הירידות חזרו לשווקים מעבר לים
השווקים באירופה
לאחר יום המסחר הקודם, בו נראו עליות שערים קלות לאחר ימים ארוכים של ירידות שערים - חזרו המניות האירופאיות למגמה שלילית. נראה כי המשקיעים חזרו להתמקד במשבר החוב האירופי, וגם הפעם החליטו "להיפטר" מהחזקותיהם במניות הבנקים השונים.
החשש המכרסם בהם, המשיך להתעצם על רקע התפשטותו של משבר החוב האירופי למדינות נוספות ביבשת, כאשר הפעם, הגיע תורה של צרפת להיות בכותרות. הפער בין פרמיית הסיכון שדורשים המשקיעים בגין האג"ח הצרפתי ל-10 שנים לעומת האג"ח הגרמני ל-10 שנים טיפס, עלה והגיע ל-90 נקודות בסיס לעומת הממוצע לשנת 2010 שעמד על 33 נקודות. זאת כאמור על אף ש-2 המדינות עדיין מחזיקות בדירוג המושלם AAA.
נראה כי התחזית שצרפת תלך בעקבותיה של ארה"ב, ותאבד את דירוג ה-AAA שלה מתחילה לקרום עור וגידים ואינה נראית מנותקת מהמציאות כפי שנראתה קודם לכן (לפחות בעיני המשקיעים). נראה כי אמון המשקיעים בכלכלת מדינות הגוש האירופי הגיע לשפל חדש, משום שמלבד האג"ח הגרמני, (המסתמן בעיניהם כבעל סיכון נמוך), פרמיות הסיכון הנדרשות על ידם בגין רכישת אג"ח של מדינות אחרות (כגון צרפת) ממשיכות לטפס והתשואות נוסקות מעלה.
כתגובה מניית הבנק הצרפתי Societe Generale צנחה ב-15% ורשמה את הירידה הגדולה ביותר מאז שיא משבר הסאב - פריים באוקטובר 2008. גם שאר המדדים האירופאים רשמו ירידות שערים. המדד הבריטי FTSE 100 רשם ירידה של 3.05% נוספים, בעוד גם בבורסה הבריטית, מניות הבנקים הן ש"משכו" את המדד כלפי מטה.
מניית Barclays צנחה ב-8.69% נוספים, מניית Lloyds רשמה ירידה של 4% ואילו מניית Royal Bank Of Scotland נחלשה ב-7.33%. המדד הבריטי רשם ירידה של 18% מאז הגיע לשיאו לשנה זו, בפברואר. מדד ה-DAX הגרמני נחלש ב-5.13%, בעוד מניית הבנק הגרמני Deutsche Bank נחלשה ב-4.92%.
במקביל, ממשיך הבנק המרכזי האירופי (ECB) לרכוש את אג"ח המדינות הנמצאות בסיכון (איטליה וספרד), ובפעם הראשונה מאז דצמבר 2010, הגיעה תשואתו של האג"ח הספרדי לפחות מ-5%. במידה ומשבר אמון המשקיעים ביכולת החזר החוב של מדינות הגוש יעמיק ויחריף, לא מן הנמנע כי צעדו הבא של ה-ECB יהיה רכישת אג"ח של מדינות אירופיות נוספות (כדוגמת צרפת).
השווקים בארה"ב
לאחר יום המסחר הקודם, הננעל בעליות שערים, חזרו המסכים לצבע האדום ששלט בהם בתקופה האחרונה. אף על פי הורדת הדירוג ההיסטורית, לא נראה כי המשקיעים איבדו את אמונם ביכולתה של המעצמה להחזיר חובותיה. ההוכחה לכך נראתה בבירור לאחר הנפקת ה-Treasuries ל-10 שנים. האג"ח האמריקני שעדיין מצטייר כנכס סולידי וחסר סיכון בעיני המשקיעים, לאור יכולתה של המעצמה להדפיס כסף נוסף על מנת לעמוד בהתחייבויותיה. ההנפקה "סבלה" מביקושי יתר והתשואה באג"ח הללו הגיעה לשפל חדש של 2.14%.
גם בהנפקת ה-Treasuries ל-3 שנים התמונה הייתה דומה. במקרה דנן, נרשמו ביקושי יתר, ותשואת האג"ח אף היא הגיעה לשפל חדש ועמדה של 0.5%.
לעומת זאת, נראה כי החברות והתאגידים, המדורגים AAA כדוגמת Microsoft, ו-J&J (דירוג הגבוה מדירוגה של ארה"ב) הם דווקא אלו הסובלים מהורדת הדירוג ההיסטורית. נראה כי בעיני המשקיעים תמחורן של חברות אלו השתנה, וכעת נדרשת בגינן פרמיית סיכון גבוהה משנדרשה בעבר.
בשוק האמריקני המניות שהובילו את המגמה השלילית היו מניות הפיננסים השונות. מניית Credit Suiss השוויצרית ירדה ב-4.95%, מניית JPMorgan נחלשה ב-5.58%, מניית Morgan Stanley רשמה ירידה של 9.67% ואילו מניית Bank Of America צנחה בעוד 10.92%. בכך למעשה השלימה ירידה של 49% לשנה קלנדארית זו. מדד ה-DOW JONES נחלש ב-4.62%, מדד ה-P&S 500 נפל ב-4.42% ואילו מדד הנאסד"ק רשם ירידה של 4.09%.
הכותב, עינת לפידות, מנהלת השקעות יובנק ניהול נכסים פיננסיים בע"מ
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?
פרופ' אמיר ירון מתעתע בציבור - מדבר על החלשת הבנקים, בפועל הוא רק חיזק אותם ופגע בציבור; האם 10 מיליונים איש אנונימיים פחות חשובים מעשרות החברים והמכרים של הנגיד במערכת הבנקאית? בסוף הכל אישי
הבנקים חזקים - הציבור חלש. אין מספיק תחרות, והבנקים מצפצפים עלינו - אפס על ריבית עו"ש ביתרת זכות, 12.2% על ריבית עו"ש ביתרת חובה. הנגיד ובנק ישראל מסבירים לנו שהם עושים הכל כדי לשנות את זה - הם מסבירים את זה כבר שנים, אבל שום דבר לא השתנה למעט דבר אחד - הרווחים של הבנקים. הם שוברים מדי שנה שיאים. על חשבוננו.
וכך מגיע היום הנגיד, פרופ' אמיר ירון לכנס על תמורות בשוק האשראי הקמעונאי ומסביר על הפעולות של הבנק, ההצלחות, הכיוון קדימה. אפשר להתרשם, וננסה להיות עדינים שהנגיד לא ממש מבין את הסיטואציה או מנסה לייצר נרטיב שגוי בעם. האמת היא שהאחריות עליו והוא לא שינה את יחסי הכוחות בין הבנקים לציבור - אפילו ההיפך. בתקופתו הבנקים הפכו לחזקים עוד יותר. הוא זה שאשם במצב לצד צמרת בנק ישראל שהמוני ישראלים לא מקבלים ריבית על העו"ש וזו רק דוגמה. מאות סעיפים של עמלות מיותרות ויקרות לצד ניצול ועושק של ציבור הדיוט, מטשטשים את היכולת לבדוק ולהבין על מה הציבור משלם. בנק ישראל יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה. הוא מדבר גבוה על הרצון לשמור על עצמאיות הבנקים - אם בעולם המערבי עושים כך, גם אצלנו אפשר, כשנזכיר לנגיד שאצלנו השוק לא תחרותי ולכן רגולטור יכול וצריך להתערב.
אבל זה לא האינטרס של הנגיד. הוא רוצה ללכת לישון כל לילה כשהוא רגוע לחלוטין שאין שום סכנה ליציבות הבנקים והדרך לעשות זאת היא לפטם אותם ברווחים. הנגיד הוא המנכ"ל על של הבנקים. הוא קובע את הרווחים שלהם דרך המרווחים על הבנקים, דרך עמלות, דרך קביעת התחרות, דרך קביעת מבנה השוק המקומי, השחקנים בו ותעריפי העמלות והריביות. כשהוא רואה שהריבית היא אפס, והוא מדבר על כך שהוא משנה את יחסי הכוחות בין הבנקים לבין הציבור, מצופה שיורה על ריבית על העו"ש. הבנקים ירוויחו במקום 16% על ההון "רק" 14% (הם בתשואות שיא על ההון). מספיק שהבנקים ישלמו כ-2.5%-3% על העו"ש כדי לשנות משמעותית לובה את המאזן כוחות בין בנקים לציבור - הוא בוחר לא לעשות זאת. למה לריב עם החברים שלך? 10 מיליון איש הם אנונימיים בלי שמות, אבל את עשרות הבכירים במערכת הבנקאית הוא מכיר אישית.
אז הנה דברי הנגיד, איכשהו הם לא ממש מתחברים למציאות - "הצעדים השונים שאנו נוקטים מהווים מהלך סדור שמטרתו לייצר שוק אשראי תחרותי, מגוון וחדשני בו הכוח עובר לצד של הצרכן וכושר המיקוח שלו מול ספקי האשראי השונים, מתעצם. אנחנו פועלים כדי להעביר את הכוח מספקי האשראי והבנקים לציבור הלווים. הדרך לכך נשענת על שני צירים מרכזיים.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"הציר הראשון עוסק בהעצמת כוחו של הצרכן ביחס למידע הפיננסי שלו. בעידן המודרני, מידע הוא אחד הנכסים החשובים ביותר. הוא מאפשר לגופים פיננסיים להבין את צורכי הלקוח, להעריך סיכונים בצורה מיטבית, להציע מוצרים מותאמים ולפעול בסביבה תחרותית והוגנת יותר.
