'ישראל היום' בסכנה? הוגשה הצעת חוק להגבלת הבעלות על עיתון
הצעת החוק לחסימת ישראל היום, לפיה על עיתונים צריכה להיות בעלות של אזרח ישראלי בלבד, הוגשה אתמול למזכירות הכנסת. כידוע, נמצא עיתון החינם בבעלות שלדון אדלסון, מיליארדר יהודי החי בארה"ב.
גורם בישראל היום אומר כי מדובר ב"קואליציה לא קדושה בין מו"לים לחברי כנסת, המשתמשים בכסות אידיאולוגית. במקום להתמודד בשוק העיתונות, מצאו המו"לים דרך קלה להגיע לאוזני המחוקק אך אני בטוח שהיוזמה תסוכל".
במונח 'כסות אידאולוגית' מתכוון הדובר לטענה הנשמעת לאחרונה מפי גורמים שונים, לפיה אלה שיוצאים כנגד הצעת החוק מבקשים לחסום את העיתון משום שהוא נחשב כתומך בבנימין נתניהו. אך עיון ברשימת 18 הח"כים החתומים על ההצעה עשוי לסתור את הטענה.
כך, נמצאים בה איתן כבל ודניאל בן סימון (העבודה); גדעון עזרא, שי חרמש ויואל חסון (קדימה); דב חנין (חד"ש) ואחמד טיבי (רעמ תעל); אך מאידם גם מירי רגב (ליכוד), דוד רותם (ישראל ביתנו), נסים זאב (ש"ס) ומנחם מוזס (יהדות התורה).
ישראל היום מאיים לגזול נתח משמעותי ממתחריו, כאשר הנפגע העיקרי - לפחות על פי סקרי TGI מהשנתיים האחרונות - הוא מעריב. לפיכך מו"ל מעריב, עפר נמרודי, הוא הכוח המניע מאחורי ההצעה המבקשת לקבוע כי רישיון לעיתון בשפה העברית יינתן רק לאזרח ישראלי או לתאגיד ש-51 אחוז ממניותיו מוחזקים בידי ישראלים.
כפי שפורסם באייס לראשונה, נפגש נמרודי אישית בתחילת החודש עם יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, ח"כ אופיר אקוניס, ככל הנראה בעניין זה כפי שסיפר באותה עת גורם שנכח בכנסת.
יוזמי החוק נשענים על מסקנות ועדת צדוק, ועדה ציבורית שדנה בשנת 1997 בנושא העיתונות הכתובה בישראל והמליצה כי עורך עיתון רב-תפוצה יהיה תושב קבע בישראל. יש לציין שלפי חוקי התקשורת והרשות השנייה, על מחזיק בשליטה בערוץ מסחרי או חברה רב-ערוצית להיות אזרח ישראל.
מתוך ההסבר להצעה: "הניסיון מלמד כי לבעל השליטה בעיתון עשויה להיות השפעה מכרעת על טיבו של העיתון ותכניו, לרבות אפשרות להשפעה מתמדת ומשמעותית על מדיניות העיתון, בין היתר באמצעות מינוי בעלי תפקידים בכירים בו ומימון פעילות העיתון.
"בשים לב לעקרונות אלה ובשל כוחה של העיתונות הכתובה, לא יכול להיות חולק כי עיתון עלול להוות מוקד כוח ואף לשמש ככלי רב עוצמה והשפעה בידי גורמים שמניעיהם אינם ברורים, לרבות גורמים עוינים למדינה".
ח"כ מירי רגב הוסיפה כי "עיתון הוא כלי תקשורת חשוב במדינה דמוקרטית ויש לו כוח והשפעה גדולה על עיצוב סדר יום ודעת קהל ציבורית, ולכן חשוב שבעלים של עיתון יהיה אזרח ישראלי שחי ונושם את החברה הישראלית על מורכבותה.
"אסור לנו להיות צבועים בנושא הזה, צריך לשמור על הדמוקרטיה ועל שיח ציבורי פתוח ואמיתי. היום זה עיתון אחד, מחר כל שייח? סעודי יוכל לפתוח כאן עיתון ולעצב דעת קהל על פי האג?נדה שלו".
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
