בר און להורוביץ: "עם כל הכבוד, אי אפשר להתייעץ עם כולם כל הזמן"
בתגובה לדבריו של יו"ר טבע, אלי הורביץ, מוקדם יותר היום בפנל המימד הכלכלי בכנס הרצליה, אמר שר האוצר, רוני בר און, המשתתף באותו הפנל, כי "אי אפשר להתייעץ עם כולם כל הזמן".
בנאומו סקר בר און, את צעדי הממשלה ואמר, כי "הצלחנו לשנות את המשוואה שאומרת אחריות פיסקאלית פירושה גזרות כלכליות, הפעלנו מדיניות של צמצום הפערים החברתיים והכלכליים. הפעלנו מדיניות אחראית בתקופת הצמיחה המהירה ולכן עכשיו מצבנו טוב יחסית".
"נהגנו בזהירות שבמידה רבה הפחיתה את הפגיעה במערכת הפיננסית. אנחנו בעיצומו של תהליך להפעלת חסכון פנסיוני לפי גיל ותהליכי עומק נוספים. המבנה הרגולטורי הקיים לוקה באנומליה ונדרש כאן שינוי", הוא הוסיף.
בר און אמר, כי במשרד האוצר זיהו כבר בעת גיבוש התוכנית הכלכלית ל-2009 את ההאטה הכלכלית בארצות הברית. "יש הרבה מאוד הבטחות שווא של ערב בחירות שמתעלמות מהיכולות של המשק. לכולם קל לגלוש במדרון ההבטחות, לחם ושעשועים להמונים ללא כל כיסוי. אבל הציבור כבר יודע שמסך של הבטחות לא יכול להסתיר את המציאות. בעת גיבוש התוכנית הכלכלית ל-2009 זיהינו את ההאטה הכלכלית בארצות הברית וכבר את התחלנו להתכונן למצב הלא פשוט".
בנוגע לשרידות התוכניות אחרי הבחירות אמר בר און, כי "תוכנית הפריפריה שהצגנו עונה באופן מובהק ליעד של האצת הצמיחה תוך התבססות על מנועים ריאליים חזקים. שום ממשלה שתקום לא תוכל להתעלם מהתוכנית הזאת".
שר האוצר הוסיף: "בגלל שלא הצלחנו להעביר את התקציב נאלץ משרד האוצר להתמודד עם המשבר הכלכלי ביכולת מוגבלת כמעט לאפס ואנחנו עושים מה שאפשר תחת המגבלות".
בתגובה לדברי הורביץ, כי "אם הממשלה לא יושבת ומתייעצת היא תגיע לפתרונות לא טובים. ויכולתי להביא עוד הרבה דוגמאות", אמר בר און: "עם כל הכבוד, אי אפשר להתייעץ עם כולם כל הזמן. קרנית פלוג שיושבת כאן נמנית על צוות המאקרו הקבוע שלי, איתה אני מתייעץ כל הזמן. אני מתייעץ עם שרי אוצר לשעבר ועם עוד הרבה מאוד אנשים וגורמים מכובדים"
בר און הוסיף, כי "לא מתייעצים אם מי שרץ כל הזמן לתקשורת או שיש לו אג'נדה מסוימת אותה הוא רוצה לקדם. כל התוכניות שמנסים לקדם היום, אנחנו דנו וישבנו עליהם כבר לפני כמה חודשים".
"בצד הריאלי קידמנו", אומר בר און, "את כל הפרויקטים הזמינים שקיימים בשוק והם מחוללי צמיחה. דבר עם הקבלנים, החקלאים ואחרים, כולם רוצים עובדים זרים. אז איך אפשר ככה להילחם באבטלה? אז זה לא פשוט אבל אני לא מתלונן. על כל תוכנית וכל דבר שאנחנו מציגים יש ויהיו תלונות".
עוד אמר בר און כי מכיוון שזה משבר שאף פעם לא חווינו, אז צריך ללמוד מטעויות של אחרים. "גורדון בראון הלך וזרק כסף סתם, גם תוכנית החילוץ הראשונה של הנשיא בוש לא עזרה ואף אחד לא יודע איפה מסתובב הכסף. אז אנחנו גילינו אחריות ולא זרקנו כסף סתם. אני שומע תוכנית על הורדת מס של 20 אחוז. זה ייצור חוב אדיר בתקציב, שגם ככה יש בו גרעון עצום. עכשיו אומר לי ברק (שר הביטחון אהוד ברק - א.א.) להעלות את תקרת ההוצאה ל-10%, נוסיף לזה את מה שביבי מציע ונגיע לגרעון של 50 מיליארד שקל, אז תסבירו לי איך מסדרים את זה?".
בר און סיכם את דבריו בטענה, כי "משרד האוצר לא פועל בפאניקה, ומנהל את העסק בזהירות הנדרשת. הצגנו כמה תוכניות בשבועות האחרונים ויש לנו עוד כמה תוכניות בקנה. המהירות היא מהשטן, אבל צריך לפעול ואנחנו פועלים. זה לא פופולארי להגיד את זה אבל חשוב להגיד לציבור את האמת: המשק הישראלי נפגע וכנראה שימשיך להיפגע מהמשבר הכלכלי, אני מבטיח לכם שתוכניות האוצר רק יצמצמו את הפגיעה. צריך להיערך למצב שכשהעולם יחזור לצמוח ויצא מהבור, אנחנו נהיה במקום הכי טוב כדי לחזור לצמיחה מהירה"
"כלכלת ישראל מצויה בהאטה משמעותית ויתכן אף שנקלע למיתון.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
