בעניין אפריקה וצים: מה יעשו המוסדיים ואיך יגיב השוק?
תקופה סוערת עוברת על שוק האג"ח בת"א. לפני כשבועיים הייתה זו חברת אפריקה השקעות שבבעלות לב לבייב שהטילה פצצה ענקית על ראשם של המוסדיים והיום עשתה זאת חברת ענק נוספת - צים שבבעלות החברה לישראל של משפחת עופר.
במקרה של אפריקה מדובר בחובות אג"ח, סחירות ולא סחירות, בשווי תיאורטי של למעלה מ- 7 מיליארד שקל ובמקרה של צים מדובר בהתחייבויות חכירה לצדדים קשורים ? משפחת עופר ובחוב אג"ח שאינן סחירות בשווי של יותר מ- 1.3 ממיליארד שקל. שתי החברות פועלות בתחומים שונים במהותם, אפריקה הנה חברת נדל"ן יזמי ואילו צים הנה חברת ספנות העוסקת בהובלה ימית. שתיהן נפגעו פגיעה אנושה מהמשבר הכלכלי ? פיננסי שפקד את העולם כולו ב- 2008.
בניגוד לנתוני מאקרו המבשרים על התאוששות בפעילות הכלכלית הגלובאלית ובניגוד גמור לעליות השערים החדות בשווקים הפיננסים, מגיעות עתה שתי החברות ובידיים מורמות מתחננות על נפשן בפני המשקיעים המוסדיים. כל זה קורה דווקא כשחברות רבות כדוגמת קבוצת דלק וקבוצת אידיבי חזרו לגייס כסף כאילו לא היה משבר.
עבור הציבור הרחב התקבלו ההודעות בהפתעה מסוימת, אך מי שעקב מקרוב אחר תשואות האג"ח הסחיר של אפריקה ואחר ההתפתחויות בדוחות הכספיים של החברות לא הופתע כלל. בחברת אפריקה נשחק ההון העצמי כמעט לחלוטין לאחר מחיקות מתמשכות של מיליארדי ₪ ברבעונים החולפים, ובדוחות של חברת צים, שמניותיה אינן נסחרות בבורסה, מונחת הערת עסק חי. כל אחת מהחברות הנ"ל הגיע לסף פשיטת רגל, כך שללא סיוע מצד המשקיעים המוסדיים סביר להניח שהן יעשו צעד גדול שיקרב אותן לסוף דרכן.
מבחינת המשקיעים המוסדיים מדובר בשתי השקעות שגויות בראיה לאחור. בשני המקרים הטעות הייתה אמנם קשה לחיזוי, שכן החוב גויס בימי הזוהר של החברות ? טירוף של ממש בשווקי הנדל"ן בארה"ב וברוסיה ותקופת ביקושי שיא לשרותי הובלה ימיים. בנוסף, ההחלטה לבצע השקעות גדולות באג"ח של אפריקה כמו גם באג"ח של צים התבססה על המוניטין של הבעלים בשתי החברות.
מדובר בלב לבייב ובמשפחת עופר, טייקונים בקנה מידה עולמי, ומבלי לנסות להגן על המוסדיים הרי שנכון היה לתת משקל מסוים לאנשים האלה העומדים מאחורי החברות. האומנם כך? חלפו הימים, השווקים רעדו, האופוריה התחלפה עד מהרה בפאניקה וביקושי שיא הפכו להיצעי שיא. שווקי הנדל"ן בארה"ב וברוסיה קרסו ואמצעי המימון הבנקאי והחוץ בנקאי נעלמו כלא היו, ובמדד מחירי ההובלה הימית נפלו המחירים בלא פחות מ- 90%. אז כך קורה שהחברות הללו נאלצות למחול על כבודן, להרכין ראש, ולפנות אל המוסדיים וגם אל גב' כהן מחדרה, במקרה של לבייב, וממש להתחנן להסדר חוב.
עתה הגיע שעתם הגדולה של מקבלי ההחלטות בגופי ההשקעה הגדולים. מה עושים? האם נותנים לעסקים האלה לקרוס? או שמה, למרות הכעס, יושבים למציאת פתרונות הולמים? אילו היה מדובר בחוב בנקאי בלבד יתכן שלא היינו יודעים מכל האירועים הללו דבר וחצי דבר. בדלתיים סגורות היו מוחקים, פורסים ומשחררים את החברות להמשך עשיית כסף בימים טובים יותר. אבל כאן מדובר בכספי עמיתי הגמל והפנסיה, אנשים שעמלו כל ימי חייהם ואינם מעוניינים לוותר, אינם מעוניינים בעשיית חסדים לאנשים שעשירים מהם וימשיכו להיות עשירים מהם בכל קנה מידה. ובכן, דילמה לא קטנה.
להערכתנו, בסיכומו של דבר, לאחר צעקות, מריבות, ואיומי תביעות מכל כיוון יגובשו הסכמים לפריסת חובות ואולי אף למחילה על חלק מהחובות. כי ככה זה בעולם האשראי, בין אם מדובר באנשי אשראי ובין אם מדובר באנשי השקעות, בסופו של דבר צריך לדעת לחיות עם העובדה הכואבת שבחלק מהמקרים החוב אינו מוחזר במועד, או שאינו מוחזר במלואו.
מבחינת ההשפעה על שוק ההון בישראל, הרי ששוק האשראי החוץ בנקאי לקונצרנים עדיין צעיר. את ההשלכות על השוק נראה בחלוקה לשתי תקופות: התקופה הראשונה היא בהווה, בעצם ימים אלה, תגובה חריפה וירידות שערים של עשרות אחוזים במניה ובאגרות החוב של חברת אפריקה, ובחברה לישראל התגובה מתונה יותר, בשל העובדה שצים מהווה אמנם צרה גדולה עבור החברה לישראל, אך היא בעלת השפעה קטנה בערך הנכסי הכולל של החברה.
נוסף על הפגיעה הישירה בשתי החברות, בטווח הקצר אנו רואים גם השפעה שלילית על השוק כולו ובפרט הדבר מעיב על שוק האג"ח הקונצני. התקופה השנייה, הנה העתיד, התקופה המאוחרת. כאן השוק צריך להפנים את אירועי אפריקה וצים, ועל מקבלי ההחלטות לדרוש ולקבל בטוחות של ממש בעת מתן אשראי לחברה בלא קשר לעומדים בראשה. אל להם למנהלי ההשקעות להתבסס על מדרגות האשראי ועל המוניטין של הבעלים בלבד. עליהם ללמוד מהבנקאים המנוסים שאשראי מעניקים כנגד בטחונות מוחשיים עם כל הכבוד למוניטין. כפי שראינו גם מוניטין לא תמיד יכול לעמוד בפני משברים חמורים, שהם הרי חלק בלתי נפרד מעולם העסקים.
מאת: שמעון מיכאל כהן, מנהל השקעות ראשי בפרובידנס שוקי הון
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים
רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.
מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות.
בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.
רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.
יגדיל את הצריכה הפרטית
הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.
אילוסטרציה מעצר. קרדיט: AI21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל
בתום חקירה סמויה, עוכבו 21 חשודים בחשד למעורבות בביצוע עבירות שחיתות ציבורית חמורות בהן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, הלבנת הון, עבירות על חוק מע"מ ועל פקודת המכס ועבירות על פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים
הלבנת הון במסגרת שיתוף פעולה בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), להב 433, חקירות מכס מע"מ ת"א, בקרת יבוא במכס אשדוד ומשרד הכלכלה והתעשייה, עלה חשד כי אחת ממעבדות הבדיקה בתחום יבוא מוצרים לישראל, חברה לגורמים עבריינים ויחדיו קשרו לקשר שוחדי ומרמתי, במסגרתו שוחררו והופצו כמויות גדולות של מוצרים החייבים עמידה בדרישות תקנים רשמיים, מבלי שעברו את מלוא הבדיקות הנדרשות, ובנוסף לא הועבר הדיווח הנדרש לרשויות בהתאם.
מרגע שנודעו החשדות האמורים, הוקפאה ההכרה של המעבדה לבדיקות יבוא. בנוסף, עלו חשדות על קשר בין החשוד המרכזי למעבדה במערכת שוחדית, כאשר הוא מפנה אליה יבואנים, תמורת תשלום עמלות ואילו המעבדה בתמורה, מאשרת את שחרור המוצרים. ללא ביצוע הבדיקות וללא דיווח לרגולטור, כנדרש.
בדרך זו, עולה החשד, כי נכנסו לישראל כמויות גדולות של מוצרים החשודים כמסוכנים,
ללא הבדיקות הנדרשות וללא הדיווח הנדרש לרשויות. בשלב זה, על פי החשדות, המוצרים או מרביתם הועברו לשטחים. החקירה מלווה על ידי היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המיסים ויחידת התביעה הפלילית במשרד הכלכלה. סך עבירות המס נכון ליום זה של החקירה הינן למעלה מ-15 מיליון
שקל.
הליך היבוא התקני
הליך יבוא תקני לישראל נבנה כך שיוודא שכל מוצר שנכנס לשוק המקומי עומד ברף בטיחות ואיכות בסיסי, כך שגם המדינה וגם הצרכן לא נפגעים. הכל מתחיל ברשימון היבוא שמוגש למכס, מסמך רשמי שבו היבואן מפרט את כל פרטי הסחורה, היכן יוצרה, מה ערכה הכספי ומה הייעוד שלה. לאחר מכן מגיע שלב קריטי של בדיקות מעבדה ותקינה: מוצרים מתחומים רגישים כמו חשמל, צעצועים לילדים, קוסמטיקה או ציוד רפואי חייבים לעמוד בתקנים ישראליים מחייבים. כאן נכנסות לפעולה המעבדות המורשות, שאמורות לבדוק אם המוצרים אכן תואמים את התקנות מבחינת בטיחות שימוש, חומרים מסוכנים או התאמה חשמלית.
- 5 בכירים באוטומקס נעצרו בחשד לעבירות רבות
- נחשפה תשתית להלבנת הון בקריפטו בהיקף עשרות מיליוני דולרים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, היבואן מחויב לשלם את כלל המיסים הנדרשים, מכס, מע"מ ולעיתים מסי קנייה נוספים, לפני שהמוצרים יכולים להשתחרר מהנמל. רק כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, מקבל היבואן אישור רשמי לשחרור הסחורה לשוק המקומי ולהפצתה לצרכנים. כאשר התהליך הזה נעקף באמצעות שוחד, זיוף אישורים או העלמות מס, נגרמת פגיעה משולשת: ראשית, הציבור חשוף למוצרים שעלולים להיות מסוכנים, החל במוצרי חשמל לא תקינים ועד צעצועים עם חומרים רעילים; שנית, נפגעת התחרות מול יבואנים שמקפידים על החוק ונדרשים להוצאות גבוהות יותר; ושלישית, נגרע כסף רב מקופת המדינה עקב אובדן מסים.
וכך, הפרשה הנוכחית לא רק שגורעת כספים מהמדינה לטובת מוצרים שחלקם מועברים לשטחים, אלא גם חושפת את הציבור למוצרים שעלולים להוות סכנה.
