אין כסף עוני מחסור
צילום: Istock

פוטרתם? ייתכן כי תוכלו לשחרר את הפיצויים ללא אישור מעסיק

מתווה חדש מציע שחרור אוטומטי של הכספים תוך 4 חודשים; כל התנגדות מצד המעסיק תחויב בהוכחה מצדו במהלך התקופה המדוברת

מורן ישעיהו | (3)

מתווה למניעת עיכוב בשחרור כספי פיצויי פיטורין אושר היום (ב') בועדת הכספים לקריאה שנייה ושלישית. בניגוד למצב הקיים, בו עובד יכול למשוך את הכספים רק באישור מעסיק, החוק מציע כי הכספים ישוחררו תוך 4 חודשים באופן אוטומטי - ובמקרים בהם המעסיק חושב אחרת, תחול עליו חובת ההוכחה במהלך תקופה זו.

במסגרת המתווה גם נמנעת אפשרות מיסוי כפול של כספי הפיצויים וכן קוצרה תקופת השחרור במקרי עבר משנתיים ל-4 חודשים. "מסתיים מצב של שנים בו מאות אלפי עובדים לא יכלו למשוך פיצויים", אומר סגן הממונה על שוק ההון.

הערכות הן שההסדר יביא לשחרור מיליארדי שקלים כלואים בקופות הגמל במהלך השנים מסיבות שונות. בתוך כך, ההסדר קובע כי המעסיק יחויב לשחרר את כספי הפיצויים למשיכת העובד בתום 4 חודשים מסיום העסקתו. גם על עובדים שסיימו לעבוד טרם חקיקת החוק תחול חובת השחרור על המעסיקים בתום 4 חודשים מחקיקת החוק.

על פי החוק, מעסיק שסבור כי לפי הסדר בינו לבין העובד או לפי עילה חוקית מסוימת - העובד לא זכאי לקבל את הכספים, יצטרך להוכיח זאת בתוך תקופת 4 החודשים. הוא יידרש להנפיק מסמכים כדוגמת פסק דין הקובע שעבודת העובד הופסקה בגין סיבות שאינן מזכות אותו בפיצויים או הצגת הסכם שנחתם בעת העסקה לגבי כך שהכספים אינם שייכים לעובד, כאשר בנוסף העובד יצטרך לאשר זאת במועד שלאחר תום העסקתו.

לצד האמור, הועלה החשש כי מעסיקים יחתימו עובדים על התחייבות לוויתור על כספי הפיצויים. לדבריו של ​ח"כ עומר בר לב (העבודה), "החשש שמעסיקים יכניסו סעיף כזה בחוזה של עובדים חלשים שעה שהמנגנון מאפשר זאת". 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    חסן 06/06/2018 11:46
    הגב לתגובה זו
    אחרי עבודה של שש שנים וחצי עזבתי מקום עבודתי .האם מגיע לי פיצויים ?וכמה אני אמור לקבל?
  • כנס לאתר "כל זכות" (ל"ת)
    גד 11/08/2018 14:05
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    זכויות עמיתים 04/06/2018 15:51
    הגב לתגובה זו
    מנגינה אחת אומרת לעובדים אל תמשכו פיצויים זה עתיד לפגוע לכם בגובה הקיצבה , כתוצאה מזה עובד שלא משך זה אוטמטית עובר לרצף קצבה מנגינה אחרת אומרת שהכסף לא רק שמשוחרר בכל מקרה גם יעבור אליהם תוך 4 חודשים. נראה שהרשויות לא החליטו מה ואיך רוצים. גם ככה יש סעיף שלא מאשר החזרה של כספי פיצויים למעט מקרים חריגים
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.