איך מנסה ה-ECB לעודד את כלכלת מדינות הגוש?

נתוני המאקרו הרגיעו המשקיעים לתקופה הקרובה. האם העליות האחרונות מעידות על התחלת התאוששות?
עינת לפידות |

השווקים באירופה

בעקבות הנתונים הכלכליים החיוביים שפורסמו בימים האחרונים בארה"ב (נתוני המכירות הקמעונאיות והירידה בתביעות המתמשכות לדמי אבטלה) נראה כי המשקיעים נרגעו מעט. הדבר התבטא בעליות שערים ב-2 ימי המסחר האחרונים בקרב הבורסות האירופיות. עליות אלו יצרו למעשה תחושה בקרב המשקיעים כי הכלכלה העולמית אכן נמצאת בשלבי התאוששות.

במקביל, ה-ECB (הבנק האירופי המרכזי) ממשיך בניסיונו לעודד את המשקיעים וכלכלת הגוש באמצעות רכישת אג"ח המדינות האירופיות שנקלעו למצוקה (ספרד ואיטליה). זאת לאור חששות המשקיעים שאלו האחרונות, לא יוכלו לעמוד בהתחייבויותיהן. בפעם הזו, נדרש הבנק לרכוש כמות קטנה יותר של אג"ח איטלקיות וספרדיות (על מנת להוריד את תשואותיו בטווח הקצר) משנדרש לעשות במקרה של יוון, לפני כשנה.

עד כה, לפי הערכות האנליסטים השונים, רכש הבנק אג"ח ספרדיות ואיטלקיות בהיקף של 15 מיליארד אירו, בהשוואה לפעם הקודמת, בה רכש אג"ח יווני בהיקף של 16.5 מיליארד אירו. למרות התערבותו של הבנק המרכזי, והאווירה האופטימית השוררת בשווקים ביומיים האחרונים, ירידות השערים החדות שאפיינו את הבורסות השונות ברחבי העולם בשבוע וחצי האחרונים ככל הנראה לא ישכחו במהירות.

רמת אי הוודאות הינה עדיין גבוהה מהרגיל. עובדה הבאה לידי ביטוי במדד הפחד, ה-VIX שעדיין גבוה מרמתו ה"נורמלית". חוסר אמון המשקיעים במערכת הפיננסית בלט, על רקע ירידות השערים החדות בשבועות האחרונים. נראה כי סקטור זה הוא למעשה הנפגע העיקרי מההתרחשויות האחרונות.

החששות לא פסחו גם על הממלכה הבריטית, ונתונים חדשים המגיעים מבריטניה מעידים כי מחירי הנדל"ן בבירת הממלכה צנחו בחודש האחרון ב-3.4% מהנתונים בחודש הקודם, בו למעשה עלו המחירים בשיעור של 1.4%. ככל הנראה בזמן הקרוב השוק ימשיך להיות תנודתי ואי הוודאות תמשיך לשלוט ביד רמה בבורסות האירופיות בפרט ובעולם בכלל.

השווקים בארה"ב

כפי שראינו ביבשת האירופית, גם באמריקה המצב אינו שונה. בבורסה האמריקנית משתקפים החששות הכבדים ואי הוודאות. זאת למרות נתוני הכלכלה החיוביים שפורסמו ועליות השערים ב-2 ימי המסחר הקודמים. אומנם, ביום שישי שלט הצבע הירוק במסכים ועליות שערים נרשמו במדדים המובילים. אולם מניות הפיננסים המשיכו במגמה השלילית כפי שאפיינה אותם בשבועות האחרונים. זאת על רקע אובדן אמון המשקיעים במערכות הפיננסיות ברחבי העולם כולו.

האם חוסר האמון במערכת הפיננסית בכללותה נובע ישירות ממאורעות 2008 בו קרס בנק ההשקעות האמריקני ה-Lehman Brothers? נראה כי קריסתו נתנה אותותיה אולם במקרה דנן - לא רק בכך מדובר. דוגמה מובהקת המחזקת את אי הבהירות השולטת בקרב המשקיעים, הם 2 הגופים הפיננסים Goldman Sachs ו-Citigroup אשר הגדילו את החזקותיהם וחשיפתם לבנקים צרפתים בפרט ואירופיים בכלל במחצית הראשונה של השנה (לפני תחילת החששות מפני משבר חוב באירופה).

ל- Citigroup ישנה חשיפה גם למדינות ה-PIIGS (פורטוגל, איטליה, אירלנד, יוון וספרד) הנמצאות בלב ליבו של משבר החוב העלול להתפשט באירופה כולה. בשיחת הוועידה שהתקיימה מול נציגי הקבוצה, נמנעו נציגיה מלספק תשובות ברורות לאנליסטים בגין גודל החשיפה והיקפה. דבר שהותיר את חוסר הוודאות הגדולה על כנה והעמיק את החשש מפני קריסה נוספת של המערכת הבנקאית. כל אלו וודאי שאינם תורמים לתחושת יציבות וביטחון בקרב המשקיעים. נראה כי הוולטיליות לא תיעלם בטווח הקרוב, ותמשיך להוביל את המגמה בבורסות השונות.

עינת לפידות, מנהלת השקעות, יובנק ניהול נכסים פיננסיים בע"מ

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?

פרופ' אמיר ירון מתעתע בציבור - מדבר על החלשת הבנקים, בפועל הוא רק חיזק אותם ופגע בציבור; האם 10 מיליונים איש אנונימיים פחות חשובים מעשרות החברים והמכרים של הנגיד במערכת הבנקאית? בסוף הכל אישי

מנדי הניג |

הבנקים חזקים - הציבור חלש. אין מספיק תחרות, והבנקים מצפצפים עלינו - אפס על ריבית עו"ש ביתרת זכות, 12.2% על ריבית עו"ש ביתרת חובה. הנגיד ובנק ישראל מסבירים לנו שהם עושים הכל כדי לשנות את זה - הם מסבירים את זה כבר שנים, אבל שום דבר לא השתנה למעט דבר אחד - הרווחים של הבנקים. הם שוברים מדי שנה שיאים. על חשבוננו.

וכך מגיע היום הנגיד, פרופ' אמיר ירון לכנס על תמורות בשוק האשראי הקמעונאי ומסביר על הפעולות של הבנק, ההצלחות, הכיוון קדימה. אפשר להתרשם, וננסה להיות עדינים שהנגיד לא ממש מבין את הסיטואציה או מנסה לייצר נרטיב שגוי בעם. האמת היא שהאחריות עליו והוא לא שינה את יחסי הכוחות בין הבנקים לציבור - אפילו ההיפך. בתקופתו הבנקים הפכו לחזקים עוד יותר. הוא זה שאשם במצב לצד צמרת בנק ישראל שהמוני ישראלים לא מקבלים ריבית על העו"ש וזו רק דוגמה. מאות סעיפים של עמלות מיותרות ויקרות לצד ניצול ועושק של ציבור הדיוט, מטשטשים את היכולת לבדוק ולהבין על מה הציבור משלם. בנק ישראל יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה. הוא מדבר גבוה על הרצון לשמור על עצמאיות הבנקים - אם בעולם המערבי עושים כך, גם אצלנו אפשר, כשנזכיר לנגיד שאצלנו השוק לא תחרותי ולכן רגולטור יכול וצריך להתערב.

אבל זה לא האינטרס של הנגיד. הוא רוצה ללכת לישון כל לילה כשהוא רגוע לחלוטין שאין שום סכנה ליציבות הבנקים והדרך לעשות זאת היא לפטם אותם ברווחים. הנגיד הוא המנכ"ל על של הבנקים. הוא קובע את הרווחים שלהם דרך המרווחים על הבנקים, דרך עמלות, דרך קביעת התחרות, דרך קביעת מבנה השוק המקומי, השחקנים בו ותעריפי העמלות והריביות. כשהוא רואה שהריבית היא אפס, והוא מדבר על כך שהוא משנה את יחסי הכוחות בין הבנקים לבין הציבור, מצופה שיורה על ריבית על העו"ש. הבנקים ירוויחו במקום 16% על ההון "רק" 14% (הם בתשואות שיא על ההון). מספיק שהבנקים ישלמו כ-2.5%-3% על העו"ש כדי לשנות משמעותית לובה את המאזן כוחות בין בנקים לציבור - הוא בוחר לא לעשות זאת. למה לריב עם החברים שלך? 10 מיליון איש הם אנונימיים בלי שמות, אבל את עשרות הבכירים במערכת הבנקאית הוא מכיר אישית. 

אז הנה דברי הנגיד, איכשהו הם לא ממש מתחברים למציאות - "הצעדים השונים שאנו נוקטים מהווים מהלך סדור שמטרתו לייצר שוק אשראי תחרותי, מגוון וחדשני בו הכוח עובר לצד של הצרכן וכושר המיקוח שלו מול ספקי האשראי השונים, מתעצם. אנחנו פועלים כדי להעביר את הכוח מספקי האשראי והבנקים לציבור הלווים. הדרך לכך נשענת על שני צירים מרכזיים.

"הציר הראשון עוסק בהעצמת כוחו של הצרכן ביחס למידע הפיננסי שלו. בעידן המודרני, מידע הוא אחד הנכסים החשובים ביותר. הוא מאפשר לגופים פיננסיים להבין את צורכי הלקוח, להעריך סיכונים בצורה מיטבית, להציע מוצרים מותאמים ולפעול בסביבה תחרותית והוגנת יותר.