סקירת שוקי חו"ל - 03.08.11

עינת לפידות, מנהלת השקעות ביובנק ניהול נכסים פיננסיים בע"מ, סוקרת את יום המסחר בשוקי אירופה וארה"ב
עינת לפידות |

השווקים באירופה

יום המסחר השני לשבוע זה הסתיים אף הוא במגמה שלילית. גם הפעם ה"אשמה" נעוצה בנתוני הכלכלה האמריקנית. אתמול פורסמו נתוני מדד ההוצאות הפרטיות (consumer spending) שירד בחודש יוני האחרון זו הפעם הראשונה מזה כשנתיים (נחלש ב-0.2% לאחר שעלה ב-0.1% בחודש הקודם).

זאת כאמור בניגוד לציפיות האנליסטים שצפו צמיחה של כ-0.1%. היעדר משרות פנויות בשילוב עם השכר הריאלי שמתקשה לעמוד בקצב האינפלציה, מעלים את הסיכון בירידה נוספת במדד ההוצאות הפרטיות, המהווה כ- 70% מכלכלת העולם כולו.

הנתונים החלשים מהיבשת הצפונית, העמיקו את חששם של המשקיעים כי כלכלת ארה"ב אכן דורכת במקום, ורחוקה מלהתאושש מהמשבר העולמי הגדול בשנת 2008. כתגובה - המדדים האירופאים צנחו.

המניות הבריטיות המשיכו במגמה השלילית גם ביום מסחר זה (זה היום השלישי ברציפות), והמדד הבריטי- FTSE 100 נחלש בשיעור של 0.97%. מניית Barclays - הבנק השני בגודלו בבריטניה, ירדה בשיעור של 0.12%, לאחר פרסום הדו"חות הרבעוניים.

לפי הנתונים, הרווחים למחצית הראשונה של שנת 2011 ירדו ב-38%, והרווחים צנחו ל-1.5 מיליארד פאונד (לעומת 2.43 מיליארד פאונד אשתקד). המניה נחלשה בשיעור מתון יחסית, וזאת לאור העובדה כי האנליסטים צפו ירידות גבוהות יותר ברווחים ביחס לשנה הקודמת (לפי התחזיות, צפו הכנסות של 1.29 מיליארד פאונד).

בנתוני הרווח לפני מס שהציג הבנק, חלה ירידה של כ-9% ל-2.31 מיליארד פאונד, מהם כ-1 מיליארד פאונד נועדו לפיצוי לקוחות עתידיים כחלק מביטוח המשכנתאות במידה ויצטרכו לעשות כן (הביטוח למעשה מכסה תשלומים בכרטיסי אשראי, ומקרים של חולי ואבטלה), נתון המראה את חששה העמוק של המערכת הבנקאית כולה בנוגע למצב האבטלה העולמי.

נוסף על כך, הצהירה הנהלת הבנק כי בכוונתה להצטרף לעמיתיה (HSBC, UBS, CREDIT SUISSE) ולקצץ כ-3,000 משרות עד לסוף השנה הנוכחית (לאחר שקיצצה כבר כ-1,400 משרות בשנה זו) וזאת על מנת להגדיל את שיעור הרווחיות של הבנק.

גם ב- Royal Bank Of Scotland הודיעו כי בכוונתם לקצץ 170 משרות עד לסוף יוני 2012. המנייה נחלשה בשיעור של 2.23%. מניית בנק המשכנתאות Lloyds ירדה בשיעור של 3.02%. בנווסף לכך, המניות הגרמניות המשיכו במגמה השלילית (מזה 5 ימי המסחר האחרונים) ומדד ה-DAX הגרמני רשם גם אתמול ירידות שערים ונחלש ב- 2.25%. מניית Deutsche Bank נחלשה ב- 3%.

השווקים בארה"ב

הפסימיות וירידות השערים ממשיכות לשלוט בבורסה האמריקנית. בצל ההודעה על העלאת תקרת החוב (ההצבעה התקיימה בסנאט ובקונגרס, והתכנית אושרה באופן רשמי) גם ביום המסחר השני לשבוע זה נמשכו הירידות. זאת לאור פרסום נתוני מדד הצרכנות הפרטית, שרשם ירידה במקום צמיחה לה ציפו האנליסטים ברחבי העולם כולו.

המשקיעים שבחרו להשקיע את כספם ב-Treasuries האמריקניות בחודש יולי האחרון, רשמו רווחי הון הגבוהים מהשקעה באג"ח אלו בכל חודש אחר, וזאת על רקע "בריחתם" של המשקיעים משוק המניות להשקעות "בטוחות" ו"סולידיות" שכאלה.

מסוכנות הדירוג "מודיס" נמסר כי העננה המרחפת מעל ראשה של המעצמה האמריקנית רחוקה מלהיעלם, ובאם הממשל יכשל בניסיונות קיצוץ התקציב, והכלכלה האמריקנית תמשיך להשתרך מאחור ולפרסם נתוני צמיחה חלשים, הורדת דירוג הינה בהחלט אופציה רציונאלית.

הורדת דירוג שכזו, מלבד לגרור תגובת שרשרת חריפה בעולם כולו שעלולה להוביל למשבר עולמי נוסף, תזניק את תשואות ה-Treasuries ובכך למעשה תעמיק את הגירעון האמריקאי בכ-100 מיליארד דולר בשנה.

המדדים המובילים המשיכו להיחלש - מדד ה-DOW JONES ירד ב-2.19% (מניית Bank Of America רשמה אתמול ירידה של 3.26% ואילו מניית JPMorgan נחלשה בשיעור של 1.48%). מדד ה-P&S 500 ירד זה היום השביעי ברציפות ב-2.56% ואילו מדד הנאסד"ק נחלש בשיעור של 2.75%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת הסכמים בינלאומיים, רשויות המס בישראל מקבלות מידע על חשבונות בנק ונכסים של אזרחים ישראלים בחו"ל. כך ניתן לגלות הכנסות לא מדווחות או מבני אחזקה שנועדו להסתיר פעילות עסקית מחוץ לישראל.

בדיקות חיבור בין תיקי מע"מ למס הכנסה

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

חוקרי מס בודקים אם יש התאמה בין דיווחים לרשות מע"מ לבין הדיווחים למס הכנסה. למשל, עסק שמדווח על מחזור גבוה למע"מ אך מצהיר על הכנסה נמוכה למס הכנסה – מייצר חשד למניפולציה בדיווחים.

בדיקת חשבוניות מס פיקטיביות

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

שימוש בחשבוניות מס פיקטיביות, כלומר כאלה שמעולם לא בוצעה בגינן עסקה אמיתית, הוא תרגיל מוכר במעילות מס. רשות המסים מפעילה מערכת לניתוח חשבוניות חריגות ומאתרת עסקים שמפיקים או מקבלים מסמכים כאלו.

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.