כלכלני גאון בסקירתם השבועית: "קיים עיוות בעקום הצמוד, האינפלציה מתומחרת גבוה מדי"
כלכלני בית ההשקעות גאון פרסמו היום את סקירתם השבועית. בגאון מציינים כי האג"חים השקליים נסחרו בשבוע החולף בירידות שערים של עד 1.1%, שהתרכזו שוב בעיקר בסדרות הארוכות ביותר של השקלים. הירידות נבעו מהמשך העלייה בדולר.
התשואה לפדיון באג"ח הממשלתי ל-10 שנים (ממשל 219) עלתה מרמה של 4.68% לרמה של 4.78%, בעוד שבארה"ב התשואה על האג"ח האמריקאי ל- 10 שנים ירדה מרמה של 3.04% לרמה של 2.82%. כפועל יוצא, פרמיית הסיכון של ישראל, אשר מבטאת את הפער בין התשואה השקלית לאמריקאית עלתה מעט יחסית לשבוע שעבר וכעת היא עומדת על 1.74%.
בגאון אומרים כי "במבט קדימה לשבוע הקרוב, השוק מגלם ירידה נוספת של 0.25% בריבית, ובתשואות הנוכחיות אנו ממליצים להתמקד במח"מ הבינוני (4 שנים), שכן בקצרים התשואה נמוכה מדי, ובארוכים אינה מפצה דיה על הסיכון מתרחיש של עלייה בגרעון לרמה דו ספרתית ו/או התחזקות חזקה בדולר".
בגאון מעריכים כי מדד פברואר צפוי לרדת סביב 0.2%-0.3% והאינפלציה השנתית הנגזרת משוק ההון עומדת על 0.53% בשנתיים הקרובות ואילו לטווח הבינוני סביב 3-4 שנים מגולמת אינפלציה של סביב 1.8% לשנה. "לאור התשואות בשוק, ועיוות בעקום הצמוד הממשלתי, לפיו האינפלציה המגולמת לשנה-שנתיים מתומחרת גבוה מדי על 0.5% בעוד אנו צופים כי נוכח המיתון, האינפלציה תהיה נמוכה יותר מהתחזיות ואולי אפילו שלילית, ולאור העובדה שהחל ממח"מ של 4 שנים ומעלה האינפלציה המגולמת הממוצעת עומדת על 2%, הרי שאנו ממליצים להתמקד במח"מ הקצר-בינוני של 3-4 שנים בממשלתי ובעיקר בסדרה 5481".
כמו כן, בגאון שוב ממליצים לנצל את התשואות הגבוהות בהן נסחר האג"ח הקונצרני, במיוחד נוכח העובדה שתחילת פעילותן של קרנות המנוף קרב, בנוסף ישנן הערכות כי בנק ישראל צפוי להודיע על רכישת אג"חים קונצרניים. "אנו סבורים שתהליך זה ישפיע לטובה על האפיק הקונצרני כולו ובעיקר המדורג (מדדי התלבונד) לכן אנו ממליצים לשקול השקעה באג"ח בדירוגים גבוהים שהינן אטרקטיביות נוכח SPREAD (מרווח) של 4.14% בתל-בונד 20 (מרווח מול אג"ח ממשלתיות צמודות מדד לתקופות מקבילות)".
"למשקיעים הנועזים יותר, מומלץ לנצל את המרווח הגדול בתל-בונד 40 העומד על 7.20% אם כי יש לקחת בחשבון שמדובר בלא מעט אג"ח של חברות נדל"ן".
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- פרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services -1.52% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
