סערה בענף התקשורת: "אחד משני המפסידים הגדולים מעסקת בזק הוא הצרכן הישראלי"

Bizportal ריכז את תגובות האנליסטים לעסקת הענק של אלוביץ'. "ככל הנראה הרווח הוא של משקיעים ולאו דווקא של הצרכן והרגולטור"
מאיה זיסר |

חברת סמייל 012, הנמצאת בשליטת שאול אלוביץ', רוכשת את השליטה בחברת בזק באמצעות אינטרנט זהב (75.26%) מקבוצת אייפקס-סבן-ארקין (30.6%) בתמורה לסכום של 6.5 מיליארד שקל. השלמת העסקה כפופה לקבלת האישורים הרגולטוריים הנדרשים מהממונה על ההגבלים העסקיים, משרד התקשורת ומשרד ראש הממשלה.

רבים בענף התקשורת טוענים כי הכתובת הייתה על הקיר ולאחר אי ההצלחה להשתלב בעסקת פרטנר היה צפוי כי אלוביץ יפנה לרכישת בזק. לדברי האנליסט אמיר אדר ממגדל שוקי הון, "אין הפתעה של ממש במהלך ונראה כהליך טבעי לאחר אי השתלבות יורוקום ברכישת הוט ובפרטנר לצד החלטת בית המשפט בסוגיית yes".

גם האנליסט ערן יעקובי מלידר שוקי הון אומר הבוקר, "מאז הפסידה קבוצת יורוקום במכרז על השליטה בפרטנר לאילן בן-דב, היה ברור כי עיצוב שוק התקשורת העתידי נמצא בידיה ואנו הערכנו כי התסריט הסביר ביותר אם כי לא הפשוט ביותר, הוא אכן השתלטות של יורוקום על בזק".

במידה ורבים צפו את העסקה, השאלה שנשאלת היא - כיצד תשפיע העסקה על ענף התקשורת?

נראה כי הקונצנזוס בקרב האנליסטים הוא כי הבעלים והמשקיעים של מפעילות התקשורת לא יכלו לבקש עסקה טובה מזו עבור הענף.

האבק לא הספיק לשקוע על החלטת ביהמ"ש העליון שלא לאשר לבזק למזג את yes, (לכתבה: בית המשפט העליון הכריע ודחה את המיזוג בין בזק ל-yesוענף התקשורת כבר ניצב בפני שינויים נוספים הנגזרים מהחלטתו של שאול אלוביץ לרכוש את השליטה בבזק מידי אייפקס- סבן- ארקין. אנו עדים למהלכים האחרונים בהרכבת המבנה העתידי של ענף התקשורת. פעילות סמייל עשויה להגיע לפרטנר או הוט. ולדעת טליה לויברג מבית ההשקעות פסגות, "לצורך השלמת עסקת בזק יהיה על אלוביץ להגיע לפתרון בנושא YES. והאחרונה הינה מירס. סמייל יוצאת מהמרוץ ונותרים כאן פטריק דרהי ופלאפון".

"הוט ניצבת כעת בפני שתי רכישות אפשריות - מירס שתאפשר לה חדירה מיידית לתחום הסלולר מול סמייל שתשלים את חבילת השירותים הביתית שלה במיידי ועשויה להיות רכישה אטרקטיבית יותר ממירס בטווח המיידי" אומרת לויברג.

לדברי לויברג, "המשמעות הינה רצון לתחרות רציונאלית שלא תפגע בשורה התחתונה. מספר המתחרות הפוטנציאליות יורד, מה שהופך את האופק התחרותי למעט חיובי יותר עבור פרטנר וסלקום אך הדבר לא מבטל את האיומים הנוספים ומתחרה נוסף בצורת הוט".

אין ספק כי צפויים לנו מהלכים נוספים עד להשלמת התמונה הסופית אך אנו מתקרבים לרגע בו יורכב ענף התקשורת בישראל מארבע קבוצות תקשורת: בזק, אי.די.בי, הוט ופרטנר אשר יתחרו ביניהן על חבילות שירותים. פיתוח התחרות יחייב החלטות מצד הרגולטור- אישור לשיווק חבילות על ידי בזק אשר יאפשר לה להוריד את המחירים ולהגביר את התחרות מול הוט, אישור למיזוג בין מפעילות הסלולר והמב"ל (עבור פרטנר-סמייל וסלקום-נטוויז'ן) ופתרון סוגיית YES שקשורה גם לעתיד ה-IPTV בישראל.

לידר שוקי הון: "הצרכן והרגולטור - המפסידים הגדולים מהעסקה"

לדברי יעקובי, "מי שצפוי להיות פחות מרוצה מהעסקה הוא הרגולטור וכנראה גם הצרכן הישראלי. בעסקה זו נראה כי תקוותם לתחרות מוגברת וריבוי שחקנים הולכת ונגוזה. זו התוצאה כאשר שחקני הענף החזקים הם שמכתיבים לרגולציה ולא להיפך".

מבחינת הרגולציה: כעת, משרד התקשורת והממונה על ההגבלים העסקיים צריכים לתת דעתם למספר סוגיות בעקבות המהלך של אלוביץ', אשר ביניהן, צימצום מספר השחקנים בשוק, מכירת סמייל ו-yes מהו טווח הזמן בו אלוביץ' ייאלץ למכור את שתי האחזקות ולמי? - לדברי יעקובי, "הסיכון הקיים כרגע בסמייל וב-yes הוא שחיקה ביכולת התחרות שלהן. ככל שמכירת סמייל תיארך זמן רב יותר, היא תהיה פגיעה יותר בהיבט העסקי". כלומר, אם הממונה לא תאשר מראש מכירה של yes לאי.די.בי למשל, yes עלולה לסבול מתקופת המתנה לרוכש בעוד HOT עשויה להתחזק וכך למעשה יוכח באופן ברור כי החלטת בית המשפט העליון פוגעת בצרכן ולא מיטיבה איתו.

סוגייה נוספת, פתרון לאישור מיזוג של חברה סלולרית עם חברה המספקת שיחות בינ"ל, כיום כאמור, "מיזוג כזה אינו מאושר אולם אם גם פרטנר וגם סלקום יסכימו לשנות את שיטת החיוב לטובת המפעיל הבינ"ל, אמור המשרד לאשר מיזוג שכזה" אומר יעקובי, יתרה מכך, "כיום מנסה המשרד להוביל מדיניות של הפרדת תוכן מתשתית בסלולר כמו במפ"א ואז עולה השאלה מה יקרה למדיניות זו אם מאשרים מיזוגים שכאלה ומה מדיניות ההפרדה המבנית בחברות הממוזגות ובבזק? גם פלאפון ובזק בינ"ל וגם הקבוצה כולה תבקש ליהנות מהשינויים בענף".

מבחינת הצרכן: באופן טבעי הצרכן הישראלי אמור להיפגע או לפחות לא להרוויח ממהלך מכירת בזק שכן מספר השחקנים מצטמצם.

הבעלות הממונפת בענף בוודאי תשאף לשמור על ראציונליות שלו ולא תיגרר למלחמות מחירים. קשה גם לראות גורם משמעותי מבחוץ שמצטרף לענף ומשבית שמחה. למרות זאת, אומר יעקובי, "נהוג לחשוב כי התחרות על מחיר בישראל נמצאת בדעיכה כבר שנים רבות ולכן הפגיעה השולית הנוספת אם תהיה, תהיה קטנה מאד". קיים מצב בו המיזוגים הצפויים בענף אמנם לא מביאים לירידת מחירים אבל מקדמים תחרות על שירות טוב יותר לצרכן כמו אפשרות לבחור ממי לקבל חבילות משולבות, לקבל פתרון כולל מספק אחד ולשלם בחשבונית אחת מבלי להתרוצץ בין ספקי תשתית לספקי קישוריות וכדומה.

לפיכך, אומר יעקובי, בהחלט ייתכן והצפת הערך מהסינרגיות השונות תגולגל לצרכן בדמות שירות טוב יותר כאשר פחות שחקנים, אבל שחקנים "בריאים" יותר מתחרים על כל שירותי הענף.

אקסלנס: "העסקה דווקא מגבירה את הפוטנציאל לתחרות ומעלה את הסיכון בשוק הסלולאר"

כפי שרואים בבירור, שוק הסלולר מאפיל על שאר ענפי התעשייה לא רק מבחינת הגודל האבסולוטי אלא גם מבחינת המגמה - זהו הסגמנט היחידי שחשיבותו היחסית גודלת בצורה עקבית" אומר גלעד אלפר מאקסלנס. לדבריו, "העסקה דווקא מגבירה את הפוטנציאל לתחרות ומעלה את הסיכון בשוק הסלולאר".

פטריק דרהי נראה כעת המועמד היחידי שיכול לקנות את מירס, בהנחה שהסבירות שהרגולטור יאפשר לפלאפון לקנות את מירס היא אפס. "דרהי עלול להכניס את שוק הסלולאר לתזזית תחרותית שלא נראתה כמוה מאז השקת פרטנר אלא שהיום השוק הוא רווי ומפעיל רביעי אמיתי - בניגוד למפעיל ווירטואלי, עלול להוריד את המחירים שחברות הסלולאר גובות בעשרות אחוזים במגזר העסקי והפרטי" אומר אלפר.

עוד לדברי אלפר, "לדרהי בניגוד לאלוביץ', אין אינטרסים ובעלויות צולבות בשוק (למעט הוט כמובן) ודרך הפעולה ההגיונית ביותר שעומדת בפניו היא להסתער על שוק הסלולאר. השוק הוא אמנם כה עשיר שגם מפעיל רביעי יכול לחיות יפה - אבל ברור שהבוננזה של פרטנר ושל סלקום עלולה להסתיים".

תגובת משרד התקשורת: "העסקאות האחרונות בשוק התקשורת מעידות על האמון שרוחשים המשקיעים הישראלים לשוק התקשורת הישראלי, וכמובן על חוסנו וגודלו של השוק, במיוחד בשנה של משבר כלכלי עולמי עמוק".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.