ח"כ אקוניס: לבטל את ערוץ 33
יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ אופיר אקוניס, קרא היום להכניס את ערוץ 9 לחבילת ה-DTT (שידורי טלוויזיה דיגיטליים טריסטריאליים). במהלך הדיון בוועדה, הציע אקוניס לסגור את ערוץ 33 של רשות השידור, ולהעביר את התקציב ליצירת מקור ויצירה ישראלית.
ועדת הכלכלה המשיכה לדון היום ברפורמה בשוק התקשורת הרב ערוצית, ודנה בסעיף המסדיר את שידורי הערוץ הייעודי בשפה הערבית כערוץ שייכלל כערוץ פתוח - בדומה לשאר הערוצים ב-DTT. מנכ"ל הרשות השנייה, מנשה סמירה, ציין כי עד כה עומד אחוז החדירה של ה-DTT על כ-3-4 אחוזים ממשקי הבית, כפי שנצפה מראש.
לדברי ח"כ אקוניס, ערוץ 9 משדר למיליון צופים דוברי רוסית, ועל כן חשוב כי ערוץ זה יהיה בחבילת הערוצים ב-DTT. "אם ישנה בעיה טכנית, ואני מטיל בכך ספק", אמר אקוניס, "אפשר להוציא את ערוץ 33 שעלותו למשלם המסים מגיעה למיליוני שקלים בשנה, כשאחוז הצפייה בו כמעט אפסי".
חה"כ חנין זועבי וחנא סוויד מחו על כך שאין בחבילה ערוץ שמייצג את האוכלוסייה הערבית בישראל, ואילו הערוצים המחויבים לשידורים בשפה הערבית, "עושים צחוק", לדבריהם.
ח"כ רוברט אילטוב ביקש שלא לקשור את צירוף הערוץ הערבי יחד עם צירופו של ערוץ 9, משום שהערוץ הערבי אינו קיים בשלב זה.
"אנחנו תומכים לחלוטין בהכנסת ערוצים ייעודיים לחבילת הבסיס ומברכים על כך", אמר אילטוב, "אך לא ייתכן שדנים בהכנסת ערוץ שאינו קיים בשלב זה לחבילה, ובמקביל מתעלמים מערוץ ייעודי שפונה למיליון וחצי צופים בישראל, הכולל פנסיונרים שאינם דוברי עברית ומתקשים לשלם את תשלומי ערוצי הכבלים והלוויין".
מנכ"ל ערוץ 9, לאוניד בלחמן, מקווה כי "נבחרי ציבור נוספים ילכו בעקבותיו של ח"כ אקוניס, ויפעלו להכללתו של ערוץ 9 כחלק בלתי נפרד מהחבילה המתגבשת".
מאידך, בחברת HOT מתנגדים לצירוף ערוצים נוספים לחבילה. מנכ"ל החברה, הרצל עוזר, אמר בדיון כי יש לצירוף ערוץ 9 לחבילה השלכות עתידיות על HOT.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
