למרות הלחימה - תעשיית המזון הישראלית סיפקה מעל 90% מהתצרוכת
דו"ח איגוד המזון חושף: מפעלים מכל הארץ שמרו על רציפות אספקה גם תחת אש, וקוראים לממשלה להכיר בתעשייה כמשאב אסטרטגי ולתגבר את מנגנוני ביטחון המזון
תחת אש ובזמן שצה"ל נדרש למבצע מהמורכבים שידעה ישראל בעשור האחרון, תעשיית המזון המקומית הצליחה להוכיח שהיא לא פחות חשובה מהחזית. הנתונים שפורסמו חושפים עד כמה התעשייה עמדה במשימה ושמרה על תפקוד כמעט מלא גם ברגעים הקשים ביותר.
בתום מבצע
"עם כלביא", איגוד המזון בהתאחדות התעשיינים חושף נתונים בנוגע לאספקת המזון בישראל ולשמירה על הרציפות התפקודית של תעשיית המזון במהלך המבצע. המבצע, שהיווה את אחד מאתגרי הביטחון המשמעותיים ביותר שידעה מדינת ישראל בשנים האחרונות, הדגיש את חשיבותה הקריטית של תעשיית
המזון המקומית להבטחת ביטחון המזון לאזרחי ישראל.
במהלך מבצע "עם כלביא" שמרו מפעלי המזון הישראלים, קטנים כגדולים על שיעור אספקת מזון של למעלה מ-90% מהתצרוכת בשגרה, למעט חוסר נקודתי שנרשם ביום פתיחת המבצע (13.6). אספקת המזון הסדירה
הובטחה בכל רחבי הארץ, לרבות אזורים תחת אש, זאת הודות למאמץ משולב של אלפי עובדים, מנהלים ותשתיות ייצור הפרוסות מצפון ועד דרום.
על פי הנתונים, מפעלי המזון החברים באיגוד האחראים ליותר מ-85% מהייצור המקומי של מזון המשיכו לפעול לאורך
כל ימי הלחימה, תוך שמירה על תפוקות גבוהות ורציפות אספקה. למרות גיוס נרחב של אנשי מילואים, הצורך להמשך עבודה תחת התראות, אזעקות וטילים וחסמים רגולטוריים שונים, כ-80% מהעובדים במפעלי המזון החיוניים וכ-65% במפעלי מזון האחרים התייצבו לעבודתם והמשיכו לייצר מוצרי
מזון לאזרחי ישראל גם במהלך המבצע.
הרציפות התפקודית נשמרה על אף אתגרים אדירים שכללו גיוס משאיות לצרכי צה"ל, מחסור בחומרי גלם עקב צריכה מוגברת ותיעדוף כוחות הביטחון, צמצום אספקה שוטפת עקב הימנעות חברות ספנות ותעופה מהגעה לישראל, הצורך
במיגון לעובדים כתנאי להמשך הייצור ועוד.
באיגוד המזון מתריעים כי על אף עמידת התעשייה, פגיעה בתעשיית המזון הישראלית עלולה לפגוע בביטחון המזון לאזרחי ישראל בעתיד. לאור הממצאים, איגוד המזון קורא לממשלת ישראל לקדם את תוכנית משרד החקלאות
וביטחון המזון אשר הוצגה ערב המבצע וכוללת יעד לייצור מקומי של לפחות 75% מהמזון הארוז בישראל ו-85% מזון המבוסס על תוצרת חקלאית, הרחבת מדיניות מלאי החירום כך שתכלול גם חומרי גלם לתעשיית המזון והקמת מנגנון ממשלתי אחד שירכז את תחום ביטחון המזון בישראל.
אביב חצבני, מנהל איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים: "גם תחת אש ובמצב של מחסור חמור בתשתיות וכוח אדם, תעשיית המזון הישראלית עמדה במשימה וסיפקה באופן רציף מזון לכלל אזרחי ישראל. הנתונים מדברים בעד עצמם, תעשיית המזון הישראלית היא משאב אסטרטגי
שיש להבטיח את קיומו וחוסנו. רק תעשיית מזון מקומית חזקה, יציבה ומבוזרת, תבטיח את ביטחון המזון של אזרחי ישראל בשגרה וביתר שאת במצבי חירום".

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.