בנק הפועלים שורי: "למדדי המניות הכבדות סבירות גבוהה לשבור במהלך 2010 את שיאם ההיסטורי"

"העליות החדות שנרשמו אשתקד בבורסה, "מזמינות" מימושים, כך שירידות שערים מתונות, אם תירשמנה, הן להערכתנו תיקון בריא ותו לא". גם בלאומי אופטימים: "המגמה החיובית צפויה להימשך"
נועם הוד |

שבוע המסחר החולף בבורסה בתל אביב היה תנודתי למדי, על רקע תנודות שנרשמו גם בשוק ההון בעולם. עם זאת, גם בסופו של שבוע זה, מדדי המניות הכבדות ממשיכים להיות קרובים כדי אחוזים בודדים לרמות השיא שלהם, שנרשמו לפני למעלה משנתיים. לצד התנודתיות הגבוהה (בהשוואה לשבועות האחרונים), ממשיכים מחזורי המסחר להיות גבוהים יחסית, ולהסתכם בלמעלה מ-2 מיליארד שקל בממוצע מדי יום.

חרף השבוע התנודתי יחסית שנרשם בבורסה, הרי שסטיות התקן באופציות המעו"ף ממשיכות להיות נמוכות יחסית, והן עומדות כיום על כ-18% בממוצע. "מכאן ניתן להסיק כי עדיין לא קיים חשש משמעותי בקרב המשקיעים מפני זעזועים בשוק המניות בטווח הקרוב", מדגישים כלכלני בנק הפועלים בסקירתם השבועית לציבור המשקיעים.

בסיכום שבועי נרשמה מגמה מעורבת: מדדי המעו"ף והבנקים רשמו ירידות שערים של כ- 1.7% וכ- 4% בהתאמה. מדד ת"א 75 עלה בכ-0.2%, ומדדי יתר 50 ויתר 120 חתמו את השבוע בעליות של כ-1.4% וכ-1.2% בהתאמה.

"זו העת לשליפת הפינצטה"

כלכלני הבנק סבורים, כי 2010 תהיה שנה מאתגרת למנהלי ההשקעות, במיוחד על רקע השנה הקודמת. להערכתם, "בניגוד ל-2009, שהייתה שנת המדדים, הרי שב-2010 צפויה להיות שונות גבוהה יותר בין המניות, ולכן מומלץ "לשלוף את הפינצטה", ולבצע ברירה קפדנית בין המניות".

בפועלים גורסים כי התנודתיות, שאפיינה את הבורסה המקומית בשבוע החולף, עשויה לאפיין גם את החודשים הקרובים. "העליות החדות שנרשמו אשתקד בבורסה, "מזמינות" מימושי רווחים, כך שירידות שערים מתונות, אם תירשמנה, הן להערכתנו תיקון בריא ותו לא. בראיה לטווח ארוך יותר, אנו סבורים כי למדדי המניות הכבדות סבירות גבוהה לשבור במהלך 2010 את שיאם ההיסטורי, שנרשם עוד ב-2007".

הראייה האופטימית של כלכלני הבנק בטווח הבינוני והארוך נתמכת לדבריהם בעיקר בסימני ההתאוששות, שהופיעו הן בכלכלה המקומית והן בכלכלה הגלובלית, ובראשם העלאת תחזיות הצמיחה למשק המקומי על ידי בנק ישראל. בד בבד, ממשיכה לשרור הרמה הנמוכה בסטיות התקן הגלומות באופציות המעו"ף, "מדד הפחד" המקומי. בפועלים מעריכים, כי "הירידה בסטיות התקן ממחישה את הרגיעה שחשים המשקיעים, ויוצרת להערכתנו אפשרות לרכישת הגנות לתיק המנייתי".

עם זאת, כלכלני הבנק מעריכים כי "השונות בין המניות השונות צפויה לגבור בשנה הקרובה, ועל כן אנו סבורים כי מומלץ יותר למקד את הרכיב המנייתי בתיק ההשקעות במניות ספציפיות ופחות באמצעות מדדים. כמו כן, בשל התנודתיות, שלהערכתנו צפויה לגדול בטווח הקצר, אנו סבורים כי יש לבצע התאמה של מידת החשיפה לרמת הסיכון של הלקוח. בנוסף, על מנת לפזר את הסיכון בתיק הנכסים, אנו ממשיכים להמליץ על פיזור גיאוגרפי של הרכיב המנייתי".

"המגמה החיובית צפויה להימשך"

מן העבר השני של הרחוב, כלכלני בנק לאומי אוחזים בדעה דומה ומעריכים כי "המגמה החיובית צפויה להימשך, זאת לנוכח השיפור בתמונה המאקרו-כלכלית והתשואות הנמוכות הצפויות באפיקים הסולידיים אשר תומכות בשוק המניות המקומי, הן בשל שיעורי ההיוון הנמוכים והן בשל העלייה בתיאבון לסיכון".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.