בנק הפועלים שורי: "למדדי המניות הכבדות סבירות גבוהה לשבור במהלך 2010 את שיאם ההיסטורי"

"העליות החדות שנרשמו אשתקד בבורסה, "מזמינות" מימושים, כך שירידות שערים מתונות, אם תירשמנה, הן להערכתנו תיקון בריא ותו לא". גם בלאומי אופטימים: "המגמה החיובית צפויה להימשך"
נועם הוד |

שבוע המסחר החולף בבורסה בתל אביב היה תנודתי למדי, על רקע תנודות שנרשמו גם בשוק ההון בעולם. עם זאת, גם בסופו של שבוע זה, מדדי המניות הכבדות ממשיכים להיות קרובים כדי אחוזים בודדים לרמות השיא שלהם, שנרשמו לפני למעלה משנתיים. לצד התנודתיות הגבוהה (בהשוואה לשבועות האחרונים), ממשיכים מחזורי המסחר להיות גבוהים יחסית, ולהסתכם בלמעלה מ-2 מיליארד שקל בממוצע מדי יום.

חרף השבוע התנודתי יחסית שנרשם בבורסה, הרי שסטיות התקן באופציות המעו"ף ממשיכות להיות נמוכות יחסית, והן עומדות כיום על כ-18% בממוצע. "מכאן ניתן להסיק כי עדיין לא קיים חשש משמעותי בקרב המשקיעים מפני זעזועים בשוק המניות בטווח הקרוב", מדגישים כלכלני בנק הפועלים בסקירתם השבועית לציבור המשקיעים.

בסיכום שבועי נרשמה מגמה מעורבת: מדדי המעו"ף והבנקים רשמו ירידות שערים של כ- 1.7% וכ- 4% בהתאמה. מדד ת"א 75 עלה בכ-0.2%, ומדדי יתר 50 ויתר 120 חתמו את השבוע בעליות של כ-1.4% וכ-1.2% בהתאמה.

"זו העת לשליפת הפינצטה"

כלכלני הבנק סבורים, כי 2010 תהיה שנה מאתגרת למנהלי ההשקעות, במיוחד על רקע השנה הקודמת. להערכתם, "בניגוד ל-2009, שהייתה שנת המדדים, הרי שב-2010 צפויה להיות שונות גבוהה יותר בין המניות, ולכן מומלץ "לשלוף את הפינצטה", ולבצע ברירה קפדנית בין המניות".

בפועלים גורסים כי התנודתיות, שאפיינה את הבורסה המקומית בשבוע החולף, עשויה לאפיין גם את החודשים הקרובים. "העליות החדות שנרשמו אשתקד בבורסה, "מזמינות" מימושי רווחים, כך שירידות שערים מתונות, אם תירשמנה, הן להערכתנו תיקון בריא ותו לא. בראיה לטווח ארוך יותר, אנו סבורים כי למדדי המניות הכבדות סבירות גבוהה לשבור במהלך 2010 את שיאם ההיסטורי, שנרשם עוד ב-2007".

הראייה האופטימית של כלכלני הבנק בטווח הבינוני והארוך נתמכת לדבריהם בעיקר בסימני ההתאוששות, שהופיעו הן בכלכלה המקומית והן בכלכלה הגלובלית, ובראשם העלאת תחזיות הצמיחה למשק המקומי על ידי בנק ישראל. בד בבד, ממשיכה לשרור הרמה הנמוכה בסטיות התקן הגלומות באופציות המעו"ף, "מדד הפחד" המקומי. בפועלים מעריכים, כי "הירידה בסטיות התקן ממחישה את הרגיעה שחשים המשקיעים, ויוצרת להערכתנו אפשרות לרכישת הגנות לתיק המנייתי".

עם זאת, כלכלני הבנק מעריכים כי "השונות בין המניות השונות צפויה לגבור בשנה הקרובה, ועל כן אנו סבורים כי מומלץ יותר למקד את הרכיב המנייתי בתיק ההשקעות במניות ספציפיות ופחות באמצעות מדדים. כמו כן, בשל התנודתיות, שלהערכתנו צפויה לגדול בטווח הקצר, אנו סבורים כי יש לבצע התאמה של מידת החשיפה לרמת הסיכון של הלקוח. בנוסף, על מנת לפזר את הסיכון בתיק הנכסים, אנו ממשיכים להמליץ על פיזור גיאוגרפי של הרכיב המנייתי".

"המגמה החיובית צפויה להימשך"

מן העבר השני של הרחוב, כלכלני בנק לאומי אוחזים בדעה דומה ומעריכים כי "המגמה החיובית צפויה להימשך, זאת לנוכח השיפור בתמונה המאקרו-כלכלית והתשואות הנמוכות הצפויות באפיקים הסולידיים אשר תומכות בשוק המניות המקומי, הן בשל שיעורי ההיוון הנמוכים והן בשל העלייה בתיאבון לסיכון".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סטודנטים, לימודים
צילום: Istock

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה

דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי


הדס ברטל |

דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 


דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 

בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות

הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.  

לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור. 

ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.

סטודנטים, לימודים
צילום: Istock

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה

דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי


הדס ברטל |

דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 


דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 

בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות

הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.  

לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור. 

ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.