'ישראל היום' בסכנה? הוגשה הצעת חוק להגבלת הבעלות על עיתון

18 חכ"ם מכל הקשת הפוליטית מבקשים להשוות את התנאים בשוק העיתונות לאלה הנהוגים בטלוויזיה, ולמנוע ממי שאינו אזרח ישראל להחזיק בעיתון; גורם בישראל היום: "קואליציה לא קדושה בין מו"לים לחברי כנסת"; ח"כ רגב: "היום זה עיתון אחד, מחר כל שייח' סעודי יוכל לפתוח כאן עיתון"; תיכף תורו של דרהי

הצעת החוק לחסימת ישראל היום, לפיה על עיתונים צריכה להיות בעלות של אזרח ישראלי בלבד, הוגשה אתמול למזכירות הכנסת. כידוע, נמצא עיתון החינם בבעלות שלדון אדלסון, מיליארדר יהודי החי בארה"ב.

גורם בישראל היום אומר כי מדובר ב"קואליציה לא קדושה בין מו"לים לחברי כנסת, המשתמשים בכסות אידיאולוגית. במקום להתמודד בשוק העיתונות, מצאו המו"לים דרך קלה להגיע לאוזני המחוקק אך אני בטוח שהיוזמה תסוכל".

במונח 'כסות אידאולוגית' מתכוון הדובר לטענה הנשמעת לאחרונה מפי גורמים שונים, לפיה אלה שיוצאים כנגד הצעת החוק מבקשים לחסום את העיתון משום שהוא נחשב כתומך בבנימין נתניהו. אך עיון ברשימת 18 הח"כים החתומים על ההצעה עשוי לסתור את הטענה.

כך, נמצאים בה איתן כבל ודניאל בן סימון (העבודה); גדעון עזרא, שי חרמש ויואל חסון (קדימה); דב חנין (חד"ש) ואחמד טיבי (רעמ תעל); אך מאידם גם מירי רגב (ליכוד), דוד רותם (ישראל ביתנו), נסים זאב (ש"ס) ומנחם מוזס (יהדות התורה).

ישראל היום מאיים לגזול נתח משמעותי ממתחריו, כאשר הנפגע העיקרי - לפחות על פי סקרי TGI מהשנתיים האחרונות - הוא מעריב. לפיכך מו"ל מעריב, עפר נמרודי, הוא הכוח המניע מאחורי ההצעה המבקשת לקבוע כי רישיון לעיתון בשפה העברית יינתן רק לאזרח ישראלי או לתאגיד ש-51 אחוז ממניותיו מוחזקים בידי ישראלים.

כפי שפורסם באייס לראשונה, נפגש נמרודי אישית בתחילת החודש עם יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, ח"כ אופיר אקוניס, ככל הנראה בעניין זה כפי שסיפר באותה עת גורם שנכח בכנסת.

יוזמי החוק נשענים על מסקנות ועדת צדוק, ועדה ציבורית שדנה בשנת 1997 בנושא העיתונות הכתובה בישראל והמליצה כי עורך עיתון רב-תפוצה יהיה תושב קבע בישראל. יש לציין שלפי חוקי התקשורת והרשות השנייה, על מחזיק בשליטה בערוץ מסחרי או חברה רב-ערוצית להיות אזרח ישראל.

מתוך ההסבר להצעה: "הניסיון מלמד כי לבעל השליטה בעיתון עשויה להיות השפעה מכרעת על טיבו של העיתון ותכניו, לרבות אפשרות להשפעה מתמדת ומשמעותית על מדיניות העיתון, בין היתר באמצעות מינוי בעלי תפקידים בכירים בו ומימון פעילות העיתון.

"בשים לב לעקרונות אלה ובשל כוחה של העיתונות הכתובה, לא יכול להיות חולק כי עיתון עלול להוות מוקד כוח ואף לשמש ככלי רב עוצמה והשפעה בידי גורמים שמניעיהם אינם ברורים, לרבות גורמים עוינים למדינה".

ח"כ מירי רגב הוסיפה כי "עיתון הוא כלי תקשורת חשוב במדינה דמוקרטית ויש לו כוח והשפעה גדולה על עיצוב סדר יום ודעת קהל ציבורית, ולכן חשוב שבעלים של עיתון יהיה אזרח ישראלי שחי ונושם את החברה הישראלית על מורכבותה.

"אסור לנו להיות צבועים בנושא הזה, צריך לשמור על הדמוקרטיה ועל שיח ציבורי פתוח ואמיתי. היום זה עיתון אחד, מחר כל שייח? סעודי יוכל לפתוח כאן עיתון ולעצב דעת קהל על פי האג?נדה שלו".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |


קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

 

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.