היועץ המשפטי של הרשות: "נשקלת האפשרות לחסום הנפקות של אג"ח זבל לציבור"

היועץ המשפטי של רשות ניירות ערך אמר את הדברים בכנס קיסריה. "יש כיום בשוק אלמנט מסוים של פאניקה וזה עלול להביא לכך שחברות טובות יקרסו"

בפאנל שנערך ביום עיון במרכז הבינתחומי בהרצלייה בנושא "פיתוח השווקים הפיננסים והרגולציה עקב המשבר" אמר עורך הדין שוני אלבק, היועץ המשפטי של הרשות לניירות ערך, כי "אנחנו מוטרדים מאפשרויות מחזור החוב של החברות הבינוניות בעיקר. יש בשוק חברות טובות וגם חברות גרועות ולא חשבנו מעולם שצריך להחיות חברות גרועות. הבעיה היא שיש היום בשוק אלמנט מסוים של פאניקה וזה עלול להביא לכך שחברות טובות יקרסו". "לא מדובר במצב שאין ענישה על הרפתקאות שהן לקחו. אנחנו מדברים על חברות טובות שלקחו הלוואות והיום השוק מת. יש הצעה והיא אומרת שתינתן ערבות מדינה לתיק מסוים של משקיעים מוסדיים, רק החל מ-80%. כלומר, אם התיק ייפול ב-10% אין שוב ערבות והיא קיימת רק ביחס לחברות מסוימות. אין כאן סיכון מוסרי למוסדיים וגם לחברות הטובות כי המוסדיים ירצו לקנות רק את החברות הטובות, כאלה שתינתן להן ערבות. המוסדיים שירצו את אותו ביטוח יצטרכו לשלם עבורו. אנחנו יוצרים מצב שיש סיכון אבל הוא קטן יחסית". "רצינו ששוק האג"ח יהיה דומה יותר למצב בבנקים, שם יש קצין אשראי שאחראי על כל מיני סוגיות הקשורות לחוב. בהסדרים שנעשים היום כל אחד צריך לתרום את חלקו, כולל בעלי השליטה. אנחנו פועלים בכמה מוקדים: חברות פרטיות שהנפיקו אג"ח, הסדרת חברות הדירוג ובעיקר ניגודי העניינים שלהן, טכניקת הדירוג והגדלת השקיפות. והנושא השלישי זה הנאמנים לאג"ח, על מנת שיוכלו לייצג ביתר עוצמה את בעלי האג"ח". עוד אמר שוני אלבק כי "אין לנו התנגדות עקרונית להנפקת אג"ח זבל. אלא שמי שמתמחר אותו צריך לתמחר אותו כמו שצריך. אם הריבית עליו צריכה להיות 10% אז שתהיה 10% ואם מישהו רוצה לקנות ב-5% זו בעיה שלו. סוג כזה של מוצרים אנחנו שוקלים שלא לאפשר להנפיק אותם לציבור בגלל חוסר היכולת לתמחר אותם. ינפיקו אותם בשווקים אחרים". אג"ח זבל הינו מונח לתיאור אג"ח הנותן תשואה גבוהה יחסית (ב"כ מגדירים אג"ח זבל כאג"ח הנושא תשואה לפדיון של יותר מ15% לשנה). ככל שהתשואה גדולה יותר היא אמורה לשקף סיכון גדול יותר. הסיכון הטמון באג"ח זבל הינו הסיכון של אי יכולת הפירעון של האיגרת על ידי המנפיק שמגייס כסף אם בגלל קשיים זמניים או במקרה גרוע יותר כתוצאה מפשיטת רגל. "אחד הלקחים מהמשבר העולמי הוא שבחלק גדול מהמכשירים המובנים, גם המשקיעים המוסדיים וגם הפרטיים לא יכלו להעריך את הסיכון שטמון במכשירים האלה. לכן, אנחנו פועלים גם להסדרת השוק הזה", אמר אלבק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דגל נורבגיה
צילום: Getty Images

הקרן הנורבגית מוכרת מניות ב-11 חברות ומפסיקה ניהול חיצוני בישראל

קרן ההשקעות הגדולה בעולם, עם נכסים של כ-2 טריליון דולר, הודיעה על מכירת החזקות ב-11 חברות ישראליות והעברת כלל הניהול לידי צוות פנימי, בעקבות בדיקה דחופה על רקע ההשקעה בבית שמש שעוררה סערה; הקרן מחזיקה מניות ב-61 חברות ישראליות וממשיכה לבחון מכירה במניות נוספות 

תמיר חכמוף |

קרן העושר הנורבגית, הגדולה בעולם עם נכסים בהיקף של כ-2 טריליון דולר, הודיעה היום כי היא מסיימת את ההתקשרויות עם מנהלי נכסים חיצוניים המנהלים את השקעותיה בישראל, ומעבירה את כל הניהול לידי הצוות הפנימי שלה. במקביל, הקרן מכרה בימים האחרונים את החזקותיה ב-11 חברות ישראליות ,צעד שננקט לאחר בדיקה דחופה בעקבות דיווחים בתקשורת כי הקרן הגדילה את חלקה בבית שמש בית שמש 3.4%  , יצרנית מנועי הסילון המספקת שירותים לחיל האוויר, כולל תחזוקת מטוסי קרב.

המהלך בוצע בעקבות בקשה רשמית של משרד האוצר הנורבגי לבחון את ניהול ההשקעות בישראל ולהציע צעדים נוספים לפי הצורך. הקרן נמצאת כעת בתהליך סקירה מואץ, בשיתוף מועצת האתיקה ובדיאלוג שוטף עם משרד האוצר, כאשר המענה הרשמי צפוי להינתן עד ה-20 באוגוסט.

בהודעת הקרן נמסר כי כלל ההשקעות בישראל שינוהלו מעתה באופן פנימי יוגבלו לחברות הכלולות במדד המניות שבו היא פועלת, אך לא בהכרח לכל החברות במדד. “מכרנו לחלוטין את הפוזיציות ב־11 החברות הללו, ואנו ממשיכים בבחינת חברות נוספות בישראל לשם מכירה אפשרית,” נכתב בהודעה. הקרן הבהירה כי ההחלטה מתקבלת "במצב קונפליקט מיוחד מאוד" על רקע "משבר הומניטרי חמור" ברצועת עזה, כהגדרת מנכ"ל הקרן ניקולאי טנגן.

הצעדים המעשיים כוללים מכירה מלאה של כל ההחזקות בחברות ישראליות שאינן במדד ההשוואה, העברת כלל ההשקעות המנוהלות על ידי מנהלים חיצוניים לניהול פנימי, וסיום ההתקשרויות עם כל מנהלי הנכסים המקומיים. המהלך, לדבריהם, נועד לפשט את ניהול ההשקעות בשוק זה ולהפחית את מספר החברות שעליהן נדרש פיקוח צמוד של הקרן ומועצת האתיקה.

נכון לסוף יוני 2025, החזיקה הקרן מניות ב-61 חברות ישראליות, כאשר בסוף 2024 המספר עמד על 65 חברות, בשווי כולל של כ-1.95 מיליארד דולר. בשנה האחרונה היא כבר מכרה את החזקותיה בחברת אנרגיה ובקבוצת תקשורת ישראליות, עקב שיקולים אתיים, אחרונה דיווחה סוכנות רויטרס כי ועדת האתיקה של הקרן בוחנת גם את השקעותיה בחמשת הבנקים הגדולים בישראל.

דגל נורבגיה
צילום: Getty Images

הקרן הנורבגית מוכרת מניות ב-11 חברות ומפסיקה ניהול חיצוני בישראל

קרן ההשקעות הגדולה בעולם, עם נכסים של כ-2 טריליון דולר, הודיעה על מכירת החזקות ב-11 חברות ישראליות והעברת כלל הניהול לידי צוות פנימי, בעקבות בדיקה דחופה על רקע ההשקעה בבית שמש שעוררה סערה; הקרן מחזיקה מניות ב-61 חברות ישראליות וממשיכה לבחון מכירה במניות נוספות 

תמיר חכמוף |

קרן העושר הנורבגית, הגדולה בעולם עם נכסים בהיקף של כ-2 טריליון דולר, הודיעה היום כי היא מסיימת את ההתקשרויות עם מנהלי נכסים חיצוניים המנהלים את השקעותיה בישראל, ומעבירה את כל הניהול לידי הצוות הפנימי שלה. במקביל, הקרן מכרה בימים האחרונים את החזקותיה ב-11 חברות ישראליות ,צעד שננקט לאחר בדיקה דחופה בעקבות דיווחים בתקשורת כי הקרן הגדילה את חלקה בבית שמש בית שמש 3.4%  , יצרנית מנועי הסילון המספקת שירותים לחיל האוויר, כולל תחזוקת מטוסי קרב.

המהלך בוצע בעקבות בקשה רשמית של משרד האוצר הנורבגי לבחון את ניהול ההשקעות בישראל ולהציע צעדים נוספים לפי הצורך. הקרן נמצאת כעת בתהליך סקירה מואץ, בשיתוף מועצת האתיקה ובדיאלוג שוטף עם משרד האוצר, כאשר המענה הרשמי צפוי להינתן עד ה-20 באוגוסט.

בהודעת הקרן נמסר כי כלל ההשקעות בישראל שינוהלו מעתה באופן פנימי יוגבלו לחברות הכלולות במדד המניות שבו היא פועלת, אך לא בהכרח לכל החברות במדד. “מכרנו לחלוטין את הפוזיציות ב־11 החברות הללו, ואנו ממשיכים בבחינת חברות נוספות בישראל לשם מכירה אפשרית,” נכתב בהודעה. הקרן הבהירה כי ההחלטה מתקבלת "במצב קונפליקט מיוחד מאוד" על רקע "משבר הומניטרי חמור" ברצועת עזה, כהגדרת מנכ"ל הקרן ניקולאי טנגן.

הצעדים המעשיים כוללים מכירה מלאה של כל ההחזקות בחברות ישראליות שאינן במדד ההשוואה, העברת כלל ההשקעות המנוהלות על ידי מנהלים חיצוניים לניהול פנימי, וסיום ההתקשרויות עם כל מנהלי הנכסים המקומיים. המהלך, לדבריהם, נועד לפשט את ניהול ההשקעות בשוק זה ולהפחית את מספר החברות שעליהן נדרש פיקוח צמוד של הקרן ומועצת האתיקה.

נכון לסוף יוני 2025, החזיקה הקרן מניות ב-61 חברות ישראליות, כאשר בסוף 2024 המספר עמד על 65 חברות, בשווי כולל של כ-1.95 מיליארד דולר. בשנה האחרונה היא כבר מכרה את החזקותיה בחברת אנרגיה ובקבוצת תקשורת ישראליות, עקב שיקולים אתיים, אחרונה דיווחה סוכנות רויטרס כי ועדת האתיקה של הקרן בוחנת גם את השקעותיה בחמשת הבנקים הגדולים בישראל.