צילום: רועי מזרחי

"מורידים את התחזית הצמיחה ל-4% מ-4.6%"

אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב, עדכן כלפי מטה את תחזית הצמיחה של ישראל ל-2025 מ-4.6% ל-4%, בהתאם להערכת בנק ישראל. לדבריו, הצריכה הפרטית והציבורית שאפשרו צמיחה גבוהה ב-2024 ייחלשו, בעוד שההשקעות ויצוא הטכנולוגיה עשויים להשתפר. בצד הריבית, הוא מציין שהשווקים מגלמים הורדות אגרסיביות, אך האי ודאות הכלכלית מאיימת

רוי שיינמן | 23/02/2025 14:04 (1)

נושאים בכתבה מיטב אלכס זבז'ינסקי צמיחה בנק ישראל

התקווה הייתה ש-2025 תהיה השנה בה ישראל חוזרת ל"שגרה". שלב א' של הסכם החטופים שכלל גם הפסקת הלחימה יצא לפועל אבל כעת יש אי ודאות בנוגע להמשך העסקה, אבל גם אם כל החטופים יחזרו והמלחמה תיגמר יש עוד אי ודאות בנוגע לאינפלציה והתקציב. בנק ישראל ציין בתחזית האחרונה שלו שהוא צופה צמיחה של כ-4% בשנת 2025, היו כלכלנים שצפו צמיחה גבוהה יותר, כמו אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב, אבל עכשיו הוא מוריד את התחזית ומיישר קו עם בנק ישראל.

המשק צריך מנועי צמיחה חדשים והקלות במגבלות על היצע

עד כה זבז'ינסקי צפה צמיחה של 4.6% ב-2025, אבל הוא כאמור הוריד את התחזית ל-4%: "על סמך נתוני הרבעון הרביעי קשה להסיק מסקנות לגבי צמיחת המשק ב-2025 גם בהנחה שלא תהיה החרפה ביטחונית מחודשת. בחלקו עדיין הייתה לחימה בשני החזיתות ובמחצית השנייה שלו בחזית הדרומית", כותב זבז'ינסקי.

בנוסף, זבז'ינסקי מתייחס למנועי הצמיחה שדחפו את הכלכלה ב-2024 אך צפויים להאט השנה: "קרוב לוודאי שקצב הצמיחה של כ-10% בצריכה הפרטית, כפי שהיה במחצית השנייה של 2024, לא ימשך, במיוחד על רקע העובדה ששיעור האבטלה כבר נמצא בשפל היסטורי וגזירות הממשלה", כותב זבז'ינסקי. "גם השפעתה של הצריכה הציבורית צפויה להיות אפסית עד שלילית וזאת בתנאי שהתקציב יאושר. בנוסף, על רקע חוסר הוודאות בסחר החוץ בעולם, ספק שתתחיל התאוששות ביצוא הסחורות שהיה במגמת ירידה עוד לפני המלחמה", כותב זבז'ינסקי.

"לצד זאת, יצוא שירותי טכנולוגיה עשוי להשתפר, אך הצמיחה שלו תלוי, בין היתר, במגמות העולמיות. גם ההשקעות במשק צפויות להמשיך ולהתאושש בקצב יחסית גבוה במצב של רגיעה ביטחונית, אך קיימת חוסר בהירות לגבי ההשקעות בשוק הדיור נוכח סימני היחלשות בביקוש לדירות והמחסור הנמשך בעובדים", מוסיף זבז'ינסקי.

החלטת ריבית בנק ישראל לא צפויה לחדש?

"בנק ישראל לא ישנה את הריבית והשאלה היחידה האם ירצה 'לכייל' את התחזיות בשוק להורדת הריבית עם הנחיה קצת יותר ברורה", כותב זבז'ינסקי. "מהיכרות עם בנק ישראל קשה לצפות לתחזית ברורה בנסיבות הנוכחיות. להערכתנו, רוב הסיכויים שזאת תהיה הודעת ריבית שלא תעשה רושם גדול על השווקים".

"השאלה היא אם כן איך השוק רואה את הדברים - עוד לפני התגובה לירידות ביום שישי האחרון, תשואת האג"ח השקלית ל-10 שנים ירדה מתחילת השנה בכ-0.2%, השיעור הגבוה ביותר בקרב המדינות המפותחות כאשר במרביתן התשואה בכלל עלתה", כותב זבז'ינסקי. "הירידה החדה יחסית בתשואה בישראל התרחשה בלי ירידה בפרמיית הסיכון ובלי שבישראל הריבית ירדה בפועל לעומת הורדות ריבית ביתר המדינות, למעט יפן.

הירידה בתשואה בישראל מתבססת על הציפיות להורדת ריבית בעתיד. עקום הריביות IRS מגלם שהריבית תרד במהלך 12 החודשים הקרובים בכ-0.7%, יותר מאשר כמעט בכל המדינות העיקריות האחרות. הנחה זו יכולה להיות הגיונית מכיוון שבישראל הריבית עדיין לא התחילה לרדת. יחד עם זאת, אם הריבית בישראל הייתה אמורה להתחיל לרדת בקרוב התנהגות השווקים הייתה מובנת, אך הציפיות להורדת הריבית בישראל בחצי השנה הקרובה בין הנמוכות ועומדות על פחות מ-0.25%. לעומת זאת, הירידה הצפויה בריבית ב-6 חודשים בעוד 6 חודשים עומדות על כ-0.5%, גבוהה הרבה יותר מאשר בכל מדינה אחרת", מוסיף זבז'ינסקי.

קיראו עוד ב"בארץ"

"ככל שהורדת הריבית צפויה להתרחש רחוק יותר בזמן הסיכוי שלה אמור להיות מתומחר בהסתברות נמוכה יותר, במיוחד בסביבה כלכלית, ביטחונית ופוליטית רוויה חוסר וודאות שקיימת כעת בישראל. זה לא מה שמשקפת התנהגות שוק האג"ח ובמיוחד התשואות הארוכות בישראל", מוסיף זבז'ינסקי.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

1.
דעה 23/02/2025 14:42
הגב לתגובה זו
אחד לא קשור בשני. ישראל שהיא חלק מהמערב והם יצנחו. הסיבה היא מיתון מרצון רצון! היסוד ניו דיל גרין. יתרון יחידי של ישראל גידול טבעי זהו. האגח בישראל בועה בינלאומית

צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד | 27/12/2025 20:05

נושאים בכתבה תוחלת חיים מודיעין

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

להמשך הכתבה לחץ כאן