דש: "תחזית הצמיחה של האוצר מונעת משיקולים פוליטיים וגבוהה משאר הגופים"

נתוני סקר החברות של בנק ישראל שפורסמו בשבוע שעבר הצביעו על התמתנות בפעילות החברות וסיפקו תחזיות פסימיות לגבי העתיד. אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של דש ברוקראז', מספק בסקירתו השבועית תמונת מצב עגומה למשק הישראלי בזמן הנוכחי.

ז'בז'ינסקי טוען כי מספר חשבונות התאגידים המוגבלים בבנקים, אשר נמצא במגמת עלייה בחודשים האחרונים, ובמיוחד בחודש אוקטובר עשוי להעיד על הרעה במצב העסקי במשק, ועל הקשחת גישת הבנקים כלפי המגזר העסקי. "יתרת האשראי הצמוד והלא צמוד בבנקים (ללא אשראי במט"ח וצמוד מט"ח) ירדה בחודשיים האחרונים בצורה חדה יחסית בשיעור של כ-1.5% לעומת החודשיים הקודמים."

"בענף הבנייה מסתמנת יציבות בהיקף התחלות הבנייה, תוך עלייה משמעותית בחומרת מגבלת הביקושים מחד, ומאידך עלייה משמעותית במגבלת קשיי המימון בענף", מסביר ז'בז'ינסקי. "לראשונה נרשמה התמתנות בעליה של מחירי התפוקה. ממצאי סקר החברות מחזקים את ההערכה שענף הבנייה מתקרב לקיפאון, כאשר מצד אחד הביקושים נמצאים בירידה, ומנגד ברז האשראי לחברות הבנייה הולך ונסגר. בתנאים אלו, ללא התערבות הממשלה, גידול ההיצע בשוק הדיור ייבלם במהירות, כאשר עודפי ההיצע שיוותרו לא יספיקו כדי לגרום לירידה משמעותית במחירי הדירות לאורך זמן. יחד עם זאת, בטווח הקצר הפערים שנוצרו כעת בין הביקוש להיצע צפויים להוביל לירידת המחירים."

בכדי לאזן את התמונה השלילית, ז'בז'ינסקי אומר כי בחודש ספטמבר נרשמה עלייה חדה בפדיון של רשתות השיווק בכלל, ורשתות המזון בפרט, אחרי הנפילה באוגוסט. "להערכתנו, התנודתיות בנתונים של החודשים האחרונים נובעת מהמחאה החברתית, שהשפעתה המיידית על היקף הצריכה ועל המחירים מתחילה לפוג."

משרד האוצר אישר בשבוע שעבר את תחזית הצמיחה לשנת 2012 בגובה של 4% והנמיך את התחזית של גביית המסים ב-5 מיליארד שקל. "לכאורה, משרד האוצר שאמור להיות הגוף השמרן, מתבסס היום על התחזית שהיא הגבוהה ביותר בקרב הגופים המקומיים והבינלאומיים, בהם גם בנק ישראל, שציפיותיהם נמצאות בטווח של בין 3%-3.5%. בפועל, הודעת משרד האוצר על הורדת תחזית המסים מאשרת למעשה שגם האוצר מוריד את תחזית הצמיחה, ואף לרמה נמוכה יותר ממרבית הגופים האחרים", מציין ז'בז'ינסקי.

"היחס בין השינוי בגביית המסים לבין השינוי בתוצר הנומינאל עליו מבוסס התקציב לשנים 2011-2012 עומד על 1.5", מסביר ז'בז'ינסקי. "על פי אותה הגמישות בין תקבולי המסים לתוצר, הורדת התחזית של גביית המסים בסך 5 מיליארד שקל שמהווים כ-2% מהיעד גביית המסים, מגלמת הורדה של כ-1.3% בתחזית הצמיחה. בהתאם לכך למעשה תחזית הצמיחה של משרד האוצר לשנת 2012 ירדה מ-4% לרמה של 2.7%."

ז'בז'ינסקי מותח ביקורת על האוצר וטוען כי אי שינוי בתחזית הצמיחה נובע משיקולים פוליטיים בעיקרם. "השאלה הגדולה היא מה משרד האוצר צפוי לעשות עם התחזית הנ"ל, שמובילה להגדלת הגירעון מעבר ליעד שנקבע. האם, כמו בשנים קודמות, העלאת הגירעון תוביל לקיצוצים, או שהיעדים הפיסקאליים כבר אינם קדושים בתקופה זו. בכל מקרה, רצוי שמשרד האוצר ימשיך לשמור על אמינותו, כי זה הנכס החשוב ביותר שחוסך לממשלה עלויות מימון רבות."

על פי הדו"ח של בנק ישראל לשנת 2009, במהלך המשבר האחרון גמישותם של תקבולי המסים בישראל ביחס לתוצר הייתה 3.1, הרבה יותר גבוהה מאשר במדינות ה-OECD, בהן הגמישות הממוצעת הייתה 2.1. כלומר, גביית המסים בישראל נפגעה הרבה יותר מאשר במדינות אחרות, למרות שהצמיחה אצלנו ירדה פחות. הגמישות הגבוהה מיוחסת לתקבולי המסים הגבוהים שנתקבלו לפני המשבר כתוצאה מרפורמת בכר. כפי שמציין בנק ישראל, בדרך כלל הגמישות בישראל אמורה להיות דומה למתרחש בעולם, והיא עומדת על כ-1.5 במס חברות, 1.25 במס הכנסה, ו-0.9 במסים העקיפים.

ז'בז'ינסקי טוען כי לגמישות השונה בין סוגי המסים השונים יש משמעות מיוחדת בימים אלו, על רקע המסקנות של ועדת טרכטנברג. "ועדת טרכטנברג ממליצה להגדיל את המסים הישירים ולהקטין את המסים העקיפים. בגלל הגמישות הגבוהה משמעותית של המסים הישירים לעומת המסים העקיפים, ירידה בצמיחה בשנת 2012 תפגע יותר בצד המממן של מסקנות הדו"ח (המסים הישירים) מאשר בצד ההוצאה (מסים עקיפים). למעשה צפוי להיווצר מחסור במימון ההמלצות. בינתיים, בהמלצות הועדה שאושרו בשבוע שעבר בממשלה, המשוואה בין צד ההוצאות להכנסות מתאזנת לטובת הממשלה. הממשלה הטילה יותר מסים ממה שהיא אמורה להפסיד בעקבות ביטול מספר סעיפים בהמלצות. תוצאה זו טובה לתקציב, אך יהיה זה די מוזר אם התוצאה של יישום ההמלצות תהיה הגדלת נטל המס על הציבור."