ריקון תפקיד מתוכן מהווה הרעה מוחשית בתנאי עבודה המזכה בפיצויי פיטורים

ס"ע 35247-07-11 רפאל בן נון נגד שטייניץ הנדסת תאורה (1996) בע"מ, בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו, ניתן ב- 7.6.2015 תקציר פסק הדין מאת עו"ד קארין לוי.
חשבים |
נושאים בכתבה חשבים

העובדות

מר רפאל בן נון (להלן: "העובד"), מנכ"ל בחברת שטייניץ הנדסת תאורה בע"מ (להלן: "המעסיקה"), הגיש תביעה לתשלום פיצויי פיטורים בשל התפטרות בנסיבות המזכות בפיצויי פיטורים מכוח סעיף11(א) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 (להלן: "חוק פיצויי פיטורים"), וכן תביעה שכנגד לתשלום פיצוי בשל הפרת הסכם עבודה והפרת חובת תום הלב.

במסגרת "הסכם רכישת פעילות" שנחתם בין המעסיקה לבין חברת "אינטראלקטריק התקנות בע"מ" וחברת הבת של אינטראלקטריק "לירד הנדסת תאורה בע"מ", מכרה המעסיקה את כל פעילותה לחברת "לירד" ואף מסרה הודעות פיטורים לכל העובדים למעט מנהלת החשבונות והעובד עצמו. לטענת העובד רוקן מתוכן תפקידו כמנכ"ל החברה עם פיטורי העובדים ובשל כך הגיש הודעת התפטרות בחודש מרץ 2011, מכוח סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים.

לטענת המעסיקה, העובד התפטר על רקע רצונו "למנף" את העברת הפעילות על מנת "לנגוס" בפעילות המעסיקה ולהעביר נתח משמעותי מפעילותה לחברה מתחרה עימה התקשר. עוד טענה המעסיקה כי עיתוי התפטרות העובד גרם להפרת התחייבותו במישור החוזי להמשיך בעבודתו עד תום חודש ספטמבר 2011 לצורך השלמת הטיפול בהעברת הפעילות "בצורה חלקה" ללירד ובגביית חובות מלקוחות המעסיקה, מכאן התפטרות העובד אינה יכולה להיחשב כנסיבות המזכות בפיצויי פיטורים.

פסק הדין

לאחר שבחן את הראיות שהוצגו בפניו ואת טענות הצדדים הגיע בית הדין למסקנה כי יש לקבל את תביעתו של העובד ולדחות את התביעה שכנגד.

סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים מקנה לעובד המתפטר בנסיבות מסוימות את הזכות לפיצויי פיטורים. זאת, מחמת הרעה מוחשית בתנאי עבודתו וכן בנסיבות אחרות, שבהן אין לצפות ממנו כי ימשיך בעבודתו.

בית הדין קיבל את טענת העובד לפיה התפטר מן המעסיקה לאחר פיטורי העובדים ועקב כך שתפקידו כמנכ"ל רוקן מתוכן, לנוכח חוסר הבהירות ביחס לעתידו הן בחברת "לירד" בנסיבות שבהן לא ניתן לדרוש ממנו להמשיך בעבודתו במעסיקה המזכות בפיצויי פיטורים.

בנוסף דחה בית הדין את טענת המעסיקה לפיה, העובד התחייב להמשיך בעבודתו אצלה עד לחודש ספטמבר 2011 לפחות או עד למועד אחר כלשהו וכי הוא הפר הסכם זה וכן דחה את הטענה לפיה, העובד הפר את חובת תום הלב ופעל לשדל לקוחות וספקים להפסיק את ההתקשרות עם המעסיקה.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

ניהול הוצאות
צילום: pixabay.com

ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש

סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ-41% בלבד בעשירון התחתון

הדס ברטל |

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023.  מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקל, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקל לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.

לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב-14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה ותקשורת, כ-18.6% מההוצאה ומזון כולל פירות וירקות, כ-17.9% מההוצאה. כמו כן עולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.

הרכב ההוצאה החודשית למשק בית, קרדיט: הלמ



הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ-94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ-97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ-52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.