כלכלני גאון בסקירתם השבועית: "קיים עיוות בעקום הצמוד, האינפלציה מתומחרת גבוה מדי"

בגאון שוב ממליצים לנצל את התשואות הגבוהות בהן נסחר האג"ח הקונצרני
קובי ישעיהו |

כלכלני בית ההשקעות גאון פרסמו היום את סקירתם השבועית. בגאון מציינים כי האג"חים השקליים נסחרו בשבוע החולף בירידות שערים של עד 1.1%, שהתרכזו שוב בעיקר בסדרות הארוכות ביותר של השקלים. הירידות נבעו מהמשך העלייה בדולר.

התשואה לפדיון באג"ח הממשלתי ל-10 שנים (ממשל 219) עלתה מרמה של 4.68% לרמה של 4.78%, בעוד שבארה"ב התשואה על האג"ח האמריקאי ל- 10 שנים ירדה מרמה של 3.04% לרמה של 2.82%. כפועל יוצא, פרמיית הסיכון של ישראל, אשר מבטאת את הפער בין התשואה השקלית לאמריקאית עלתה מעט יחסית לשבוע שעבר וכעת היא עומדת על 1.74%.

בגאון אומרים כי "במבט קדימה לשבוע הקרוב, השוק מגלם ירידה נוספת של 0.25% בריבית, ובתשואות הנוכחיות אנו ממליצים להתמקד במח"מ הבינוני (4 שנים), שכן בקצרים התשואה נמוכה מדי, ובארוכים אינה מפצה דיה על הסיכון מתרחיש של עלייה בגרעון לרמה דו ספרתית ו/או התחזקות חזקה בדולר".

בגאון מעריכים כי מדד פברואר צפוי לרדת סביב 0.2%-0.3% והאינפלציה השנתית הנגזרת משוק ההון עומדת על 0.53% בשנתיים הקרובות ואילו לטווח הבינוני סביב 3-4 שנים מגולמת אינפלציה של סביב 1.8% לשנה. "לאור התשואות בשוק, ועיוות בעקום הצמוד הממשלתי, לפיו האינפלציה המגולמת לשנה-שנתיים מתומחרת גבוה מדי על 0.5% בעוד אנו צופים כי נוכח המיתון, האינפלציה תהיה נמוכה יותר מהתחזיות ואולי אפילו שלילית, ולאור העובדה שהחל ממח"מ של 4 שנים ומעלה האינפלציה המגולמת הממוצעת עומדת על 2%, הרי שאנו ממליצים להתמקד במח"מ הקצר-בינוני של 3-4 שנים בממשלתי ובעיקר בסדרה 5481".

כמו כן, בגאון שוב ממליצים לנצל את התשואות הגבוהות בהן נסחר האג"ח הקונצרני, במיוחד נוכח העובדה שתחילת פעילותן של קרנות המנוף קרב, בנוסף ישנן הערכות כי בנק ישראל צפוי להודיע על רכישת אג"חים קונצרניים. "אנו סבורים שתהליך זה ישפיע לטובה על האפיק הקונצרני כולו ובעיקר המדורג (מדדי התלבונד) לכן אנו ממליצים לשקול השקעה באג"ח בדירוגים גבוהים שהינן אטרקטיביות נוכח SPREAD (מרווח) של 4.14% בתל-בונד 20 (מרווח מול אג"ח ממשלתיות צמודות מדד לתקופות מקבילות)".

"למשקיעים הנועזים יותר, מומלץ לנצל את המרווח הגדול בתל-בונד 40 העומד על 7.20% אם כי יש לקחת בחשבון שמדובר בלא מעט אג"ח של חברות נדל"ן".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טראמפ בישראל CHATGPTטראמפ בישראל CHATGPT

ארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%

לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים 

רן קידר |

ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.

ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.

מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד

במהלך המגעים ביקשה ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.

למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.

פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס

לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: