מה היו המגמות בימים האחרונים של חודש יולי?
השווקים באירופה
2 ימי המסחר האחרונים לשבוע זה הסתיימו במגמה מעורבת. זאת לאור העובדה כי עדיין לא גובשה תכנית להעלאת תקרת החוב וקיצוץ הגירעון הממשלתי ע"י הממשל האמריקני. יום חמישי האחרון לחודש יולי התאפיין בעליות שערים ואילו שישי - בירידות, דבר המאשש את חוסר הוודאות והיציבות בשווקי העולם.
המדד הבריטי - FTSE 100 נחלש בשיעור של 0.71% במצטבר, (ביום חמישי רשם המדד עלייה של 0.28% ואילו ביום שישי רשם ירידה של 0.99%). ביום חמישי נסקו מניות הבנקים ורשמו עליות שערים נאות - מניית Barclays טיפסה בשיעור של 3.12%, מניית Royal Bank Of Scotland עלתה בשיעור של 3.63% ואילו מניית Lloyds התחזקה בשיעור של 4.08%.
ביום שישי כאמור נרשמה מגמה הפוכה, וגם ביום מסחר זה - מניות הבנקים הן אלו שהובילו את המגמה - מניית Barclays ירדה בשיעור של 2.15%, מניית Royal Bank Of Scotland איבדה 1.63% ואילו מניית Lloyds השילה 3.67%.
מדד ה-DAX הגרמני רשם ירידות שערים ב-2 ימי המסחר ונחלש במצטבר ב- 1.3% (ביום חמישי נחלש ב-0.86% ואילו ביום שישי נחלש ב-0.44%). מניית Deutsche Bank זינקה ביום חמישי ב-1.05% ואילו ביום שישי נחלשה ב-0.63%. עוד בלטו בירידתם ביום שישי הם מניית הבנק האיטלקי הרביעי בגודלו Banco Popolare - אשר רשם ירידה של 13% ובנק ההלוואות הבלגי הגדול Dexia. ואילו מניית הבנק היווני Alpha Bank נחלשה ב-15%. מניית ספקית התקשורת הצרפתית הגדולה Alcatel-Lucent צללה ב-23% וזאת בעקבות החשש כי במסגרת קיצוצי הממשל האמריקני- יפגע גם חלקה.
בנוסף לחוסר הוודאות בארה"ב, נראה כי בעיותיהן של מדינות ה-PIIGS רחוקות מלהיפתר וזאת על אף חבילת הסיוע הנוספת שניתנה ליוון. סוכנות הדירוג "מודי'ס" מאיימת בהנמכת דירוג נוסף לספרד. זאת בעקבות עלויות האשראי הגבוהות אליהן הגיעה המדינה, אשר הקפיצו את תשואת האג"ח הממשלתי ל-6%.
נוסף על כל אלו, הדו"חות הרבעוניים של כ-53% מהתאגידים האירופאים (88 תאגידים מתוך 167) הניבו תוצאות פחות טובות מהמצופה מהם ע"י האנליסטים. על רקע כל אלו יפתח היום יום המסחר הראשון לשבוע זה בבורסות האירופיות.
השווקים בארה"ב
המגמה השלילית שאפיינה את הבורסה האמריקאית במהלך השבוע האחרון נמשכה, וגם 2 ימי המסחר האחרונים התאפיינו בירידות שערים חדות. בעוד עיני העולם כולו נשואות למעצמה, אשר מצטיירת בעיני רבים כ"עוגן" מבחינה כלכלית- המצב הכלכלי ביבשת הצפונית אינו מנבא טובות. הכלכלה צמחה בשיעור נמוך מהמצופה (בפחות מ- 1.3% בעוד הצפי עמד של 1.8%) ברבעון האחרון, אשר מצטרף לתוצאות הרבעון הראשון, גם שם הצמיחה הייתה נמוכה מתחזיות האנליסטים.
ככל הנראה, העולם כולו מבוהל ומפוחד מאי היציבות השוררת, ועל אף המצב הבעייתי והרגיש בארה"ב (שיעורי צמיחה נמוכים, התנגחויות פוליטיות, איומי חדלות פירעון והורדת דירוג), המשקיעים בורחים לאג"ח האמריקניות והתשואות בהן הגיעו לשפל הגבוה ביותר לשנה קלנדארית זו (נגעו ב-2.77%).
המדדים המובילים המשיכו בירידות השערים - מדד ה-DOW JONES ירד במצטבר ב-1.3% (0.51% ביום חמישי ו-0.79% ביום שישי), מדד ה-P&S 500 ירד במצטבר ב-0.97% (0.32% ביום חמישי ו-0.65% ביום שישי) ואילו מדד הנאסד"ק התחזק ביום חמישי ב- 0.05% ונחלש ביום שישי בשיעור של 0.36%.
יום שישי היה יום המסחר האחרון של חודש יולי והשלים רצף של שלושה חודשים של ירידות במדדים השונים לראשונה מאז המשבר הגדול בשנת 2008.
על רקע אי הוודאות, הבלבול ויום אחד בלבד לפני יום ה-X ( ה- 2/8) נראה כי אתמול בשעות הלילה (שעון ארה"ב) הצליחו סוף סוף הרפובליקנים והדמוקרטים לגבש מסגרת של הסכם להעלאת תקרת החוב של האומה.
בטיוטה זו - תועלה תקרת החוב ב-2.1 טריליון דולר, ב-2 שלבים עד לסוף שנת 2011. במקביל - יבוצעו קיצוצים בתקציב הממשלה, ותיווצר "תכנית הבראה" שתניב חיסכון של 2.4 טריליון דולר. הקיצוצים יבוצעו בתחום ההגנה והביטוח הרפואי, ולא יכללו העלאות מס. על סמך כך, ניתן לומר בפה מלא כי ידם של הרפובליקנים הייתה על העליונה. במקרה דנן ובסופו של דבר - הם אלו ש"הכתיבו" את התנאים במסגרת ההסכם הכולל (וזאת משום שהם מהווים את הרוב בקונגרס אל מול עמיתיהם הדמוקרטים).
הרפובליקנים כאמור, התנגדו נחרצות לכל תכנית שתכלול בתוכה העלאות מס כאלה או אחרות ואילו הדמוקרטים התנגדו לכל תכנית שאינה "מאוזנת" להגדרתם, וכוללת בתוכה אך ורק קיצוצים בתקציב הממשלה - ללא העלאות מיסים.
על רקע כך למעשה לא הצליחו הצדדים להגיע להסכמה. נראה כי הלחץ הגובר והתוצאות ההרסניות שעלולות להיות להכרזת "חדלות פירעון" של המעצמה, הכריעו את הנשיא אובמה שהחליט בלית ברירה להתפשר ולקבל את תכניתו של מנהיג הרוב הדמוקרטי בסנאט - הארי ריד (אשר אינה כוללת העלאות מיסים כאמור). ההצבעה הסופית בעניין קבלת התכנית, תיערך היום.
הקונגרס מצידו, אינו חייב לאשר את התכנית, אולם אז קיים סיכוי כי הנשיא יטיל וטו על החלטתם ויפנה לתיקון בחוקה, המאפשר לו לממש את העלאת התקרה גם ללא אישורו של הקונגרס. נראה כי התכנית המסתמנת להעלאת תקרת החוב, ביחד עם "תכנית ההבראה" של הממשל האמריקני, יפיחו אופטימיות בקרב המשקיעים השונים והמסחר יפתח לשם שינוי - במגמה חיובית.
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים
מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%.
עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%:
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.
מדד מחירי תשומות בבנייה למגורים - מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים עלה בחודש נובמבר 2025 ב-0.6% והגיע ל-101.1 נקודות לעומת 100.5 נקודות בחודש קודם (הבסיס: יולי 2025 = 100.0 נקודות).
מתחילת השנה עלה מדד זה ב-5.0%.מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ללא שכר עבודה עלה ב-0.7%.
ב-12 החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-5.3% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-9.1% וחומרים ומוצרים ב-2.6%.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מחירי הדירות ירדו ב-0.5%
מהשוואת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים ספטמבר – אוקטובר 2025 לעומת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים אוגוסט – ספטמבר 2025, נמצא כי מחירי הדירות ירדו ב-0.5%. בפילוח לפי מחוזות נרשמו שינויי המחירים הבאים: ירושלים (1.4%), צפון (0.2%-), חיפה (0.6%-), מרכז (0.4%-), תל אביב (1.1%-) ודרום (2.1%-). מחירי הדירות החדשות ירדו ב-1.4%.
