כלכלני גאון בסקירתם השבועית: "קיים עיוות בעקום הצמוד, האינפלציה מתומחרת גבוה מדי"

בגאון שוב ממליצים לנצל את התשואות הגבוהות בהן נסחר האג"ח הקונצרני
קובי ישעיהו |

כלכלני בית ההשקעות גאון פרסמו היום את סקירתם השבועית. בגאון מציינים כי האג"חים השקליים נסחרו בשבוע החולף בירידות שערים של עד 1.1%, שהתרכזו שוב בעיקר בסדרות הארוכות ביותר של השקלים. הירידות נבעו מהמשך העלייה בדולר.

התשואה לפדיון באג"ח הממשלתי ל-10 שנים (ממשל 219) עלתה מרמה של 4.68% לרמה של 4.78%, בעוד שבארה"ב התשואה על האג"ח האמריקאי ל- 10 שנים ירדה מרמה של 3.04% לרמה של 2.82%. כפועל יוצא, פרמיית הסיכון של ישראל, אשר מבטאת את הפער בין התשואה השקלית לאמריקאית עלתה מעט יחסית לשבוע שעבר וכעת היא עומדת על 1.74%.

בגאון אומרים כי "במבט קדימה לשבוע הקרוב, השוק מגלם ירידה נוספת של 0.25% בריבית, ובתשואות הנוכחיות אנו ממליצים להתמקד במח"מ הבינוני (4 שנים), שכן בקצרים התשואה נמוכה מדי, ובארוכים אינה מפצה דיה על הסיכון מתרחיש של עלייה בגרעון לרמה דו ספרתית ו/או התחזקות חזקה בדולר".

בגאון מעריכים כי מדד פברואר צפוי לרדת סביב 0.2%-0.3% והאינפלציה השנתית הנגזרת משוק ההון עומדת על 0.53% בשנתיים הקרובות ואילו לטווח הבינוני סביב 3-4 שנים מגולמת אינפלציה של סביב 1.8% לשנה. "לאור התשואות בשוק, ועיוות בעקום הצמוד הממשלתי, לפיו האינפלציה המגולמת לשנה-שנתיים מתומחרת גבוה מדי על 0.5% בעוד אנו צופים כי נוכח המיתון, האינפלציה תהיה נמוכה יותר מהתחזיות ואולי אפילו שלילית, ולאור העובדה שהחל ממח"מ של 4 שנים ומעלה האינפלציה המגולמת הממוצעת עומדת על 2%, הרי שאנו ממליצים להתמקד במח"מ הקצר-בינוני של 3-4 שנים בממשלתי ובעיקר בסדרה 5481".

כמו כן, בגאון שוב ממליצים לנצל את התשואות הגבוהות בהן נסחר האג"ח הקונצרני, במיוחד נוכח העובדה שתחילת פעילותן של קרנות המנוף קרב, בנוסף ישנן הערכות כי בנק ישראל צפוי להודיע על רכישת אג"חים קונצרניים. "אנו סבורים שתהליך זה ישפיע לטובה על האפיק הקונצרני כולו ובעיקר המדורג (מדדי התלבונד) לכן אנו ממליצים לשקול השקעה באג"ח בדירוגים גבוהים שהינן אטרקטיביות נוכח SPREAD (מרווח) של 4.14% בתל-בונד 20 (מרווח מול אג"ח ממשלתיות צמודות מדד לתקופות מקבילות)".

"למשקיעים הנועזים יותר, מומלץ לנצל את המרווח הגדול בתל-בונד 40 העומד על 7.20% אם כי יש לקחת בחשבון שמדובר בלא מעט אג"ח של חברות נדל"ן".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.