הפסדתם בבורסה - יש מי שישלם?

עו"ד עילי מימן ממשרד עו"ד שקד מימן נוגע בצד המשפטי של רשלנות מנהלי התיקים בשוק ההון

אדם השקיע את מיטב כספו בשוק ההון באמצעות מנהל תיקים. מנהל התיקים התרשל בתפקידו, ולו במעט, ולאחר זמן מה הפסיד את השקעת לקוחו. האם יהא זכאי אותו אדם לפיצוי ממנהל התיקים גם כאשר לא ברור כי התרשלותו של האחרון היא הסיבה להפסד?

נקודת מוצאם של מנהלי תיקים, יועצי השקעות ומצדדיהם היא, כי השקעת כספים בשוק ההון אין בה כדי להבטיח תשואה או אף שמירה על שווי ההשקעה הראשוני. "מנהל תיקים אינו סוכן ביטוח", "בלתי אפשרי לחזות את תנודתיות השוק" וכו' ישיבו אלה בשעות משבר, ולמען האמת, קיימת נטייה להסכים עם נקודה זו:

כיצד ניתן לדרוש ממנהל תיקים שיחזה את הבלתי צפוי (משבר עולמי, מצב בטחוני, אסון התאומים ושאר מרעין בישין)? כיצד ניתן להוכיח כי אילו פעל אותו מנהל תיקים אחרת, הפסדי תיק ההשקעות היו נמנעים על אף תנודתיות השוק בכללותו?

וחשובה יותר שאלת הסיבתיות, כיצד ניתן להוכיח כי פעולותיו הרשלניות של מנהל התיקים דוקא הן אלו אשר הובילו להפסד, קרי - הן הסיבה, ולא ארוע חיצוני זה או אחר אשר למנהל התיקים אין כל שליטה עליו.

בע"א 3654/97 יחזקאל קרטין נ' עתרת ניירות ערך (2000) בע"מ ואח', נדונה בהרחבה השאלה האחרונה על ידי בית המשפט העליון.

בית המשפט עמד בעניין קרטין על הקושי העקרוני שעומד בפניו של משקיע מופסד, הקושי להוכיח כי דווקא פעולותיו הרשלניות של מנהל התיקים הן הסיבה להפסדיו ולא תנודתיות השוק, ארועים חיצוניים וכו'. וכלשונו של בית המשפט: "הפתרון לשאלת הקשר הסיבתי הוא קשה ומסובך שעה שירידת השער של ניירות הערך היא תוצאה של תנודות השוק...כיצד פותרים את השאלה של טיב הארועים ההיפותטיים שהיו מתרחשים לולא ההתנהגות של הנתבע".

תשובתו של בית המשפט פשטנית - איני יכול לקבוע קביעה עובדתית על בסיס היפותיזה, ולכן אייחס לשאלת הסיבתיות משקל מועט. קרי, מקום בו משקיע מפסיד מכספו, ומנהל התיקים פעל בצורה רשלנית, אין כמעט נדרשים לשאלה האם פעולותיו הרשלניות של מנהל התיקים הן אכן הסיבה הישירה להפסד. לדעתו (המחייבת) של בית המשפט העליון, ישנו במקרה זה - הפסד כסף בליווי התנהגות רשלנית כלשהי של מנהל התיקים - מקום לפצות את המשקיע ולהחזיר את המצב לקדמותו, לאמור, החזרת תיק ההשקעות לשוויו ההתחלתי.

יש לציין כי בית המשפט, בעניין קרטין, מרכך במעט את המכה שהוטחה במנהלי התיקים וחוסם בפני המשקיע המופסד את האפשרות להוסיף ולתבוע, הפעם את מניעת הרווח של תיקו. כלומר, מה היה קורה אילו תיקו היה מנוהל בהצלחה על פני אותה תקופה - נחמה פורתא עבור מנהל התיקים.

ניתן לומר אם כן, בתשובה לשאלת הפתיחה, כי מקום בו אדם הפסיד את השקעותיו ועולה בידו להוכיח התנהגות רשלנית באשר היא של מנהל התיקים, גם אם התנהגות זו אינה הסיבה הברורה להפסדו, זכאי הוא להשבת הפסדיו דרך כיסו של מנהל התיקים הרשלן.

לדידו של בית המשפט העליון יש הורים לכשלון התיק ? מנהלי התיקים, ואותו משקיע זכאי לפיצוי מלא בגין ההפסד תוך השבת המצב לקדמותו - העמדת שווי תיק ההשקעות על ערכו ערב ההתקשרות עם מנהל התיקים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
    ביטוח לאומי
    צילום: Shutterstock

    קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות

    מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם פרילנסרים, מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם שכירים?  

    רן קידר |
    נושאים בכתבה ביטוח לאומי

    ישראלים רבים מקבלים מכתבים מפתיעים מהביטוח הלאומי, שבהם נרשמים חובות של אלפי שקלים לתקופות עבודה ישנות. אך מה שרבים לא יודעים: אם עבדתם כשכירים באותה תקופה - החוב בכלל לא שלכם.

    לפי החוק, כאשר אדם מועסק כשכיר, האחריות לדיווח ותשלום דמי הביטוח הלאומי חלה אך ורק על המעסיק. בפועל, הביטוח הלאומי לא תמיד יודע אם עבדתם כשכירים או לא, ואם המעסיק לא דיווח, החוב פשוט "נדבק" על שמכם. איך זה שביטוח לאומי לא יודע? המערכות לא מסונכרנות, הדטהבייס לא מעודכן. הביטוח הלאומי היה צריך לייצר ממשק מול משרד התעסוקה או רשות המסים ולקבל את המידע הזה בקלות, אבל בפועל זה לא קורה ויש רבבות אנשים שמקבלים הודעה על חוב. 

    אם גם אתם בקבוצה הגדולה הזו ואתם הייתם שכירים בתקופה הזו, אז לפחות תוכלו לבטל את רישום החוב בקלות. הביטוח הלאומי מאפשר באופן דיגיטלי לבטל את החוב, ללא בירוקרטיה מסורבלת, בלי להגיע לסניף ואפילו בלי שיחת טלפון אחת.

    מה צריך לעשות? לכאורה, פשוט מאוד, בפועל גם זה לא טריוויאלי. אם קיבלתם הודעה על חוב לתקופה שבה הייתם שכירים – גשו לחפש תלושי עבר או את טופס 106 השנתי, והעלו את המסמכים דרך שירות שליחת המסמכים באתר הביטוח הלאומי. המערכת תזהה את העובדה שהייתם שכירים והחוב יבוטל. תוך ימים ספורים, תשוחררו מהחיוב. אבל, למי יש את התלושים לפני 4-5 שנים? 

    אם זה המצב תצטרכו לנסות לאתר תלושים כאלו, לדרוש ממקום העבודה הקודם, יש גם אפשרות להצהיר מול ביטוח לאומי. אבל זה תהליך יותר מסורבל. 

    אם אתם באמת חייבים, כלומר לא עבדתם במקום עבודה אחר, תנסו להגיע לסוג של פשרה מול ביטוח לאומי. ראשית, נזכיר שכן - גם אנשים שלא עובדים, בין עבודות, סטודנטים ועוד משלמים ביטוח לאומי. גם עצמאיים, פרילנסרים ועוד משלמים ביטוח לאומי. החוב הזה לא צץ מאין. שנית, מדובר על חוב עם הצמדה, ריבית, קנסות ועוד. כדי לבטל את הקנסות צריך להגיש בקשה.  

    פטריוט (צה"ל)פטריוט (צה"ל)

    ביקוש משולש לטילי הפטריוט והקשר לתעשייה הביטחונית הישראלית

    וגם - 10 דברים שצריך לדעת על הפטריוט

    רן קידר |
    נושאים בכתבה טילי פטריוט

    בואינג משלשת ייצור רכיבי פטריוט על רקע ביקוש עולמי שיא. החברה האמריקאית נערכת לקפיצה דרמטית בהזמנות ומקימה מתקן חדש - התעשייה הביטחונית הישראלית צפויה להרוויח גם היא מהביקושים למערכות הגנה. 

    חברת בואינג הודיעה כי היא צופה עלייה חדה במספר מערכות ההנחייה (seekers) שהיא מספקת עבור טילי הפטריוט, מערכת ההגנה האווירית האמריקאית. מדובר בשילוש קצב האספקה על רקע דרישה עולמית גוברת למערכות הגנה מתקדמות, בעיקר באירופה.

    מתכוננים לביקוש: מתקן חדש ומעבר לייצור מואץ

    בהתאם לתחזיות הביקוש, בואינג הקימה מתקן ייעודי חדש בשטח של כ-4,000 מ"ר שנועד לתמוך בהרחבת כושר הייצור של רכיבי ההנחיה. סטיב פארקר, ראש חטיבת ההגנה והחלל של בואינג, ציין במהלך תערוכת התעופה בדובאי כי החברה "זיהתה את העלייה בביקושים עוד לפני שהלקוח עצמו פנה", וכי היא נערכת לתקופה של פעילות אינטנסיבית. המהלך מגיע על רקע סיום שביתה ממושכת במפעלי החברה בסנט לואיס, מיזורי – שם מיוצרים חלק מהרכיבים הקריטיים. בעקבות סיום השביתה, החברה נוקטת גישה מדודה בפתיחת קווי הייצור שנפגעו.

    מערכת הפטריוט נמצאת בשירות נרחב בכמה מהמדינות המרכזיות של נאט"ו, לרבות גרמניה, פולין, הולנד ורומניה. בשנה האחרונה הביקוש למערכות אלו קפץ משמעותית, בעיקר בשל החשש באירופה מהמשך תוקפנות רוסית. בנוסף, מערכות הפטריוט נמצאות בשימוש אינטנסיבי באוקראינה, כחלק מהמאמץ ליירט טילים בליסטיים ורחפנים איראניים.

    במקביל, גוברת הדאגה ברחבי העולם מהתעצמות המתיחות במספר מוקדים נוספים. באירופה, החשש המרכזי נוגע לא רק ללחימה הפיזית באוקראינה אלא גם לממד ההיברידי של המלחמה, לרבות מתקפות סייבר, הפצת דיסאינפורמציה וניסיונות לערער יציבות פוליטית במדינות החברות בנאט"ו. המתיחות סביב הגבולות המזרחיים של אירופה והאיום מפני חדירה של גורמים עוינים אל תוך שטח האיחוד האירופי מגבירים את הדרישה לפתרונות הגנה מתקדמים.