פאניקה והזדמנויות: הנה אג"ח בתשואה של 12% - שימו לב

אריק פרץ ונדב ברקוביץ מכלל פיננסים, סוקרים את אגרות החוב של אליאנס ויכולת השיקום של החברה

בחודשים האחרונים אנו עדים לבריחה המונית של הציבור מקרנות הנאמנות המשקיעות באג"ח כללי וחברות, תופעה זו של בריחת הציבור מהקרנות הביאה לשני שווקי אג"ח חברות: איגרות המותרות להשקעה על פי כללי חודק וכאלו שלא. בעוד הראשונות מציגות חוסן אל מול גל הפדיונות, האחרונות מראות סימנים המזכירים את משבר האג"ח בשנת 2008.

בגרף מטה ניתן לראות את פתיחת המרווחים לפי דירוגים. ניתן לראות כי המרווח של דירוג ה-BBB קפץ מ-3.1 בסוף מארס ל-5.0 כיום - עלייה של כ-60%, וזאת לעומת יציבות בדירוג ה-AA.

דוגמה לאיגרת חוב שנפלה בכ-13% בחודש האחרון הינה של חברת אליאנס.

תשואת האיגרת הגיעה לכ-12%. האיגרת הינה שקלית במח"מ של 3.2 שנים.

קצת על החברה:

חברת אליאנס עוסקת בייצור, יבוא ושיווק של צמיגים, בעיקר בתחומי נישה (ענפי חקלאות, תעשייה ועבודות עפר) המאופיינים בשולי רווח גבוהים יותר.

בעלי המניות בחברה הם קרן השקעות וורבורג-פינקוס המנהלת נכסים בהיקף של כ-35 מיליארד דולר ומשפחת מהנסריה הפועלת בתחום הצמיגים למעלה מ-20 שנה.

החברה הינה חלק מקבוצה הכוללת עוד שתי זרועות עיקריות:

ATC - לאחר קניית אליאנס, השקיעו הבעלים החדשים כ-100 מ' דולר בבניית מפעל בהודו אשר יעסוק בייצור צמיגים קונבנציונאליים לחקלאות ולתעשייה המאופיין בשולי רווח נמוכים. ההתייעלות באליאנס כללה העברת פעילות ייצור הצמיגים הרגילים, בעלי שולי רווח נמוכים, ל-ATC וכיום בין החברות ישנו הסכמים בנוגע לשימוש במותג אליאנס תמורת אחוז מהמכירות.

GPX - אחת ממפיצות הצמיגים הגדולה בארה"ב (1,300 לקוחות) אשר אליאנס רכשה חלק מפעילותה בתחילת 2010 תמורת 47.9 מ' דולר אשר מומנו בהון עצמי (כחלק מארגון מחדש בחברת GPX לאחר פשיטת רגל). GPX מחזיקה בשני מותגים מובילים (GALAXY, PRIMEX) בתחום צמיגי העפר ומהווים מוצרים משלימים לחברה.

שוק הצמיגים העולמי נאמד בהיקף מכירות של כ-100 מיליארד דולר כאשר השוק נשלט על ידי שלוש חברות גדולות. אליאנס פועלת בתחום נישה בעל היקף כספי מוערך של כ-5 מיליארד דולר (שוק ה-OHT- Of Highway Tire). רוב הצמיגים המיוצרים על ידי החברה משווקים מחוץ לישראל כאשר מירב ההכנסות מגיעות מארה"ב (48%), אירופה (36%) וישראל (11%).

איתנות פיננסית

יחסיה הפיננסים של החברה, אשר היו במגמת שיפור במהלך 2009 ועד לאמצע 2010, נמצאים במגמת ירידה במהלך השנה האחרונה עקב תוצאות חלשות שנבעו מעליית מחירי חומרי הגלם ורה ארגון בחברה. יחס ההון למאזן אשר הגיע באמצע שנת 2010 לכ-30%, עומד כיום על כ-23%. גם ה-EBITDA של החברה נפגעה וירדה מ-19.1 ב-2009 לכ-7.2.

אי עמידה באמות מידה פיננסיות מול הבנקים

במסגרת הסכמי הלוואות ומסגרות אשראי שנחתמו עם תאגידים בנקאיים בשנת 2007 הוטלו הגבלות לגבי השעבוד או המכירה של נכסים מסוימים של החברה ובנוסף קיימות דרישות לאמות מידה פיננסיות. מספטמבר 2010 החברה אינה עומדת בחלק מאמות המידה ונכון ל-31/03/11, מתרחקת החברה מהיחס הנדרש ואף מוסיפה יחסים נוספים בהן היא אינה עומדת. לפי החברה, אי העמידה בהתניות אלו תמשיך לפחות עד סוף הרבעון השלישי של 2011, אולם ישנן הבנות עם הבנקים אשר ממשיכים לתת מסגרות אשראי. החברה נמצאת במו"מ לשינוי התניות אלו ונראה כי הבעיה צפויה להיפתר בחודשים הקרובים.

התניות פיננסיות אל מול בעלי אגרות החוב (סדרה 2)

במקרה של ירידת דירוג לדירוג BBB+, תשלם החברה, במהלך התקופה של הורדת הדירוג, תוספת ריבית של 0.25% לריבית השנתית. במקרה של ירידת דירוג ל-BBB ומטה, תשלם החברה במהלך תקופת הורדת הדירוג, תוספת ריבית של 0.75% (0.5% תוספת ריבית על הוספת הריבית של 0.25% מסעיף הקודם).

החברה לא תחלק דיבידנד בשיעור העולה על 25% מהרווחים הראויים לחלוקה. כמו כן נקבעו עילות לפירעון מיידי אשר כוללות קרוס דיפולט וזכות לפירעון מיידי במקרה שחוב מהותי (33% מסך חובות החברה לבנקים) של החברה לבנקים הועמד לפירעון מיידי.

סיכום, אליאנס עברה שנה לא קלה שנבעה בעיקר מעליית מחירי חומרי הגלם והטמעת השינוי הארגוני שכלל רכישת חברה חדשה. התוצאות במהלך 2010 לא היו טובות אולם ברבעון האחרון תוצאות החברה השתפרו באופן ניכר עקב עליה בביקושים ועדכון המחירים. אנו מעריכים כי גם ברבעון הקרוב תשמור החברה על תוצאות טובות.

בסולו, לחברה חוב פיננסי ברוטו בהיקף של כ-118 מ' דולר כאשר חובה של החברה לבעלי האג"ח הוא כ-52 מ' דולר. על מנת שהחברה תוכל לעמוד בהתחייבויותיה, ללא אשראי או גלגול חובות, יהיה עליה לייצר EBITDA בסך של כ-25 מ' דולר בשנה. היות והרבעון השני צפוי להערכתנו להיות דומה לרבעון הראשון, אנו מעריכים כי החברה תוכל לעמוד ביעד זה בשנת 2011.

לאור השיפור הצפוי בפעילות החברה כתוצאה מירידת מחירי חומרי הגלם ,סיום הטמעת רכישת החברה בארה"ב, מהלכי התייעלות שבוצעו יחד עם בעלי מניות חזקים אנו צופים כי החברה תוכל לעמוד בהתחייבויותיה לבעלי האג"ח.

תגובות לכתבה(17):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    י 20/06/2011 10:28
    הגב לתגובה זו
    אג" ח בלי בטחונות של חברות שעד 25% מהרוחים (אם יהיו) ילכו לדיווידנדים והשאר לבונוסים למנהלים. רווחי החברה תלויים בשער הדולר ובמחיר הנפט והפריעון בעוד 5 שנים. אם יהיה טוב עדיף מניות ואם לא זה וזה תזרקו לפח....
  • 9.
    מעריצה קבועה 19/06/2011 17:33
    הגב לתגובה זו
    נדב, אין עליך!!!
  • 8.
    משקיף מן הצד 19/06/2011 13:31
    הגב לתגובה זו
    יש עוד אגחים ש" ניזונים" מן הפאניקה. קחו למשל את אגח כה של דלק נדלן. ראו עד היכן ירדה. למה? מישהו מעלה בדעתו שה' יצחק תשובה לא יכבד התחייבותיותיו? מה, הבנקים " יפילו" אותו וירשמו בספרי הבנק " חוב אבוד" במיליארדי שקלים? אני לא מאמין בכך. אני סבור שהבנקים יעמידו לרשותו אשראי נוסף של כמה מאות מיליוני שקלים והוא יוכל לעמוד בתשלומים של השנתיים הבאות. מי שמאמין בכך, כמוני, מוזמן לאסוף כסף מהרצפה, כלומר לקנות אגח דלק נדלן כה. בהצלחה!!!
  • ל 8 20/06/2011 02:33
    הגב לתגובה זו
    לדלק קבוצה(יצחק תשובה) יש רק5% אחזקה בדלק נדלן. הבנקים לא פראיירים וכנראה לא יעמידו עוד אשראי שימשיך לממן פעילות של חברה כושלת ויוביל למחיקת חובות כבדה ביותר. רצוי מאוד לבדוק כל חברה שאנו רוכשים ממנה אג" ח כי הרי זו הלואה לכל דבר.
  • הגולש 19/06/2011 18:49
    הגב לתגובה זו
    לשלם חובותיה ואף בנק לא יעמיד לה הלואה שברור לו שאין באפשרותה להחזיר וכאשר הלואות אחרות נסחרות בתשואה דו ספרתית שנתית אגב דלקן הציעה ראשונה תספורת מבזה במיוחד ולכן מאז יש לה בעיה ניסתה עוד תספורת תוך הטעיה ובכך שמה את הגולל לכן כעת מה שנשאר לה הוא לאבד עצמה לדעת עד סיום מכירת הנכסים ואז שוקת שבורה
  • משקיף מן הצד 19/06/2011 19:51
    תגובה ל " הגולש" . אז מה אתה אומר? שהבנקים, להם חייב ה' תשובה הרבה מיליארדים לא יעמידו לו אשראי נוסף (נכון להיום: 252 מיליוני שח) ויעדיפו לרשום בספרי הבנק " חוב אבוד" בסכומים של מיליארדי שקלים? זה מה שאתה אומר? אני סבור אחרת ואמרתי את דברי. נמתין לחודש ספטמבר ש.ז. ונראה איך ה' תשובה מכבד התחייבויות.
  • מנדי,תתעסק בהוראה בלבד בבקשה. תודה. (ל"ת)
    תגובה ל-8 19/06/2011 16:07
    הגב לתגובה זו
  • מעריצה קבועה 19/06/2011 17:34
    נדב, אין עליך!!!
  • 7.
    r 19/06/2011 12:36
    הגב לתגובה זו
    א. שמדובר בסדרה ב' , יש גם סדרה א' הנפרעת קודם. ב. שהאג" ח שקלי בריבית קבועה (לא צמוד למדד). ולכן: התשואה הריאלית לא אדירה, אין בטחונות והמח" מ ארוך יחסית, לכן לדעתי לא ממש מציאה.
  • 6.
    עד עכשיו פגעתם יפה- מקווה שגם הפעם... (ל"ת)
    ברוקר 19/06/2011 12:18
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    דן 19/06/2011 10:45
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד
  • יוחאי 19/06/2011 11:40
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד !
  • שוקי 19/06/2011 13:45
    כל הכבוד ! !
  • 4.
    אלעד 19/06/2011 10:32
    הגב לתגובה זו
    מאמר מעניין ואיכותי, כל הכבוד, אכן נראה עיוות.
  • 3.
    חיים חי 19/06/2011 10:26
    הגב לתגובה זו
    אפשר עוד המלצות על אגחים אחרים שנפלו ?
  • 2.
    אריק סחטיקה, תמיד צודק!!! (ל"ת)
    ארז 19/06/2011 10:24
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ניתוח מעניין.. (ל"ת)
    אא 19/06/2011 10:10
    הגב לתגובה זו
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?

הסיכויים להורדת ריבית מאוד גבוהים, איך זה ישפיע על השווקים הפיננסיים ועל הכסף שלכם? וגם - 10 דברים שצריך לדעת על ריבית בנק ישראל

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אמיר ירון ריבית

הנגיד, פרופ' אמיר ירון הוא שחקן הגנתי. סוג של בונקר. העיקר לא לספוג שער. לא צריך לנצח, צריך לא להפסיד. היו לו הרבה הזדמנויות לצאת למתפרצת, לכבוש ולהלהיב את הקהל. הוא יכול היה להוריד ריבית במספר הזדמנויות בעבר והיו לכך את כמעט כל התנאים הכלכליים, אבל למה לקחת סיכון ואולי להפקיר את ההגנה. הוא הולך על הכי בטוח שיש. אבל גם הוא יודע שנגמרו התירוצים למשחק הגנתי. השוק דורש כבר מזמן הורדת ריבית ורואים את זה בתמחורים של אגרות החוב והנכסים הסולידים. התנאים במשק ונתוני המאקרו תומכים בהפחתת ריבית. חוץ מזה, אצלנו יש ריבית ריאלית של 2% - אינפלציה של 2.5% וריבית של 4.5% מובילה לריבית ריאלית של 2% - זה גבוה מאוד בראייה עולמית. 

ועדיין, הכל פתוח - עד שלא מורידים, הכל לכאורה פתוח, אבל הסיכויים להפחתה מחר של הריבית מאוד מאוד גבוהים. האינפלציה ירדה לתוואי ונשארת בו כבר מספר חודשים, שער הדולר נמוך, אחרי ירידה של 10% מתחילת השנה והוא בולם ומדכא עליות של מחירי יבוא. אנחנו אולי לא סיימנו את המלחמה, אבל יש סוג של הפסקת אש. גם נתוני הכנסות והוצאות המדינה עומדים בתקציב ועוד שורה של נתונים כלכליים והכי חשוב לנגיד - האינפלציה במסלול יורד. הריבית הגבוהה נועדה לדכא את האינפלציה שהיא האיום הגדול לכלכלה. הנגיד השאיר את הריבית גבוהה כי היא גורמת לירידה בהלוואות ובצריכה וגורמת לירידה בביקושים. כל זה כדי למנוע ביקושים שיעלו את המדד. 

האינפלציה ירדה ל-2.5% התחזית קדימה  היא לכ-2.2% ב-12 החודשים הקרובים, אז אפשר לשחרר מעט. וזו מילת המפתח - מעט. אל תצפו שירידה של רבע אחוז בריבית מ-4.5% ל-4.25% תשנה משמעותית את החזרי המשכנתא, את התשלום בגין הלוואות. זה יהיה בשוליים. 

איך הפחתת הריבית תשפיע על הכסף שלכם? 

ההורדה הצפויה מגיעה לאחר 14 החלטות רצופות שבהן הריבית נותרה ללא שינוי והנה ההשפעות שצפויות להיות לה:

נתחיל במשכנתאות: השינוי הצפוי ישפיע ישירות על נוטלי משכנתאות והלוואות בריבית משתנה. במשכנתא ממוצעת של מיליון שקל ל-25 שנה, הורדה של 0.25% תוביל להפחתה של כ-70 שקל בהחזר החודשי. גם ההלוואות שלכם במסלול משתנה יוזלו בשיעור של 0.25%.

בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"

שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בנקים

דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי. 

חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.

עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה. 


בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל. 



המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית

בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.