סגירה מעורבת באירופה: מניות התעופה עלו; בסיכום שבועי הדאקס השיל 1.4%
בורסות אירופה סגרו את יום המסחר האחרון לשבוע זה במגמה מעורבת לאחר שנסחרו לאורך היום במרווח צר. המסחר היום התנהל בצל מכירת החיסול אתמול, כשהמדדים נשארו קרוב לרמת הפתיחה ונעו בין עליות קלות לירידות קלות.
מדד ה-Dow Jones Stoxx 600 הפן אירופי איבד במסחר היום כ-0.2% מערכו. דוח תעסוקה גרוע מהתחזיות שפורסם אתמול בארה"ב העיב על המסחר באירופה, כשהמדד השיל 2.4%. לפי הדוח, המשק האמריקני איבד 467 אלף משרות בחודש יוני, לעומת צפי על פי הקונסנזוס לירידה של 350 אלף משרות בלבד.
אסטרטגים ב-Evolition Securities כתבו בסקירה כי הם מצפים שהתנועה הצידית שאפיינה היום את המסחר תימשך גם בתקופה הקרובה. "אנו נמצאים בתקופה של אי-וודאות... אנחנו עדיין ממתינים לתחתית של מבחינת הדוחות הכספיים ותהליכי פשיטות הרגל".
מגזר השירותים בבריטניה הראה התרחבות זה החודש השני ברציפות, כך פורסם היום. בתוך כך, המכירות הקמעונאיות בגוש האירו ירדו בחודש מאי ב-0.4%, ירידה תלולה מהתחזיות. בהשוואה לחודש מאי בשנת 2008 המכירות הציגו צניחה של 3.3%, כך נמסר מסוכנות הסטטיסטיקה של האיחוד.
עם סגירת המסחר בבורסות אירופה, מדד הפוטסי 100 בלונדון הוסיף 0.05%, מדד הקאק 20 מפריז עלה 0.1% ומדד הדאקס מפרנקפורט איבד 0.22%.
בסיכום שבועי מדד הפוטסי איבד כ-0.1%, מדד הקאק ירד בכ-0.34% ומדד הדאקס השיל 1.4%.
מגזר התעופה בלט היום במסחר לחיוב. מניותיה של חברת התעופה בריטיש איירווייס זינקו בכ-5.5% לאחר שדיווחה על ירידה של 3.8% בתפוסת הנוסעים בחודש יוני, יחד עם תוכניות התייעלות לקיץ, שעשויים להקטין את הוצאותיה.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
