היועץ המשפטי של הרשות: "נשקלת האפשרות לחסום הנפקות של אג"ח זבל לציבור"
בפאנל שנערך ביום עיון במרכז הבינתחומי בהרצלייה בנושא "פיתוח השווקים הפיננסים והרגולציה עקב המשבר" אמר עורך הדין שוני אלבק, היועץ המשפטי של הרשות לניירות ערך, כי "אנחנו מוטרדים מאפשרויות מחזור החוב של החברות הבינוניות בעיקר. יש בשוק חברות טובות וגם חברות גרועות ולא חשבנו מעולם שצריך להחיות חברות גרועות. הבעיה היא שיש היום בשוק אלמנט מסוים של פאניקה וזה עלול להביא לכך שחברות טובות יקרסו".
"לא מדובר במצב שאין ענישה על הרפתקאות שהן לקחו. אנחנו מדברים על חברות טובות שלקחו הלוואות והיום השוק מת. יש הצעה והיא אומרת שתינתן ערבות מדינה לתיק מסוים של משקיעים מוסדיים, רק החל מ-80%. כלומר, אם התיק ייפול ב-10% אין שוב ערבות והיא קיימת רק ביחס לחברות מסוימות. אין כאן סיכון מוסרי למוסדיים וגם לחברות הטובות כי המוסדיים ירצו לקנות רק את החברות הטובות, כאלה שתינתן להן ערבות. המוסדיים שירצו את אותו ביטוח יצטרכו לשלם עבורו. אנחנו יוצרים מצב שיש סיכון אבל הוא קטן יחסית".
"רצינו ששוק האג"ח יהיה דומה יותר למצב בבנקים, שם יש קצין אשראי שאחראי על כל מיני סוגיות הקשורות לחוב. בהסדרים שנעשים היום כל אחד צריך לתרום את חלקו, כולל בעלי השליטה. אנחנו פועלים בכמה מוקדים: חברות פרטיות שהנפיקו אג"ח, הסדרת חברות הדירוג ובעיקר ניגודי העניינים שלהן, טכניקת הדירוג והגדלת השקיפות. והנושא השלישי זה הנאמנים לאג"ח, על מנת שיוכלו לייצג ביתר עוצמה את בעלי האג"ח".
עוד אמר שוני אלבק כי "אין לנו התנגדות עקרונית להנפקת אג"ח זבל. אלא שמי שמתמחר אותו צריך לתמחר אותו כמו שצריך. אם הריבית עליו צריכה להיות 10% אז שתהיה 10% ואם מישהו רוצה לקנות ב-5% זו בעיה שלו. סוג כזה של מוצרים אנחנו שוקלים שלא לאפשר להנפיק אותם לציבור בגלל חוסר היכולת לתמחר אותם. ינפיקו אותם בשווקים אחרים".
אג"ח זבל הינו מונח לתיאור אג"ח הנותן תשואה גבוהה יחסית (ב"כ מגדירים אג"ח זבל כאג"ח הנושא תשואה לפדיון של יותר מ15% לשנה). ככל שהתשואה גדולה יותר היא אמורה לשקף סיכון גדול יותר. הסיכון הטמון באג"ח זבל הינו הסיכון של אי יכולת הפירעון של האיגרת על ידי המנפיק שמגייס כסף אם בגלל קשיים זמניים או במקרה גרוע יותר כתוצאה מפשיטת רגל.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור
מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?
שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים.
הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".
אתה רציני?
"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד".
- רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מס?
"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".
המון. אין משהו לעשות?
"חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".
לבד במערכה: כך הפכו אימהות יחידניות לקורבנות המרכזיים של יוקר המחיה
אלפי נשים בישראל שמגדלות ילדים לבדן נמצאות במלחמת הישרדות מתמדת: הן נאלצות לתמרן כדי לגשר על הפער בין ההוצאות שמזנקות מיום ליום להכנסות שמדשדשות במקום, וחרדות מפני העתיד. הורות עצמאית 2025 קווים לדמותה
הן נשים חזקות שהגיעו להורות כשהן בשלות ויודעות דבר או שניים על החיים. הן רכשו השכלה גבוהה, התקדמו בקריירה, קנו דירה וחשבו שהעתיד בטוח. עבור הילדים שלהן, הן כל העולם.
אבל אחרי חמש שנים של משברים כלכליים רצופים, מיתון עמוק ומדינה שמיום ליום יותר קשה לחיות בה, אימהות יחידניות רבות לא מצליחות להירדם בלילה מהמחשבה מה יהיה מחר. תחושת הביטחון הכלכלי שקרסה הפכה את חלום ההורות היחידנית למלחמת הישרדות יומיומית.
במדינה שבה יוקר המחיה כבר אינו רק מונח סטטיסטי אלא מציאות חיים יומיומית, משפחות רבות נדרשות לעשות ויתורים כואבים. אבל את אחד המחירים הכבדים ביותר משלמות אימהות יחידניות - נשים שבחרו בהורות ללא בן זוג.
עבור נשים אלו, להחלטה להביא צאצא לעולם קדמה כבר מהתחלה מחשבה עמוקה על היכולת לפרנס אותו או אותה בכבוד ולספק את כל צרכי המשפחה. הן ניגשו לתהליך מתוך תכנון כלכלי קפדני ושיקול דעת, הכינו כסף ליום שחור. אך אף אישה שחלמה להיות אם יחידנית לא יכלה לחזות את רצף המשברים הכלכליים ואת גלי ההתייקרויות שפקדו את ישראל בשנים האחרונות.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- תבע את בנו וגרושתו: השיבו לי מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם אלו שפעלו בצורה השקולה ביותר, והקימו תא משפחתי יחידני מתוך בחירה ומודעות כלכלית, לא יכלו להיות חסינות מגל ההתייקרויות הגורף שהגיע לשיאו בשנת 2025, שבו הוצאות משק הבית עלו באלפי שקלים בשנה. התייקרות מוצרי מזון, חשמל, מים וארנונה, שלא לדבר על תחבורה, גנים וצהרונים, יחד עם קיצוצים נוספים ומשכורת שלא מתעדכנת בהתאמה, הפכו את שמיכת התקציב לקצרה עוד יותר עבור מי שמפרנסת לבדה. בתנאי אי-ודאות קיצוניים שכאלה, שבהם גם משפחות עם שני מפרנסים מתקשות לגמור את החודש.
