סערה בענף התקשורת: "אחד משני המפסידים הגדולים מעסקת בזק הוא הצרכן הישראלי"
חברת סמייל 012, הנמצאת בשליטת שאול אלוביץ', רוכשת את השליטה בחברת בזק באמצעות אינטרנט זהב (75.26%) מקבוצת אייפקס-סבן-ארקין (30.6%) בתמורה לסכום של 6.5 מיליארד שקל. השלמת העסקה כפופה לקבלת האישורים הרגולטוריים הנדרשים מהממונה על ההגבלים העסקיים, משרד התקשורת ומשרד ראש הממשלה.
רבים בענף התקשורת טוענים כי הכתובת הייתה על הקיר ולאחר אי ההצלחה להשתלב בעסקת פרטנר היה צפוי כי אלוביץ יפנה לרכישת בזק. לדברי האנליסט אמיר אדר ממגדל שוקי הון, "אין הפתעה של ממש במהלך ונראה כהליך טבעי לאחר אי השתלבות יורוקום ברכישת הוט ובפרטנר לצד החלטת בית המשפט בסוגיית yes".
גם האנליסט ערן יעקובי מלידר שוקי הון אומר הבוקר, "מאז הפסידה קבוצת יורוקום במכרז על השליטה בפרטנר לאילן בן-דב, היה ברור כי עיצוב שוק התקשורת העתידי נמצא בידיה ואנו הערכנו כי התסריט הסביר ביותר אם כי לא הפשוט ביותר, הוא אכן השתלטות של יורוקום על בזק".
במידה ורבים צפו את העסקה, השאלה שנשאלת היא - כיצד תשפיע העסקה על ענף התקשורת?
נראה כי הקונצנזוס בקרב האנליסטים הוא כי הבעלים והמשקיעים של מפעילות התקשורת לא יכלו לבקש עסקה טובה מזו עבור הענף.
האבק לא הספיק לשקוע על החלטת ביהמ"ש העליון שלא לאשר לבזק למזג את yes, (לכתבה: בית המשפט העליון הכריע ודחה את המיזוג בין בזק ל-yesוענף התקשורת כבר ניצב בפני שינויים נוספים הנגזרים מהחלטתו של שאול אלוביץ לרכוש את השליטה בבזק מידי אייפקס- סבן- ארקין. אנו עדים למהלכים האחרונים בהרכבת המבנה העתידי של ענף התקשורת. פעילות סמייל עשויה להגיע לפרטנר או הוט. ולדעת טליה לויברג מבית ההשקעות פסגות, "לצורך השלמת עסקת בזק יהיה על אלוביץ להגיע לפתרון בנושא YES. והאחרונה הינה מירס. סמייל יוצאת מהמרוץ ונותרים כאן פטריק דרהי ופלאפון".
"הוט ניצבת כעת בפני שתי רכישות אפשריות - מירס שתאפשר לה חדירה מיידית לתחום הסלולר מול סמייל שתשלים את חבילת השירותים הביתית שלה במיידי ועשויה להיות רכישה אטרקטיבית יותר ממירס בטווח המיידי" אומרת לויברג.
לדברי לויברג, "המשמעות הינה רצון לתחרות רציונאלית שלא תפגע בשורה התחתונה. מספר המתחרות הפוטנציאליות יורד, מה שהופך את האופק התחרותי למעט חיובי יותר עבור פרטנר וסלקום אך הדבר לא מבטל את האיומים הנוספים ומתחרה נוסף בצורת הוט".
אין ספק כי צפויים לנו מהלכים נוספים עד להשלמת התמונה הסופית אך אנו מתקרבים לרגע בו יורכב ענף התקשורת בישראל מארבע קבוצות תקשורת: בזק, אי.די.בי, הוט ופרטנר אשר יתחרו ביניהן על חבילות שירותים. פיתוח התחרות יחייב החלטות מצד הרגולטור- אישור לשיווק חבילות על ידי בזק אשר יאפשר לה להוריד את המחירים ולהגביר את התחרות מול הוט, אישור למיזוג בין מפעילות הסלולר והמב"ל (עבור פרטנר-סמייל וסלקום-נטוויז'ן) ופתרון סוגיית YES שקשורה גם לעתיד ה-IPTV בישראל.
לידר שוקי הון: "הצרכן והרגולטור - המפסידים הגדולים מהעסקה"
לדברי יעקובי, "מי שצפוי להיות פחות מרוצה מהעסקה הוא הרגולטור וכנראה גם הצרכן הישראלי. בעסקה זו נראה כי תקוותם לתחרות מוגברת וריבוי שחקנים הולכת ונגוזה. זו התוצאה כאשר שחקני הענף החזקים הם שמכתיבים לרגולציה ולא להיפך".
מבחינת הרגולציה: כעת, משרד התקשורת והממונה על ההגבלים העסקיים צריכים לתת דעתם למספר סוגיות בעקבות המהלך של אלוביץ', אשר ביניהן, צימצום מספר השחקנים בשוק, מכירת סמייל ו-yes מהו טווח הזמן בו אלוביץ' ייאלץ למכור את שתי האחזקות ולמי? - לדברי יעקובי, "הסיכון הקיים כרגע בסמייל וב-yes הוא שחיקה ביכולת התחרות שלהן. ככל שמכירת סמייל תיארך זמן רב יותר, היא תהיה פגיעה יותר בהיבט העסקי". כלומר, אם הממונה לא תאשר מראש מכירה של yes לאי.די.בי למשל, yes עלולה לסבול מתקופת המתנה לרוכש בעוד HOT עשויה להתחזק וכך למעשה יוכח באופן ברור כי החלטת בית המשפט העליון פוגעת בצרכן ולא מיטיבה איתו.
סוגייה נוספת, פתרון לאישור מיזוג של חברה סלולרית עם חברה המספקת שיחות בינ"ל, כיום כאמור, "מיזוג כזה אינו מאושר אולם אם גם פרטנר וגם סלקום יסכימו לשנות את שיטת החיוב לטובת המפעיל הבינ"ל, אמור המשרד לאשר מיזוג שכזה" אומר יעקובי, יתרה מכך, "כיום מנסה המשרד להוביל מדיניות של הפרדת תוכן מתשתית בסלולר כמו במפ"א ואז עולה השאלה מה יקרה למדיניות זו אם מאשרים מיזוגים שכאלה ומה מדיניות ההפרדה המבנית בחברות הממוזגות ובבזק? גם פלאפון ובזק בינ"ל וגם הקבוצה כולה תבקש ליהנות מהשינויים בענף".
מבחינת הצרכן: באופן טבעי הצרכן הישראלי אמור להיפגע או לפחות לא להרוויח ממהלך מכירת בזק שכן מספר השחקנים מצטמצם.
הבעלות הממונפת בענף בוודאי תשאף לשמור על ראציונליות שלו ולא תיגרר למלחמות מחירים. קשה גם לראות גורם משמעותי מבחוץ שמצטרף לענף ומשבית שמחה. למרות זאת, אומר יעקובי, "נהוג לחשוב כי התחרות על מחיר בישראל נמצאת בדעיכה כבר שנים רבות ולכן הפגיעה השולית הנוספת אם תהיה, תהיה קטנה מאד". קיים מצב בו המיזוגים הצפויים בענף אמנם לא מביאים לירידת מחירים אבל מקדמים תחרות על שירות טוב יותר לצרכן כמו אפשרות לבחור ממי לקבל חבילות משולבות, לקבל פתרון כולל מספק אחד ולשלם בחשבונית אחת מבלי להתרוצץ בין ספקי תשתית לספקי קישוריות וכדומה.
לפיכך, אומר יעקובי, בהחלט ייתכן והצפת הערך מהסינרגיות השונות תגולגל לצרכן בדמות שירות טוב יותר כאשר פחות שחקנים, אבל שחקנים "בריאים" יותר מתחרים על כל שירותי הענף.
אקסלנס: "העסקה דווקא מגבירה את הפוטנציאל לתחרות ומעלה את הסיכון בשוק הסלולאר"
כפי שרואים בבירור, שוק הסלולר מאפיל על שאר ענפי התעשייה לא רק מבחינת הגודל האבסולוטי אלא גם מבחינת המגמה - זהו הסגמנט היחידי שחשיבותו היחסית גודלת בצורה עקבית" אומר גלעד אלפר מאקסלנס. לדבריו, "העסקה דווקא מגבירה את הפוטנציאל לתחרות ומעלה את הסיכון בשוק הסלולאר".
פטריק דרהי נראה כעת המועמד היחידי שיכול לקנות את מירס, בהנחה שהסבירות שהרגולטור יאפשר לפלאפון לקנות את מירס היא אפס. "דרהי עלול להכניס את שוק הסלולאר לתזזית תחרותית שלא נראתה כמוה מאז השקת פרטנר אלא שהיום השוק הוא רווי ומפעיל רביעי אמיתי - בניגוד למפעיל ווירטואלי, עלול להוריד את המחירים שחברות הסלולאר גובות בעשרות אחוזים במגזר העסקי והפרטי" אומר אלפר.
עוד לדברי אלפר, "לדרהי בניגוד לאלוביץ', אין אינטרסים ובעלויות צולבות בשוק (למעט הוט כמובן) ודרך הפעולה ההגיונית ביותר שעומדת בפניו היא להסתער על שוק הסלולאר. השוק הוא אמנם כה עשיר שגם מפעיל רביעי יכול לחיות יפה - אבל ברור שהבוננזה של פרטנר ושל סלקום עלולה להסתיים".
תגובת משרד התקשורת: "העסקאות האחרונות בשוק התקשורת מעידות על האמון שרוחשים המשקיעים הישראלים לשוק התקשורת הישראלי, וכמובן על חוסנו וגודלו של השוק, במיוחד בשנה של משבר כלכלי עולמי עמוק".

סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר
השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד
סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר
ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.
הצצה לנכסים של ויטקוף
לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.
המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.
World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ
ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.
לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.

העלייה בירידה: פחות עולים ב-2024, רובם מרוסיה
הלמ״ס פרסמה היום נתונים חדשים על העלייה לישראל בשנה החולפת: ירידה של כשליש נרשמה במספר העולים לעומת 2023, ובהמשך למגמת הירידה מאז 2022 - שנת השיא. מרבית העולים הגיעו מרוסיה וממדינות חבר העמים לשעבר, ורובם השתקעו במרכז הארץ. העולים מבוגרים יותר מהממוצע
באוכלוסייה הכללית בארץ, והם משכילים במיוחד
מספר העולים לישראל ב-2024 הסתכם ב-31,068 בלבד - ירידה של 32.6% לעומת השנה הקודמת, שבה הגיעו 46,069 עולים. מדובר בשנה השנייה ברציפות שבה מספר העולים יורד, אחרי שנת השיא 2022 שבה הגיעו 74,807 עולים, רובם בעקבות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. מנתוני הלמ״ס שפורסמו היום עולה כי גם במחצית הראשונה של 2025 נמשכת מגמת הירידה: עד יולי עלו לישראל 11.3 אלף איש בלבד - ירידה חדה של 42% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
כ-70.6% מכלל העולים ב-2024 הגיעו ממדינות חבר העמים לשעבר. רוסיה בלטה במיוחד עם 19,091 עולים - יותר מ-60% מכלל העלייה בשנה הזו. מספר העולים מאוקראינה ירד לשפל של שני עשורים עם 948 בלבד, ומבלארוס הגיעו 713. עוד נרשמו 2,864 עולים מארה"ב, 2,004 מצרפת ו-600 מבריטניה. בפילוח לפי יבשות, מרבית העולים הגיעו מאירופה (80.4%), אך נרשמה עלייה קלה בשיעור העולים ממדינות אמריקה ואוקיאניה - 14.1%, לעומת 8.9% ב-2023.
העולים החדשים מבוגרים יותר מהאוכלוסייה הכללית בישראל: הגיל החציוני שלהם הוא 36.4 שנה - גבוה בשש שנים מהממוצע באוכלוסייה (30.4). בקרב העולים רק 16.7% היו ילדים עד גיל 14, לעומת 27.5% בכלל האוכלוסייה. שיעור גילאי העבודה (64-15) הגיע ל-71.8%, לעומת 59.5% באוכלוסייה. יותר משלושה רבעים מהעולים בני 15 ומעלה הגיעו עם 13 שנות לימוד ומעלה, ו-37.9% מתוכם בעלי השכלה של 16 שנות לימוד לפחות. שני שלישים מן העולים עסקו במשלח יד אקדמי לפני עלייתם, בעיקר בתחומי המשפט, החברה והתרבות (28.6%), מדע והנדסה (24.6%) וטכנולוגיות מידע (12.2%).
נשים מהוות את רוב העולים – 52.2% לעומת 47.8% גברים. הגיל החציוני של הנשים גבוה מעט מזה של הגברים - 36.9 לעומת 35.8. רוב העולים בגילאי 15 ויותר הם נשואים - 63.6% מהגברים ו-57.8% מהנשים.
- האנטישמיות דוחפת - עלייה בביקושים לדירות מיהודים בחו"ל
- הנתונים שמוכיחים - הכלכלה הישראלית מתמודדת מצויין עם המלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המרכז ותל אביב היו אזורי הקליטה העיקריים של העולים שהגיעו לארץ: ביחד הם משכו יותר ממחצית מהעולים – 17,040 איש (28.2% למחוז המרכז ו-26.7% לתל אביב). אחריהם נמצאים מחוז חיפה (17.3%), ירושלים (10.9%) והדרום (8.9%). בפילוח לפי ערים, בולטת נתניה עם מספר העולים הגבוה ביותר - 4,943 (15.9%), אחריה תל אביב-יפו עם 4,829 (15.5%), חיפה (3,817), ירושלים (2,615) ובת ים (1,940). בנתניה כ-80% מהעולים הגיעו מרוסיה, ואילו בירושלים ובבית שמש בולט שיעור העולים מארה"ב - 37% ו-64%, בהתאמה.