'ישראל היום' בסכנה? הוגשה הצעת חוק להגבלת הבעלות על עיתון
הצעת החוק לחסימת ישראל היום, לפיה על עיתונים צריכה להיות בעלות של אזרח ישראלי בלבד, הוגשה אתמול למזכירות הכנסת. כידוע, נמצא עיתון החינם בבעלות שלדון אדלסון, מיליארדר יהודי החי בארה"ב.
גורם בישראל היום אומר כי מדובר ב"קואליציה לא קדושה בין מו"לים לחברי כנסת, המשתמשים בכסות אידיאולוגית. במקום להתמודד בשוק העיתונות, מצאו המו"לים דרך קלה להגיע לאוזני המחוקק אך אני בטוח שהיוזמה תסוכל".
במונח 'כסות אידאולוגית' מתכוון הדובר לטענה הנשמעת לאחרונה מפי גורמים שונים, לפיה אלה שיוצאים כנגד הצעת החוק מבקשים לחסום את העיתון משום שהוא נחשב כתומך בבנימין נתניהו. אך עיון ברשימת 18 הח"כים החתומים על ההצעה עשוי לסתור את הטענה.
כך, נמצאים בה איתן כבל ודניאל בן סימון (העבודה); גדעון עזרא, שי חרמש ויואל חסון (קדימה); דב חנין (חד"ש) ואחמד טיבי (רעמ תעל); אך מאידם גם מירי רגב (ליכוד), דוד רותם (ישראל ביתנו), נסים זאב (ש"ס) ומנחם מוזס (יהדות התורה).
ישראל היום מאיים לגזול נתח משמעותי ממתחריו, כאשר הנפגע העיקרי - לפחות על פי סקרי TGI מהשנתיים האחרונות - הוא מעריב. לפיכך מו"ל מעריב, עפר נמרודי, הוא הכוח המניע מאחורי ההצעה המבקשת לקבוע כי רישיון לעיתון בשפה העברית יינתן רק לאזרח ישראלי או לתאגיד ש-51 אחוז ממניותיו מוחזקים בידי ישראלים.
כפי שפורסם באייס לראשונה, נפגש נמרודי אישית בתחילת החודש עם יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, ח"כ אופיר אקוניס, ככל הנראה בעניין זה כפי שסיפר באותה עת גורם שנכח בכנסת.
יוזמי החוק נשענים על מסקנות ועדת צדוק, ועדה ציבורית שדנה בשנת 1997 בנושא העיתונות הכתובה בישראל והמליצה כי עורך עיתון רב-תפוצה יהיה תושב קבע בישראל. יש לציין שלפי חוקי התקשורת והרשות השנייה, על מחזיק בשליטה בערוץ מסחרי או חברה רב-ערוצית להיות אזרח ישראל.
מתוך ההסבר להצעה: "הניסיון מלמד כי לבעל השליטה בעיתון עשויה להיות השפעה מכרעת על טיבו של העיתון ותכניו, לרבות אפשרות להשפעה מתמדת ומשמעותית על מדיניות העיתון, בין היתר באמצעות מינוי בעלי תפקידים בכירים בו ומימון פעילות העיתון.
"בשים לב לעקרונות אלה ובשל כוחה של העיתונות הכתובה, לא יכול להיות חולק כי עיתון עלול להוות מוקד כוח ואף לשמש ככלי רב עוצמה והשפעה בידי גורמים שמניעיהם אינם ברורים, לרבות גורמים עוינים למדינה".
ח"כ מירי רגב הוסיפה כי "עיתון הוא כלי תקשורת חשוב במדינה דמוקרטית ויש לו כוח והשפעה גדולה על עיצוב סדר יום ודעת קהל ציבורית, ולכן חשוב שבעלים של עיתון יהיה אזרח ישראלי שחי ונושם את החברה הישראלית על מורכבותה.
"אסור לנו להיות צבועים בנושא הזה, צריך לשמור על הדמוקרטיה ועל שיח ציבורי פתוח ואמיתי. היום זה עיתון אחד, מחר כל שייח? סעודי יוכל לפתוח כאן עיתון ולעצב דעת קהל על פי האג?נדה שלו".
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
תרופות (גרוק)תעשיית הקשב: מיליוני ילדים על כדורים והמצב רק מידרדר
כשהמערכת חולה, הילדים מקבלים מרשם: ישראל מדורגת במקום גבוה בצריכת ריטלין לנפש - ויש לכך מחיר כבד; כך הופכים ילדינו ללקוחות של שרשרת תרופות מסוכנת
ע' הייתה רק בת שש ילדה סקרנית ומלאת דמיון בגן חובה במרכז הארץ. הגננת התקשרה להורים בערב והתלוננה: "היא לא מצליחה לשבת לרגע, משתעממת במפגשים ומפריעה לכל הילדים, אי אפשר להמשיך ככה". ההורים, מבוהלים מהלחץ של המסגרת ומהמעבר המתקרב לכיתה א', רצו עם בתם לנוירולוג ילדים פרטי מומלץ. האבחון היה קצר וחד משמעי: הפרעת קשב קשה. המרשם הראשון - קונצרטה.
ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק,
לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
איך מגיעים לתלות בקוקטייל תרופות בגיל צעיר?
שבועיים אחרי, הילדה לא נרדמה עד חצות, קמה עצבנית, התפרצה בבכי בלי סיבה. הנוירולוג אמר "זה עובר", אבל זה לא עבר. אז הוסיפו בהמשך כדור נגד חרדה. בהמשך הציעו כדור נגד דיכאון כי היא נהייתה אדישה, ועוד אחד לשינה. מילדה שמחה, חברותית ויצירתית עם שמחת חיים היא הפכה לילדה שקטה ועצובה. היום היא בת שלוש עשרה, עדיין נוטלת שתי תרופות קבועות, אוכלת כמו ציפור, ישנה עם כדור, ולפעמים שואלת את אמא שלה בשקט: "מתי אני אהיה נורמלית בלי הכדורים?" אמא שלה קורסת מאשמה. היא יודעת שהתחילה את הכול בגלל פחד מהגננת.
הסיפור של ע' לא יוצא דופן. זהו סיפורם של אלפי הורים בישראל. וזה גם הסיפור של עשרות אלפי ואפילו מאות אלפי הורים בארצות הברית. כדור אחד לקשב הופך לשניים, שלושה - ולפעמים לקוקטייל פסיכיאטרי שלא נבדק מעולם על מוח מתפתח. והילדים? הם אלה שנשארים עם הגוף והנפש ששינו להם לנצח.
- כשמדע וכסף מתנגשים: המרוץ לתרופות חדשות לסרטן
- זינוק של 130% בעקבות התקדמות בטיפול לסרטן: מי היא קוגנט ומה ההבטחה שלה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמעט מיליון מרשמים לתרופות להפרעת קשב וריכוז מונפקים בישראל מדי שנה, והמדינה מדורגת במקום גבוה בעולם בצריכת ריטלין לנפש. המספרים הללו מצביעים על מצוקה אמיתית במערכת, כאשר הפתרון הנפוץ והקל הוא טיפול תרופתי לשיפור הקשב ולהרגעת הפעלתנות. אך רבים מההורים לא יודעים שהשקט התעשייתי שהם מקבלים בטווח הקצר יגבה מהילדים שלהם מחיר גבוה וכואב למשך שנים רבות.
