חזר אל מתחת ל-1,300 נק': מדד המעו"ף איבד 0.5%, חברה לישראל צנחה 3.8%

סערה בשוק הגז: שניים מחברי ועדת ששינסקי מאיימים בפרישה. רציו איבדה 4%, ישראמקו הוסיפה 2.4%. המסחר באסים בוטל לאחר שצנחה ב-50%

מדד המעו"ף חזר היום אל מתחת לרף 1,300 הנקודות לאחר יום של ירידות שערים בהשפעת לחצי החוב ביבשת אירופה, שעלו שוב לכותרות. אחרי יוון ואירלנד, היום הייתה זו ספרד שנמצאת על הכוונת לאחר שסוכנות מודי'ס הודיעה כי היא בוחנת להפחית את דירוג החוב של המדינה. הודעה זו הביאה ללחץ בבורסות אירופה והכבידה על החוזים העתידיים בוול סטריט. עם סגירת המסחר, מדד המעו"ף איבד 0.53% לרמה של 1,297 נקודות, מדד ת"א 75 השיל 0.37% ומניות הבנקים ירדו בממוצע 0.3%. מחזור המסחר בבורסה הסתכם היום ב-1.786 מיליון שקל. בשוק המניות בלטה היום לשלילה מניית חברה לישראל בירידה של 3.8% במחזור השני במסחר ברקע להפצת המניות. מניית טבע איבדה 2.5% ורציו יהש צנחה ב-4% לאחר זינוק של 7% אתמול. מימושים של 7% נרשמו במניית מג'יק ברקע למהלך העליות החד שרשמה בתקופה האחרונה. היום לאחר סגירת המסחר יתפרסם מדד המחירים לצרכן בישראל. לאחר שרשם עלייה קלה של 0.3% באוקטובר, צופים הכלכלנים כי המדד לנובמבר יציג עלייה קלה בלבד, אם בכלל. לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן המסחר מסביב לעולם עם סגירת המסחר בתל אביב, המדדים המובילים באירופה רשמו ירידות שערים, ברקע לבעיות החוב באירופה. מדד הפוטסי איבד 0.2% בלונדון, הקאק ירד 0.6% בפריז והדאקס איבד 0.5% בפרנקפורט. החוזים על המדדים בוול סטריט רשמו ירידה של כ-0.2% בסגירה. לאחר הסתבכותן של אירלנד ויוון אשר קיבלו חבילת חילוץ מנופחת, נראה כי ספרד הינה הבאה בתור. הבוקר (ד') הודיעה סוכנות הדירוג 'מודיס' כי דירוג ה-Aa1 של ספרד עשוי להחתך בקרוב, עקב מצבה הכלכלי הרעוע של המדינה. ספרד הבאה בתור? באסיה, המסחר התאפיין הבוקר בירידות שערים. מדד הניקיי ביפן ננעל ביציבות עם נטייה קלה לירידות, ההאנג סנג שבהונג קונג צנח קרוב ל-2%, הקוספי בדרום קוריאה עלה 0.42% והבורסה בשנחאי ירדה 0.54%. לסקירת המסחר היומית באסיה אמש בוול סטריט, המדדים המובילים סגרו את יום המסחר בעליות מתונות. נתוני המאקרו סיפקו בתחילה רוח גבית, אולם חלק מהעליות נמחקו לאחר החלטת הריבית של ה'פד', שהותיר את שיעור הריבית בארה"ב ללא שינוי. בנוסף, הנגיד בן ברננקי הודיע כי תוכנית רכישות האג"ח תימשך כמתוכנן. בסגירת המסחר, מדד הדאו ג'ונס הוסיף 0.42%, מדד הנאסד"ק טיפס 0.11% ומדד ה-S&P 500 עלה 0.09%. סגירה חיובית בניו יורק סקטור חיפושי הגז והנפט אירועים רבים התרחשו היום בתחום הגז, מהתבטאות חריפה של ח"כ שלי יחימוביץ' כנגד יצחק תשובה ושותפויות הגז ועד איום בהתפטרות של נציגי משרד התשתיות בוועדת ששינסקי הבוחנת את מדיניות התמלוגים בענף. במכתב ששיגרו היום נציגי מנכ"ל משרד התשתיות והממונה על ענייני הנפט, החברים בוועדת ששינסקי, איימו השניים לפרוש במידה והוועדה לא תתייחס לפיתוח שדה הגז 'תמר'. הפיצוץ הגיע: שני חברים בוועדת ששינסקי מאיימים לפרוש במקביל ח"כ שלי יחימוביץ' תקפה את חברות ושותפויות חיפושי הנפט והגז והאשימה אותם בניהול "קמפיין אלים ומאיים". יחימוביץ' טענה כי החברות "יוצרות פאניקה מזויפת" והוסיפה כי הן השתמשו בהודעה כל רכישת הגז של חברה לישראל ממצרים באופן מניפולטיבי לצרכיהן, למרות שהיא הייתה ידועה ומתוכננת מראש. יחימוביץ' תוקפת: "תשובה וחבריו בקמפיין אלים ומאיים" בתוך כך, החברה הקנדית בונטאן ובעלת השליטה ב-IPC חזרה הלילה (ד') על התנגדותה לעסקת מיזוג מחצית מפעילות חיפושי הגז והנפט של IPC לתוך השלד הבורסאי שלדיאלי והודיעה כי שכרה משרדי עו"ד בארץ ובחו"ל על מנת שיגנו על החזקותיה בחברה. בונטאן מקשיחה עמדות חברת אדירה אנרגיה, השותפה הקנדית של שותפות חיפושי הנפט מודיעין יהש ברשיון הימי 'גבריאלה', דיווחה אמש (ג') כי היא החלה בביצוע סקרים סייסמים 3D בשטח הרשיון. כמו כן, היא הכריזה על תחילת העבודה ברשיון היבשתי 'איתן' בעמק החולה ועל ביצוע סקר תלת מימד ברשיון 'יצחק' בו היא מחזיקה ב-100%. הסקרים הסיסמים ב'גבריאלה' ו'יצחק' החלו מניות במרכז יום אחרי עסקת הגז הגדולה של החברה לישראל עם EMG, נודע ל-Bizportal כי עידן עופר השאיל כ-1.2% ממניות החברה לישראל למורגן סטנלי. המניות הופצו על ידי הבנק ובתמורה הוענקה הלוואה בסך של 100 מיליון דולר שתשמש את עופר בעסקיו הפרטיים. ל-Bizportal נודע כי המוסדיים דרשו דיסקאונט של כ-4%. להרחבה - עידן עופר השאיל מניות החברה לישראל למורגן סטנלי חברת אלביט מערכות הודיעה היום על רכישת חברת האוויוניקה M7 אירוספייס האמריקנית בתמורה ל-85 מיליון דולר. העסקה תיעשה במזומן באמצעות חברת הבת אלביט מערכות ארה"ב. לידיעה בהרחבה בבית ההשקעות כלל פיננסים מעריכים שענקית התרופוות הגנריות טבע תעמוד ביעדים השאפתניים שהציבה בתוכניתה האסטרטגית, זאת למרות האיומים הגוברים על תרופת הדגל של החברה לטיפול בטרשת נפוצה, הקופקסון. האנליסט יונתן קרייזמן מציין כי טבע צפויה להינות ב-3 השנים הקרובות "מגל פקיעות גנריות חסר תקדים". במקביל, בברקליס הכלילו את טבע ברשימת המניות הממומלצות להשקעה בשנת 2011. "ב-2015 אולי נראה טבע אחרת, אבל עד אז החברה תשיג את יעידה הגבוהים" חברת איי אופטימה, חברת הבת של ביו לייט, זכתה להמלצה לקבלת אישור שיווק באירופה (CE) למוצר של החברה לניתוח לא חודרני בגלגל העין. ביו לייט: צעד נוסף לאישור CE לאיי אופטימה לאחר שמניית אסים השק צנחה במסחר בלמעלה מ-50%, הבורסה הודיעה על הפסקת המסחר במנייה וביטול כל העסקאות בה. הסיבה לביטול היא איחוד הון שבוצע במניות החברה ביחס של 1:100, שלא עודכן אצל אחד מחברי הבורסה. טעות של ברוקר - כל העסקאות באסים השקעות בוטלו

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי

האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק אמיר ירון

האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין. 


הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים. 


הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.


להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:

• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.

• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.

נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)

טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?

הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם 

משה כסיף |

הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.

"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".

הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.

ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.

במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.