הפסדתם בבורסה - יש מי שישלם?
אדם השקיע את מיטב כספו בשוק ההון באמצעות מנהל תיקים. מנהל התיקים התרשל בתפקידו, ולו במעט, ולאחר זמן מה הפסיד את השקעת לקוחו. האם יהא זכאי אותו אדם לפיצוי ממנהל התיקים גם כאשר לא ברור כי התרשלותו של האחרון היא הסיבה להפסד?
נקודת מוצאם של מנהלי תיקים, יועצי השקעות ומצדדיהם היא, כי השקעת כספים בשוק ההון אין בה כדי להבטיח תשואה או אף שמירה על שווי ההשקעה הראשוני. "מנהל תיקים אינו סוכן ביטוח", "בלתי אפשרי לחזות את תנודתיות השוק" וכו' ישיבו אלה בשעות משבר, ולמען האמת, קיימת נטייה להסכים עם נקודה זו:
כיצד ניתן לדרוש ממנהל תיקים שיחזה את הבלתי צפוי (משבר עולמי, מצב בטחוני, אסון התאומים ושאר מרעין בישין)? כיצד ניתן להוכיח כי אילו פעל אותו מנהל תיקים אחרת, הפסדי תיק ההשקעות היו נמנעים על אף תנודתיות השוק בכללותו?
וחשובה יותר שאלת הסיבתיות, כיצד ניתן להוכיח כי פעולותיו הרשלניות של מנהל התיקים דוקא הן אלו אשר הובילו להפסד, קרי - הן הסיבה, ולא ארוע חיצוני זה או אחר אשר למנהל התיקים אין כל שליטה עליו.
בע"א 3654/97 יחזקאל קרטין נ' עתרת ניירות ערך (2000) בע"מ ואח', נדונה בהרחבה השאלה האחרונה על ידי בית המשפט העליון.
בית המשפט עמד בעניין קרטין על הקושי העקרוני שעומד בפניו של משקיע מופסד, הקושי להוכיח כי דווקא פעולותיו הרשלניות של מנהל התיקים הן הסיבה להפסדיו ולא תנודתיות השוק, ארועים חיצוניים וכו'. וכלשונו של בית המשפט: "הפתרון לשאלת הקשר הסיבתי הוא קשה ומסובך שעה שירידת השער של ניירות הערך היא תוצאה של תנודות השוק...כיצד פותרים את השאלה של טיב הארועים ההיפותטיים שהיו מתרחשים לולא ההתנהגות של הנתבע".
תשובתו של בית המשפט פשטנית - איני יכול לקבוע קביעה עובדתית על בסיס היפותיזה, ולכן אייחס לשאלת הסיבתיות משקל מועט. קרי, מקום בו משקיע מפסיד מכספו, ומנהל התיקים פעל בצורה רשלנית, אין כמעט נדרשים לשאלה האם פעולותיו הרשלניות של מנהל התיקים הן אכן הסיבה הישירה להפסד. לדעתו (המחייבת) של בית המשפט העליון, ישנו במקרה זה - הפסד כסף בליווי התנהגות רשלנית כלשהי של מנהל התיקים - מקום לפצות את המשקיע ולהחזיר את המצב לקדמותו, לאמור, החזרת תיק ההשקעות לשוויו ההתחלתי.
יש לציין כי בית המשפט, בעניין קרטין, מרכך במעט את המכה שהוטחה במנהלי התיקים וחוסם בפני המשקיע המופסד את האפשרות להוסיף ולתבוע, הפעם את מניעת הרווח של תיקו. כלומר, מה היה קורה אילו תיקו היה מנוהל בהצלחה על פני אותה תקופה - נחמה פורתא עבור מנהל התיקים.
ניתן לומר אם כן, בתשובה לשאלת הפתיחה, כי מקום בו אדם הפסיד את השקעותיו ועולה בידו להוכיח התנהגות רשלנית באשר היא של מנהל התיקים, גם אם התנהגות זו אינה הסיבה הברורה להפסדו, זכאי הוא להשבת הפסדיו דרך כיסו של מנהל התיקים הרשלן.
לדידו של בית המשפט העליון יש הורים לכשלון התיק ? מנהלי התיקים, ואותו משקיע זכאי לפיצוי מלא בגין ההפסד תוך השבת המצב לקדמותו - העמדת שווי תיק ההשקעות על ערכו ערב ההתקשרות עם מנהל התיקים.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר
גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד
גלי צה"ל אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.
"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"
בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.
לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.
שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- גנץ לאחר סערת ברדוגו: "אין מקום לתחנה צבאית בישראל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ
לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.
