ח"כ אקוניס: לבטל את ערוץ 33

יו"ר ועדת הכלכלה תומך בהכנסת ערוץ 9 לחבילת ה-DTT, וזוכה לתמיכת חברי הכנסת דוברי הרוסית; מאידך, ב-HOT מתנגדים למהלך ויוצאים נגד ?הגזרות? המוטלות על הטלוויזיה הרב-ערוצית
אלכסנדר כץ , אייס |

יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ אופיר אקוניס, קרא היום להכניס את ערוץ 9 לחבילת ה-DTT (שידורי טלוויזיה דיגיטליים טריסטריאליים). במהלך הדיון בוועדה, הציע אקוניס לסגור את ערוץ 33 של רשות השידור, ולהעביר את התקציב ליצירת מקור ויצירה ישראלית.

ועדת הכלכלה המשיכה לדון היום ברפורמה בשוק התקשורת הרב ערוצית, ודנה בסעיף המסדיר את שידורי הערוץ הייעודי בשפה הערבית כערוץ שייכלל כערוץ פתוח - בדומה לשאר הערוצים ב-DTT. מנכ"ל הרשות השנייה, מנשה סמירה, ציין כי עד כה עומד אחוז החדירה של ה-DTT על כ-3-4 אחוזים ממשקי הבית, כפי שנצפה מראש.

לדברי ח"כ אקוניס, ערוץ 9 משדר למיליון צופים דוברי רוסית, ועל כן חשוב כי ערוץ זה יהיה בחבילת הערוצים ב-DTT. "אם ישנה בעיה טכנית, ואני מטיל בכך ספק", אמר אקוניס, "אפשר להוציא את ערוץ 33 שעלותו למשלם המסים מגיעה למיליוני שקלים בשנה, כשאחוז הצפייה בו כמעט אפסי".

חה"כ חנין זועבי וחנא סוויד מחו על כך שאין בחבילה ערוץ שמייצג את האוכלוסייה הערבית בישראל, ואילו הערוצים המחויבים לשידורים בשפה הערבית, "עושים צחוק", לדבריהם.

ח"כ רוברט אילטוב ביקש שלא לקשור את צירוף הערוץ הערבי יחד עם צירופו של ערוץ 9, משום שהערוץ הערבי אינו קיים בשלב זה.

"אנחנו תומכים לחלוטין בהכנסת ערוצים ייעודיים לחבילת הבסיס ומברכים על כך", אמר אילטוב, "אך לא ייתכן שדנים בהכנסת ערוץ שאינו קיים בשלב זה לחבילה, ובמקביל מתעלמים מערוץ ייעודי שפונה למיליון וחצי צופים בישראל, הכולל פנסיונרים שאינם דוברי עברית ומתקשים לשלם את תשלומי ערוצי הכבלים והלוויין".

מנכ"ל ערוץ 9, לאוניד בלחמן, מקווה כי "נבחרי ציבור נוספים ילכו בעקבותיו של ח"כ אקוניס, ויפעלו להכללתו של ערוץ 9 כחלק בלתי נפרד מהחבילה המתגבשת".

מאידך, בחברת HOT מתנגדים לצירוף ערוצים נוספים לחבילה. מנכ"ל החברה, הרצל עוזר, אמר בדיון כי יש לצירוף ערוץ 9 לחבילה השלכות עתידיות על HOT.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.