כלכלני גאון בסקירתם השבועית: "קיים עיוות בעקום הצמוד, האינפלציה מתומחרת גבוה מדי"

בגאון שוב ממליצים לנצל את התשואות הגבוהות בהן נסחר האג"ח הקונצרני
קובי ישעיהו |

כלכלני בית ההשקעות גאון פרסמו היום את סקירתם השבועית. בגאון מציינים כי האג"חים השקליים נסחרו בשבוע החולף בירידות שערים של עד 1.1%, שהתרכזו שוב בעיקר בסדרות הארוכות ביותר של השקלים. הירידות נבעו מהמשך העלייה בדולר.

התשואה לפדיון באג"ח הממשלתי ל-10 שנים (ממשל 219) עלתה מרמה של 4.68% לרמה של 4.78%, בעוד שבארה"ב התשואה על האג"ח האמריקאי ל- 10 שנים ירדה מרמה של 3.04% לרמה של 2.82%. כפועל יוצא, פרמיית הסיכון של ישראל, אשר מבטאת את הפער בין התשואה השקלית לאמריקאית עלתה מעט יחסית לשבוע שעבר וכעת היא עומדת על 1.74%.

בגאון אומרים כי "במבט קדימה לשבוע הקרוב, השוק מגלם ירידה נוספת של 0.25% בריבית, ובתשואות הנוכחיות אנו ממליצים להתמקד במח"מ הבינוני (4 שנים), שכן בקצרים התשואה נמוכה מדי, ובארוכים אינה מפצה דיה על הסיכון מתרחיש של עלייה בגרעון לרמה דו ספרתית ו/או התחזקות חזקה בדולר".

בגאון מעריכים כי מדד פברואר צפוי לרדת סביב 0.2%-0.3% והאינפלציה השנתית הנגזרת משוק ההון עומדת על 0.53% בשנתיים הקרובות ואילו לטווח הבינוני סביב 3-4 שנים מגולמת אינפלציה של סביב 1.8% לשנה. "לאור התשואות בשוק, ועיוות בעקום הצמוד הממשלתי, לפיו האינפלציה המגולמת לשנה-שנתיים מתומחרת גבוה מדי על 0.5% בעוד אנו צופים כי נוכח המיתון, האינפלציה תהיה נמוכה יותר מהתחזיות ואולי אפילו שלילית, ולאור העובדה שהחל ממח"מ של 4 שנים ומעלה האינפלציה המגולמת הממוצעת עומדת על 2%, הרי שאנו ממליצים להתמקד במח"מ הקצר-בינוני של 3-4 שנים בממשלתי ובעיקר בסדרה 5481".

כמו כן, בגאון שוב ממליצים לנצל את התשואות הגבוהות בהן נסחר האג"ח הקונצרני, במיוחד נוכח העובדה שתחילת פעילותן של קרנות המנוף קרב, בנוסף ישנן הערכות כי בנק ישראל צפוי להודיע על רכישת אג"חים קונצרניים. "אנו סבורים שתהליך זה ישפיע לטובה על האפיק הקונצרני כולו ובעיקר המדורג (מדדי התלבונד) לכן אנו ממליצים לשקול השקעה באג"ח בדירוגים גבוהים שהינן אטרקטיביות נוכח SPREAD (מרווח) של 4.14% בתל-בונד 20 (מרווח מול אג"ח ממשלתיות צמודות מדד לתקופות מקבילות)".

"למשקיעים הנועזים יותר, מומלץ לנצל את המרווח הגדול בתל-בונד 40 העומד על 7.20% אם כי יש לקחת בחשבון שמדובר בלא מעט אג"ח של חברות נדל"ן".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.