"מורידים את התחזית הצמיחה ל-4% מ-4.6%"
התקווה הייתה ש-2025 תהיה השנה בה ישראל חוזרת ל"שגרה". שלב א' של הסכם החטופים שכלל גם הפסקת הלחימה יצא לפועל אבל כעת יש אי ודאות בנוגע להמשך העסקה, אבל גם אם כל החטופים יחזרו והמלחמה תיגמר יש עוד אי ודאות בנוגע לאינפלציה והתקציב. בנק ישראל ציין בתחזית האחרונה שלו שהוא צופה צמיחה של כ-4% בשנת 2025, היו כלכלנים שצפו צמיחה גבוהה יותר, כמו אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב, אבל עכשיו הוא מוריד את התחזית ומיישר קו עם בנק ישראל.
המשק צריך מנועי צמיחה חדשים והקלות במגבלות על היצע
עד כה זבז'ינסקי צפה צמיחה של 4.6% ב-2025, אבל הוא כאמור הוריד את התחזית ל-4%: "על סמך נתוני הרבעון הרביעי קשה להסיק מסקנות לגבי צמיחת המשק ב-2025 גם בהנחה שלא תהיה החרפה ביטחונית מחודשת. בחלקו עדיין הייתה לחימה בשני החזיתות ובמחצית השנייה שלו בחזית הדרומית", כותב זבז'ינסקי.
בנוסף, זבז'ינסקי מתייחס למנועי הצמיחה שדחפו את הכלכלה ב-2024 אך צפויים להאט השנה: "קרוב לוודאי שקצב הצמיחה של כ-10% בצריכה הפרטית, כפי שהיה במחצית השנייה של 2024, לא ימשך, במיוחד על רקע העובדה ששיעור האבטלה כבר נמצא בשפל היסטורי וגזירות הממשלה", כותב זבז'ינסקי. "גם השפעתה של הצריכה הציבורית צפויה להיות אפסית עד שלילית וזאת בתנאי שהתקציב יאושר. בנוסף, על רקע חוסר הוודאות בסחר החוץ בעולם, ספק שתתחיל התאוששות ביצוא הסחורות שהיה במגמת ירידה עוד לפני המלחמה", כותב זבז'ינסקי.
"לצד זאת, יצוא שירותי טכנולוגיה עשוי להשתפר, אך הצמיחה שלו תלוי, בין היתר, במגמות העולמיות. גם ההשקעות במשק צפויות להמשיך ולהתאושש בקצב יחסית גבוה במצב של רגיעה ביטחונית, אך קיימת חוסר בהירות לגבי ההשקעות בשוק הדיור נוכח סימני היחלשות בביקוש לדירות והמחסור הנמשך בעובדים", מוסיף זבז'ינסקי.
החלטת ריבית בנק ישראל לא צפויה לחדש?
"בנק ישראל לא ישנה את הריבית והשאלה היחידה האם ירצה 'לכייל' את התחזיות בשוק להורדת הריבית עם הנחיה קצת יותר ברורה", כותב זבז'ינסקי. "מהיכרות עם בנק ישראל קשה לצפות לתחזית ברורה בנסיבות הנוכחיות. להערכתנו, רוב הסיכויים שזאת תהיה הודעת ריבית שלא תעשה רושם גדול על השווקים".
"השאלה היא אם כן איך השוק רואה את הדברים - עוד לפני התגובה לירידות ביום שישי האחרון, תשואת האג"ח השקלית ל-10 שנים ירדה מתחילת השנה בכ-0.2%, השיעור הגבוה ביותר בקרב המדינות המפותחות כאשר במרביתן התשואה בכלל עלתה", כותב זבז'ינסקי. "הירידה החדה יחסית בתשואה בישראל התרחשה בלי ירידה בפרמיית הסיכון ובלי שבישראל הריבית ירדה בפועל לעומת הורדות ריבית ביתר המדינות, למעט יפן.
הירידה בתשואה בישראל מתבססת על הציפיות להורדת ריבית בעתיד. עקום הריביות IRS מגלם שהריבית תרד במהלך 12 החודשים הקרובים בכ-0.7%, יותר מאשר כמעט בכל המדינות העיקריות האחרות. הנחה זו יכולה להיות הגיונית מכיוון שבישראל הריבית עדיין לא
התחילה לרדת. יחד עם זאת, אם הריבית בישראל הייתה אמורה להתחיל לרדת בקרוב התנהגות השווקים הייתה מובנת, אך הציפיות להורדת הריבית בישראל בחצי השנה הקרובה בין הנמוכות ועומדות על פחות מ-0.25%. לעומת זאת, הירידה הצפויה בריבית ב-6 חודשים בעוד 6 חודשים עומדות על כ-0.5%,
גבוהה הרבה יותר מאשר בכל מדינה אחרת", מוסיף זבז'ינסקי.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- הושק מועדון הטבות חדש ללוחמי המילואים, "Fighter"
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל
"ככל שהורדת הריבית צפויה להתרחש רחוק יותר בזמן הסיכוי שלה אמור להיות מתומחר בהסתברות נמוכה יותר, במיוחד בסביבה כלכלית, ביטחונית ופוליטית רוויה חוסר וודאות שקיימת כעת בישראל. זה לא מה שמשקפת התנהגות שוק האג"ח ובמיוחד התשואות הארוכות בישראל", מוסיף זבז'ינסקי.
- 1.דעה 23/02/2025 14:42הגב לתגובה זואחד לא קשור בשני. ישראל שהיא חלק מהמערב והם יצנחו. הסיבה היא מיתון מרצון רצון! היסוד ניו דיל גרין. יתרון יחידי של ישראל גידול טבעי זהו. האגח בישראל בועה בינלאומית
מתוך מפגש של שר האוצר עם נשיאות המגזר העסקי, קרדיט צילום- איתי קדם נשיאות המגזר העסקיסמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
שר האוצר אומר שיוריד מיסים ויפתח את שוק האשראי לתחרות שתוריד את המחירים, אבל מאחורי ההצהרות מסתתר פער בין פוליטיקה לכלכלה
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', נפגש היום עם נשיאות המגזר העסקי בראשות דובי אמיתי וצוות האוצר, כחלק מההיערכות לגיבוש תקציב המדינה לשנת 2026. במפגש השתתפו ראשי האיגודים המרכזיים במשק, מהתאחדות התעשיינים, איגוד הבנקים וחברות הביטוח ועד התאחדות הקבלנים ולשכת
המסחר.
במהלך הדיון, סמוטריץ' בחר להתמקד בסוגיות המאקרו החשובות, כמו הריבית הגבוהה, עתיד התקציב והצורך ביצירת תחרות במערכת הבנקאית, אך במקום להתמקד בתחום הפיסקלי שבאחריותו, הוא בחר למתוח ביקורת חריפה על המדיניות המוניטרית ועל נגיד בנק ישראל, פרופ'
אמיר ירון, ואמר כי "הנגיד היה צריך להוריד את הריבית מזמן. אם הוא לא יעשה כן, אני אוריד את המיסים". מיד לאחר מכן סייג כי "עצמאותו של הנגיד קריטית ואסור לפגוע בסמכויותיו, אך הנגיד אחראי
על המדיניות המוניטרית ואני על הפיסקלית".
בנוגע לתקציב המדינה לשנת 2026, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, הטיל ספק ביכולת הממשלה להעבירו לנוכח המצב הפוליטי המורכב. סמוטריץ' מנגד התחייב: ״יהיה תקציב. מבינים את הצורך בשמירת אמון השחקנים כולם בכלכלה הישראלית. תקציב 2026 ממלחמה לצמיחה״.. עוד ציין כי בכוונתו להיאבק בהון השחור באמצעות "חניקה כלכלית של ארגוני הפשיעה".
על מערכת הבנקאות אמר
סמוטריץ': "אני נחוש לגוון את מקורות ההון. גם לכם המגזר העסקי זו דרמה. אתם מכירים את הרפורמה שאנחנו עושים בפיקדונות. נגישות לכסף זול לשחקנים שיצרו תחרות על הבנקים, בעיני זו רפורמה
שסוגרת את המעגל. אני מקווה שנצליח להרגיל גם את האזרחים להשתחרר מהדביקות לבנק ולחפש את האלטרנטיבות, אבל גם לכם לעסקים ולמשקי הבית תהיה נגישות הרבה יותר משמעותית. כמות האשראי תגדל, מחיר האשראי ירד, והתוצאה תביא לירידת מחירים".
- סמוטריץ' חשף את מפת הריבונות - באמירויות הזהירו מקריסת 'הסכמי אברהם'
- הממשלה אישרה את הצעת התקציב הנוסף לשנת 2025 למימון הוצאות המלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק ישראל ציין כי ״הנגיד ובנק ישראל מקבלים החלטות אך ורק על בסיס אמות מידה מקצועיות. אינפלציה גבוהה פוגעת בראש ובראשונה בשכבות החלשות וריסונה הוא תנאי הכרחי לפעילות כלכלית תקינה. אחריות תקציבית, במיוחד בעת הזו, היא צורך השעה״.
