הירידות חזרו לשווקים מעבר לים
השווקים באירופה
לאחר יום המסחר הקודם, בו נראו עליות שערים קלות לאחר ימים ארוכים של ירידות שערים - חזרו המניות האירופאיות למגמה שלילית. נראה כי המשקיעים חזרו להתמקד במשבר החוב האירופי, וגם הפעם החליטו "להיפטר" מהחזקותיהם במניות הבנקים השונים.
החשש המכרסם בהם, המשיך להתעצם על רקע התפשטותו של משבר החוב האירופי למדינות נוספות ביבשת, כאשר הפעם, הגיע תורה של צרפת להיות בכותרות. הפער בין פרמיית הסיכון שדורשים המשקיעים בגין האג"ח הצרפתי ל-10 שנים לעומת האג"ח הגרמני ל-10 שנים טיפס, עלה והגיע ל-90 נקודות בסיס לעומת הממוצע לשנת 2010 שעמד על 33 נקודות. זאת כאמור על אף ש-2 המדינות עדיין מחזיקות בדירוג המושלם AAA.
נראה כי התחזית שצרפת תלך בעקבותיה של ארה"ב, ותאבד את דירוג ה-AAA שלה מתחילה לקרום עור וגידים ואינה נראית מנותקת מהמציאות כפי שנראתה קודם לכן (לפחות בעיני המשקיעים). נראה כי אמון המשקיעים בכלכלת מדינות הגוש האירופי הגיע לשפל חדש, משום שמלבד האג"ח הגרמני, (המסתמן בעיניהם כבעל סיכון נמוך), פרמיות הסיכון הנדרשות על ידם בגין רכישת אג"ח של מדינות אחרות (כגון צרפת) ממשיכות לטפס והתשואות נוסקות מעלה.
כתגובה מניית הבנק הצרפתי Societe Generale צנחה ב-15% ורשמה את הירידה הגדולה ביותר מאז שיא משבר הסאב - פריים באוקטובר 2008. גם שאר המדדים האירופאים רשמו ירידות שערים. המדד הבריטי FTSE 100 רשם ירידה של 3.05% נוספים, בעוד גם בבורסה הבריטית, מניות הבנקים הן ש"משכו" את המדד כלפי מטה.
מניית Barclays צנחה ב-8.69% נוספים, מניית Lloyds רשמה ירידה של 4% ואילו מניית Royal Bank Of Scotland נחלשה ב-7.33%. המדד הבריטי רשם ירידה של 18% מאז הגיע לשיאו לשנה זו, בפברואר. מדד ה-DAX הגרמני נחלש ב-5.13%, בעוד מניית הבנק הגרמני Deutsche Bank נחלשה ב-4.92%.
במקביל, ממשיך הבנק המרכזי האירופי (ECB) לרכוש את אג"ח המדינות הנמצאות בסיכון (איטליה וספרד), ובפעם הראשונה מאז דצמבר 2010, הגיעה תשואתו של האג"ח הספרדי לפחות מ-5%. במידה ומשבר אמון המשקיעים ביכולת החזר החוב של מדינות הגוש יעמיק ויחריף, לא מן הנמנע כי צעדו הבא של ה-ECB יהיה רכישת אג"ח של מדינות אירופיות נוספות (כדוגמת צרפת).
השווקים בארה"ב
לאחר יום המסחר הקודם, הננעל בעליות שערים, חזרו המסכים לצבע האדום ששלט בהם בתקופה האחרונה. אף על פי הורדת הדירוג ההיסטורית, לא נראה כי המשקיעים איבדו את אמונם ביכולתה של המעצמה להחזיר חובותיה. ההוכחה לכך נראתה בבירור לאחר הנפקת ה-Treasuries ל-10 שנים. האג"ח האמריקני שעדיין מצטייר כנכס סולידי וחסר סיכון בעיני המשקיעים, לאור יכולתה של המעצמה להדפיס כסף נוסף על מנת לעמוד בהתחייבויותיה. ההנפקה "סבלה" מביקושי יתר והתשואה באג"ח הללו הגיעה לשפל חדש של 2.14%.
גם בהנפקת ה-Treasuries ל-3 שנים התמונה הייתה דומה. במקרה דנן, נרשמו ביקושי יתר, ותשואת האג"ח אף היא הגיעה לשפל חדש ועמדה של 0.5%.
לעומת זאת, נראה כי החברות והתאגידים, המדורגים AAA כדוגמת Microsoft, ו-J&J (דירוג הגבוה מדירוגה של ארה"ב) הם דווקא אלו הסובלים מהורדת הדירוג ההיסטורית. נראה כי בעיני המשקיעים תמחורן של חברות אלו השתנה, וכעת נדרשת בגינן פרמיית סיכון גבוהה משנדרשה בעבר.
בשוק האמריקני המניות שהובילו את המגמה השלילית היו מניות הפיננסים השונות. מניית Credit Suiss השוויצרית ירדה ב-4.95%, מניית JPMorgan נחלשה ב-5.58%, מניית Morgan Stanley רשמה ירידה של 9.67% ואילו מניית Bank Of America צנחה בעוד 10.92%. בכך למעשה השלימה ירידה של 49% לשנה קלנדארית זו. מדד ה-DOW JONES נחלש ב-4.62%, מדד ה-P&S 500 נפל ב-4.42% ואילו מדד הנאסד"ק רשם ירידה של 4.09%.
הכותב, עינת לפידות, מנהלת השקעות יובנק ניהול נכסים פיננסיים בע"מ
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
