מחקר חדש שמפרסם היום בנק ישראל מגלה, כי התמריצים שניתנו לרופאים במסגרת הסכם השכר שנחתם בשנת 2011 לא נמצאו אפקטיביים. כמו כן, התמריצים שניתנו להתמחויות שסבלו ממצוקה של כוח אדם לא עודדו את הרופאים הצעירים להתמחות באותם מקצועות.

באוגוסט 2011, לאחר שביתה ממושכת של ארבעה וחצי חודשים, נחתם הסכם שכר בין האוצר לבין הרופאים. מלבד תוספות השכר לכלל הרופאים, ניתנו גם תוספות לקבוצות רופאים מסוימות, וביניהם כאלה שעובדים בפריפריה וכאלה שבחרו להתמחות ב"מקצוע במצוקה", דוגמת רפואה פנימית, גריאטריה, כירורגיה וכו'. בזכות התוספות הללו שכרם של הרופאים במקצועות במצוקה הפך גבוה ב-37% ביחס לעמיתיהם, ואילו שכרם של הרופאים בפריפריה עלה ב-17% לעומת יתר הרופאים.

אלא שמחקר חדש, שערך נעם זונטג, מחטיבת המחקר של בנק ישראל, אשר בחן את מידת האפקטיביות של תמריצי הסכם השכר גילה, שהם כלל לא נמצאו אפקטיביים. כך, לא נמצא שרופאים שסיימו את לימודיהם אחרי חתימת ההסכם  נטו יותר לבחור לגור בפריפריה. בנוסף, במחקר נמצאה אפקטיביות נמוכה בלבד לתמריצים שניתנו בהסכם ונועדו לעידוד ההתמחות בתחומים שהוגדרו במצוקה.

החשיבות של הממצאים מגיע על רקע העובדה שמספרם של הרופאים באזור גיאוגרפי נחשב לתנאי הכרחי (אך לא מספיק) לאספקת שירותי בריאות נאותים לתושבי האזור. בישראל, בדומה למדינות רבות אחרות, הפיזור הגיאוגרפי של הרופאים שונה מפיזור האוכלוסייה, ובפרט, היחס בין מספר הרופאים לגודל האוכלוסייה, ואיכות ההכשרה של הרופאים בפריפריה נמוכים מאשר במרכז. פערי האיכות באים לידי ביטוי, למשל, בשיעור הנמוך יחסית של רופאים מומחים ושל רופאים בוגרי פקולטות ישראליות ביחס לגודל האוכלוסייה בפריפריה.

• חלומה של כל אם: כמה מרוויח רופא לאורך הקריירה ואיך נראית הפנסיה?
• עדיין חלומה של כל אם: כמה מרוויח רופא בישראל?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ההתפלגות הגיאוגרפית של מגורי הרופאים בישראל. קרדיט: בנק ישראל 

לעומת זאת, ממצאי המחקר מצביעים על החשיבות הרבה שיש לחשיפת הרופאים לפריפריה טרם עבודתם לבחירתם לעבוד בה. חשיפת הרופאים נבחנה במחקר על בסיס מקום מגוריהם של הרופאים לפני תקופת הלימודים (המבטא את האזור בו גדלו), ועל בסיס מיקום הפקולטה בה למדו רפואה. בהתאם לממצאים, ההסתברות שרופא שגדל בפריפריה יגור בפריפריה כרופא מומחה גבוהה ב-49% ביחס לרופא שגדל במרכז הארץ, וההסתברות שרופא שלמד בפקולטה שנמצאת בפריפריה (אוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע או בר אילן בצפת) יגור באזורים הללו כרופא מומחה גבוהה ב-15% ביחס לרופא שלמד בפקולטה בישראל שאינה בפריפריה. אחד הממצאים המעניינים במחקר הוא שגם עבור רופאים שגדלו במרכז הארץ, קיים מתאם מובהק בין לימודים בפקולטה הנמצאת בפריפריה לבין ההסתברות שיגורו בפריפריה כרופאים מומחים.

השינוי בהסתברות למגורי רופאים מומחים בפריפריה. קרדיט: בנק ישראל 

• הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
• ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...

על כן, דברי מחבר המחקר הממצאים תומכים במספר צעדי מדיניות שעשויים להיות אפקטיביים להגדלת מספר הרופאים בפריפריה: עידוד מועמדים שגדלו בפריפריה ללמוד רפואה, הגדלת מספר הסטודנטים בפקולטות הפריפריאליות והגדלת שיעור הסטאז'ים וההתמחויות בבתי החולים בפריפריה. מספר צעדים הקשורים לעידוד מועמדים מהפריפריה ללמוד רפואה כבר מיושמים על ידי משרד הבריאות במסגרת התוכנית "אילנות צוערים לרפואה".

כמה מרוויח רופא בישראל?

על פי נתונים שפרסם לפני מספר חודשים הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, אפי מלכין, במהלך שנת 2022 שכרם הממוצע של הרופאים המועסקים במערכת הבריאות, עמד על 38,282 שקל לחודש, ואילו שכרם החציוני עמד על 28,976 שקל לחודש. נתון גבוה, באופן משמעותי מהשכר הממוצע למשרה מלאה בקרב העובדים בגופים הציבוריים שעמד בשנת 2022 על כ-17,440 שקל. אגב, היקף המשרה הממוצע של מרבית הרופאים המועסקים בשירות הציבורי הינו יחסית גבוה ועומד על 84.6%. 

בקרב רופאים נמצא הפער הגבוה ביותר בין שכר עובד חדש לבין עובד לקראת פרישה, כאשר  שכר רופא לקראת פרישה גבוה פי 4 משכר רופא בתחילת העסקתו בגוף ציבורי. כך, בעוד ששכרו של הממוצע רופא מתחיל עומד על 14,613, שכרו הממוצע של מקבילו אשר נמצא לקראת פרישה מגיע לכ-54,783. כמו כן, שיעור העלייה השנתי הממוצע בשכר לעובד מידי שנה הוא הגבוה ביותר במגזר הציבורי ועומד על כ-4% לשנה.

הגיל הממוצע של הרופאים במערכת הבריאות בישראל עומד על 44, נתון דומה ליתר העובדים במגזר הציבורי, שגילם הממוצע והחציוני עומד על 42. עם זאת, באופן מעט מפתיע בהתחשב באורך לימודי הרפואה, הגיל הממוצע של הרופאים שמתחילים לעבוד נמוך בהרבה מבמרבית התחומים במגזר הציבורי. כך, בעוד רופא מתחיל את עבודתו במערכת הבריאות בגיל ממוצע של 29.4, עובדים סוציאליים ומורים למשל מתחילים את תעסוקתם בגיל מאוחר יותר של 30.3 ו-33 בהתאמה.

קרדיט: אגף השכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

על פי דו"ח אחר שפרסם בשנה שעברה אגף השכר במשרד האוצר ועסק בשכר בבתי החולים בארץ, הפרש השכר בין רופאים מתמחים למנהלי מחלקות בבתי החולים עומד בממוצע על כ-27 אלף שקל.  כמו כן, הדו"ח העלה כי קיימים פערים משמעותיים בין שכר הגברים לנשים בבתי החולים. פער אשר נובע בחלקו מהבדלים בהיקף העבודה, ההתמחות שונה והייצוג הנמוך יחסית של נשים במשרות בכירות. המשכורת הממוצעת לאישה בבית חולים תעמוד על 18 אלף שקל, בזמן שגברים ירוויחו למעלה מ-23 אלף שקל. הפער נכון גם לגבי רופאים, כאשר בחלוקה למקצועות פער השכר בין רופאים לרופאות עומד על 13%.

הדו"ח גם הציג פילוח לפי תחומי מומחיות ממנו עולה כי מומחה בטיפול נמרץ ילדים יקבל את המשכורת הגבוהה ביותר של 78 אלף שקל, בזמן שבטיפול נמרץ כללי יקבלו הרופאים 64 אלף שקלים. שכר דומה מקבלים הרופאים המרדימים, כשאר כירורג כללי מרוויח בממוצע בחודש 47,950, רדיולוג אבחנתי 44,008, גניקולוג 39,190, פסיכיאטר 39,116, ורופא פנימי 37,183 בתחתית הרשימה נמצאים כירורגים אורתופדים עם משכורת חודשית ממוצעת של 32 אלף שקל ורופאי ילדים עם משכורת של כ-31.5 אלף שקל בחודש. עיקר הפער בשכר מוסבר, בין היתר, על ידי מבנה השכר בתחומי המומחיות השונים. כך למשל רופאים מדרימים מבצעים את רוב עבודתם בבתי החולים וזכאים למכסה גדולה של כוננויות, הנמנות עם רכיבי העבודה הנוספת.