פוטרתם? ייתכן כי תוכלו לשחרר את הפיצויים ללא אישור מעסיק
מתווה חדש מציע שחרור אוטומטי של הכספים תוך 4 חודשים; כל התנגדות מצד המעסיק תחויב בהוכחה מצדו במהלך התקופה המדוברת
מתווה למניעת עיכוב בשחרור כספי פיצויי פיטורין אושר היום (ב') בועדת הכספים לקריאה שנייה ושלישית. בניגוד למצב הקיים, בו עובד יכול למשוך את הכספים רק באישור מעסיק, החוק מציע כי הכספים ישוחררו תוך 4 חודשים באופן אוטומטי - ובמקרים בהם המעסיק חושב אחרת, תחול עליו חובת ההוכחה במהלך תקופה זו.
במסגרת המתווה גם נמנעת אפשרות מיסוי כפול של כספי הפיצויים וכן קוצרה תקופת השחרור במקרי עבר משנתיים ל-4 חודשים. "מסתיים מצב של שנים בו מאות אלפי עובדים לא יכלו למשוך פיצויים", אומר סגן הממונה על שוק ההון.
הערכות הן שההסדר יביא לשחרור מיליארדי שקלים כלואים בקופות הגמל במהלך השנים מסיבות שונות. בתוך כך, ההסדר קובע כי המעסיק יחויב לשחרר את כספי הפיצויים למשיכת העובד בתום 4 חודשים מסיום העסקתו. גם על עובדים שסיימו לעבוד טרם חקיקת החוק תחול חובת השחרור על המעסיקים בתום 4 חודשים מחקיקת החוק.
על פי החוק, מעסיק שסבור כי לפי הסדר בינו לבין העובד או לפי עילה חוקית מסוימת - העובד לא זכאי לקבל את הכספים, יצטרך להוכיח זאת בתוך תקופת 4 החודשים. הוא יידרש להנפיק מסמכים כדוגמת פסק דין הקובע שעבודת העובד הופסקה בגין סיבות שאינן מזכות אותו בפיצויים או הצגת הסכם שנחתם בעת העסקה לגבי כך שהכספים אינם שייכים לעובד, כאשר בנוסף העובד יצטרך לאשר זאת במועד שלאחר תום העסקתו.
- פטריק דרהי יפטר מעל 100 עובדים ב-i24NEWS
- עוד גל קיצוצים בטידס: פיטורים של עד 10% מהעובדים בעולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לצד האמור, הועלה החשש כי מעסיקים יחתימו עובדים על התחייבות לוויתור על כספי הפיצויים. לדבריו של ח"כ עומר בר לב (העבודה), "החשש שמעסיקים יכניסו סעיף כזה בחוזה של עובדים חלשים שעה שהמנגנון מאפשר זאת".
- 2.חסן 06/06/2018 11:46הגב לתגובה זואחרי עבודה של שש שנים וחצי עזבתי מקום עבודתי .האם מגיע לי פיצויים ?וכמה אני אמור לקבל?
- כנס לאתר "כל זכות" (ל"ת)גד 11/08/2018 14:05הגב לתגובה זו
- 1.זכויות עמיתים 04/06/2018 15:51הגב לתגובה זומנגינה אחת אומרת לעובדים אל תמשכו פיצויים זה עתיד לפגוע לכם בגובה הקיצבה , כתוצאה מזה עובד שלא משך זה אוטמטית עובר לרצף קצבה מנגינה אחרת אומרת שהכסף לא רק שמשוחרר בכל מקרה גם יעבור אליהם תוך 4 חודשים. נראה שהרשויות לא החליטו מה ואיך רוצים. גם ככה יש סעיף שלא מאשר החזרה של כספי פיצויים למעט מקרים חריגים
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
