למרות הלחימה - תעשיית המזון הישראלית סיפקה מעל 90% מהתצרוכת
דו"ח איגוד המזון חושף: מפעלים מכל הארץ שמרו על רציפות אספקה גם תחת אש, וקוראים לממשלה להכיר בתעשייה כמשאב אסטרטגי ולתגבר את מנגנוני ביטחון המזון
איגוד המזון תחת אש ובזמן שצה"ל נדרש למבצע מהמורכבים שידעה ישראל בעשור האחרון, תעשיית המזון המקומית הצליחה להוכיח שהיא לא פחות חשובה מהחזית. הנתונים שפורסמו חושפים עד כמה התעשייה עמדה במשימה ושמרה על תפקוד כמעט מלא גם ברגעים הקשים ביותר.
בתום מבצע
"עם כלביא", איגוד המזון בהתאחדות התעשיינים חושף נתונים בנוגע לאספקת המזון בישראל ולשמירה על הרציפות התפקודית של תעשיית המזון במהלך המבצע. המבצע, שהיווה את אחד מאתגרי הביטחון המשמעותיים ביותר שידעה מדינת ישראל בשנים האחרונות, הדגיש את חשיבותה הקריטית של תעשיית
המזון המקומית להבטחת ביטחון המזון לאזרחי ישראל.
במהלך מבצע "עם כלביא" שמרו מפעלי המזון הישראלים, קטנים כגדולים על שיעור אספקת מזון של למעלה מ-90% מהתצרוכת בשגרה, למעט חוסר נקודתי שנרשם ביום פתיחת המבצע (13.6). אספקת המזון הסדירה
הובטחה בכל רחבי הארץ, לרבות אזורים תחת אש, זאת הודות למאמץ משולב של אלפי עובדים, מנהלים ותשתיות ייצור הפרוסות מצפון ועד דרום.
על פי הנתונים, מפעלי המזון החברים באיגוד האחראים ליותר מ-85% מהייצור המקומי של מזון המשיכו לפעול לאורך
כל ימי הלחימה, תוך שמירה על תפוקות גבוהות ורציפות אספקה. למרות גיוס נרחב של אנשי מילואים, הצורך להמשך עבודה תחת התראות, אזעקות וטילים וחסמים רגולטוריים שונים, כ-80% מהעובדים במפעלי המזון החיוניים וכ-65% במפעלי מזון האחרים התייצבו לעבודתם והמשיכו לייצר מוצרי
מזון לאזרחי ישראל גם במהלך המבצע.
הרציפות התפקודית נשמרה על אף אתגרים אדירים שכללו גיוס משאיות לצרכי צה"ל, מחסור בחומרי גלם עקב צריכה מוגברת ותיעדוף כוחות הביטחון, צמצום אספקה שוטפת עקב הימנעות חברות ספנות ותעופה מהגעה לישראל, הצורך
במיגון לעובדים כתנאי להמשך הייצור ועוד.
באיגוד המזון מתריעים כי על אף עמידת התעשייה, פגיעה בתעשיית המזון הישראלית עלולה לפגוע בביטחון המזון לאזרחי ישראל בעתיד. לאור הממצאים, איגוד המזון קורא לממשלת ישראל לקדם את תוכנית משרד החקלאות
וביטחון המזון אשר הוצגה ערב המבצע וכוללת יעד לייצור מקומי של לפחות 75% מהמזון הארוז בישראל ו-85% מזון המבוסס על תוצרת חקלאית, הרחבת מדיניות מלאי החירום כך שתכלול גם חומרי גלם לתעשיית המזון והקמת מנגנון ממשלתי אחד שירכז את תחום ביטחון המזון בישראל.
אביב חצבני, מנהל איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים: "גם תחת אש ובמצב של מחסור חמור בתשתיות וכוח אדם, תעשיית המזון הישראלית עמדה במשימה וסיפקה באופן רציף מזון לכלל אזרחי ישראל. הנתונים מדברים בעד עצמם, תעשיית המזון הישראלית היא משאב אסטרטגי
שיש להבטיח את קיומו וחוסנו. רק תעשיית מזון מקומית חזקה, יציבה ומבוזרת, תבטיח את ביטחון המזון של אזרחי ישראל בשגרה וביתר שאת במצבי חירום".
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
