למרות התמריצים: הרופאים לא הגיעו לפריפריה
בשנת 2011 חתם האוצר על הסכמי שכר מול הרופאים שכלל תמריצים לרופאים שיעברו לפריפריה או לכאלה שיתמחו בהתמחויות שסבלו ממצוקת כוח אדם; כמה מרוויחים הרופאים ואיך בכל זאת ניתן לעודד אותם לעבור לפריפריה?
מחקר חדש שמפרסם היום בנק ישראל מגלה, כי התמריצים שניתנו לרופאים במסגרת הסכם השכר שנחתם בשנת 2011 לא נמצאו אפקטיביים. כמו כן, התמריצים שניתנו להתמחויות שסבלו ממצוקה של כוח אדם לא עודדו את הרופאים הצעירים להתמחות באותם מקצועות.
באוגוסט
2011, לאחר שביתה ממושכת של ארבעה וחצי חודשים, נחתם הסכם שכר בין האוצר לבין הרופאים. מלבד תוספות השכר לכלל הרופאים, ניתנו גם תוספות לקבוצות רופאים מסוימות, וביניהם כאלה שעובדים בפריפריה וכאלה שבחרו להתמחות ב"מקצוע במצוקה", דוגמת רפואה פנימית, גריאטריה, כירורגיה
וכו'. בזכות התוספות הללו שכרם של הרופאים במקצועות במצוקה הפך גבוה ב-37% ביחס לעמיתיהם, ואילו שכרם של הרופאים בפריפריה עלה ב-17% לעומת יתר הרופאים.
אלא שמחקר חדש, שערך נעם זונטג, מחטיבת המחקר של בנק ישראל, אשר בחן את מידת האפקטיביות של תמריצי הסכם השכר גילה, שהם כלל לא נמצאו אפקטיביים. כך, לא נמצא שרופאים שסיימו את לימודיהם אחרי חתימת ההסכם נטו יותר לבחור לגור בפריפריה. בנוסף, במחקר נמצאה אפקטיביות נמוכה בלבד לתמריצים שניתנו בהסכם ונועדו לעידוד ההתמחות בתחומים שהוגדרו במצוקה.
החשיבות של הממצאים מגיע על רקע העובדה שמספרם של הרופאים באזור גיאוגרפי נחשב לתנאי הכרחי (אך לא מספיק) לאספקת שירותי בריאות נאותים לתושבי האזור. בישראל, בדומה למדינות רבות אחרות, הפיזור הגיאוגרפי של הרופאים שונה מפיזור האוכלוסייה, ובפרט, היחס בין מספר הרופאים לגודל האוכלוסייה, ואיכות ההכשרה של הרופאים בפריפריה נמוכים מאשר במרכז. פערי האיכות באים לידי ביטוי, למשל, בשיעור הנמוך יחסית של רופאים מומחים ושל רופאים בוגרי פקולטות ישראליות ביחס לגודל האוכלוסייה בפריפריה.
- חלומה של כל אם: כמה מרוויח רופא לאורך הקריירה ואיך נראית הפנסיה?
- עדיין חלומה של כל אם: כמה מרוויח רופא בישראל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההתפלגות הגיאוגרפית של מגורי הרופאים בישראל. קרדיט: בנק ישראל
לעומת זאת, ממצאי המחקר מצביעים על החשיבות הרבה שיש לחשיפת הרופאים לפריפריה טרם עבודתם לבחירתם לעבוד בה. חשיפת הרופאים נבחנה במחקר על בסיס מקום מגוריהם של הרופאים לפני תקופת הלימודים (המבטא את האזור בו גדלו), ועל בסיס מיקום הפקולטה בה למדו רפואה. בהתאם לממצאים, ההסתברות שרופא שגדל בפריפריה יגור בפריפריה כרופא מומחה גבוהה ב-49% ביחס לרופא שגדל במרכז הארץ, וההסתברות שרופא שלמד בפקולטה שנמצאת בפריפריה (אוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע או בר אילן בצפת) יגור באזורים הללו כרופא מומחה גבוהה ב-15% ביחס לרופא שלמד בפקולטה בישראל שאינה בפריפריה. אחד הממצאים המעניינים במחקר הוא שגם עבור רופאים שגדלו במרכז הארץ, קיים מתאם מובהק בין לימודים בפקולטה הנמצאת בפריפריה לבין ההסתברות שיגורו בפריפריה כרופאים מומחים.
השינוי בהסתברות למגורי רופאים מומחים בפריפריה. קרדיט: בנק ישראל
- התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%
- הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
על כן, דברי מחבר המחקר הממצאים תומכים במספר צעדי מדיניות שעשויים להיות אפקטיביים להגדלת מספר הרופאים בפריפריה: עידוד מועמדים שגדלו בפריפריה ללמוד רפואה, הגדלת מספר הסטודנטים בפקולטות הפריפריאליות והגדלת שיעור הסטאז'ים וההתמחויות בבתי החולים בפריפריה. מספר צעדים הקשורים לעידוד מועמדים מהפריפריה ללמוד רפואה כבר מיושמים על ידי משרד הבריאות במסגרת התוכנית "אילנות צוערים לרפואה".
כמה מרוויח רופא בישראל?
על פי נתונים שפרסם לפני מספר חודשים הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, אפי מלכין, במהלך שנת 2022 שכרם הממוצע של הרופאים המועסקים במערכת הבריאות, עמד על 38,282 שקל לחודש, ואילו שכרם החציוני עמד על 28,976 שקל לחודש. נתון גבוה, באופן משמעותי מהשכר הממוצע למשרה מלאה בקרב העובדים בגופים הציבוריים שעמד בשנת 2022 על כ-17,440 שקל. אגב, היקף המשרה הממוצע של מרבית הרופאים המועסקים בשירות הציבורי הינו יחסית גבוה ועומד על 84.6%.
בקרב רופאים נמצא הפער הגבוה ביותר בין שכר עובד חדש לבין עובד לקראת פרישה, כאשר שכר רופא לקראת פרישה גבוה פי 4 משכר רופא בתחילת העסקתו בגוף ציבורי. כך, בעוד ששכרו של הממוצע רופא מתחיל עומד על 14,613, שכרו הממוצע של מקבילו אשר נמצא לקראת פרישה מגיע לכ-54,783. כמו כן, שיעור העלייה השנתי הממוצע בשכר לעובד מידי שנה הוא הגבוה ביותר במגזר הציבורי ועומד על כ-4% לשנה.
הגיל הממוצע של הרופאים במערכת הבריאות בישראל עומד על 44, נתון דומה ליתר העובדים במגזר הציבורי, שגילם הממוצע והחציוני עומד על 42. עם זאת, באופן מעט מפתיע בהתחשב באורך לימודי הרפואה, הגיל הממוצע של הרופאים שמתחילים לעבוד נמוך בהרבה מבמרבית התחומים במגזר הציבורי. כך, בעוד רופא מתחיל את עבודתו במערכת הבריאות בגיל ממוצע של 29.4, עובדים סוציאליים ומורים למשל מתחילים את תעסוקתם בגיל מאוחר יותר של 30.3 ו-33 בהתאמה.
קרדיט: אגף השכר והסכמי עבודה, משרד האוצר
על פי דו"ח אחר שפרסם בשנה שעברה אגף השכר במשרד האוצר ועסק בשכר בבתי החולים בארץ, הפרש השכר בין רופאים מתמחים למנהלי מחלקות בבתי החולים עומד בממוצע על כ-27 אלף שקל. כמו כן, הדו"ח העלה
כי קיימים פערים משמעותיים בין שכר הגברים לנשים בבתי החולים. פער אשר נובע בחלקו מהבדלים בהיקף העבודה, ההתמחות שונה והייצוג הנמוך יחסית של נשים במשרות בכירות. המשכורת הממוצעת לאישה בבית חולים תעמוד על 18 אלף שקל, בזמן שגברים ירוויחו למעלה מ-23 אלף שקל. הפער
נכון גם לגבי רופאים, כאשר בחלוקה למקצועות פער השכר בין רופאים לרופאות עומד על 13%.
הדו"ח גם הציג פילוח לפי תחומי מומחיות ממנו עולה כי מומחה בטיפול נמרץ ילדים יקבל את המשכורת הגבוהה ביותר של 78 אלף שקל, בזמן שבטיפול נמרץ כללי יקבלו
הרופאים 64 אלף שקלים. שכר דומה מקבלים הרופאים המרדימים, כשאר כירורג כללי מרוויח בממוצע בחודש 47,950, רדיולוג אבחנתי 44,008, גניקולוג 39,190, פסיכיאטר 39,116, ורופא פנימי 37,183 בתחתית הרשימה נמצאים כירורגים אורתופדים עם משכורת חודשית ממוצעת של 32 אלף שקל ורופאי
ילדים עם משכורת של כ-31.5 אלף שקל בחודש. עיקר הפער בשכר מוסבר, בין היתר, על ידי מבנה השכר בתחומי המומחיות השונים. כך למשל רופאים מדרימים מבצעים את רוב עבודתם בבתי החולים וזכאים למכסה גדולה של כוננויות, הנמנות עם רכיבי העבודה הנוספת.
- 3.אחד שיודע 01/01/2025 17:33הגב לתגובה זומבטיחים מענקים ולאחר שמתחילים לעבוד הסכומים יורדים וצצים סעיפים ותנאים שונים ומשונים...מרמים את המתמחים אז הם לכ מגיעים!!
- 2.רופא ילדים ממוצע מרוויח פחות ממה שהרווחתי אחרי 3 שנים בהייטק... (ל"ת)מהנדס תוכנה 01/01/2025 15:35הגב לתגובה זו
- 1.גועל נפש 01/01/2025 11:10הגב לתגובה זואנחנו מקבלים רופאים סוג ז במקרה הטוב אם אלו בכלל רופאים
- זו עובדה או קובלנה (ל"ת)אשר 01/01/2025 14:27הגב לתגובה זו

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.

התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%
הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%
התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של
השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.
על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.
תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים
תמ"ג - נתונים מנוכי עונתיות שינוי כמותי לעומת רבעון קודם בחישוב שנתי
צריכה פרטית
בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).
