בעניין אפריקה וצים: מה יעשו המוסדיים ואיך יגיב השוק?
תקופה סוערת עוברת על שוק האג"ח בת"א. לפני כשבועיים הייתה זו חברת אפריקה השקעות שבבעלות לב לבייב שהטילה פצצה ענקית על ראשם של המוסדיים והיום עשתה זאת חברת ענק נוספת - צים שבבעלות החברה לישראל של משפחת עופר.
במקרה של אפריקה מדובר בחובות אג"ח, סחירות ולא סחירות, בשווי תיאורטי של למעלה מ- 7 מיליארד שקל ובמקרה של צים מדובר בהתחייבויות חכירה לצדדים קשורים ? משפחת עופר ובחוב אג"ח שאינן סחירות בשווי של יותר מ- 1.3 ממיליארד שקל. שתי החברות פועלות בתחומים שונים במהותם, אפריקה הנה חברת נדל"ן יזמי ואילו צים הנה חברת ספנות העוסקת בהובלה ימית. שתיהן נפגעו פגיעה אנושה מהמשבר הכלכלי ? פיננסי שפקד את העולם כולו ב- 2008.
בניגוד לנתוני מאקרו המבשרים על התאוששות בפעילות הכלכלית הגלובאלית ובניגוד גמור לעליות השערים החדות בשווקים הפיננסים, מגיעות עתה שתי החברות ובידיים מורמות מתחננות על נפשן בפני המשקיעים המוסדיים. כל זה קורה דווקא כשחברות רבות כדוגמת קבוצת דלק וקבוצת אידיבי חזרו לגייס כסף כאילו לא היה משבר.
עבור הציבור הרחב התקבלו ההודעות בהפתעה מסוימת, אך מי שעקב מקרוב אחר תשואות האג"ח הסחיר של אפריקה ואחר ההתפתחויות בדוחות הכספיים של החברות לא הופתע כלל. בחברת אפריקה נשחק ההון העצמי כמעט לחלוטין לאחר מחיקות מתמשכות של מיליארדי ₪ ברבעונים החולפים, ובדוחות של חברת צים, שמניותיה אינן נסחרות בבורסה, מונחת הערת עסק חי. כל אחת מהחברות הנ"ל הגיע לסף פשיטת רגל, כך שללא סיוע מצד המשקיעים המוסדיים סביר להניח שהן יעשו צעד גדול שיקרב אותן לסוף דרכן.
מבחינת המשקיעים המוסדיים מדובר בשתי השקעות שגויות בראיה לאחור. בשני המקרים הטעות הייתה אמנם קשה לחיזוי, שכן החוב גויס בימי הזוהר של החברות ? טירוף של ממש בשווקי הנדל"ן בארה"ב וברוסיה ותקופת ביקושי שיא לשרותי הובלה ימיים. בנוסף, ההחלטה לבצע השקעות גדולות באג"ח של אפריקה כמו גם באג"ח של צים התבססה על המוניטין של הבעלים בשתי החברות.
מדובר בלב לבייב ובמשפחת עופר, טייקונים בקנה מידה עולמי, ומבלי לנסות להגן על המוסדיים הרי שנכון היה לתת משקל מסוים לאנשים האלה העומדים מאחורי החברות. האומנם כך? חלפו הימים, השווקים רעדו, האופוריה התחלפה עד מהרה בפאניקה וביקושי שיא הפכו להיצעי שיא. שווקי הנדל"ן בארה"ב וברוסיה קרסו ואמצעי המימון הבנקאי והחוץ בנקאי נעלמו כלא היו, ובמדד מחירי ההובלה הימית נפלו המחירים בלא פחות מ- 90%. אז כך קורה שהחברות הללו נאלצות למחול על כבודן, להרכין ראש, ולפנות אל המוסדיים וגם אל גב' כהן מחדרה, במקרה של לבייב, וממש להתחנן להסדר חוב.
עתה הגיע שעתם הגדולה של מקבלי ההחלטות בגופי ההשקעה הגדולים. מה עושים? האם נותנים לעסקים האלה לקרוס? או שמה, למרות הכעס, יושבים למציאת פתרונות הולמים? אילו היה מדובר בחוב בנקאי בלבד יתכן שלא היינו יודעים מכל האירועים הללו דבר וחצי דבר. בדלתיים סגורות היו מוחקים, פורסים ומשחררים את החברות להמשך עשיית כסף בימים טובים יותר. אבל כאן מדובר בכספי עמיתי הגמל והפנסיה, אנשים שעמלו כל ימי חייהם ואינם מעוניינים לוותר, אינם מעוניינים בעשיית חסדים לאנשים שעשירים מהם וימשיכו להיות עשירים מהם בכל קנה מידה. ובכן, דילמה לא קטנה.
להערכתנו, בסיכומו של דבר, לאחר צעקות, מריבות, ואיומי תביעות מכל כיוון יגובשו הסכמים לפריסת חובות ואולי אף למחילה על חלק מהחובות. כי ככה זה בעולם האשראי, בין אם מדובר באנשי אשראי ובין אם מדובר באנשי השקעות, בסופו של דבר צריך לדעת לחיות עם העובדה הכואבת שבחלק מהמקרים החוב אינו מוחזר במועד, או שאינו מוחזר במלואו.
מבחינת ההשפעה על שוק ההון בישראל, הרי ששוק האשראי החוץ בנקאי לקונצרנים עדיין צעיר. את ההשלכות על השוק נראה בחלוקה לשתי תקופות: התקופה הראשונה היא בהווה, בעצם ימים אלה, תגובה חריפה וירידות שערים של עשרות אחוזים במניה ובאגרות החוב של חברת אפריקה, ובחברה לישראל התגובה מתונה יותר, בשל העובדה שצים מהווה אמנם צרה גדולה עבור החברה לישראל, אך היא בעלת השפעה קטנה בערך הנכסי הכולל של החברה.
נוסף על הפגיעה הישירה בשתי החברות, בטווח הקצר אנו רואים גם השפעה שלילית על השוק כולו ובפרט הדבר מעיב על שוק האג"ח הקונצני. התקופה השנייה, הנה העתיד, התקופה המאוחרת. כאן השוק צריך להפנים את אירועי אפריקה וצים, ועל מקבלי ההחלטות לדרוש ולקבל בטוחות של ממש בעת מתן אשראי לחברה בלא קשר לעומדים בראשה. אל להם למנהלי ההשקעות להתבסס על מדרגות האשראי ועל המוניטין של הבעלים בלבד. עליהם ללמוד מהבנקאים המנוסים שאשראי מעניקים כנגד בטחונות מוחשיים עם כל הכבוד למוניטין. כפי שראינו גם מוניטין לא תמיד יכול לעמוד בפני משברים חמורים, שהם הרי חלק בלתי נפרד מעולם העסקים.
מאת: שמעון מיכאל כהן, מנהל השקעות ראשי בפרובידנס שוקי הון
בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.
פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.
