מה היו המגמות בימים האחרונים של חודש יולי?
השווקים באירופה
2 ימי המסחר האחרונים לשבוע זה הסתיימו במגמה מעורבת. זאת לאור העובדה כי עדיין לא גובשה תכנית להעלאת תקרת החוב וקיצוץ הגירעון הממשלתי ע"י הממשל האמריקני. יום חמישי האחרון לחודש יולי התאפיין בעליות שערים ואילו שישי - בירידות, דבר המאשש את חוסר הוודאות והיציבות בשווקי העולם.
המדד הבריטי - FTSE 100 נחלש בשיעור של 0.71% במצטבר, (ביום חמישי רשם המדד עלייה של 0.28% ואילו ביום שישי רשם ירידה של 0.99%). ביום חמישי נסקו מניות הבנקים ורשמו עליות שערים נאות - מניית Barclays טיפסה בשיעור של 3.12%, מניית Royal Bank Of Scotland עלתה בשיעור של 3.63% ואילו מניית Lloyds התחזקה בשיעור של 4.08%.
ביום שישי כאמור נרשמה מגמה הפוכה, וגם ביום מסחר זה - מניות הבנקים הן אלו שהובילו את המגמה - מניית Barclays ירדה בשיעור של 2.15%, מניית Royal Bank Of Scotland איבדה 1.63% ואילו מניית Lloyds השילה 3.67%.
מדד ה-DAX הגרמני רשם ירידות שערים ב-2 ימי המסחר ונחלש במצטבר ב- 1.3% (ביום חמישי נחלש ב-0.86% ואילו ביום שישי נחלש ב-0.44%). מניית Deutsche Bank זינקה ביום חמישי ב-1.05% ואילו ביום שישי נחלשה ב-0.63%. עוד בלטו בירידתם ביום שישי הם מניית הבנק האיטלקי הרביעי בגודלו Banco Popolare - אשר רשם ירידה של 13% ובנק ההלוואות הבלגי הגדול Dexia. ואילו מניית הבנק היווני Alpha Bank נחלשה ב-15%. מניית ספקית התקשורת הצרפתית הגדולה Alcatel-Lucent צללה ב-23% וזאת בעקבות החשש כי במסגרת קיצוצי הממשל האמריקני- יפגע גם חלקה.
בנוסף לחוסר הוודאות בארה"ב, נראה כי בעיותיהן של מדינות ה-PIIGS רחוקות מלהיפתר וזאת על אף חבילת הסיוע הנוספת שניתנה ליוון. סוכנות הדירוג "מודי'ס" מאיימת בהנמכת דירוג נוסף לספרד. זאת בעקבות עלויות האשראי הגבוהות אליהן הגיעה המדינה, אשר הקפיצו את תשואת האג"ח הממשלתי ל-6%.
נוסף על כל אלו, הדו"חות הרבעוניים של כ-53% מהתאגידים האירופאים (88 תאגידים מתוך 167) הניבו תוצאות פחות טובות מהמצופה מהם ע"י האנליסטים. על רקע כל אלו יפתח היום יום המסחר הראשון לשבוע זה בבורסות האירופיות.
השווקים בארה"ב
המגמה השלילית שאפיינה את הבורסה האמריקאית במהלך השבוע האחרון נמשכה, וגם 2 ימי המסחר האחרונים התאפיינו בירידות שערים חדות. בעוד עיני העולם כולו נשואות למעצמה, אשר מצטיירת בעיני רבים כ"עוגן" מבחינה כלכלית- המצב הכלכלי ביבשת הצפונית אינו מנבא טובות. הכלכלה צמחה בשיעור נמוך מהמצופה (בפחות מ- 1.3% בעוד הצפי עמד של 1.8%) ברבעון האחרון, אשר מצטרף לתוצאות הרבעון הראשון, גם שם הצמיחה הייתה נמוכה מתחזיות האנליסטים.
ככל הנראה, העולם כולו מבוהל ומפוחד מאי היציבות השוררת, ועל אף המצב הבעייתי והרגיש בארה"ב (שיעורי צמיחה נמוכים, התנגחויות פוליטיות, איומי חדלות פירעון והורדת דירוג), המשקיעים בורחים לאג"ח האמריקניות והתשואות בהן הגיעו לשפל הגבוה ביותר לשנה קלנדארית זו (נגעו ב-2.77%).
המדדים המובילים המשיכו בירידות השערים - מדד ה-DOW JONES ירד במצטבר ב-1.3% (0.51% ביום חמישי ו-0.79% ביום שישי), מדד ה-P&S 500 ירד במצטבר ב-0.97% (0.32% ביום חמישי ו-0.65% ביום שישי) ואילו מדד הנאסד"ק התחזק ביום חמישי ב- 0.05% ונחלש ביום שישי בשיעור של 0.36%.
יום שישי היה יום המסחר האחרון של חודש יולי והשלים רצף של שלושה חודשים של ירידות במדדים השונים לראשונה מאז המשבר הגדול בשנת 2008.
על רקע אי הוודאות, הבלבול ויום אחד בלבד לפני יום ה-X ( ה- 2/8) נראה כי אתמול בשעות הלילה (שעון ארה"ב) הצליחו סוף סוף הרפובליקנים והדמוקרטים לגבש מסגרת של הסכם להעלאת תקרת החוב של האומה.
בטיוטה זו - תועלה תקרת החוב ב-2.1 טריליון דולר, ב-2 שלבים עד לסוף שנת 2011. במקביל - יבוצעו קיצוצים בתקציב הממשלה, ותיווצר "תכנית הבראה" שתניב חיסכון של 2.4 טריליון דולר. הקיצוצים יבוצעו בתחום ההגנה והביטוח הרפואי, ולא יכללו העלאות מס. על סמך כך, ניתן לומר בפה מלא כי ידם של הרפובליקנים הייתה על העליונה. במקרה דנן ובסופו של דבר - הם אלו ש"הכתיבו" את התנאים במסגרת ההסכם הכולל (וזאת משום שהם מהווים את הרוב בקונגרס אל מול עמיתיהם הדמוקרטים).
הרפובליקנים כאמור, התנגדו נחרצות לכל תכנית שתכלול בתוכה העלאות מס כאלה או אחרות ואילו הדמוקרטים התנגדו לכל תכנית שאינה "מאוזנת" להגדרתם, וכוללת בתוכה אך ורק קיצוצים בתקציב הממשלה - ללא העלאות מיסים.
על רקע כך למעשה לא הצליחו הצדדים להגיע להסכמה. נראה כי הלחץ הגובר והתוצאות ההרסניות שעלולות להיות להכרזת "חדלות פירעון" של המעצמה, הכריעו את הנשיא אובמה שהחליט בלית ברירה להתפשר ולקבל את תכניתו של מנהיג הרוב הדמוקרטי בסנאט - הארי ריד (אשר אינה כוללת העלאות מיסים כאמור). ההצבעה הסופית בעניין קבלת התכנית, תיערך היום.
הקונגרס מצידו, אינו חייב לאשר את התכנית, אולם אז קיים סיכוי כי הנשיא יטיל וטו על החלטתם ויפנה לתיקון בחוקה, המאפשר לו לממש את העלאת התקרה גם ללא אישורו של הקונגרס. נראה כי התכנית המסתמנת להעלאת תקרת החוב, ביחד עם "תכנית ההבראה" של הממשל האמריקני, יפיחו אופטימיות בקרב המשקיעים השונים והמסחר יפתח לשם שינוי - במגמה חיובית.
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת הסכמים בינלאומיים, רשויות המס בישראל מקבלות מידע על חשבונות בנק ונכסים של אזרחים ישראלים בחו"ל. כך ניתן לגלות הכנסות לא מדווחות או מבני אחזקה שנועדו להסתיר פעילות עסקית מחוץ לישראל.
בדיקות חיבור בין תיקי מע"מ למס הכנסה
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
חוקרי מס בודקים אם יש התאמה בין דיווחים לרשות מע"מ לבין הדיווחים למס הכנסה. למשל, עסק שמדווח על מחזור גבוה למע"מ אך מצהיר על הכנסה נמוכה למס הכנסה – מייצר חשד למניפולציה בדיווחים.
בדיקת חשבוניות מס פיקטיביות
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שימוש בחשבוניות מס פיקטיביות, כלומר כאלה שמעולם לא בוצעה בגינן עסקה אמיתית, הוא תרגיל מוכר במעילות מס. רשות המסים מפעילה מערכת לניתוח חשבוניות חריגות ומאתרת עסקים שמפיקים או מקבלים מסמכים כאלו.

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
