דוחות טובים, ציפיות נמוכות

אתמול ננעל המסחר בארה"ב בירידות זאת למרות התוצאות המעודדות שנובעות מהדוחות הרבעוניים של רוב החברות. הדאו ג'ונס איבד 0.15%, S&P 500 ירד ב 0.28% והנאסד"ק התחזק קלות בסיום והוסיף 0.04%

התאוששות מהירה? תשכחו מזה

סגן נשיא הפדרל ריזרב, הבנק המרכזי של ארצות הברית , הכלכלן דונאלד קון, העריך בנאומו כי ההתאוששות של ארה"ב תהיה הדרגתית ואטית, בניגוד לציפיות להתאוששות הידועה בצורת ה V.

בנאומו מוושינגטון אמר כי "שיעור הצמיחה הנמוך משמעותו, סיכון גבוה יותר לירידה ברמות האינפלציה מאשר סיכון בעלייה" והוסיף כי רמות האינפלציה הנמוכות, ישארו מתחת לרמות היעד שהציב הפד. עם זאת ציין קון שהם ערוכים לתגובה במקרה של עלייה בשיעור האינפלציה.

כשהתייחס בנאומו לשיעור האבטלה הגבוה שהגיע ל 9.8% ושבר שיא של 26 שנה. העריך כי האבטלה תמשיך לעלות אל יותר מ 10% במהלך השנה הקרובה.

עדיף להשקיע בנכסים מסוכנים

בוב דול, סגן יו"ר קרן ההשקעות בלקרוק, אחת מקרנות ההשקעה הגדולות בעולם, אמר ש"השקעה בנכסים בעלי סיכון תמשיך להציג תשואה עודפת על פני השקעה בנכסים בטוחים כדוגמת אגרות חוב ממשלתיות או מזומן".

"בראייה שלנו, נכסים מסוכנים ימשיכו להציג תשואה עדיפה על נכסים בטוחים." העריך בראיון בנושא הסימנים להתאוששות. "זאת למרות שהצמיחה מתונה בהשוואה לתקופות קודמות של יציאה ממיתון."

בהתייחס לשוק המט"ח אמר כי "למרות שיציבות בשוק המט"ח עדיפה, חולשת הדולר בזירה הגלובאלית היא לא "מכת מוות" כמו שמקובל לחשוב. עדיין מוקדם מדי להעלות את שיעור הריבית במשק ואני מעריך כי ה'פד' יעלה את שיעור הריבית מוקדם מהערכות, ייתכן וכבר החל מהמחצית השנייה של 2010".

דול התייחס גם למדיניות הפד ואמר כי "אם ברננקי יעלה את שיעור הריבית כבר עכשיו, אני חושב שתהיה לנו בעיה כלכלית. אנחנו צריכים עוד קצת זמן ועוד קצת ראיות שמצביעות על התאוששות יציבה. לאחר מכן, החברים בבנק הפדראלי יהיו חייבים להעלות את הריבית", הוסיף דול.

הכלכלה היפנית משתפרת

הבנק המרכזי ביפן הותיר את הריבית ללא שינוי ולא פרסם החלטה בשאלה - האם יפסיק את תוכנית רכישות אגרות החוב הקונצרניות?

למרות זאת הצהרת הבנק המרכזי משדרת אופטימיות זהירה לגבי הכלכלה, ואמרה כי היא "התחילה להתרומם".

זאת לאחר ששיראקאווה אמר בתחילת החודש ש "הצורך לצעדי לעידוד מתן האשראי מצטמצם כיוון שהחברות השיבו לעצמן את הגישה למימון פרטי ושוקי האשראי התייצבו.

לאחר ההחלטה התחזק הין היפני מ-89.05 טרם פרסום ההחלטה לרמה של 88.95 ין לדולר לאחריה. המטבע הגיע לשיא של שמונה חודשים ב-7 לאוקטובר, ופגע קשות ביצואנים לאחר שהפחית את ערך המכירות שלהם מעבר לים והפך את המוצרים שלהם לפחות תחרותיים.

אנו בשיא עונת הדוחות

המשקיעים ברחבי העולם עוקבים מקרוב אחרי אלפי הדוחות הרבעוניים שמתפרסמים בכל יום. תוצאות עונת הדוחות בארה"ב צפויים להיות המשפיעים העיקריים על השוק בימים הקרובים. במידה והדוחות ימשיכו להפתיע לטובה כמו שקרה ברבעונים האחרונים, אנו צפויים לגל עליות נוסף בשווקים הגלובליים.

לאור המשבר, מרכזים דוחות המגזר הפיננסי תשומת לב רבה. עם פתיחת עונת הדו"חות, משקיעים רבים בארה"ב מצפים לתוצאות הסקטור הפיננסי כיוון שהוא מעין אינדיקטור למצבה של הכלכלה כולה. בעיקר לאור המשבר הכלכלי האחרון.

על פי סקר של "בלומברג", האנליסטים צופים כי הרווחים של בנק ג'י פי מורגן צפויים לשלש את ערכם ולהגיע ל-2.05 מיליארד דולר. גם גולדמן זאקס צפוי להציג תוצאות דומות ולהסתכם ב-2.3 מיליארד דולר. דווקא סיטיגרופ צפוי לאכזב ולהפסיד סכום עתק של 2.58 מיליארד דולר, וזאת בהמשך לרצף של שישה רבעונים של הפסדים בשנתיים אחרונות.

מאז תחילת השנה נותנים הדוחות הרבעוניים רוח גבית חזקה להמשך עליות שערים.

מדד המחירים לצרכן בישראל

המדד לספטמבר יתפרסם ביום חמישי, וצפוי על פי הערכות האנליסטים להיות סביב 0% . אמנם צפויה עלייה בסעיף הדיור ומחירי הדלק, אבל למולם יש הוזלה עונתית בתחום הביגוד וההנעלה, בתחום חינוך תרבות ובידור.

ברננקה: "בכוננות להידוק המדיניות המוניטארית"

הדולר משנה כיוון ומתחזק מעט בעולם על רקע נאומו של בן ברננקה, ראש הפדרל ריזרב. ממטה הבנק המרכזי בוושינגטון כי "אנו נמצאים בכוננות מלאה להידוק המדיניות המוניטארית ברגע שהכלכלה תתייצב."

יו"ר הפד הוסיף כי "לבנק המרכזי יש מגוון רחב של כלים על מנת להדק את המדיניות המוניטארית ברגע שהכלכלה תדרוש לעשות כן". בנאומו הגן על המדיניות הקיימת ואמר "ככל שאני יכול להגיד כרגע - נראה שהתוכניות שיזמנו עוזרות להשיג את המטרות - שמירת הריביות לטווח ארוך ברמה נמוכה".

זהב

הזהב ממשיך לשבור שיאים, ונסחר סביב 1068 דולר לאונקיה. הבוקר כבר נסחר מעל ל 1070 דולר, לאחר שנעל את השבוע בעלייה היסטורית, כששבר בשבוע שעבר את השיא של כל הזמנים. רק בסוף השבוע הזהב ננעל סביב 1048 דולר לאונקיה.

אנליסטים בעולם מעריכים כי במידה ויחצה הזהב את רף ה 1,000 דולר לאונקיה השוק צפוי להעצר רק ברמות של 1,200 דולר לאונקיה.

ג'ים רוג'רס , אנליסט וסוחר מפורסם, אמר " אני מחזיק זהב כבר הרבה מאוד זמן אבל בינתיים אני לא קונה עוד או מוכר. בהתאמה לאינפלציה מחיר השיא של הזהב שנקבע ב-1980 הוא יותר מ-2,000 דולר ויש להערכתי סיכוי טוב שהוא יטפס למחיר הזה במהלך העשור הקרוב. יש הרבה סיבות שתומכות בהמשך עליית הזהב".

לגבי מצבה של כלכלת העולם אומר רוג'רס כי "המצב היום טוב יותר ממה שהיה בסוף 2008, אנשים קונים יותר והצריכה מתאוששת במשהו. אבל בהמשך הדרך צפויות צרות בגלל החובות העצומים והדפסת הכסף האדירה שתגרום לאינפלציה. לאושש באופן מלאכותי מוסדות "זומבי" זה מהלך לא נכון, ותראה מה שקרה ביפן בשנות ה-90' - היה להם עשור אבוד בגלל זה".

קרן המטבע היא הגוף המוסדי השלישי בגודלו בבחינת מצבורי הזהב, כשלארה"ב ולגרמניה עתודות זהב גדולות יותר. הקרן הודיעה כי קיים סיכוי שתמכור נתחים ממצבורי הזהב הגדולים שברשותה כדי לממן הלוואות בריבית נמוכה למדינות עניות.

קרן המטבע מתכננת למכור 13 מיליון אונקיות זהב, שהם שמינית מהכמות שברשותה, כמות שוות ערך ל-13 מיליארד דולר לפי מחיר השוק.

סין, הודו ורוסיה שכבר הצהירו שאינן מעוניינות להגדיל את החשיפה הדולרית שלהן, והביעו עניין ברכישת זהב מידי קרן המטבע. הקרן בתגובה, מסרה כי המהלך ייעשה בצורה שלא תשבש את המסחר בבורסת הסחורות ובתיאום מלא עם בנקים מרכזיים באירופה.

אירו/דולר

הצמד מתקרב הבוקר לרמת 1.5 דולר לאירו, ונסחר בעלייה של 0.25% סביב 1.4895, זאת בהמשך לימי המסחר האחרונים ולאחר שבמהלך השבוע חצה את רף ה- 1.48 כלפי מעלה.

אדמונד פלפס, זוכה פרס נובל לכלכלה ב-2006 ומרצה באוניברסיטת קולומביה אמר כי "הדולר נחשב למטבע של חוף מבטחים בעת הסערה הגדולה שעברה על העולם הכלכלי בשנה האחרונה ולכן הוא התחזק ואילו היום, כשהסערה שככה, מי צריך את הדולר?"

העלייה החדה בצמד מתרחשת גם היא על רקע החלשות הדולר בעולם לאור התחזקות החששות מאינפלציה.

התחזקות מתמשכת בזהב עשויה להשפיע גם על הצמד הזה ולתמוך בהחלשות נוספת של הדולר.

נתוני המשכנתאות המדאיגים אותם סקרנו מעלה, החלישו את אמון המשקיעים בכלכלה האמריקאית ותרמו להחלשות הדולר.

"העלאת הריבית עלולה להפתיע לא רק בתזמון אלא גם בעוצמתה" כך אמר קווין וורש, מושל הפדרל רזרב ומתווה מדיניות בכיר בבנק המרכזי בארצות הברית.

דולר/שקל

הדולר נחלש הבוקר בהתאם למצב בעולם, לרמה של 3.705 ש"ח לדולר. זאת בהמשך לסוף השבוע שעבר בו הדולר ננעל בעליות שערים של 0.13% לרמה של 3.737 שקלים. האירו נסחר ביציבות סביב 0.05% 5.51 שקלים. הציפיות בשוק הן להתערבות נוספת של בנק ישראל במידה והמגמה תמשך.

השאלה המתעוררת כעת היא האם בנק ישראל יתערב שוב? אנליסטים בשוק המט"ח טוענים כי למרות שבנק ישראל התערב בשערים הללו כמה פעמים בעבר, ייתכן שהפעם הנגיד ימתין עוד קצת לאור ההתפתחויות בעולם, אולי לירידה לרמה אל מתחת ל 3.70 שקלים ורק אז יתערב. זאת מאחר שגם בבנק ישראל מבינים שאי אפשר להחזיק בכוח את הדולר, כשהוא נחלש בכל העולם.

בנוסף למגמה העולמית, המסחר מושפע מהחלטת הריבית של בנק ישראל. הפרופ' סטנלי פישר, שהיה הראשון להעלות ריבית ,מהלך שתומך בהתחזקות השקל.

חצייה של רמת ה 3.75 כלפי מטה עשויה לאותת של החלשות לכיוון 3.70 ומעלה את הסבירות להתערבות נוספת של בנק ישראל במסחר במט"ח.

כעת כשהבנק כבר אינו מחוייב לרכישות יומיות, צפוי בנק ישראל לנצל את התקופה הקרובה כדי לטפטף דולרים חזרה לשוק מבלי שהדבר ישפיע על המסחר השוטף, זאת במטרה להקטין את יתרות המט"ח שלו. במקביל לטפטוף, ירכוש מפעם לפעם כמות גדולה שתלווה ביחסי ציבור, כדי להזכיר לספקולנטים שהוא עדיין עוקב מקרוב אחרי ההתפתחויות בשוק.

הגורם העיקרי שישפיע על השער הדולר בטווח הארוך היא המגמה העולמית, זאת בהנחה שבנק ישראל לא יחדש את התערבותו הקבועה בשוק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

רשות המסים
צילום: רשות המסים
פרשנות

גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?

רשות המסים השיקה מחדש את נוהל הגילוי מרצון במטרה להחזיר מיליארדים לקופת המדינה ולאפשר לנישומים להסדיר חובות עבר בלי הליך פלילי; טיעונים בעד ונגד, והאם ביטול האנונימיות הוא שגרם לתכנית הנוכחית להיות פחות אטרקטיבית?


צלי אהרון |

גילוי מרצון חזר, והפעם עם פנים חדשות. רשות המסים הכריזה אמש על השקת הנוהל מחדש, שמאפשר לנישומים לדווח על הכנסות או נכסים שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב ולקבל חסינות מהליך פלילי. להרחבה ראו כאן - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי. הרעיון הוא די פשוט: מי שיבוא מרצונו ויסדיר את חובו, לא יועמד לדין. אבל השאלה המתבקשת היא האם מדובר בהזדמנות אמיתית או בתוכנית שתרתיע יותר מאשר היא תעודד, בעיקר כי מדובר בבקשה שמית ולא אנונימית כפי שהיה בעבר.  

תחשבו על התרחיש הבא - מגיע נישום וחושף את הרווחים שלון בחו"ל מקריפטו. אומר לו פקיד השומה, תשלם X, לנישום אין אפשרות לערער או לחזור בו מהחשיפה. הוא יכול לנסות לשכנע את פקיד השומה שהמס גבוה מדי, אבל אין לו אפשרות לסגת, כי אפשר להשתמש במידע שנחשף, ואז גם החבות הפלילית קיימת. כלומר, זו דרך חד כיוונית, אי אפשר להתחרט, והנישומים "בידיים" של פקידי השומה.  קחו גם בחשבון שאם מדובר בקריפטו צריך להביא אסמכתאות כדי לנתח את הרווחים על פני השנים - לרבים אין את המידע הזה ולא תמיד ניתן להשיגו, וגם  שבינתיים אין הקלות של הצמדה וריבית. אז המוטיבציה לגלות על הון בחו"ל וגם בארץ (לרבות מכר דירה) לא מאוד גדולה, אבל יש גם יתרונות ללקוחות ובעיקר הידיעה שלא מחפשים ולא רודפים אחריהם. הם יכולים לישון טוב בלילה.   


המדינה צריכה כסף - אולי יהיו הקלות בגילוי מרצון בהמשך

המדינה נמצאת בתקופה של הוצאות כבדות: מלחמה ארוכה, התחייבויות תקציביות ותשלומים הולכים ותופחים. גילוי מרצון נותן לממשלה דרך מהירה להכניס מיליארדים לקופת המדינה מבלי להטיל מיסים חדשים על כלל הציבור (כפי שעשתה עם המס על הרווחים הכלואים). מצד שני, גם לנישומים יש כאן רווח ברור: מי שמחזיק הכנסות לא מדווחות יכול להסדיר את מעמדו, לשלם את חוב המס ולדעת שהוא 'נקי' משפטית ולישון טוב בלילה. העובדה שבקשה שלא תאושר לא תשמש נגד הפונה בהליך אזרחי או פלילי מחזקת את הביטחון. כלומר, המידע שנמסר לא יכול לשמש לרעתו, אלא אם הגיע לרשות בדרכים אחרות, או וכאן כאמור הבעיה - אם הנישום לא הסכים לשומה, ואז הכל נפתח מחדש. רשות המסים לא חשבה כנראה על הנקודה הזו עד הסוף, ויש סיכוי שתוך כדי תנועה היא תפתור אותה לטובת הנישומים. זה כנראה גם תלוי בהיענות, אם ההיענות תהיה מאכזבת, ינסו לתת עוד צ'ופרים ללקוחות. . 

בפועל, חשוב לזכור שהודעת הרשות עוד מציינת כי היא "תוכל לעשות שימוש בכל מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון שהגיע אליה בדרך אחרת, או במקרים שבהם לא שולם המס או שהבקשה לא נעשתה בתום לב, או הוסתר חלק מהמידע הרלוונטי". .

הטענות נגד ההליך ברמת המאקרו הן שלא ניתן לתת פרסם למעלימי רווחים והכנסות. העלמתם מס, זו עבירה פלילית, למה צריך ללכת לקראתכם? מבחינת הנישומים, סיכוי טוב שהם לא ירוצו להצהיר. הנוהל החדש פחות אטרקטיבי מהקודמים. הסיבה העיקרית היא ביטול האפשרות להליך אנונימי: בעבר נישומים יכלו לבדוק את מצבם בלי לחשוף זהות, ורק אחר כך להחליט אם להתקדם. כעת הכול גלוי מההתחלה - מה שעלול להרתיע רבים. מעבר לכך, הנוהל הנוכחי לא מבטל באופן אוטומטי קנסות, הצמדות וריביות. כך נוצר מצב שבו חוב ישן יכול לתפוח פי כמה. לדוגמה, נישום שלא דיווח על הכנסה של 100 אלף שקל ב־2015 היה משלם אז כ-35 אלף שקל מס. היום, במסגרת הנוהל, הוא עלול למצוא את עצמו מחויב ביותר מ-70 אלף שקל - אחרי ריבית, הצמדה וקנס גרעון. ומכאן עולה השאלה: העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון? צריך לסייג ולהגיד שבעבר במסגרת גילוי מרצון לא היה צורך לשלם מס גירעון ונראה שבסופו של דבר כך יהיה גם הפעם, אבל זה לא סגור.