכה לעשות בתקופה הזאת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הצעד מוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.
