בנק הפועלים שורי: "למדדי המניות הכבדות סבירות גבוהה לשבור במהלך 2010 את שיאם ההיסטורי"
שבוע המסחר החולף בבורסה בתל אביב היה תנודתי למדי, על רקע תנודות שנרשמו גם בשוק ההון בעולם. עם זאת, גם בסופו של שבוע זה, מדדי המניות הכבדות ממשיכים להיות קרובים כדי אחוזים בודדים לרמות השיא שלהם, שנרשמו לפני למעלה משנתיים. לצד התנודתיות הגבוהה (בהשוואה לשבועות האחרונים), ממשיכים מחזורי המסחר להיות גבוהים יחסית, ולהסתכם בלמעלה מ-2 מיליארד שקל בממוצע מדי יום.
חרף השבוע התנודתי יחסית שנרשם בבורסה, הרי שסטיות התקן באופציות המעו"ף ממשיכות להיות נמוכות יחסית, והן עומדות כיום על כ-18% בממוצע. "מכאן ניתן להסיק כי עדיין לא קיים חשש משמעותי בקרב המשקיעים מפני זעזועים בשוק המניות בטווח הקרוב", מדגישים כלכלני בנק הפועלים בסקירתם השבועית לציבור המשקיעים.
בסיכום שבועי נרשמה מגמה מעורבת: מדדי המעו"ף והבנקים רשמו ירידות שערים של כ- 1.7% וכ- 4% בהתאמה. מדד ת"א 75 עלה בכ-0.2%, ומדדי יתר 50 ויתר 120 חתמו את השבוע בעליות של כ-1.4% וכ-1.2% בהתאמה.
"זו העת לשליפת הפינצטה"
כלכלני הבנק סבורים, כי 2010 תהיה שנה מאתגרת למנהלי ההשקעות, במיוחד על רקע השנה הקודמת. להערכתם, "בניגוד ל-2009, שהייתה שנת המדדים, הרי שב-2010 צפויה להיות שונות גבוהה יותר בין המניות, ולכן מומלץ "לשלוף את הפינצטה", ולבצע ברירה קפדנית בין המניות".
בפועלים גורסים כי התנודתיות, שאפיינה את הבורסה המקומית בשבוע החולף, עשויה לאפיין גם את החודשים הקרובים. "העליות החדות שנרשמו אשתקד בבורסה, "מזמינות" מימושי רווחים, כך שירידות שערים מתונות, אם תירשמנה, הן להערכתנו תיקון בריא ותו לא. בראיה לטווח ארוך יותר, אנו סבורים כי למדדי המניות הכבדות סבירות גבוהה לשבור במהלך 2010 את שיאם ההיסטורי, שנרשם עוד ב-2007".
הראייה האופטימית של כלכלני הבנק בטווח הבינוני והארוך נתמכת לדבריהם בעיקר בסימני ההתאוששות, שהופיעו הן בכלכלה המקומית והן בכלכלה הגלובלית, ובראשם העלאת תחזיות הצמיחה למשק המקומי על ידי בנק ישראל. בד בבד, ממשיכה לשרור הרמה הנמוכה בסטיות התקן הגלומות באופציות המעו"ף, "מדד הפחד" המקומי. בפועלים מעריכים, כי "הירידה בסטיות התקן ממחישה את הרגיעה שחשים המשקיעים, ויוצרת להערכתנו אפשרות לרכישת הגנות לתיק המנייתי".
עם זאת, כלכלני הבנק מעריכים כי "השונות בין המניות השונות צפויה לגבור בשנה הקרובה, ועל כן אנו סבורים כי מומלץ יותר למקד את הרכיב המנייתי בתיק ההשקעות במניות ספציפיות ופחות באמצעות מדדים. כמו כן, בשל התנודתיות, שלהערכתנו צפויה לגדול בטווח הקצר, אנו סבורים כי יש לבצע התאמה של מידת החשיפה לרמת הסיכון של הלקוח. בנוסף, על מנת לפזר את הסיכון בתיק הנכסים, אנו ממשיכים להמליץ על פיזור גיאוגרפי של הרכיב המנייתי".
"המגמה החיובית צפויה להימשך"
מן העבר השני של הרחוב, כלכלני בנק לאומי אוחזים בדעה דומה ומעריכים כי "המגמה החיובית צפויה להימשך, זאת לנוכח השיפור בתמונה המאקרו-כלכלית והתשואות הנמוכות הצפויות באפיקים הסולידיים אשר תומכות בשוק המניות המקומי, הן בשל שיעורי ההיוון הנמוכים והן בשל העלייה בתיאבון לסיכון".

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
