רועי ורמוס: "יש בלבול גדול בין האבחנה של השליטה בחברות לעומת מצב החברות עצמן"

מנכ"ל בית ההשקעות פסגות המשתתף בכנס במרכז הבינתחומי בהרצליה התייחס להתעוררות ההנפקות בישראל ולדיון הנרחב בנוגע למצבם של הטייקונים

רועי ורמוס, מנכ"ל בית ההשקעות פסגות, המשתתף בפאנל "פיתוח השווקים הפיננסים והרגולציה עקב המשבר" במרכז הבינתחומי בהרצלייה אמר, כי "בחודש האחרון היו כמה הנפקות יפות, גם של גופים בישראל בארץ וגם של ממשלת ישראל בחו"ל. היו ביקושים גבוהים מאוד, שהשתתפו בהם גם גופים מוסדיים".

ורמוס התייחס לדיון הנרחב בנוגע למצבם של הטייקונים ואמר, כי "אני לא בטוח שהדיון על מבנה הבעלות כל כך חשוב. אנחנו מסתכלים על החברות, על המאזנים, על מצב העסקים ועל העובדים ופחות על מבנה השליטה בחברה. יש לצערי בלבול גדול בין האבחנה אצל מי נמצאות המניות או מי הוא בעל השליטה, לעומת מצב החברות עצמן".

"לשמחתנו עוצמת המשבר ואופיו בישראל הם מתונים יותר מסיבות רבות", אמר ורמוס והוסיף, "לכן צריך להיזהר עם נסיון להקטין את התמריצים לחסכון לטווח ארוך בארץ. בסופו של דבר אם אתה בונה תיק מספיק מפוזר אתה תצליח לייצר תשואה מספיק טובה ללקוחות שלך. היו מקומות שהיה בהם כשל אבל לא היה כשל קולוסאלי ולכן צריך להיזהר בחקיקה מופרזת".

ורמוס הדגיש גם, כי "צריך גם להפריד בין המלחמות של העבר למלחמות בעתיד. הנקודה החשובה ביותר לדעתי היא הגברת השקיפות, פורמט דיווח הרבה יותר פשטני, שקוף וברור ללקוחות, שיוכלו להבין את הסיכונים במהירות ובקלות לתמחר אותם".

מרוצים מקרנות המנוף

עמי לנדאו, המשנה לחשב הכללי במשרד האוצר, המשתתף באותו הפאנל אמר כי "אנחנו באוצר חושבים שתוכנית הערבויות כפי שהוצגה היא לא נכונה. אנחנו רואים שיש הרבה יותר הסדרים ושהשוק משתפר ולכן נמשיך עם תוכנית קרנות המנוף. כמובן שנהיה הראשונים שנשמח להפסיק עם זה ברגע שנראה שאין צורך בכך, אם השוק ימשיך להשתפר ופרמיות הסיכון ירדו. הבעיה העיקרית היא באשראי חדש. אין היום תחרות ממשית לאשראי הבנקאי, לכן אני חושב שאנחנו כן נתמוך באשראי בצורה כזו או אחרת. התוכנית של הרשות לניירות ערך היא לא טובה כי יכול להיות מצב שה-20% ערבות לא תספיק ואז נצטרך להמשיך ולהעלות אותה שוב ושוב".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)
מסים

"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"

הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור

רן קידר |

מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים. 

הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".

אתה רציני?

"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד". 

כמה מס?

"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".

המון. אין משהו לעשות?

 "חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".


אמא ותינוק
צילום: Photo by Pixabay

לבד במערכה: כך הפכו אימהות יחידניות לקורבנות המרכזיים של יוקר המחיה

אלפי נשים בישראל שמגדלות ילדים לבדן נמצאות במלחמת הישרדות מתמדת: הן נאלצות לתמרן כדי לגשר על הפער בין ההוצאות שמזנקות מיום ליום להכנסות שמדשדשות במקום, וחרדות מפני העתיד. הורות עצמאית 2025 קווים לדמותה

ענת גלעד |
נושאים בכתבה משפחה יוקר המחיה

הן נשים חזקות שהגיעו להורות כשהן בשלות ויודעות דבר או שניים על החיים. הן רכשו השכלה גבוהה, התקדמו בקריירה, קנו דירה וחשבו שהעתיד בטוח. עבור הילדים שלהן, הן כל העולם.

אבל אחרי חמש שנים של משברים כלכליים רצופים, מיתון עמוק ומדינה שמיום ליום יותר קשה לחיות בה, אימהות יחידניות רבות לא מצליחות להירדם בלילה מהמחשבה מה יהיה מחר. תחושת הביטחון הכלכלי שקרסה הפכה את חלום ההורות היחידנית למלחמת הישרדות יומיומית.

במדינה שבה יוקר המחיה כבר אינו רק מונח סטטיסטי אלא מציאות חיים יומיומית, משפחות רבות נדרשות לעשות ויתורים כואבים. אבל את אחד המחירים הכבדים ביותר משלמות אימהות יחידניות - נשים שבחרו בהורות ללא בן זוג.

עבור נשים אלו, להחלטה להביא צאצא לעולם קדמה כבר מהתחלה מחשבה עמוקה על היכולת לפרנס אותו או אותה בכבוד ולספק את כל צרכי המשפחה. הן ניגשו לתהליך מתוך תכנון כלכלי קפדני ושיקול דעת, הכינו כסף ליום שחור. אך אף אישה שחלמה להיות אם יחידנית לא יכלה לחזות את רצף המשברים הכלכליים ואת גלי ההתייקרויות שפקדו את ישראל בשנים האחרונות.

גם אלו שפעלו בצורה השקולה ביותר, והקימו תא משפחתי יחידני מתוך בחירה ומודעות כלכלית, לא יכלו להיות חסינות מגל ההתייקרויות הגורף שהגיע לשיאו בשנת 2025, שבו הוצאות משק הבית עלו באלפי שקלים בשנה. התייקרות מוצרי מזון, חשמל, מים וארנונה, שלא לדבר על תחבורה, גנים וצהרונים, יחד עם קיצוצים נוספים ומשכורת שלא מתעדכנת בהתאמה, הפכו את שמיכת התקציב לקצרה עוד יותר עבור מי שמפרנסת לבדה. בתנאי אי-ודאות קיצוניים שכאלה, שבהם גם משפחות עם שני מפרנסים מתקשות לגמור את החודש.