הפסדתם בבורסה - יש מי שישלם?

עו"ד עילי מימן ממשרד עו"ד שקד מימן נוגע בצד המשפטי של רשלנות מנהלי התיקים בשוק ההון

אדם השקיע את מיטב כספו בשוק ההון באמצעות מנהל תיקים. מנהל התיקים התרשל בתפקידו, ולו במעט, ולאחר זמן מה הפסיד את השקעת לקוחו. האם יהא זכאי אותו אדם לפיצוי ממנהל התיקים גם כאשר לא ברור כי התרשלותו של האחרון היא הסיבה להפסד?

נקודת מוצאם של מנהלי תיקים, יועצי השקעות ומצדדיהם היא, כי השקעת כספים בשוק ההון אין בה כדי להבטיח תשואה או אף שמירה על שווי ההשקעה הראשוני. "מנהל תיקים אינו סוכן ביטוח", "בלתי אפשרי לחזות את תנודתיות השוק" וכו' ישיבו אלה בשעות משבר, ולמען האמת, קיימת נטייה להסכים עם נקודה זו:

כיצד ניתן לדרוש ממנהל תיקים שיחזה את הבלתי צפוי (משבר עולמי, מצב בטחוני, אסון התאומים ושאר מרעין בישין)? כיצד ניתן להוכיח כי אילו פעל אותו מנהל תיקים אחרת, הפסדי תיק ההשקעות היו נמנעים על אף תנודתיות השוק בכללותו?

וחשובה יותר שאלת הסיבתיות, כיצד ניתן להוכיח כי פעולותיו הרשלניות של מנהל התיקים דוקא הן אלו אשר הובילו להפסד, קרי - הן הסיבה, ולא ארוע חיצוני זה או אחר אשר למנהל התיקים אין כל שליטה עליו.

בע"א 3654/97 יחזקאל קרטין נ' עתרת ניירות ערך (2000) בע"מ ואח', נדונה בהרחבה השאלה האחרונה על ידי בית המשפט העליון.

בית המשפט עמד בעניין קרטין על הקושי העקרוני שעומד בפניו של משקיע מופסד, הקושי להוכיח כי דווקא פעולותיו הרשלניות של מנהל התיקים הן הסיבה להפסדיו ולא תנודתיות השוק, ארועים חיצוניים וכו'. וכלשונו של בית המשפט: "הפתרון לשאלת הקשר הסיבתי הוא קשה ומסובך שעה שירידת השער של ניירות הערך היא תוצאה של תנודות השוק...כיצד פותרים את השאלה של טיב הארועים ההיפותטיים שהיו מתרחשים לולא ההתנהגות של הנתבע".

תשובתו של בית המשפט פשטנית - איני יכול לקבוע קביעה עובדתית על בסיס היפותיזה, ולכן אייחס לשאלת הסיבתיות משקל מועט. קרי, מקום בו משקיע מפסיד מכספו, ומנהל התיקים פעל בצורה רשלנית, אין כמעט נדרשים לשאלה האם פעולותיו הרשלניות של מנהל התיקים הן אכן הסיבה הישירה להפסד. לדעתו (המחייבת) של בית המשפט העליון, ישנו במקרה זה - הפסד כסף בליווי התנהגות רשלנית כלשהי של מנהל התיקים - מקום לפצות את המשקיע ולהחזיר את המצב לקדמותו, לאמור, החזרת תיק ההשקעות לשוויו ההתחלתי.

יש לציין כי בית המשפט, בעניין קרטין, מרכך במעט את המכה שהוטחה במנהלי התיקים וחוסם בפני המשקיע המופסד את האפשרות להוסיף ולתבוע, הפעם את מניעת הרווח של תיקו. כלומר, מה היה קורה אילו תיקו היה מנוהל בהצלחה על פני אותה תקופה - נחמה פורתא עבור מנהל התיקים.

ניתן לומר אם כן, בתשובה לשאלת הפתיחה, כי מקום בו אדם הפסיד את השקעותיו ועולה בידו להוכיח התנהגות רשלנית באשר היא של מנהל התיקים, גם אם התנהגות זו אינה הסיבה הברורה להפסדו, זכאי הוא להשבת הפסדיו דרך כיסו של מנהל התיקים הרשלן.

לדידו של בית המשפט העליון יש הורים לכשלון התיק ? מנהלי התיקים, ואותו משקיע זכאי לפיצוי מלא בגין ההפסד תוך השבת המצב לקדמותו - העמדת שווי תיק ההשקעות על ערכו ערב ההתקשרות עם מנהל התיקים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
    סמוטריץ ממשלהסמוטריץ ממשלה

    הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום

    במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי; הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי עד לסכום של 150 דולר תיכנס לתוקף עוד 21 יום 

    רן קידר |

    במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי. הפטור ממס על יבוא אישי לסכום של 150 דולר ייכנס לתוקף עוד 21 יום. "הצרכן הישראלי לא יכול להיות שבוי בידי טייקונים שמחזיקים במשק" אמר סמוטריץ'. 

    שר האוצר מוביל שורה של צעדים להקלה בתחום יוקר המחייה ולתפיסתו פתיחת השוק תוציא מידי מונופולים וחברות ששולטות במשק את היכולת לגבות מהצרכן הישראלי מחירים גבוהים מרוב מדינות אירופה. כך למשל מחירי ההלבשה וההנעלה בישראל גבוהים ביחס לממוצע האירופאי. הפער במחירי המוצרים האלו מגיע לכ-28% מהממוצע ה-OECD. 

    על פי ההערכות, ארבע חברות גדולות בתחום ההלבשה וההנעלה בישראל מחזיקות יחד בכ-40% מנתח השוק בסקטור זה ולמעשה קובעות רף מחירים גבוה ולא מוצדק לכל משקי הבית. על פי נתוני משרד האוצר כוח הקנייה של אזרחי ישראל נמוך מזה של רוב מדינות אירופה כאשר ישראל נמצאת במקום ה-22 מתוך 38 מדינות. הסיבה לכך היא רמת מחירים יקרה שמצמצמת את כוח הקנייה של האזרחים בישראל. 

    שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״הצרכן הישראלי משלם יותר מחברו במדינות המערב. הסיבה המרכזית לכך נעוצה בעובדה כי סקטורים שלמים מוחזקים בידי מונופולים וטייקונים שמנצלים את המשק הסגור כדי לגבות מחיר יקר ולא מוצדק מהצרכן הישראלי. החלטתי להגביר את התחרות בתחום הזה ולהוזיל בכך את סל המחייה עבור משקי הבית בישראל". השר פירסם את הצו להערות הציבור לקראת כוונתו לחתום עליו. בעוד 21 יום יוכל השר לחתום וההוזלה תיכנס לתוקף. 

    הצעד מוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.

    סמוטריץ ממשלהסמוטריץ ממשלה

    הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום

    במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי; הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי עד לסכום של 150 דולר תיכנס לתוקף עוד 21 יום 

    רן קידר |

    במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי. הפטור ממס על יבוא אישי לסכום של 150 דולר ייכנס לתוקף עוד 21 יום. "הצרכן הישראלי לא יכול להיות שבוי בידי טייקונים שמחזיקים במשק" אמר סמוטריץ'. 

    שר האוצר מוביל שורה של צעדים להקלה בתחום יוקר המחייה ולתפיסתו פתיחת השוק תוציא מידי מונופולים וחברות ששולטות במשק את היכולת לגבות מהצרכן הישראלי מחירים גבוהים מרוב מדינות אירופה. כך למשל מחירי ההלבשה וההנעלה בישראל גבוהים ביחס לממוצע האירופאי. הפער במחירי המוצרים האלו מגיע לכ-28% מהממוצע ה-OECD. 

    על פי ההערכות, ארבע חברות גדולות בתחום ההלבשה וההנעלה בישראל מחזיקות יחד בכ-40% מנתח השוק בסקטור זה ולמעשה קובעות רף מחירים גבוה ולא מוצדק לכל משקי הבית. על פי נתוני משרד האוצר כוח הקנייה של אזרחי ישראל נמוך מזה של רוב מדינות אירופה כאשר ישראל נמצאת במקום ה-22 מתוך 38 מדינות. הסיבה לכך היא רמת מחירים יקרה שמצמצמת את כוח הקנייה של האזרחים בישראל. 

    שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״הצרכן הישראלי משלם יותר מחברו במדינות המערב. הסיבה המרכזית לכך נעוצה בעובדה כי סקטורים שלמים מוחזקים בידי מונופולים וטייקונים שמנצלים את המשק הסגור כדי לגבות מחיר יקר ולא מוצדק מהצרכן הישראלי. החלטתי להגביר את התחרות בתחום הזה ולהוזיל בכך את סל המחייה עבור משקי הבית בישראל". השר פירסם את הצו להערות הציבור לקראת כוונתו לחתום עליו. בעוד 21 יום יוכל השר לחתום וההוזלה תיכנס לתוקף. 

    הצעד מוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.