עלייה של 3.4% בינואר בהכנסות המדינה מהמס על הדלק ל-1.46 מיליארד שקל

הכנסות המדינה ממסים בינואר הסתכמו ב-19.1 מיליארד שקל - עלייה ריאלית של 10.6%. ההכנסות מענף הנדל"ן צמחו ב-38%. ירידה בגבייה משוק ההון

הכנסות המדינה ממסים בישראל הסתכמו בחודש ינואר 2011 בכ-19.1 מיליארד שקל, זאת לעומת כ-16.8 מיליארד שקל בינואר 2010. מדובר בעלייה ריאלית של 10.6% אשר נגרמה בין השאר בשל זינוק של כ-40% במיסוי המקרקעין. העלאת המיסים על הדלק הביאו לטיפוס של כ-3.4% בהכנסות מהתחום.

העלייה בהכנסות המדינה ניכרת הן בהכנסות ממסים עקיפים, בהם נרשם גידול של כ-9.4%, ובהכנסות ממסים ישירים בהם נרשמה עליה של כ-11.7%. את העלייה בהיקף הגבייה תולים ברשות המסים בהתפתחות הכלכלית במשק ברבעון האחרון של 2010 בו נרשמה עליה בתוצר בשיעור של כ-4%.

יצויין כי בחודש ינואר נצבר עודף בגביית המסים (כולל אגרות) בסכום של כ- 1 מיליארד שקל מעבר ליעד שנקבע בתקציב לשנת 2011. העודף נובע בעיקר מהגידול ביבוא כלי הרכב שהניב כ-400 מיליון שקל הכנסות וכן בשל הכנסות חד פעמיות במיסי החברות בהיקף של כ-400 מיליון שקל.

הגביה משוק ההון הסתכמה ב-249 מליון שקל, ירידה של 19% לעומת ינואר 2010 . גביה זו משקפת את התנודתיות בשוק ההון בחודש החולף. בגבייה מריבית נרשמה עליה בשיעור של 47% הנובעת מעליית הריבית השקלית ומתנועת הון של משקיעי חוץ לאפיקים שקליים. לעומת זאת בגבייה מני"ע נרשמה ירידה של כ-37%.

הגביה ממס הכנסה הסתכמה בחודש ינואר 2011 בכ-4.3 מיליארד שקל, עלייה של כ-33.8% בהשוואה לינואר 2010. בגביה מעצמאים נרשמה עליה של כ-11.8% בעוד שבגבייה מחברות נרשמה עלייה בשיעור של 44.9%. ברשות המסים מציינים כי מרבית העלייה נובעת מענף הבנקאות בו נרשמה עליה בשיעור של 146%, הנובעת מגבייה של מספר סכומים גבוהים, (הענף מהווה כ-26% מהגבייה). בענף החקלאות נרשמה עליה בשיעור של 79% (הענף מהווה כ-2.6% מהגבייה) ובענף הבניה נרשמה עליה בשיעור של 56% (הענף מהווה 6% מהגבייה).

ההכנסות ממיסוי מקרקעין הסתכמו בכ-698 מיליון שקל, עלייה ריאלית של 38% לעומת ינואר 2010. מניתוח לפי סוגי מס עולה כי במס שבח נרשמה עלייה של 55% ובמס רכישה נרשמה עלייה בשיעור של 28%. העלייה החריגה בגבייה מוסברת הן ברמה הנמוכה היחסית בגביה בינואר 2010 (נמוך ב-15% מהממוצע החודשי באותה השנה) והן מעליות חריגות שנרשמו במספר משרדים. בולט במיוחד אזור ירושלים עם גידול של 600% בגביית מס שבח לעומת יציבות בגביית מס רכישה.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    ביבי מושחט 07/02/2011 23:08
    הגב לתגובה זו
    ביבי אתה פופוליסט מספר אחד בארץ ושטיינץ זה שני. הרי ברור לכולם שלפני בחירות תזרוק עצם לעם אבל זה לא יעזור , היום אתם טוחנים את כולם בבחירות תאופו לצמיטות!!!
  • 6.
    ביבי ושטיניץ נבלות (ל"ת)
    אפי 07/02/2011 13:55
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    גוזל גם מעשירים תשובה וגם מתעלל בחלשים שכר מי (ל"ת)
    לזרוק את שטייניץ 07/02/2011 13:30
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ביבי הביתה 07/02/2011 13:26
    הגב לתגובה זו
    הנה רואים אך ממשלת ביבי דופקת את כל אזחים של מדינה, ולא משנה מה הסטאטוס החברתי שלך בכל מקרה תדפק!!!
  • 3.
    צריך להפגין ולשלוח את השר הזה הביתה הוא חוצפן (ל"ת)
    ללא גבול 07/02/2011 13:21
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    עירית 07/02/2011 13:14
    הגב לתגובה זו
    להלן התשובה בכתבה מדוע מחירי הדיור לא יורדים ומדוע מחירי הדלק ימשיכו לעלות
  • 1.
    אין לשטייניץ בושה להלחם בשכר מינימום גזלן (ל"ת)
    מסכן תשובה 07/02/2011 13:14
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

ארנון בר דוד ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"

"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם  של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי 

רן קידר |

מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.

נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.

במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.

עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.

בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.