נהג מונית הוא עובד שכיר לעניין הזכאות לקבלת דמי אבטלה
עו"ד רו"ח (כלכלן) ארז בוקאי
ב"ל 27308/14 משה הרוש נ' המוסד לביטוח לאומיב"ל 27308/14
משה הרוש נ' המוסד לביטוח לאומי
בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע פסק כי נהג מונית הוא עובד שכיר לעניין הזכאות לקבלת דמי אבטלה, למרות ששכרו נקבע באופן גלובלי.
השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים
התובע עבד כנהג מונית אצל מר יעקב אסולין מיום 1.5.2010 עד חודש דצמבר 2013 ללא חוזה העסקה בכתב. שכרו היה שכר גלובלי חודשי קבוע, שעות העבודה של התובע השתנו ועמדו על חמש עד שבע שעות ביום, חמישה ימים בשבוע. המונית שבה נהג התובע היא בבעלות מר אסולין. התובע לא הגיש דוח שעות נוכחות ולא נדרש להגישו. התובע הגיש תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי לתשלום דמי אבטלה, אשר נדחתה מהטעם שלשיטת הנתבע התובע לא עבד כשכיר שמעבידו היה חייב בתשלום דמי ביטוח בעבורו ולפיכך לא צבר את תקופת העבודה הנדרשת כתקופת אכשרה המזכה בדמי אבטלה. לשיטת הנתבע לא התקיימו יחסי "עובד-מעביד" בין התובע לבין מר אסולין, ולכן לא ניתן להכיר בתקופה זו כתקופה שבה היה מבוטח בביטוח אבטלה. לטענת הנתבע בסעיף 3 לצו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), התשל"ב-1972 (להלן: "הצו"), ובתוספת השנייה לצו נקבע כי נהג מונית ייראה כעובד עצמאי בכל תנאי העסקה ובלבד שגמול העבודה אינו משתלם על בסיס יחידת זמן. בענייננו, התובע השתכר שכר חודשי גלובלי קבוע ללא קשר למספר השעות שעבד בפועל, שכר אשר השתנה מדי חודש. לפיכך שכרו של התובע אינו משולם לפי יחידת זמן ומכאן שהוא עצמאי.
דיון
בענייננו – שכרו של התובע שולם כשכר גלובלי חודשי קבוע ללא קשר למספר השעות שעבד בפועל ומכאן שאין חולק כי לפי הקבוע בתוספת השנייה לצו התובע, הוא נחשב כביכול לעובד עצמאי. ואולם בכך לא תם הדיון והשאלה שיש לבחון ושעליה נסבה המחלוקת בתיק זה עניינה בפרשנות סעיף 3 סיפה לצו הקובע "ובלבד שמתקיימים לגביו תנאי ההגדרה של עובד עצמאי בסעיף 1 לחוק". לטענת התובע, סעיף 3 לצו והתוספת השנייה מפנים לסעיף 1 לחוק ועל כן הוא אינו מוגדר כעצמאי על פי סעיף 1 לחוק. לטענת הנתבע, אין לבחון אם העובד הוא עובד עצמאי על פי סעיף 1 לחוק וזאת נוכח קיומו של הצו אשר קבע הסדר ספציפי ולפיו נהגי מוניות ייחשבו עובדים עצמאיים. כבר עתה יצוין כי אין לקבל את הפרשנות שנתן הנתבע לסעיף 3 סיפה לצו, פרשנות השוללת כליל מנהג מונית את האפשרות לנסות להוכיח כי התקיימו בעניינו יחסי עבודה. ברי כי בסעיף 3 סיפה לצו ביקש המחוקק לסייג עובדים אשר נחשבים, לכאורה, עצמאיים על פי הקבוע בתוספת השנייה לצו, כאשר אופי עבודתם בפועל הוא של שכיר. מהסיפה של סעיף 3 לצו לפיו אותם עובדים המועסקים בסוג העבודה ובתנאי העבודה כמפורט בתוספת השנייה ייחשבו לעובדים עצמאיים "ובלבד שמתקיימים לגביו תנאי ההגדרה של עובד עצמאי" ובעת שהגדרת "עובד עצמאי" קובעת כי עובד עצמאי הוא מי שאיננו "עובד" – למדים אנו כי מבוטח שעונה להגדרת עובד על פי המבחנים הנהוגים במשפט העבודה, על אף שהוא מועסק בסוג העבודה ובתנאי העבודה כמפורט בתוספת השנייה לצו – לא יסווג כעובד עצמאי מכוח הצו. לפיכך, קיומם של יחסי עובד מעביד לעניין חוק הביטוח הלאומי ייבחנו לפי הכללים הקבועים במשפט העבודה. בענייננו, מעובדות המקרה עולה כי התובע עונה להגדרת המושג "עובד" לפי המבחנים שנקבעו במשפט העבודה. כך, בעובדות המקרה נקבע כי התובע עבד כנהג מונית אצל יעקב אסולין, למשך כשלוש שנים וחצי, כי שולם לתובע שכר חודשי עבור עיסוקו כנהג מונית, כי שעות העבודה של התובע, הגם שהשתנו, נעו בין חמש לשבע שעות עבודה יומיות בימים ראשון עד חמישי וכי המונית שעבד בה התובע שייכת למעסיקו – אסולין. לפיכך יש לקבל את התביעה.
תוצאה
התביעה התקבלה. הנתבע חויב בהוצאות בסך 2,700 ש"ח.
בבית המשפט: האזורי לעבודה בבאר שבע
לפני: כב' השופטת אורלי סלע
ניתן ביום: 16.3.2015

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים
בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל
בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל. ההחלטה גובשה במסגרת עבודת מטה של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ועתידה לתמוך בהעתקת מחנות צה״ל לנגב, לשפר את התשתיות, איכות החיים וההזדמנויות עבור תושבי הנגב, המשרתים ומשפחותיהם.
ההחלטה מהווה אבן יסוד לשינוי היסטורי שעתיד לעצב את פני הנגב לדורות הבאים. ההחלטה כוללת השקעה של כמיליארד שקלים ומתמקדת בארבעה תחומים מרכזיים: צמיחה כלכלית, פיתוח תשתיות תחבורה, שיפור איכות החיים והביטחון האישי, וחינוך והון אנושי. בתחום הצמיחה הכלכלית, יושקעו כ-200 מיליון שקל בפיתוח האקו-סיסטם הקיים בין האקדמיה, התעשייה והצבא. במסגרת זו יוקם מרכז מו"פ דואלי יישומי בשיתוף מפא"ת, ייפותחו תחומי החדשנות והסייבר, יושקעו משאבים בתעסוקה ותיירות ופיתוח העיר העתיקה כמוקד תיירות ומגורי צעירים.
בתחום התחבורה, יושקעו תקציבים משמעותיים בפיתוח תשתיות תחבורה מתקדמות, לרבות תכנון והקמה של רכבת קלה בבאר שבע, הכוללת תוואי לבית החולים החדש שיוקם בעיר, בהתאם לצרכי עיר מטרופולינית ותיתן מענה לגידול הדמוגרפי הצפוי. בתחום איכות החיים והביטחון האישי, יושקעו כ-500 מיליון שקלים בשיפור ביטחון הפרט, לרבות הקמת תחנת משטרה חדשה, הרחבת משל"ט דרום, פיתוח תשתיות טכנולוגיות מתקדמות להתמודדות עם אתגרי המרחב.
בנוסף, יושקעו משאבים בתחום הבריאות בדגש על הגדלת מספר הפסיכולוגים ומקצועות הפרא-רפואיים, וכן בהתחדשות עירונית, תרבות וספורט, כולל תכנון מכון ווינגייט בבאר שבע והקמת מבני ציבור בעיר. בתחום החינוך וההון האנושי, יושקעו כ-120 מיליון שקלים בפיתוח החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ובהשכלה הגבוהה, תוך דגש על מקצועות טכנולוגיים, קידום מצוינות והקמת מרכז רשותי למקצועות ה-STEM.
- אושרה תוכנית ההתחדשות בבאר שבע: פוטנציאל לכ-17 אלף דירות חדשות
- אנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה בנימין נתניהו: ״אנחנו מביאים היום לממשלה תוכנית סיוע גדולה לבאר שבע, בסך של למעלה ממיליארד שקל. זה כולל חיזוק בתחומים רבים שהם חשובים לאזרחי באר שבע: רכבת קלה, עזרה בסייבר, במו"פ, בפיתוח, בפרנסה. הפעולות שלנו יביאו לחיזוק של כל אזור הנגב. זה תואם את התוכנית שאני מוביל מזה שנים, יחד עם חבריי לממשלות ישראל, לחזק את הדרום על ידי השילוב המוצלח של תשתיות ממשלתיות ועידוד הסקטור הפרטי״.
