למרות הלחימה - תעשיית המזון הישראלית סיפקה מעל 90% מהתצרוכת
דו"ח איגוד המזון חושף: מפעלים מכל הארץ שמרו על רציפות אספקה גם תחת אש, וקוראים לממשלה להכיר בתעשייה כמשאב אסטרטגי ולתגבר את מנגנוני ביטחון המזון
איגוד המזון תחת אש ובזמן שצה"ל נדרש למבצע מהמורכבים שידעה ישראל בעשור האחרון, תעשיית המזון המקומית הצליחה להוכיח שהיא לא פחות חשובה מהחזית. הנתונים שפורסמו חושפים עד כמה התעשייה עמדה במשימה ושמרה על תפקוד כמעט מלא גם ברגעים הקשים ביותר.
בתום מבצע
"עם כלביא", איגוד המזון בהתאחדות התעשיינים חושף נתונים בנוגע לאספקת המזון בישראל ולשמירה על הרציפות התפקודית של תעשיית המזון במהלך המבצע. המבצע, שהיווה את אחד מאתגרי הביטחון המשמעותיים ביותר שידעה מדינת ישראל בשנים האחרונות, הדגיש את חשיבותה הקריטית של תעשיית
המזון המקומית להבטחת ביטחון המזון לאזרחי ישראל.
במהלך מבצע "עם כלביא" שמרו מפעלי המזון הישראלים, קטנים כגדולים על שיעור אספקת מזון של למעלה מ-90% מהתצרוכת בשגרה, למעט חוסר נקודתי שנרשם ביום פתיחת המבצע (13.6). אספקת המזון הסדירה
הובטחה בכל רחבי הארץ, לרבות אזורים תחת אש, זאת הודות למאמץ משולב של אלפי עובדים, מנהלים ותשתיות ייצור הפרוסות מצפון ועד דרום.
על פי הנתונים, מפעלי המזון החברים באיגוד האחראים ליותר מ-85% מהייצור המקומי של מזון המשיכו לפעול לאורך
כל ימי הלחימה, תוך שמירה על תפוקות גבוהות ורציפות אספקה. למרות גיוס נרחב של אנשי מילואים, הצורך להמשך עבודה תחת התראות, אזעקות וטילים וחסמים רגולטוריים שונים, כ-80% מהעובדים במפעלי המזון החיוניים וכ-65% במפעלי מזון האחרים התייצבו לעבודתם והמשיכו לייצר מוצרי
מזון לאזרחי ישראל גם במהלך המבצע.
הרציפות התפקודית נשמרה על אף אתגרים אדירים שכללו גיוס משאיות לצרכי צה"ל, מחסור בחומרי גלם עקב צריכה מוגברת ותיעדוף כוחות הביטחון, צמצום אספקה שוטפת עקב הימנעות חברות ספנות ותעופה מהגעה לישראל, הצורך
במיגון לעובדים כתנאי להמשך הייצור ועוד.
באיגוד המזון מתריעים כי על אף עמידת התעשייה, פגיעה בתעשיית המזון הישראלית עלולה לפגוע בביטחון המזון לאזרחי ישראל בעתיד. לאור הממצאים, איגוד המזון קורא לממשלת ישראל לקדם את תוכנית משרד החקלאות
וביטחון המזון אשר הוצגה ערב המבצע וכוללת יעד לייצור מקומי של לפחות 75% מהמזון הארוז בישראל ו-85% מזון המבוסס על תוצרת חקלאית, הרחבת מדיניות מלאי החירום כך שתכלול גם חומרי גלם לתעשיית המזון והקמת מנגנון ממשלתי אחד שירכז את תחום ביטחון המזון בישראל.
אביב חצבני, מנהל איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים: "גם תחת אש ובמצב של מחסור חמור בתשתיות וכוח אדם, תעשיית המזון הישראלית עמדה במשימה וסיפקה באופן רציף מזון לכלל אזרחי ישראל. הנתונים מדברים בעד עצמם, תעשיית המזון הישראלית היא משאב אסטרטגי
שיש להבטיח את קיומו וחוסנו. רק תעשיית מזון מקומית חזקה, יציבה ומבוזרת, תבטיח את ביטחון המזון של אזרחי ישראל בשגרה וביתר שאת במצבי חירום".
.jpg "ביטוח לאומי")
קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם פרילנסרים, מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם שכירים?
ביטוח לאומי ישראלים רבים מקבלים מכתבים מפתיעים מהביטוח הלאומי, שבהם נרשמים חובות של אלפי שקלים לתקופות עבודה ישנות. אך מה שרבים לא יודעים: אם עבדתם כשכירים באותה תקופה - החוב בכלל לא שלכם.
לפי החוק, כאשר אדם מועסק כשכיר, האחריות לדיווח ותשלום דמי הביטוח הלאומי חלה אך ורק על המעסיק. בפועל, הביטוח הלאומי לא תמיד יודע אם עבדתם כשכירים או לא, ואם המעסיק לא דיווח, החוב פשוט "נדבק" על שמכם. איך זה שביטוח לאומי לא יודע? המערכות לא מסונכרנות, הדטהבייס לא מעודכן. הביטוח הלאומי היה צריך לייצר ממשק מול משרד התעסוקה או רשות המסים ולקבל את המידע הזה בקלות, אבל בפועל זה לא קורה ויש רבבות אנשים שמקבלים הודעה על חוב.
אם גם אתם בקבוצה הגדולה הזו ואתם הייתם שכירים בתקופה הזו, אז לפחות תוכלו לבטל את רישום החוב בקלות. הביטוח הלאומי מאפשר באופן דיגיטלי לבטל את החוב, ללא בירוקרטיה מסורבלת, בלי להגיע לסניף ואפילו בלי שיחת טלפון אחת.
מה צריך לעשות? לכאורה, פשוט מאוד, בפועל גם זה לא טריוויאלי. אם קיבלתם הודעה על חוב לתקופה שבה הייתם שכירים – גשו לחפש תלושי עבר או את טופס 106 השנתי, והעלו את המסמכים דרך שירות שליחת המסמכים באתר הביטוח הלאומי. המערכת תזהה את העובדה שהייתם שכירים והחוב יבוטל. תוך ימים ספורים, תשוחררו מהחיוב. אבל, למי יש את התלושים לפני 4-5 שנים?
- פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
- דרך החתחתים להכרה בנכות מהמוסד לביטוח לאומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם זה המצב תצטרכו לנסות לאתר תלושים כאלו, לדרוש ממקום העבודה הקודם, יש גם אפשרות להצהיר מול ביטוח לאומי. אבל זה תהליך יותר מסורבל.
אם אתם באמת חייבים, כלומר לא עבדתם במקום עבודה אחר, תנסו להגיע לסוג של פשרה מול ביטוח לאומי. ראשית, נזכיר שכן - גם אנשים שלא עובדים, בין עבודות, סטודנטים ועוד משלמים ביטוח לאומי. גם עצמאיים, פרילנסרים ועוד משלמים ביטוח לאומי. החוב הזה לא צץ מאין. שנית, מדובר על חוב עם הצמדה, ריבית, קנסות ועוד. כדי לבטל את הקנסות צריך להגיש בקשה.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הקרטל של תנובה ושטראוס - סמוטריץ' נלחם במחירי החלב
על הפער בין מחירי הגבינה הצהובה של תנובה לגבינה צהובה מיובאת, על השליטה של תנובה ושטראוס בשוק החלב, ועל הרפורמה של סמוטריץ'
תנובה ושטראוס מתנהלות כמו סוג של קרטל. הן כמעט ושולטות בשוק החלב ומוצריו, ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ' נערך למלחמה מולם לטובת הצרכנים. לא בטוח שזה יצליח, חבל שזה רק עכשיו לקראת סיום הקדנציה שלו. חבל שהוא רק מדבר נגד רווחי הבנקים
ועושק הציבור ולא באמת פועל. "אני פותח היום במהלך כלכלי וחברתי שאני לא מתכוון לוותר עליו - רפורמת החלב. רפורמה טובה, אחראית, ובעיקר כזו שמציבה את הציונות ואת האזרח הישראלי במרכז. אנחנו באנו לעבוד בשבילכם, ולא בשביל אף אינטרס אחר". אמר סמוטריץ' והמשיך - "בניגוד
לקמפיין הדמגוגי ועתיר המשאבים נגדי, רפורמת החלב שלי שומרת על היצור המקומי, שומרת על החקלאות, שומרת על החקלאים, וכן, גם פותחת את השוק לתחרות בריאה שתגדיל את ההיצע ותוריד את המחירים לעם ישראל.
"המטרה הראשונה והחשובה ביותר של רפורמת החלב היא פשוטה וברורה: להוריד את יוקר המחיה. אין כאן קיצורי דרך, אין קסמים, יש עבודה מקצועית, יש אחריות, ויש נחישות שלא להסיט את העיניים מהמטרה המרכזית: להפחית את מחירי מוצרי היסוד לכל משפחה בישראל.
"כדי להבין המהלך הזה צריך קודם כל להפנים: שוק החלב בישראל נשלט שנים רבות על ידי שתי מחלבות ענק , תנובה ושטראוס, שהוכרזו רשמית כמונופולים. כל מי שמבין בכלכלה יודע שאין דרך להתמודד עם יוקר מחיה בלי לפרק מונופולים, ודרך אחת לפרק אותם זה ליצור תחרות אמיתית. תחרות שמייצרת מחיר הוגן, איכות טובה יותר, ושוק שמשרת את הצרכן ולא את הרווח של תאגידים.
"התחרות הזו תגיע באמצעות פתיחת השוק ליבוא, במינון נכון, בזהירות ובאחריות. אנחנו לא פוגעים בייצור המקומי, אלא מגדירים מחדש את האיזון: 80% ייצור ישראלי, ו־20% פתיחה לתחרות. זהו שינוי היסטורי. זה שומר על העצמאות והחוסן החקלאי שלנו, אבל גם יוצר לחץ תחרותי שמונע מהמונופולים להמשיך לייצר רווחי עתק על חשבונכם.
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ואם כבר מדברים על אינטרסים זרים, תנובה נמצאת בבעלות סינית. אז לפני שמספרים לכם כל מיני אגדות על מי ייהנה מהמהלך הזה, כדאי לזכור מי נהנה כיום מהריכוזיות הזו, ובעיקר מי משלם עליה: הציבור הישראלי.
