בנק הפועלים שורי: "למדדי המניות הכבדות סבירות גבוהה לשבור במהלך 2010 את שיאם ההיסטורי"
שבוע המסחר החולף בבורסה בתל אביב היה תנודתי למדי, על רקע תנודות שנרשמו גם בשוק ההון בעולם. עם זאת, גם בסופו של שבוע זה, מדדי המניות הכבדות ממשיכים להיות קרובים כדי אחוזים בודדים לרמות השיא שלהם, שנרשמו לפני למעלה משנתיים. לצד התנודתיות הגבוהה (בהשוואה לשבועות האחרונים), ממשיכים מחזורי המסחר להיות גבוהים יחסית, ולהסתכם בלמעלה מ-2 מיליארד שקל בממוצע מדי יום.
חרף השבוע התנודתי יחסית שנרשם בבורסה, הרי שסטיות התקן באופציות המעו"ף ממשיכות להיות נמוכות יחסית, והן עומדות כיום על כ-18% בממוצע. "מכאן ניתן להסיק כי עדיין לא קיים חשש משמעותי בקרב המשקיעים מפני זעזועים בשוק המניות בטווח הקרוב", מדגישים כלכלני בנק הפועלים בסקירתם השבועית לציבור המשקיעים.
בסיכום שבועי נרשמה מגמה מעורבת: מדדי המעו"ף והבנקים רשמו ירידות שערים של כ- 1.7% וכ- 4% בהתאמה. מדד ת"א 75 עלה בכ-0.2%, ומדדי יתר 50 ויתר 120 חתמו את השבוע בעליות של כ-1.4% וכ-1.2% בהתאמה.
"זו העת לשליפת הפינצטה"
כלכלני הבנק סבורים, כי 2010 תהיה שנה מאתגרת למנהלי ההשקעות, במיוחד על רקע השנה הקודמת. להערכתם, "בניגוד ל-2009, שהייתה שנת המדדים, הרי שב-2010 צפויה להיות שונות גבוהה יותר בין המניות, ולכן מומלץ "לשלוף את הפינצטה", ולבצע ברירה קפדנית בין המניות".
בפועלים גורסים כי התנודתיות, שאפיינה את הבורסה המקומית בשבוע החולף, עשויה לאפיין גם את החודשים הקרובים. "העליות החדות שנרשמו אשתקד בבורסה, "מזמינות" מימושי רווחים, כך שירידות שערים מתונות, אם תירשמנה, הן להערכתנו תיקון בריא ותו לא. בראיה לטווח ארוך יותר, אנו סבורים כי למדדי המניות הכבדות סבירות גבוהה לשבור במהלך 2010 את שיאם ההיסטורי, שנרשם עוד ב-2007".
הראייה האופטימית של כלכלני הבנק בטווח הבינוני והארוך נתמכת לדבריהם בעיקר בסימני ההתאוששות, שהופיעו הן בכלכלה המקומית והן בכלכלה הגלובלית, ובראשם העלאת תחזיות הצמיחה למשק המקומי על ידי בנק ישראל. בד בבד, ממשיכה לשרור הרמה הנמוכה בסטיות התקן הגלומות באופציות המעו"ף, "מדד הפחד" המקומי. בפועלים מעריכים, כי "הירידה בסטיות התקן ממחישה את הרגיעה שחשים המשקיעים, ויוצרת להערכתנו אפשרות לרכישת הגנות לתיק המנייתי".
עם זאת, כלכלני הבנק מעריכים כי "השונות בין המניות השונות צפויה לגבור בשנה הקרובה, ועל כן אנו סבורים כי מומלץ יותר למקד את הרכיב המנייתי בתיק ההשקעות במניות ספציפיות ופחות באמצעות מדדים. כמו כן, בשל התנודתיות, שלהערכתנו צפויה לגדול בטווח הקצר, אנו סבורים כי יש לבצע התאמה של מידת החשיפה לרמת הסיכון של הלקוח. בנוסף, על מנת לפזר את הסיכון בתיק הנכסים, אנו ממשיכים להמליץ על פיזור גיאוגרפי של הרכיב המנייתי".
"המגמה החיובית צפויה להימשך"
מן העבר השני של הרחוב, כלכלני בנק לאומי אוחזים בדעה דומה ומעריכים כי "המגמה החיובית צפויה להימשך, זאת לנוכח השיפור בתמונה המאקרו-כלכלית והתשואות הנמוכות הצפויות באפיקים הסולידיים אשר תומכות בשוק המניות המקומי, הן בשל שיעורי ההיוון הנמוכים והן בשל העלייה בתיאבון לסיכון".
החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
יפית גריאני (רמי זרנגר)יפית גריאני נבחרה להוביל את כאל בעיצומו של תהליך מכירה
מובילה את החברה בתקופת מעבר לבעלי בית חדשים, עם פרשת דלק שעדיין לא לגמרי נסגרה
דירקטוריון חברת כרטיסי האשראי כאל מאשר היום (1 בדצמבר 2025) את מינויה של יפית גריאני לתפקיד המנכ"לית. המינוי, שייכנס לתוקף לאחר קבלת אישור בנק ישראל, מגיע בשיאו של תהליך מכירה מורכב: בנק דיסקונט מוכר את החזקותיו, 72% ממניות כאל, לקבוצת יוניון-הראל של ג'ורג' חורש בתמורה ל-3.75 עד 4 מיליארד שקל, בהתאם לעמידה ביעדי רווחיות מוגדרים בשנים 2026-2028.
גריאני (57), כיהנה בעבר כמשנה למנכ"ל ישראכרט ובתפקידי ניהול בכירים בדיסקונט, ומחליפה את לוי הלוי שכיהן כמנכ"ל מאז 2018. ועדת האיתור בחנה שבעה מועמדים בכירים, בהם רם גב מבנק הפועלים ואורי וטרמן משופרסל, ובחרה בגריאני על בסיס ניסיונה הבנקאי, ההיכרות העמוקה עם כאל והתמיכה שקיבלה ממנכ"ל דיסקונט, אורי לוין.
בין דיסקונט לבעלי הבית החדשים
המינוי ממקם את גריאני בדיוק על קו התפר בין בעלת השליטה היוצאת לבין הקבוצה שנכנסת. בפועל, היא נדרשת לנהל בתקופה אחת גם את סגירת הקשר עם דיסקונט וגם את התאמת הארגון לציפיות של יוניון-הראל, כשמחיר העסקה עצמו קשור ישירות ליכולת של כאל לשמור על
רווחיות לאורך השנים הקרובות. זה יוצר מציאות ניהולית שבה כל החלטה תפעולית, החל בהוצאות וכלה בהתרחבות לאשראי חוץ בנקאי, נבחנת גם דרך ההשפעה שלה על מנגנון התמורה בעסקה.
המינוי מתרחש ברקע עסקה שעדיין ממתינה לאישורי רשות התחרות ובנק ישראל. הרגולטורים בוחנים במיוחד את הקשרים בין קבוצת יוניון לרשת סופר־פארם, ואת האופן שבו הם משתלבים עם שיתוף הפעולה האסטרטגי של כאל עם מועדון BE של שופרסל. ההחלטות הניהוליות שתקבל גריאני בתקופה הקרובה עשויות להשפיע ישירות הן על עמידת החברה ביעדים התפעוליים והן על השווי הסופי שיקבל דיסקונט בעסקה.
- הבינלאומי מצטרף לעסקת כאל: מוכר את מלוא ההחזקה תמורת 1.056 מיליארד שקל
- למה דיסקונט מתעקש למכור את כאל בזול?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להרחבה: דיסקונט מוכר את כאל להראל וג'ורג' חורש תמורת עד 4 מיליארד שקל
