איך מנסה ה-ECB לעודד את כלכלת מדינות הגוש?

נתוני המאקרו הרגיעו המשקיעים לתקופה הקרובה. האם העליות האחרונות מעידות על התחלת התאוששות?
עינת לפידות |

השווקים באירופה

בעקבות הנתונים הכלכליים החיוביים שפורסמו בימים האחרונים בארה"ב (נתוני המכירות הקמעונאיות והירידה בתביעות המתמשכות לדמי אבטלה) נראה כי המשקיעים נרגעו מעט. הדבר התבטא בעליות שערים ב-2 ימי המסחר האחרונים בקרב הבורסות האירופיות. עליות אלו יצרו למעשה תחושה בקרב המשקיעים כי הכלכלה העולמית אכן נמצאת בשלבי התאוששות.

במקביל, ה-ECB (הבנק האירופי המרכזי) ממשיך בניסיונו לעודד את המשקיעים וכלכלת הגוש באמצעות רכישת אג"ח המדינות האירופיות שנקלעו למצוקה (ספרד ואיטליה). זאת לאור חששות המשקיעים שאלו האחרונות, לא יוכלו לעמוד בהתחייבויותיהן. בפעם הזו, נדרש הבנק לרכוש כמות קטנה יותר של אג"ח איטלקיות וספרדיות (על מנת להוריד את תשואותיו בטווח הקצר) משנדרש לעשות במקרה של יוון, לפני כשנה.

עד כה, לפי הערכות האנליסטים השונים, רכש הבנק אג"ח ספרדיות ואיטלקיות בהיקף של 15 מיליארד אירו, בהשוואה לפעם הקודמת, בה רכש אג"ח יווני בהיקף של 16.5 מיליארד אירו. למרות התערבותו של הבנק המרכזי, והאווירה האופטימית השוררת בשווקים ביומיים האחרונים, ירידות השערים החדות שאפיינו את הבורסות השונות ברחבי העולם בשבוע וחצי האחרונים ככל הנראה לא ישכחו במהירות.

רמת אי הוודאות הינה עדיין גבוהה מהרגיל. עובדה הבאה לידי ביטוי במדד הפחד, ה-VIX שעדיין גבוה מרמתו ה"נורמלית". חוסר אמון המשקיעים במערכת הפיננסית בלט, על רקע ירידות השערים החדות בשבועות האחרונים. נראה כי סקטור זה הוא למעשה הנפגע העיקרי מההתרחשויות האחרונות.

החששות לא פסחו גם על הממלכה הבריטית, ונתונים חדשים המגיעים מבריטניה מעידים כי מחירי הנדל"ן בבירת הממלכה צנחו בחודש האחרון ב-3.4% מהנתונים בחודש הקודם, בו למעשה עלו המחירים בשיעור של 1.4%. ככל הנראה בזמן הקרוב השוק ימשיך להיות תנודתי ואי הוודאות תמשיך לשלוט ביד רמה בבורסות האירופיות בפרט ובעולם בכלל.

השווקים בארה"ב

כפי שראינו ביבשת האירופית, גם באמריקה המצב אינו שונה. בבורסה האמריקנית משתקפים החששות הכבדים ואי הוודאות. זאת למרות נתוני הכלכלה החיוביים שפורסמו ועליות השערים ב-2 ימי המסחר הקודמים. אומנם, ביום שישי שלט הצבע הירוק במסכים ועליות שערים נרשמו במדדים המובילים. אולם מניות הפיננסים המשיכו במגמה השלילית כפי שאפיינה אותם בשבועות האחרונים. זאת על רקע אובדן אמון המשקיעים במערכות הפיננסיות ברחבי העולם כולו.

האם חוסר האמון במערכת הפיננסית בכללותה נובע ישירות ממאורעות 2008 בו קרס בנק ההשקעות האמריקני ה-Lehman Brothers? נראה כי קריסתו נתנה אותותיה אולם במקרה דנן - לא רק בכך מדובר. דוגמה מובהקת המחזקת את אי הבהירות השולטת בקרב המשקיעים, הם 2 הגופים הפיננסים Goldman Sachs ו-Citigroup אשר הגדילו את החזקותיהם וחשיפתם לבנקים צרפתים בפרט ואירופיים בכלל במחצית הראשונה של השנה (לפני תחילת החששות מפני משבר חוב באירופה).

ל- Citigroup ישנה חשיפה גם למדינות ה-PIIGS (פורטוגל, איטליה, אירלנד, יוון וספרד) הנמצאות בלב ליבו של משבר החוב העלול להתפשט באירופה כולה. בשיחת הוועידה שהתקיימה מול נציגי הקבוצה, נמנעו נציגיה מלספק תשובות ברורות לאנליסטים בגין גודל החשיפה והיקפה. דבר שהותיר את חוסר הוודאות הגדולה על כנה והעמיק את החשש מפני קריסה נוספת של המערכת הבנקאית. כל אלו וודאי שאינם תורמים לתחושת יציבות וביטחון בקרב המשקיעים. נראה כי הוולטיליות לא תיעלם בטווח הקרוב, ותמשיך להוביל את המגמה בבורסות השונות.

עינת לפידות, מנהלת השקעות, יובנק ניהול נכסים פיננסיים בע"מ

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.