פוטרתם? ייתכן כי תוכלו לשחרר את הפיצויים ללא אישור מעסיק
מתווה חדש מציע שחרור אוטומטי של הכספים תוך 4 חודשים; כל התנגדות מצד המעסיק תחויב בהוכחה מצדו במהלך התקופה המדוברת
מתווה למניעת עיכוב בשחרור כספי פיצויי פיטורין אושר היום (ב') בועדת הכספים לקריאה שנייה ושלישית. בניגוד למצב הקיים, בו עובד יכול למשוך את הכספים רק באישור מעסיק, החוק מציע כי הכספים ישוחררו תוך 4 חודשים באופן אוטומטי - ובמקרים בהם המעסיק חושב אחרת, תחול עליו חובת ההוכחה במהלך תקופה זו.
במסגרת המתווה גם נמנעת אפשרות מיסוי כפול של כספי הפיצויים וכן קוצרה תקופת השחרור במקרי עבר משנתיים ל-4 חודשים. "מסתיים מצב של שנים בו מאות אלפי עובדים לא יכלו למשוך פיצויים", אומר סגן הממונה על שוק ההון.
הערכות הן שההסדר יביא לשחרור מיליארדי שקלים כלואים בקופות הגמל במהלך השנים מסיבות שונות. בתוך כך, ההסדר קובע כי המעסיק יחויב לשחרר את כספי הפיצויים למשיכת העובד בתום 4 חודשים מסיום העסקתו. גם על עובדים שסיימו לעבוד טרם חקיקת החוק תחול חובת השחרור על המעסיקים בתום 4 חודשים מחקיקת החוק.
על פי החוק, מעסיק שסבור כי לפי הסדר בינו לבין העובד או לפי עילה חוקית מסוימת - העובד לא זכאי לקבל את הכספים, יצטרך להוכיח זאת בתוך תקופת 4 החודשים. הוא יידרש להנפיק מסמכים כדוגמת פסק דין הקובע שעבודת העובד הופסקה בגין סיבות שאינן מזכות אותו בפיצויים או הצגת הסכם שנחתם בעת העסקה לגבי כך שהכספים אינם שייכים לעובד, כאשר בנוסף העובד יצטרך לאשר זאת במועד שלאחר תום העסקתו.
- פטריק דרהי יפטר מעל 100 עובדים ב-i24NEWS
- עוד גל קיצוצים בטידס: פיטורים של עד 10% מהעובדים בעולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לצד האמור, הועלה החשש כי מעסיקים יחתימו עובדים על התחייבות לוויתור על כספי הפיצויים. לדבריו של ח"כ עומר בר לב (העבודה), "החשש שמעסיקים יכניסו סעיף כזה בחוזה של עובדים חלשים שעה שהמנגנון מאפשר זאת".
- 2.חסן 06/06/2018 11:46הגב לתגובה זואחרי עבודה של שש שנים וחצי עזבתי מקום עבודתי .האם מגיע לי פיצויים ?וכמה אני אמור לקבל?
- כנס לאתר "כל זכות" (ל"ת)גד 11/08/2018 14:05הגב לתגובה זו
- 1.זכויות עמיתים 04/06/2018 15:51הגב לתגובה זומנגינה אחת אומרת לעובדים אל תמשכו פיצויים זה עתיד לפגוע לכם בגובה הקיצבה , כתוצאה מזה עובד שלא משך זה אוטמטית עובר לרצף קצבה מנגינה אחרת אומרת שהכסף לא רק שמשוחרר בכל מקרה גם יעבור אליהם תוך 4 חודשים. נראה שהרשויות לא החליטו מה ואיך רוצים. גם ככה יש סעיף שלא מאשר החזרה של כספי פיצויים למעט מקרים חריגים

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
