בנק הפועלים שורי: "למדדי המניות הכבדות סבירות גבוהה לשבור במהלך 2010 את שיאם ההיסטורי"

"העליות החדות שנרשמו אשתקד בבורסה, "מזמינות" מימושים, כך שירידות שערים מתונות, אם תירשמנה, הן להערכתנו תיקון בריא ותו לא". גם בלאומי אופטימים: "המגמה החיובית צפויה להימשך"
נועם הוד |

שבוע המסחר החולף בבורסה בתל אביב היה תנודתי למדי, על רקע תנודות שנרשמו גם בשוק ההון בעולם. עם זאת, גם בסופו של שבוע זה, מדדי המניות הכבדות ממשיכים להיות קרובים כדי אחוזים בודדים לרמות השיא שלהם, שנרשמו לפני למעלה משנתיים. לצד התנודתיות הגבוהה (בהשוואה לשבועות האחרונים), ממשיכים מחזורי המסחר להיות גבוהים יחסית, ולהסתכם בלמעלה מ-2 מיליארד שקל בממוצע מדי יום.

חרף השבוע התנודתי יחסית שנרשם בבורסה, הרי שסטיות התקן באופציות המעו"ף ממשיכות להיות נמוכות יחסית, והן עומדות כיום על כ-18% בממוצע. "מכאן ניתן להסיק כי עדיין לא קיים חשש משמעותי בקרב המשקיעים מפני זעזועים בשוק המניות בטווח הקרוב", מדגישים כלכלני בנק הפועלים בסקירתם השבועית לציבור המשקיעים.

בסיכום שבועי נרשמה מגמה מעורבת: מדדי המעו"ף והבנקים רשמו ירידות שערים של כ- 1.7% וכ- 4% בהתאמה. מדד ת"א 75 עלה בכ-0.2%, ומדדי יתר 50 ויתר 120 חתמו את השבוע בעליות של כ-1.4% וכ-1.2% בהתאמה.

"זו העת לשליפת הפינצטה"

כלכלני הבנק סבורים, כי 2010 תהיה שנה מאתגרת למנהלי ההשקעות, במיוחד על רקע השנה הקודמת. להערכתם, "בניגוד ל-2009, שהייתה שנת המדדים, הרי שב-2010 צפויה להיות שונות גבוהה יותר בין המניות, ולכן מומלץ "לשלוף את הפינצטה", ולבצע ברירה קפדנית בין המניות".

בפועלים גורסים כי התנודתיות, שאפיינה את הבורסה המקומית בשבוע החולף, עשויה לאפיין גם את החודשים הקרובים. "העליות החדות שנרשמו אשתקד בבורסה, "מזמינות" מימושי רווחים, כך שירידות שערים מתונות, אם תירשמנה, הן להערכתנו תיקון בריא ותו לא. בראיה לטווח ארוך יותר, אנו סבורים כי למדדי המניות הכבדות סבירות גבוהה לשבור במהלך 2010 את שיאם ההיסטורי, שנרשם עוד ב-2007".

הראייה האופטימית של כלכלני הבנק בטווח הבינוני והארוך נתמכת לדבריהם בעיקר בסימני ההתאוששות, שהופיעו הן בכלכלה המקומית והן בכלכלה הגלובלית, ובראשם העלאת תחזיות הצמיחה למשק המקומי על ידי בנק ישראל. בד בבד, ממשיכה לשרור הרמה הנמוכה בסטיות התקן הגלומות באופציות המעו"ף, "מדד הפחד" המקומי. בפועלים מעריכים, כי "הירידה בסטיות התקן ממחישה את הרגיעה שחשים המשקיעים, ויוצרת להערכתנו אפשרות לרכישת הגנות לתיק המנייתי".

עם זאת, כלכלני הבנק מעריכים כי "השונות בין המניות השונות צפויה לגבור בשנה הקרובה, ועל כן אנו סבורים כי מומלץ יותר למקד את הרכיב המנייתי בתיק ההשקעות במניות ספציפיות ופחות באמצעות מדדים. כמו כן, בשל התנודתיות, שלהערכתנו צפויה לגדול בטווח הקצר, אנו סבורים כי יש לבצע התאמה של מידת החשיפה לרמת הסיכון של הלקוח. בנוסף, על מנת לפזר את הסיכון בתיק הנכסים, אנו ממשיכים להמליץ על פיזור גיאוגרפי של הרכיב המנייתי".

"המגמה החיובית צפויה להימשך"

מן העבר השני של הרחוב, כלכלני בנק לאומי אוחזים בדעה דומה ומעריכים כי "המגמה החיובית צפויה להימשך, זאת לנוכח השיפור בתמונה המאקרו-כלכלית והתשואות הנמוכות הצפויות באפיקים הסולידיים אשר תומכות בשוק המניות המקומי, הן בשל שיעורי ההיוון הנמוכים והן בשל העלייה בתיאבון לסיכון".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.