סגירה מעורבת באירופה: מניות התעופה עלו; בסיכום שבועי הדאקס השיל 1.4%
בורסות אירופה סגרו את יום המסחר האחרון לשבוע זה במגמה מעורבת לאחר שנסחרו לאורך היום במרווח צר. המסחר היום התנהל בצל מכירת החיסול אתמול, כשהמדדים נשארו קרוב לרמת הפתיחה ונעו בין עליות קלות לירידות קלות.
מדד ה-Dow Jones Stoxx 600 הפן אירופי איבד במסחר היום כ-0.2% מערכו. דוח תעסוקה גרוע מהתחזיות שפורסם אתמול בארה"ב העיב על המסחר באירופה, כשהמדד השיל 2.4%. לפי הדוח, המשק האמריקני איבד 467 אלף משרות בחודש יוני, לעומת צפי על פי הקונסנזוס לירידה של 350 אלף משרות בלבד.
אסטרטגים ב-Evolition Securities כתבו בסקירה כי הם מצפים שהתנועה הצידית שאפיינה היום את המסחר תימשך גם בתקופה הקרובה. "אנו נמצאים בתקופה של אי-וודאות... אנחנו עדיין ממתינים לתחתית של מבחינת הדוחות הכספיים ותהליכי פשיטות הרגל".
מגזר השירותים בבריטניה הראה התרחבות זה החודש השני ברציפות, כך פורסם היום. בתוך כך, המכירות הקמעונאיות בגוש האירו ירדו בחודש מאי ב-0.4%, ירידה תלולה מהתחזיות. בהשוואה לחודש מאי בשנת 2008 המכירות הציגו צניחה של 3.3%, כך נמסר מסוכנות הסטטיסטיקה של האיחוד.
עם סגירת המסחר בבורסות אירופה, מדד הפוטסי 100 בלונדון הוסיף 0.05%, מדד הקאק 20 מפריז עלה 0.1% ומדד הדאקס מפרנקפורט איבד 0.22%.
בסיכום שבועי מדד הפוטסי איבד כ-0.1%, מדד הקאק ירד בכ-0.34% ומדד הדאקס השיל 1.4%.
מגזר התעופה בלט היום במסחר לחיוב. מניותיה של חברת התעופה בריטיש איירווייס זינקו בכ-5.5% לאחר שדיווחה על ירידה של 3.8% בתפוסת הנוסעים בחודש יוני, יחד עם תוכניות התייעלות לקיץ, שעשויים להקטין את הוצאותיה.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
