ריקון תפקיד מתוכן מהווה הרעה מוחשית בתנאי עבודה המזכה בפיצויי פיטורים
חשבים העובדות
מר רפאל בן נון (להלן: "העובד"), מנכ"ל בחברת שטייניץ הנדסת תאורה בע"מ (להלן: "המעסיקה"), הגיש תביעה לתשלום פיצויי פיטורים בשל התפטרות בנסיבות המזכות בפיצויי פיטורים מכוח סעיף11(א) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 (להלן: "חוק פיצויי פיטורים"), וכן תביעה שכנגד לתשלום פיצוי בשל הפרת הסכם עבודה והפרת חובת תום הלב.
במסגרת "הסכם רכישת פעילות" שנחתם בין המעסיקה לבין חברת "אינטראלקטריק התקנות בע"מ" וחברת הבת של אינטראלקטריק "לירד הנדסת תאורה בע"מ", מכרה המעסיקה את כל פעילותה לחברת "לירד" ואף מסרה הודעות פיטורים לכל העובדים למעט מנהלת החשבונות והעובד עצמו. לטענת העובד רוקן מתוכן תפקידו כמנכ"ל החברה עם פיטורי העובדים ובשל כך הגיש הודעת התפטרות בחודש מרץ 2011, מכוח סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים.
לטענת המעסיקה, העובד התפטר על רקע רצונו "למנף" את העברת הפעילות על מנת "לנגוס" בפעילות המעסיקה ולהעביר נתח משמעותי מפעילותה לחברה מתחרה עימה התקשר. עוד טענה המעסיקה כי עיתוי התפטרות העובד גרם להפרת התחייבותו במישור החוזי להמשיך בעבודתו עד תום חודש ספטמבר 2011 לצורך השלמת הטיפול בהעברת הפעילות "בצורה חלקה" ללירד ובגביית חובות מלקוחות המעסיקה, מכאן התפטרות העובד אינה יכולה להיחשב כנסיבות המזכות בפיצויי פיטורים.
פסק הדין
לאחר שבחן את הראיות שהוצגו בפניו ואת טענות הצדדים הגיע בית הדין למסקנה כי יש לקבל את תביעתו של העובד ולדחות את התביעה שכנגד.
סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים מקנה לעובד המתפטר בנסיבות מסוימות את הזכות לפיצויי פיטורים. זאת, מחמת הרעה מוחשית בתנאי עבודתו וכן בנסיבות אחרות, שבהן אין לצפות ממנו כי ימשיך בעבודתו.
- חשבים משיקה מוצר חדש : הסורק - שירות התראות משפטיות
- חשבים מציגה מהפיכה טכנולוגית בעולם דיני העבודה והשכר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בית הדין קיבל את טענת העובד לפיה התפטר מן המעסיקה לאחר פיטורי העובדים ועקב כך שתפקידו כמנכ"ל רוקן מתוכן, לנוכח חוסר הבהירות ביחס לעתידו הן בחברת "לירד" בנסיבות שבהן לא ניתן לדרוש ממנו להמשיך בעבודתו במעסיקה המזכות בפיצויי פיטורים.
בנוסף דחה בית הדין את טענת המעסיקה לפיה, העובד התחייב להמשיך בעבודתו אצלה עד לחודש ספטמבר 2011 לפחות או עד למועד אחר כלשהו וכי הוא הפר הסכם זה וכן דחה את הטענה לפיה, העובד הפר את חובת תום הלב ופעל לשדל לקוחות וספקים להפסיק את ההתקשרות עם המעסיקה.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
