אלכס זבזינסקי
צילום: רועי מזרחי

"מורידים את התחזית הצמיחה ל-4% מ-4.6%"

אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב, עדכן כלפי מטה את תחזית הצמיחה של ישראל ל-2025 מ-4.6% ל-4%, בהתאם להערכת בנק ישראל. לדבריו, הצריכה הפרטית והציבורית שאפשרו צמיחה גבוהה ב-2024 ייחלשו, בעוד שההשקעות ויצוא הטכנולוגיה עשויים להשתפר. בצד הריבית, הוא מציין שהשווקים מגלמים הורדות אגרסיביות, אך האי ודאות הכלכלית מאיימת
רוי שיינמן | (1)

התקווה הייתה ש-2025 תהיה השנה בה ישראל חוזרת ל"שגרה". שלב א' של הסכם החטופים שכלל גם הפסקת הלחימה יצא לפועל אבל כעת יש אי ודאות בנוגע להמשך העסקה, אבל גם אם כל החטופים יחזרו והמלחמה תיגמר יש עוד אי ודאות בנוגע לאינפלציה והתקציב. בנק ישראל ציין בתחזית האחרונה שלו שהוא צופה צמיחה של כ-4% בשנת 2025, היו כלכלנים שצפו צמיחה גבוהה יותר, כמו אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב, אבל עכשיו הוא מוריד את התחזית ומיישר קו עם בנק ישראל.


המשק צריך מנועי צמיחה חדשים והקלות במגבלות על היצע

עד כה זבז'ינסקי צפה צמיחה של 4.6% ב-2025, אבל הוא כאמור הוריד את התחזית ל-4%: "על סמך נתוני הרבעון הרביעי קשה להסיק מסקנות לגבי צמיחת המשק ב-2025 גם בהנחה שלא תהיה החרפה ביטחונית מחודשת. בחלקו עדיין הייתה לחימה בשני החזיתות ובמחצית השנייה שלו בחזית הדרומית", כותב זבז'ינסקי.


בנוסף, זבז'ינסקי מתייחס למנועי הצמיחה שדחפו את הכלכלה ב-2024 אך צפויים להאט השנה: "קרוב לוודאי שקצב הצמיחה של כ-10% בצריכה הפרטית, כפי שהיה במחצית השנייה של 2024, לא ימשך, במיוחד על רקע העובדה ששיעור האבטלה כבר נמצא בשפל היסטורי וגזירות הממשלה", כותב זבז'ינסקי. "גם השפעתה של הצריכה הציבורית צפויה להיות אפסית עד שלילית וזאת בתנאי שהתקציב יאושר. בנוסף, על רקע חוסר הוודאות בסחר החוץ בעולם, ספק שתתחיל התאוששות ביצוא הסחורות שהיה במגמת ירידה עוד לפני המלחמה", כותב זבז'ינסקי.


"לצד זאת, יצוא שירותי טכנולוגיה עשוי להשתפר, אך הצמיחה שלו תלוי, בין היתר, במגמות העולמיות. גם ההשקעות במשק צפויות להמשיך ולהתאושש בקצב יחסית גבוה במצב של רגיעה ביטחונית, אך קיימת חוסר בהירות לגבי ההשקעות בשוק הדיור נוכח סימני היחלשות בביקוש לדירות והמחסור הנמשך בעובדים", מוסיף זבז'ינסקי.


החלטת ריבית בנק ישראל לא צפויה לחדש?

"בנק ישראל לא ישנה את הריבית והשאלה היחידה האם ירצה 'לכייל' את התחזיות בשוק להורדת הריבית עם הנחיה קצת יותר ברורה", כותב זבז'ינסקי. "מהיכרות עם בנק ישראל קשה לצפות לתחזית ברורה בנסיבות הנוכחיות. להערכתנו, רוב הסיכויים שזאת תהיה הודעת ריבית שלא תעשה רושם גדול על השווקים".


"השאלה היא אם כן איך השוק רואה את הדברים - עוד לפני התגובה לירידות ביום שישי האחרון, תשואת האג"ח השקלית ל-10 שנים ירדה מתחילת השנה בכ-0.2%, השיעור הגבוה ביותר בקרב המדינות המפותחות כאשר במרביתן התשואה בכלל עלתה", כותב זבז'ינסקי. "הירידה החדה יחסית בתשואה בישראל התרחשה בלי ירידה בפרמיית הסיכון ובלי שבישראל הריבית ירדה בפועל לעומת הורדות ריבית ביתר המדינות, למעט יפן.


הירידה בתשואה בישראל מתבססת על הציפיות להורדת ריבית בעתיד. עקום הריביות IRS מגלם שהריבית תרד במהלך 12 החודשים הקרובים בכ-0.7%, יותר מאשר כמעט בכל המדינות העיקריות האחרות. הנחה זו יכולה להיות הגיונית מכיוון שבישראל הריבית עדיין לא התחילה לרדת. יחד עם זאת, אם הריבית בישראל הייתה אמורה להתחיל לרדת בקרוב התנהגות השווקים הייתה מובנת, אך הציפיות להורדת הריבית בישראל בחצי השנה הקרובה בין הנמוכות ועומדות על פחות מ-0.25%. לעומת זאת, הירידה הצפויה בריבית ב-6 חודשים בעוד 6 חודשים עומדות על כ-0.5%, גבוהה הרבה יותר מאשר בכל מדינה אחרת", מוסיף זבז'ינסקי.

קיראו עוד ב"בארץ"


"ככל שהורדת הריבית צפויה להתרחש רחוק יותר בזמן הסיכוי שלה אמור להיות מתומחר בהסתברות נמוכה יותר, במיוחד בסביבה כלכלית, ביטחונית ופוליטית רוויה חוסר וודאות שקיימת כעת בישראל. זה לא מה שמשקפת התנהגות שוק האג"ח ובמיוחד התשואות הארוכות בישראל", מוסיף זבז'ינסקי.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דעה 23/02/2025 14:42
    הגב לתגובה זו
    אחד לא קשור בשני. ישראל שהיא חלק מהמערב והם יצנחו. הסיבה היא מיתון מרצון רצון! היסוד ניו דיל גרין. יתרון יחידי של ישראל גידול טבעי זהו. האגח בישראל בועה בינלאומית
קניות
צילום: freepik

הכפלת הפטור ממס על יבוא אישי - שאלות ותשובות

רן קידר |

מה כוללת הרפורמה של בצלאל סמוטריץ' בקשר למע"מ על יבוא אישי?

הכפלת פטור ממע"מ ביבוא אישי מ-75 דולר ל-150 דולר החל מינואר 2026.

למה נועד הפטור?

להוזיל עלויות לצרכן ולהגביר תחרות מול רשתות ומחירים גבוהים בישראל.

מה החשש של הקמעונאים?

תחרות לא הוגנת שתביא לסגירת אלפי חנויות קטנות ועסקים מקומיים.

טענת המתנגדים העיקרית?

אובדן של כ-2 מיליארד שקל הכנסות מע"מ ופגיעה קשה במסחר.

הצרכנים באמת יחסכו?

כן, עד 18% על אופנה, קוסמטיקה ולייף-סטייל, אבל לא משמעותי לטווח ארוך.

מי ירוויח הכי הרבה?

עליאקספרס, אמזון, חברות שילוח והצרכן הפרטי הישראלי.

איך דואר ישראל יתמודד?

כבר עמוס מאוד, יצטרך הרחבה משמעותית של מיון ושליחויות.

מה עם נקודות איסוף?

יקבלו יותר תנועת לקוחות אך רווחיות נמוכה מעמלות.

השפעה על חברות ישראליות?

פגיעה קשה באופנה וקוסמטיקה, חלקן ישקלו מעבר לחו"ל.

כמה המדינה תפסיד?

כ-2 עד 2.25 מיליארד שקל בשנה מהפסד גביית מע"מ.

יש קשר פוליטי?

רבים רואים בזה צעד פופוליסטי לקראת בחירות 2026.

עמדת אתרי הסחר הישראליים?

חוששים מאובדן לקוחות, שוקלים להקים מחסנים בקפריסין או ירדן.

יש חלופות טובות יותר?

פטור מדורג או הטבות לעסקים מקומיים – כרגע לא מתוכנן.

מתי זה נכנס לתוקף?

צפוי להיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2026 לאחר אישור הצו.

מה אומר הדרג המקצועי?

התנגדות חריפה, המליץ לבטל את הפטור ממע"מ לגמרי.

ילכו לבג"ץ?

איגודי סוחרים ותעשיינים מאיימים בעתירה לבג"ץ לעצירת הרפורמה.