ח"כ אקוניס: לבטל את ערוץ 33

יו"ר ועדת הכלכלה תומך בהכנסת ערוץ 9 לחבילת ה-DTT, וזוכה לתמיכת חברי הכנסת דוברי הרוסית; מאידך, ב-HOT מתנגדים למהלך ויוצאים נגד ?הגזרות? המוטלות על הטלוויזיה הרב-ערוצית
אלכסנדר כץ , אייס |

יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ אופיר אקוניס, קרא היום להכניס את ערוץ 9 לחבילת ה-DTT (שידורי טלוויזיה דיגיטליים טריסטריאליים). במהלך הדיון בוועדה, הציע אקוניס לסגור את ערוץ 33 של רשות השידור, ולהעביר את התקציב ליצירת מקור ויצירה ישראלית.

ועדת הכלכלה המשיכה לדון היום ברפורמה בשוק התקשורת הרב ערוצית, ודנה בסעיף המסדיר את שידורי הערוץ הייעודי בשפה הערבית כערוץ שייכלל כערוץ פתוח - בדומה לשאר הערוצים ב-DTT. מנכ"ל הרשות השנייה, מנשה סמירה, ציין כי עד כה עומד אחוז החדירה של ה-DTT על כ-3-4 אחוזים ממשקי הבית, כפי שנצפה מראש.

לדברי ח"כ אקוניס, ערוץ 9 משדר למיליון צופים דוברי רוסית, ועל כן חשוב כי ערוץ זה יהיה בחבילת הערוצים ב-DTT. "אם ישנה בעיה טכנית, ואני מטיל בכך ספק", אמר אקוניס, "אפשר להוציא את ערוץ 33 שעלותו למשלם המסים מגיעה למיליוני שקלים בשנה, כשאחוז הצפייה בו כמעט אפסי".

חה"כ חנין זועבי וחנא סוויד מחו על כך שאין בחבילה ערוץ שמייצג את האוכלוסייה הערבית בישראל, ואילו הערוצים המחויבים לשידורים בשפה הערבית, "עושים צחוק", לדבריהם.

ח"כ רוברט אילטוב ביקש שלא לקשור את צירוף הערוץ הערבי יחד עם צירופו של ערוץ 9, משום שהערוץ הערבי אינו קיים בשלב זה.

"אנחנו תומכים לחלוטין בהכנסת ערוצים ייעודיים לחבילת הבסיס ומברכים על כך", אמר אילטוב, "אך לא ייתכן שדנים בהכנסת ערוץ שאינו קיים בשלב זה לחבילה, ובמקביל מתעלמים מערוץ ייעודי שפונה למיליון וחצי צופים בישראל, הכולל פנסיונרים שאינם דוברי עברית ומתקשים לשלם את תשלומי ערוצי הכבלים והלוויין".

מנכ"ל ערוץ 9, לאוניד בלחמן, מקווה כי "נבחרי ציבור נוספים ילכו בעקבותיו של ח"כ אקוניס, ויפעלו להכללתו של ערוץ 9 כחלק בלתי נפרד מהחבילה המתגבשת".

מאידך, בחברת HOT מתנגדים לצירוף ערוצים נוספים לחבילה. מנכ"ל החברה, הרצל עוזר, אמר בדיון כי יש לצירוף ערוץ 9 לחבילה השלכות עתידיות על HOT.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 


הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 




מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  



בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%. 

אנשים וגרפים
צילום: FREEPIK

התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%

הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%

רן קידר |
נושאים בכתבה תמ"ג צריכה פרטית

התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.

על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.


תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים


צריכה פרטית

בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).