הפסד בגין מימוש ערבות ומשכנתה של חייב בפשיטת רגל - הפסד אישי

עו"ד רו"ח (כלכלן) ארז בוקאי

תקציר בשא 13223/08, פשר 1674/05 1. החייב - אברהם וייס; 2. הנאמן - איל ארנברג, עו"ד נ' 1. פקיד שומה תל אביב 1; 2. כונס הנכסים הרשמי - מחוז תל אביב; 3. עו"ד אילן שמעוני - כונס נכסים בנק לאומי לישראל בע"מ
עו"ד לילך דניאל |

תקציר בשא 13223/08, פשר 1674/05

1. החייב - אברהם וייס; 2. הנאמן - איל ארנברג, עו"ד נ' 1. פקיד שומה תל אביב 1; 2. כונס הנכסים הרשמי - מחוז תל אביב; 3. עו"ד אילן שמעוני - כונס נכסים בנק לאומי לישראל בע"מ

בית המשפט המחוזי בתל אביב פסק כי הפסד שנוצר כתוצאה ממימוש ערבות חייב במקביל למימוש משכנתה - הוא הפסד אישי של החייב. משכך, נדחתה טענת הבנק שלפיה המשכנתה חלה גם על הפסדי הנישום הקשורים לנכס המקרקעין שמומש.

השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים

השאלה העומדת ביסוד הליך זה - מהו מעמד הפסדים של נישום (לצורכי מס) שהוכרז כפושט רגל, ולפני כניסתו להליכי פשיטת הרגל ערב לחברה שבשליטתו (אף היא חדלת פירעון) ומשכן לבנק נכס מקרקעין שבבעלותו להבטחת חובות החברה.

האם הנושה המובטח - בענייננו הבנק - זכאי להשתמש בהפסדי הנישום לקיזוז שומת מס שבח מקרקעין, או שמא נותרים ההפסדים בבעלות החייב בפשיטת הרגל ומשכך מוקנים לנאמן לנכסי החייב שרשאי להשתמש בהם?

בשנת 2002 שיעבד החייב נכס מקרקעין (חנות ברמת השרון) לאחר שנדרש לערוב להלוואות של חברה בשליטתו. משכשלו עסקי החייב, הן בחברה שבשליטתו (ביום 18.1.2005 ניתן צו פירוק) והן באופן אישי (ביום 18.8.2005 ניתן צו כינוס), פעל הבנק לממש את המשכנתה על הנכס הפרטי של הערב.

בעקבות מימוש ערבות החייב במקביל למימוש המשכנתה, נוצר הפסד הוני אצל החייב. משמעות יצירת ההפסד אצל החייב היא כי ההפסד מבטל למעשה את השבח, ומשכך המסקנה כי אין חיוב במס שבח.

עתה אוחזים שניים בהפסד זה, שמאיין למעשה את השבח בשומת מס השבח אשר הוצאה על שם החייב בפשיטת רגל - הנאמן והנושה. הנאמן לנכסי החייב מבקש לקזז את ההפסדים כנגד השבח שבשומת מס השבח. הנושה - הבנק, באמצעות כונס נכסים שמונה מכוח המשכנתה, ביקש לנכס לעצמו את הפסדי הנישום בטענה כי המשכנתה חלה גם על הפסדי הנישום הקשורים לנכס המקרקעין שמימש. נוסף על הטענה הכללית שטען כונס הנכסים, בדבר זכות הבנק לנכות את הפסדי החייב הנובעים ממימוש המשכנתה הרובצת על נכס מקרקעין, מוסיף וטוען הבנק כי "בתנאים הנוספים" של שטר המשכנתה נקבע שהנכס הממושכן כולל גם כל פטור ו/או הנחה ו/או הקלה במס לפי חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963.

דיון

תחילה ולאור התנאים הנוספים של שטר המשכנתה, יש לבחון אם "הפסדי חייב" ממימוש משכנתה הם בגדר "פטור", "הנחה" או "הקלה" כהגדרתם בתנאים הנוספים לשטר המשכנתה.

על פי פשוטם של דברים, פטורים, הקלות או הנחות אינם כוללים בחובם את הזכות לנכות או לקזז הפסד אישי של נישום כהוצאה מפעולותיו החייבות במס. פטור כמשמעו כן הוא - אי חיוב במס. ניכוי או קיזוז הפסד אינו "פטור" - וכלל אין להתייחס אליו ככזה. "הקלה" או "הנחה" אף הן אינן כוללות את הזכות ל"ניכוי" ו/או ל"קיזוז" הפסד.

באשר לטענת כונס הנכסים שלפיה הזכות לקיזוז הפסדים היא חלק מהמשכנתה על נכס המקרקעין שנמכר - הרי אין לקבל טענה כללית זו. "הפסד צבור" או "הפסד שוטף" הוא זכות הנישום (החייב) נגד רשויות המס. ודאי שיש לשאול אם הפסד זה (צבור או שוטף) הוא נכס הניתן למשכון או למכירה כלפי כולי עלמא, ובכלל זה רשויות המס. בית המשפט נוטה לדעה שלפיה הפסדי נישום במס הכנסה - אם פירותיים ואם הוניים - הם זכות אישית שאינה ניתנת להעברה (אם במכר ואם בהמחאה) וגם לא למשכון. עם זאת, במקרה הנדון אין צורך לקבוע מסמרות בעניין זה, שהרי משכון ההפסד כלל לא נרשם בשטר המשכנתה.

מעצם טבעה זו זכות אישית של הנישום כלפי רשות המס בלבד, ומעצם מהותה אין היא ניתנת להעברה. ספק אם "הפסד" הוא "נכסי", אף כי קיימות דעות שתמכו ברעיון זה. גם בפסיקה שדנה בעניין (ע"א 3180/03 בנק לאומי לישראל נ' ברג) ציין בית המשפט העליון כי הוא מוכן להניח שהפסד הוא בבחינת נכס, אך בסופו של דבר לא נזקק כלל להנחה זו בדיון שהתקיים לפניו.

ברור כי אפשר לתת פרשנות למושג אחד לצרכים מסוימים ומובן שונה לצרכים אחרים. כך ה"הפסד" יכול להיות "נכס" לצורך כללי חשבונאות ולצורך זה בלבד, וכך הוא בבחינת זכות של הנישום כלפי רשויות המס, אך אין לומר כי זכות אישית זו של הנישום תהפוך אותו לנכס עביר בעל משמעויות קנייניות שניתן גם למשכון. כל פרשנות אחרת שאינה מבטאת את האופי האישי של הזכות לנצל ההפסד, מחטיאה את הבסיס של גביית מס אמיתי מנישומים שלהם מקנה המחוקק זכויות אישיות כמו ניצול הפסדים, ותאפשר העברתן בדרך של המחאה, מכירה ו/או בכל דרך אחרת שלא לשמה ניתנה הזכות לנישום בעת דיווח לרשויות המס, לרבות ניצול ההפסדים שלו. לאור האמור לעיל, יש לקבוע שהסכום הנובע מקיזוז ההפסד כנגד שומת מס השבח הוא של הנאמן לנכסי החייב.

זאת ועוד, ההפסד שמבקש הנאמן על נכסי החייב בפשיטת רגל לקזז הוא הפסד שנוצר רק בשנת 2008 מעצם המכירה הכפויה מכוח המשכנתה, כשלוש שנים לאחר תחילת הליך פשיטת הרגל. הפסד זה לא היה קיים בעת יצירת המשכון, וגם משכך לא ניתן היה למשכנו בעת יצירת המשכנתה בשנת 2002. די בנימוק זה לבדו כדי לעמוד נגד כל טענה של נושה מובטח, הטוען כי זכותו לקיזוז הפסדים גוברת על זכויות החייב בפשיטת רגל המועברות לנאמן הבא בנעלי החייב.

תוצאה

הבקשה נדחתה.

בבית המשפט המחוזי בתל אביב

לפני כב' השופטת אסתר נחליאלי חייט

ניתן ב-2.10.2011

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טראמפ בישראל CHATGPTטראמפ בישראל CHATGPT

ארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%

לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים 

רן קידר |

ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.

ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.

מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד

במהלך המגעים ביקשה ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.

למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.

פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס

לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.

משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.