אלכס זבזינסקי
צילום: רועי מזרחי

"מורידים את התחזית הצמיחה ל-4% מ-4.6%"

אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב, עדכן כלפי מטה את תחזית הצמיחה של ישראל ל-2025 מ-4.6% ל-4%, בהתאם להערכת בנק ישראל. לדבריו, הצריכה הפרטית והציבורית שאפשרו צמיחה גבוהה ב-2024 ייחלשו, בעוד שההשקעות ויצוא הטכנולוגיה עשויים להשתפר. בצד הריבית, הוא מציין שהשווקים מגלמים הורדות אגרסיביות, אך האי ודאות הכלכלית מאיימת
רוי שיינמן | (1)

התקווה הייתה ש-2025 תהיה השנה בה ישראל חוזרת ל"שגרה". שלב א' של הסכם החטופים שכלל גם הפסקת הלחימה יצא לפועל אבל כעת יש אי ודאות בנוגע להמשך העסקה, אבל גם אם כל החטופים יחזרו והמלחמה תיגמר יש עוד אי ודאות בנוגע לאינפלציה והתקציב. בנק ישראל ציין בתחזית האחרונה שלו שהוא צופה צמיחה של כ-4% בשנת 2025, היו כלכלנים שצפו צמיחה גבוהה יותר, כמו אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב, אבל עכשיו הוא מוריד את התחזית ומיישר קו עם בנק ישראל.


המשק צריך מנועי צמיחה חדשים והקלות במגבלות על היצע

עד כה זבז'ינסקי צפה צמיחה של 4.6% ב-2025, אבל הוא כאמור הוריד את התחזית ל-4%: "על סמך נתוני הרבעון הרביעי קשה להסיק מסקנות לגבי צמיחת המשק ב-2025 גם בהנחה שלא תהיה החרפה ביטחונית מחודשת. בחלקו עדיין הייתה לחימה בשני החזיתות ובמחצית השנייה שלו בחזית הדרומית", כותב זבז'ינסקי.


בנוסף, זבז'ינסקי מתייחס למנועי הצמיחה שדחפו את הכלכלה ב-2024 אך צפויים להאט השנה: "קרוב לוודאי שקצב הצמיחה של כ-10% בצריכה הפרטית, כפי שהיה במחצית השנייה של 2024, לא ימשך, במיוחד על רקע העובדה ששיעור האבטלה כבר נמצא בשפל היסטורי וגזירות הממשלה", כותב זבז'ינסקי. "גם השפעתה של הצריכה הציבורית צפויה להיות אפסית עד שלילית וזאת בתנאי שהתקציב יאושר. בנוסף, על רקע חוסר הוודאות בסחר החוץ בעולם, ספק שתתחיל התאוששות ביצוא הסחורות שהיה במגמת ירידה עוד לפני המלחמה", כותב זבז'ינסקי.


"לצד זאת, יצוא שירותי טכנולוגיה עשוי להשתפר, אך הצמיחה שלו תלוי, בין היתר, במגמות העולמיות. גם ההשקעות במשק צפויות להמשיך ולהתאושש בקצב יחסית גבוה במצב של רגיעה ביטחונית, אך קיימת חוסר בהירות לגבי ההשקעות בשוק הדיור נוכח סימני היחלשות בביקוש לדירות והמחסור הנמשך בעובדים", מוסיף זבז'ינסקי.


החלטת ריבית בנק ישראל לא צפויה לחדש?

"בנק ישראל לא ישנה את הריבית והשאלה היחידה האם ירצה 'לכייל' את התחזיות בשוק להורדת הריבית עם הנחיה קצת יותר ברורה", כותב זבז'ינסקי. "מהיכרות עם בנק ישראל קשה לצפות לתחזית ברורה בנסיבות הנוכחיות. להערכתנו, רוב הסיכויים שזאת תהיה הודעת ריבית שלא תעשה רושם גדול על השווקים".


"השאלה היא אם כן איך השוק רואה את הדברים - עוד לפני התגובה לירידות ביום שישי האחרון, תשואת האג"ח השקלית ל-10 שנים ירדה מתחילת השנה בכ-0.2%, השיעור הגבוה ביותר בקרב המדינות המפותחות כאשר במרביתן התשואה בכלל עלתה", כותב זבז'ינסקי. "הירידה החדה יחסית בתשואה בישראל התרחשה בלי ירידה בפרמיית הסיכון ובלי שבישראל הריבית ירדה בפועל לעומת הורדות ריבית ביתר המדינות, למעט יפן.


הירידה בתשואה בישראל מתבססת על הציפיות להורדת ריבית בעתיד. עקום הריביות IRS מגלם שהריבית תרד במהלך 12 החודשים הקרובים בכ-0.7%, יותר מאשר כמעט בכל המדינות העיקריות האחרות. הנחה זו יכולה להיות הגיונית מכיוון שבישראל הריבית עדיין לא התחילה לרדת. יחד עם זאת, אם הריבית בישראל הייתה אמורה להתחיל לרדת בקרוב התנהגות השווקים הייתה מובנת, אך הציפיות להורדת הריבית בישראל בחצי השנה הקרובה בין הנמוכות ועומדות על פחות מ-0.25%. לעומת זאת, הירידה הצפויה בריבית ב-6 חודשים בעוד 6 חודשים עומדות על כ-0.5%, גבוהה הרבה יותר מאשר בכל מדינה אחרת", מוסיף זבז'ינסקי.

קיראו עוד ב"בארץ"


"ככל שהורדת הריבית צפויה להתרחש רחוק יותר בזמן הסיכוי שלה אמור להיות מתומחר בהסתברות נמוכה יותר, במיוחד בסביבה כלכלית, ביטחונית ופוליטית רוויה חוסר וודאות שקיימת כעת בישראל. זה לא מה שמשקפת התנהגות שוק האג"ח ובמיוחד התשואות הארוכות בישראל", מוסיף זבז'ינסקי.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דעה 23/02/2025 14:42
    הגב לתגובה זו
    אחד לא קשור בשני. ישראל שהיא חלק מהמערב והם יצנחו. הסיבה היא מיתון מרצון רצון! היסוד ניו דיל גרין. יתרון יחידי של ישראל גידול טבעי זהו. האגח בישראל בועה בינלאומית
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


גלי צהל
צילום: צילום אלכסנדר כץ

הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר

גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד

מנדי הניג |
נושאים בכתבה גלי צה"ל

אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.

"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"

בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.

לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.

שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.

התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ

לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.