מה היו המגמות בימים האחרונים של חודש יולי?
השווקים באירופה
2 ימי המסחר האחרונים לשבוע זה הסתיימו במגמה מעורבת. זאת לאור העובדה כי עדיין לא גובשה תכנית להעלאת תקרת החוב וקיצוץ הגירעון הממשלתי ע"י הממשל האמריקני. יום חמישי האחרון לחודש יולי התאפיין בעליות שערים ואילו שישי - בירידות, דבר המאשש את חוסר הוודאות והיציבות בשווקי העולם.
המדד הבריטי - FTSE 100 נחלש בשיעור של 0.71% במצטבר, (ביום חמישי רשם המדד עלייה של 0.28% ואילו ביום שישי רשם ירידה של 0.99%). ביום חמישי נסקו מניות הבנקים ורשמו עליות שערים נאות - מניית Barclays טיפסה בשיעור של 3.12%, מניית Royal Bank Of Scotland עלתה בשיעור של 3.63% ואילו מניית Lloyds התחזקה בשיעור של 4.08%.
ביום שישי כאמור נרשמה מגמה הפוכה, וגם ביום מסחר זה - מניות הבנקים הן אלו שהובילו את המגמה - מניית Barclays ירדה בשיעור של 2.15%, מניית Royal Bank Of Scotland איבדה 1.63% ואילו מניית Lloyds השילה 3.67%.
מדד ה-DAX הגרמני רשם ירידות שערים ב-2 ימי המסחר ונחלש במצטבר ב- 1.3% (ביום חמישי נחלש ב-0.86% ואילו ביום שישי נחלש ב-0.44%). מניית Deutsche Bank זינקה ביום חמישי ב-1.05% ואילו ביום שישי נחלשה ב-0.63%. עוד בלטו בירידתם ביום שישי הם מניית הבנק האיטלקי הרביעי בגודלו Banco Popolare - אשר רשם ירידה של 13% ובנק ההלוואות הבלגי הגדול Dexia. ואילו מניית הבנק היווני Alpha Bank נחלשה ב-15%. מניית ספקית התקשורת הצרפתית הגדולה Alcatel-Lucent צללה ב-23% וזאת בעקבות החשש כי במסגרת קיצוצי הממשל האמריקני- יפגע גם חלקה.
בנוסף לחוסר הוודאות בארה"ב, נראה כי בעיותיהן של מדינות ה-PIIGS רחוקות מלהיפתר וזאת על אף חבילת הסיוע הנוספת שניתנה ליוון. סוכנות הדירוג "מודי'ס" מאיימת בהנמכת דירוג נוסף לספרד. זאת בעקבות עלויות האשראי הגבוהות אליהן הגיעה המדינה, אשר הקפיצו את תשואת האג"ח הממשלתי ל-6%.
נוסף על כל אלו, הדו"חות הרבעוניים של כ-53% מהתאגידים האירופאים (88 תאגידים מתוך 167) הניבו תוצאות פחות טובות מהמצופה מהם ע"י האנליסטים. על רקע כל אלו יפתח היום יום המסחר הראשון לשבוע זה בבורסות האירופיות.
השווקים בארה"ב
המגמה השלילית שאפיינה את הבורסה האמריקאית במהלך השבוע האחרון נמשכה, וגם 2 ימי המסחר האחרונים התאפיינו בירידות שערים חדות. בעוד עיני העולם כולו נשואות למעצמה, אשר מצטיירת בעיני רבים כ"עוגן" מבחינה כלכלית- המצב הכלכלי ביבשת הצפונית אינו מנבא טובות. הכלכלה צמחה בשיעור נמוך מהמצופה (בפחות מ- 1.3% בעוד הצפי עמד של 1.8%) ברבעון האחרון, אשר מצטרף לתוצאות הרבעון הראשון, גם שם הצמיחה הייתה נמוכה מתחזיות האנליסטים.
ככל הנראה, העולם כולו מבוהל ומפוחד מאי היציבות השוררת, ועל אף המצב הבעייתי והרגיש בארה"ב (שיעורי צמיחה נמוכים, התנגחויות פוליטיות, איומי חדלות פירעון והורדת דירוג), המשקיעים בורחים לאג"ח האמריקניות והתשואות בהן הגיעו לשפל הגבוה ביותר לשנה קלנדארית זו (נגעו ב-2.77%).
המדדים המובילים המשיכו בירידות השערים - מדד ה-DOW JONES ירד במצטבר ב-1.3% (0.51% ביום חמישי ו-0.79% ביום שישי), מדד ה-P&S 500 ירד במצטבר ב-0.97% (0.32% ביום חמישי ו-0.65% ביום שישי) ואילו מדד הנאסד"ק התחזק ביום חמישי ב- 0.05% ונחלש ביום שישי בשיעור של 0.36%.
יום שישי היה יום המסחר האחרון של חודש יולי והשלים רצף של שלושה חודשים של ירידות במדדים השונים לראשונה מאז המשבר הגדול בשנת 2008.
על רקע אי הוודאות, הבלבול ויום אחד בלבד לפני יום ה-X ( ה- 2/8) נראה כי אתמול בשעות הלילה (שעון ארה"ב) הצליחו סוף סוף הרפובליקנים והדמוקרטים לגבש מסגרת של הסכם להעלאת תקרת החוב של האומה.
בטיוטה זו - תועלה תקרת החוב ב-2.1 טריליון דולר, ב-2 שלבים עד לסוף שנת 2011. במקביל - יבוצעו קיצוצים בתקציב הממשלה, ותיווצר "תכנית הבראה" שתניב חיסכון של 2.4 טריליון דולר. הקיצוצים יבוצעו בתחום ההגנה והביטוח הרפואי, ולא יכללו העלאות מס. על סמך כך, ניתן לומר בפה מלא כי ידם של הרפובליקנים הייתה על העליונה. במקרה דנן ובסופו של דבר - הם אלו ש"הכתיבו" את התנאים במסגרת ההסכם הכולל (וזאת משום שהם מהווים את הרוב בקונגרס אל מול עמיתיהם הדמוקרטים).
הרפובליקנים כאמור, התנגדו נחרצות לכל תכנית שתכלול בתוכה העלאות מס כאלה או אחרות ואילו הדמוקרטים התנגדו לכל תכנית שאינה "מאוזנת" להגדרתם, וכוללת בתוכה אך ורק קיצוצים בתקציב הממשלה - ללא העלאות מיסים.
על רקע כך למעשה לא הצליחו הצדדים להגיע להסכמה. נראה כי הלחץ הגובר והתוצאות ההרסניות שעלולות להיות להכרזת "חדלות פירעון" של המעצמה, הכריעו את הנשיא אובמה שהחליט בלית ברירה להתפשר ולקבל את תכניתו של מנהיג הרוב הדמוקרטי בסנאט - הארי ריד (אשר אינה כוללת העלאות מיסים כאמור). ההצבעה הסופית בעניין קבלת התכנית, תיערך היום.
הקונגרס מצידו, אינו חייב לאשר את התכנית, אולם אז קיים סיכוי כי הנשיא יטיל וטו על החלטתם ויפנה לתיקון בחוקה, המאפשר לו לממש את העלאת התקרה גם ללא אישורו של הקונגרס. נראה כי התכנית המסתמנת להעלאת תקרת החוב, ביחד עם "תכנית ההבראה" של הממשל האמריקני, יפיחו אופטימיות בקרב המשקיעים השונים והמסחר יפתח לשם שינוי - במגמה חיובית.
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?
פרופ' אמיר ירון מתעתע בציבור - מדבר על החלשת הבנקים, בפועל הוא רק חיזק אותם ופגע בציבור; האם 10 מיליונים איש אנונימיים פחות חשובים מעשרות החברים והמכרים של הנגיד במערכת הבנקאית? בסוף הכל אישי
הבנקים חזקים - הציבור חלש. אין מספיק תחרות, והבנקים מצפצפים עלינו - אפס על ריבית עו"ש ביתרת זכות, 12.2% על ריבית עו"ש ביתרת חובה. הנגיד ובנק ישראל מסבירים לנו שהם עושים הכל כדי לשנות את זה - הם מסבירים את זה כבר שנים, אבל שום דבר לא השתנה למעט דבר אחד - הרווחים של הבנקים. הם שוברים מדי שנה שיאים. על חשבוננו.
וכך מגיע היום הנגיד, פרופ' אמיר ירון לכנס על תמורות בשוק האשראי הקמעונאי ומסביר על הפעולות של הבנק, ההצלחות, הכיוון קדימה. אפשר להתרשם, וננסה להיות עדינים שהנגיד לא ממש מבין את הסיטואציה או מנסה לייצר נרטיב שגוי בעם. האמת היא שהאחריות עליו והוא לא שינה את יחסי הכוחות בין הבנקים לציבור - אפילו ההיפך. בתקופתו הבנקים הפכו לחזקים עוד יותר. הוא זה שאשם במצב לצד צמרת בנק ישראל שהמוני ישראלים לא מקבלים ריבית על העו"ש וזו רק דוגמה. מאות סעיפים של עמלות מיותרות ויקרות לצד ניצול ועושק של ציבור הדיוט, מטשטשים את היכולת לבדוק ולהבין על מה הציבור משלם. בנק ישראל יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה. הוא מדבר גבוה על הרצון לשמור על עצמאיות הבנקים - אם בעולם המערבי עושים כך, גם אצלנו אפשר, כשנזכיר לנגיד שאצלנו השוק לא תחרותי ולכן רגולטור יכול וצריך להתערב.
אבל זה לא האינטרס של הנגיד. הוא רוצה ללכת לישון כל לילה כשהוא רגוע לחלוטין שאין שום סכנה ליציבות הבנקים והדרך לעשות זאת היא לפטם אותם ברווחים. הנגיד הוא המנכ"ל על של הבנקים. הוא קובע את הרווחים שלהם דרך המרווחים על הבנקים, דרך עמלות, דרך קביעת התחרות, דרך קביעת מבנה השוק המקומי, השחקנים בו ותעריפי העמלות והריביות. כשהוא רואה שהריבית היא אפס, והוא מדבר על כך שהוא משנה את יחסי הכוחות בין הבנקים לבין הציבור, מצופה שיורה על ריבית על העו"ש. הבנקים ירוויחו במקום 16% על ההון "רק" 14% (הם בתשואות שיא על ההון). מספיק שהבנקים ישלמו כ-2.5%-3% על העו"ש כדי לשנות משמעותית לובה את המאזן כוחות בין בנקים לציבור - הוא בוחר לא לעשות זאת. למה לריב עם החברים שלך? 10 מיליון איש הם אנונימיים בלי שמות, אבל את עשרות הבכירים במערכת הבנקאית הוא מכיר אישית.
אז הנה דברי הנגיד, איכשהו הם לא ממש מתחברים למציאות - "הצעדים השונים שאנו נוקטים מהווים מהלך סדור שמטרתו לייצר שוק אשראי תחרותי, מגוון וחדשני בו הכוח עובר לצד של הצרכן וכושר המיקוח שלו מול ספקי האשראי השונים, מתעצם. אנחנו פועלים כדי להעביר את הכוח מספקי האשראי והבנקים לציבור הלווים. הדרך לכך נשענת על שני צירים מרכזיים.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"הציר הראשון עוסק בהעצמת כוחו של הצרכן ביחס למידע הפיננסי שלו. בעידן המודרני, מידע הוא אחד הנכסים החשובים ביותר. הוא מאפשר לגופים פיננסיים להבין את צורכי הלקוח, להעריך סיכונים בצורה מיטבית, להציע מוצרים מותאמים ולפעול בסביבה תחרותית והוגנת יותר.
