ריקון תפקיד מתוכן מהווה הרעה מוחשית בתנאי עבודה המזכה בפיצויי פיטורים

ס"ע 35247-07-11 רפאל בן נון נגד שטייניץ הנדסת תאורה (1996) בע"מ, בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו, ניתן ב- 7.6.2015 תקציר פסק הדין מאת עו"ד קארין לוי.
חשבים |
נושאים בכתבה חשבים

העובדות

מר רפאל בן נון (להלן: "העובד"), מנכ"ל בחברת שטייניץ הנדסת תאורה בע"מ (להלן: "המעסיקה"), הגיש תביעה לתשלום פיצויי פיטורים בשל התפטרות בנסיבות המזכות בפיצויי פיטורים מכוח סעיף11(א) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 (להלן: "חוק פיצויי פיטורים"), וכן תביעה שכנגד לתשלום פיצוי בשל הפרת הסכם עבודה והפרת חובת תום הלב.

במסגרת "הסכם רכישת פעילות" שנחתם בין המעסיקה לבין חברת "אינטראלקטריק התקנות בע"מ" וחברת הבת של אינטראלקטריק "לירד הנדסת תאורה בע"מ", מכרה המעסיקה את כל פעילותה לחברת "לירד" ואף מסרה הודעות פיטורים לכל העובדים למעט מנהלת החשבונות והעובד עצמו. לטענת העובד רוקן מתוכן תפקידו כמנכ"ל החברה עם פיטורי העובדים ובשל כך הגיש הודעת התפטרות בחודש מרץ 2011, מכוח סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים.

לטענת המעסיקה, העובד התפטר על רקע רצונו "למנף" את העברת הפעילות על מנת "לנגוס" בפעילות המעסיקה ולהעביר נתח משמעותי מפעילותה לחברה מתחרה עימה התקשר. עוד טענה המעסיקה כי עיתוי התפטרות העובד גרם להפרת התחייבותו במישור החוזי להמשיך בעבודתו עד תום חודש ספטמבר 2011 לצורך השלמת הטיפול בהעברת הפעילות "בצורה חלקה" ללירד ובגביית חובות מלקוחות המעסיקה, מכאן התפטרות העובד אינה יכולה להיחשב כנסיבות המזכות בפיצויי פיטורים.

פסק הדין

לאחר שבחן את הראיות שהוצגו בפניו ואת טענות הצדדים הגיע בית הדין למסקנה כי יש לקבל את תביעתו של העובד ולדחות את התביעה שכנגד.

סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים מקנה לעובד המתפטר בנסיבות מסוימות את הזכות לפיצויי פיטורים. זאת, מחמת הרעה מוחשית בתנאי עבודתו וכן בנסיבות אחרות, שבהן אין לצפות ממנו כי ימשיך בעבודתו.

בית הדין קיבל את טענת העובד לפיה התפטר מן המעסיקה לאחר פיטורי העובדים ועקב כך שתפקידו כמנכ"ל רוקן מתוכן, לנוכח חוסר הבהירות ביחס לעתידו הן בחברת "לירד" בנסיבות שבהן לא ניתן לדרוש ממנו להמשיך בעבודתו במעסיקה המזכות בפיצויי פיטורים.

בנוסף דחה בית הדין את טענת המעסיקה לפיה, העובד התחייב להמשיך בעבודתו אצלה עד לחודש ספטמבר 2011 לפחות או עד למועד אחר כלשהו וכי הוא הפר הסכם זה וכן דחה את הטענה לפיה, העובד הפר את חובת תום הלב ופעל לשדל לקוחות וספקים להפסיק את ההתקשרות עם המעסיקה.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

וויז אייר
צילום: רשתות חברתיות

וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026

בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות

מנדי הניג |

התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.

בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.

בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.

על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.

שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.