נהג מונית הוא עובד שכיר לעניין הזכאות לקבלת דמי אבטלה

עו"ד רו"ח (כלכלן) ארז בוקאי

ב"ל 27308/14 משה הרוש נ' המוסד לביטוח לאומי
חשבים |
נושאים בכתבה חשבים

ב"ל 27308/14

משה הרוש נ' המוסד לביטוח לאומי

 

בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע פסק כי נהג מונית הוא עובד שכיר לעניין הזכאות לקבלת דמי אבטלה, למרות ששכרו נקבע באופן גלובלי.

השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים

התובע עבד כנהג מונית אצל מר יעקב אסולין מיום 1.5.2010 עד חודש דצמבר 2013 ללא חוזה העסקה בכתב. שכרו היה שכר גלובלי חודשי קבוע, שעות העבודה של התובע השתנו ועמדו על חמש עד שבע שעות ביום, חמישה ימים בשבוע. המונית שבה נהג התובע היא בבעלות מר אסולין. התובע לא הגיש דוח שעות נוכחות ולא נדרש להגישו. התובע הגיש תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי לתשלום דמי אבטלה, אשר נדחתה מהטעם שלשיטת הנתבע התובע לא עבד כשכיר שמעבידו היה חייב בתשלום דמי ביטוח בעבורו ולפיכך לא צבר את תקופת העבודה הנדרשת כתקופת אכשרה המזכה בדמי אבטלה. לשיטת הנתבע לא התקיימו יחסי "עובד-מעביד" בין התובע לבין מר אסולין, ולכן לא ניתן להכיר בתקופה זו כתקופה שבה היה מבוטח בביטוח אבטלה. לטענת הנתבע בסעיף 3 לצו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), התשל"ב-1972 (להלן: "הצו"), ובתוספת השנייה לצו נקבע כי נהג מונית ייראה כעובד עצמאי בכל תנאי העסקה ובלבד שגמול העבודה אינו משתלם על בסיס יחידת זמן. בענייננו, התובע השתכר שכר חודשי גלובלי קבוע ללא קשר למספר השעות שעבד בפועל, שכר אשר השתנה מדי חודש. לפיכך שכרו של התובע אינו משולם לפי יחידת זמן ומכאן שהוא עצמאי.

דיון

בענייננו – שכרו של התובע שולם כשכר גלובלי חודשי קבוע ללא קשר למספר השעות שעבד בפועל ומכאן שאין חולק כי לפי הקבוע בתוספת השנייה לצו התובע, הוא נחשב כביכול לעובד עצמאי. ואולם בכך לא תם הדיון והשאלה שיש לבחון ושעליה נסבה המחלוקת בתיק זה עניינה בפרשנות סעיף 3 סיפה לצו הקובע "ובלבד שמתקיימים לגביו תנאי ההגדרה של עובד עצמאי בסעיף 1 לחוק". לטענת התובע, סעיף 3 לצו והתוספת השנייה מפנים לסעיף 1 לחוק ועל כן הוא אינו מוגדר כעצמאי על פי סעיף 1 לחוק. לטענת הנתבע, אין לבחון אם העובד הוא עובד עצמאי על פי סעיף 1 לחוק וזאת נוכח קיומו של הצו אשר קבע הסדר ספציפי ולפיו נהגי מוניות ייחשבו עובדים עצמאיים. כבר עתה יצוין כי אין לקבל את הפרשנות שנתן הנתבע לסעיף 3 סיפה לצו, פרשנות השוללת כליל מנהג מונית את האפשרות לנסות להוכיח כי התקיימו בעניינו יחסי עבודה. ברי כי בסעיף 3 סיפה לצו ביקש המחוקק לסייג עובדים אשר נחשבים, לכאורה, עצמאיים על פי הקבוע בתוספת השנייה לצו, כאשר אופי עבודתם בפועל הוא של שכיר. מהסיפה של סעיף 3 לצו לפיו אותם עובדים המועסקים בסוג העבודה ובתנאי העבודה כמפורט בתוספת השנייה ייחשבו לעובדים עצמאיים "ובלבד שמתקיימים לגביו תנאי ההגדרה של עובד עצמאי" ובעת שהגדרת "עובד עצמאי" קובעת כי עובד עצמאי הוא מי שאיננו "עובד" – למדים אנו כי מבוטח שעונה להגדרת עובד על פי המבחנים הנהוגים במשפט העבודה, על אף שהוא מועסק בסוג העבודה ובתנאי העבודה כמפורט בתוספת השנייה לצו – לא יסווג כעובד עצמאי מכוח הצו. לפיכך, קיומם של יחסי עובד מעביד לעניין חוק הביטוח הלאומי ייבחנו לפי הכללים הקבועים במשפט העבודה. בענייננו, מעובדות המקרה עולה כי התובע עונה להגדרת המושג "עובד" לפי המבחנים שנקבעו במשפט העבודה. כך, בעובדות המקרה נקבע כי התובע עבד כנהג מונית אצל יעקב אסולין, למשך כשלוש שנים וחצי, כי שולם לתובע שכר חודשי עבור עיסוקו כנהג מונית, כי שעות העבודה של התובע, הגם שהשתנו, נעו בין חמש לשבע שעות עבודה יומיות בימים ראשון עד חמישי וכי המונית שעבד בה התובע שייכת למעסיקו – אסולין. לפיכך יש לקבל את התביעה.  

תוצאה

התביעה התקבלה. הנתבע חויב בהוצאות בסך 2,700 ש"ח.

בבית המשפט: האזורי לעבודה בבאר שבע

לפני: כב' השופטת אורלי סלע

ניתן ביום: 16.3.2015

 

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".