בר און להורוביץ: "עם כל הכבוד, אי אפשר להתייעץ עם כולם כל הזמן"

שר האוצר בכנס הרצליה: "גורדון בראון הלך וזרק כסף סתם, גם תוכנית החילוץ הראשונה של הנשיא בוש לא עזרה ואף אחד לא יודע איפה מסתובב הכסף. אז אנחנו גילינו אחריות ולא זרקנו כסף סתם"

בתגובה לדבריו של יו"ר טבע, אלי הורביץ, מוקדם יותר היום בפנל המימד הכלכלי בכנס הרצליה, אמר שר האוצר, רוני בר און, המשתתף באותו הפנל, כי "אי אפשר להתייעץ עם כולם כל הזמן".

בנאומו סקר בר און, את צעדי הממשלה ואמר, כי "הצלחנו לשנות את המשוואה שאומרת אחריות פיסקאלית פירושה גזרות כלכליות, הפעלנו מדיניות של צמצום הפערים החברתיים והכלכליים. הפעלנו מדיניות אחראית בתקופת הצמיחה המהירה ולכן עכשיו מצבנו טוב יחסית".

"נהגנו בזהירות שבמידה רבה הפחיתה את הפגיעה במערכת הפיננסית. אנחנו בעיצומו של תהליך להפעלת חסכון פנסיוני לפי גיל ותהליכי עומק נוספים. המבנה הרגולטורי הקיים לוקה באנומליה ונדרש כאן שינוי", הוא הוסיף.

בר און אמר, כי במשרד האוצר זיהו כבר בעת גיבוש התוכנית הכלכלית ל-2009 את ההאטה הכלכלית בארצות הברית. "יש הרבה מאוד הבטחות שווא של ערב בחירות שמתעלמות מהיכולות של המשק. לכולם קל לגלוש במדרון ההבטחות, לחם ושעשועים להמונים ללא כל כיסוי. אבל הציבור כבר יודע שמסך של הבטחות לא יכול להסתיר את המציאות. בעת גיבוש התוכנית הכלכלית ל-2009 זיהינו את ההאטה הכלכלית בארצות הברית וכבר את התחלנו להתכונן למצב הלא פשוט".

בנוגע לשרידות התוכניות אחרי הבחירות אמר בר און, כי "תוכנית הפריפריה שהצגנו עונה באופן מובהק ליעד של האצת הצמיחה תוך התבססות על מנועים ריאליים חזקים. שום ממשלה שתקום לא תוכל להתעלם מהתוכנית הזאת".

שר האוצר הוסיף: "בגלל שלא הצלחנו להעביר את התקציב נאלץ משרד האוצר להתמודד עם המשבר הכלכלי ביכולת מוגבלת כמעט לאפס ואנחנו עושים מה שאפשר תחת המגבלות".

בתגובה לדברי הורביץ, כי "אם הממשלה לא יושבת ומתייעצת היא תגיע לפתרונות לא טובים. ויכולתי להביא עוד הרבה דוגמאות", אמר בר און: "עם כל הכבוד, אי אפשר להתייעץ עם כולם כל הזמן. קרנית פלוג שיושבת כאן נמנית על צוות המאקרו הקבוע שלי, איתה אני מתייעץ כל הזמן. אני מתייעץ עם שרי אוצר לשעבר ועם עוד הרבה מאוד אנשים וגורמים מכובדים"

בר און הוסיף, כי "לא מתייעצים אם מי שרץ כל הזמן לתקשורת או שיש לו אג'נדה מסוימת אותה הוא רוצה לקדם. כל התוכניות שמנסים לקדם היום, אנחנו דנו וישבנו עליהם כבר לפני כמה חודשים".

"בצד הריאלי קידמנו", אומר בר און, "את כל הפרויקטים הזמינים שקיימים בשוק והם מחוללי צמיחה. דבר עם הקבלנים, החקלאים ואחרים, כולם רוצים עובדים זרים. אז איך אפשר ככה להילחם באבטלה? אז זה לא פשוט אבל אני לא מתלונן. על כל תוכנית וכל דבר שאנחנו מציגים יש ויהיו תלונות".

עוד אמר בר און כי מכיוון שזה משבר שאף פעם לא חווינו, אז צריך ללמוד מטעויות של אחרים. "גורדון בראון הלך וזרק כסף סתם, גם תוכנית החילוץ הראשונה של הנשיא בוש לא עזרה ואף אחד לא יודע איפה מסתובב הכסף. אז אנחנו גילינו אחריות ולא זרקנו כסף סתם. אני שומע תוכנית על הורדת מס של 20 אחוז. זה ייצור חוב אדיר בתקציב, שגם ככה יש בו גרעון עצום. עכשיו אומר לי ברק (שר הביטחון אהוד ברק - א.א.) להעלות את תקרת ההוצאה ל-10%, נוסיף לזה את מה שביבי מציע ונגיע לגרעון של 50 מיליארד שקל, אז תסבירו לי איך מסדרים את זה?".

בר און סיכם את דבריו בטענה, כי "משרד האוצר לא פועל בפאניקה, ומנהל את העסק בזהירות הנדרשת. הצגנו כמה תוכניות בשבועות האחרונים ויש לנו עוד כמה תוכניות בקנה. המהירות היא מהשטן, אבל צריך לפעול ואנחנו פועלים. זה לא פופולארי להגיד את זה אבל חשוב להגיד לציבור את האמת: המשק הישראלי נפגע וכנראה שימשיך להיפגע מהמשבר הכלכלי, אני מבטיח לכם שתוכניות האוצר רק יצמצמו את הפגיעה. צריך להיערך למצב שכשהעולם יחזור לצמוח ויצא מהבור, אנחנו נהיה במקום הכי טוב כדי לחזור לצמיחה מהירה"

"כלכלת ישראל מצויה בהאטה משמעותית ויתכן אף שנקלע למיתון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת

מדד המחירים לצרכן היה בהתאם לתחזיות. בכמה עלה שכר הדירה, כמה עולה דירה ממוצעת, מה קרה במדד תשומות הבנייה והאם הריבית תרד? ביזפורטל עושה לכם סדר

תמיר חכמוף |

מדד המחירים לצרכן בחודש אוקטובר עלה ב-0.5% - בהתאם להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (ספטמבר 2025 לעומת ספטמבר 2024) עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.5%.  עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות שעלו ב-3.9%, הלבשה והנעלה שעלה ב-3.0%, מזון שעלה ב-1.4%, תחבורה ותקשורת שעלה ב-0.9%, בריאות שעלה ב-0.5%, תחזוקת הדירה שעלה ב-0.4% ושכר דירה שעלה ב-0.3%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: תרבות ובידור שירד ב-1.7% ושירותי דיור בבעלות הדיירים שירד ב-0.9%.

בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עלייה של 2.5% ועבור השוכרים החדשים נרשמה עלייה של 5.5%. 

מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, שחשוב לרוכשי הדירות שההתחייבות שלהם לקבלנים צמודה למדד זה, עלה ב-0.1%. בשנים עשר החודשים האחרונים (אוקטובר 2025 לעומת אוקטובר 2024) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-5% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-9.2%.




מה קרה למחירי הדירות?

מחירי הדירות על פי הלמ"ס ירדו ב-0.3%. הלמ"ס נזכיר בודקת את המחירים בעיכוב של חודשיים וחצי. מדובר על ירידת המחירים בחודשים אוגוסט-ספטמבר (אמצע הטווח - 1 בספטמבר). בדיווח הקודם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%, וכשבוחנים את כל ששת החודשים אחרונה למדים שעל פי הלמ"ס המחיירם ירדו בממוצע של 0.4% בחודש, כלומר סדר גודל של 5% בשנה. אלא שבפועל, הלמ"ס לא מודדת את ההנחות והמבצעים. רק לצורך הדוגמה - יש עכשיו עסקאות של מכירת דירות ללא תשלום של 1 מיליון שקל שניתן בפועל כהלוואה לרוכשים ללא הצמדה וריבית. חישבנו מה העלות של המבצע הזה והיא סדר גודל של 500 אלף שקל, זה יכול להגיע לכ-105 ממחיר הדירה, אבל הלמ"ס לא סופרת את ההנחה הזו.

טיפול רפואי בקופת חולים, קרדיט: גרוקטיפול רפואי בקופת חולים, קרדיט: גרוק

תקציב סל הבריאות לשנת 2026 אושר - התוספת תעמוד על 659 מיליון שקל

10 דברים שכדאי לדעת על סל הבריאות

הדס ברטל |
נושאים בכתבה סל הבריאות

הממשלה אישרה תוספת של 659 מיליון שקל לסל שירותי הבריאות, ובכך מנעה את עיכוב עבודתה של ועדת הסל. מדובר בצעד מהותי לשמירה על רציפות הפעולה במערכת הבריאות. סל שירותי הבריאות הציבורי הוא אחד מעמודי התווך של מערכת הבריאות בישראל. מדי שנה, נדרשת המדינה להכריע אילו תרופות, טיפולים וחיסונים ימומנו מכספי הציבור, בהתחשב בתקציב מוגבל ובצרכים רפואיים משתנים. ההחלטות של ועדת הסל משפיעות באופן ישיר על חיי מאות אלפי חולים, ולעיתים קובעות אם טיפול יהיה נגיש עבור הציבור או יישאר יקר מדי עבור הרוב.

למרות הוואקום הפוליטי - הוועדה תצא לדרך

העיכוב בהרכבת הוועדה נבע מהתפטרות שר הבריאות הקודם, במסגרת משבר קואליציוני שהוביל לפרישת שרים נוספים. בעקבותיו מונה ממלא מקום זמני, ח"כ חיים כץ מהליכוד, אך מינויו פג, ובכך נוצר ואקום בתפקיד השר שאמור לאשר את מינוי הוועדה. במצב זה, משרד הבריאות נאלץ לפעול באופן חריג ולהגיש הצעת מחליטים שאושרה על ידי הממשלה כולה. המהלך אפשר לעקוף את הצורך באישור שר הבריאות ולמנוע עיכוב נוסף בדיוני הסל. ההרכב החדש של הוועדה כולל שלושה חברים חדשים, אך יו"ר הוועדה, פרופ' דינה בן יהודה מבית החולים הדסה, תמשיך לעמוד בראשה. בן יהודה נחשבת לדמות מקצועית מוערכת בעלת ניסיון רב בקביעת סדרי עדיפויות רפואיים.


ועדת הסל תדון השנה בכ-570 תרופות, טכנולוגיות וחיסונים שהוגשו על ידי חברות תרופות, עמותות רפואה, קופות החולים וגורמים נוספים. בין התחומים המרכזיים ניתן למנות תרופות חדשות למחלות נוירולוגיות כמו סכיזופרניה ואלצהיימר, טיפולים ביולוגיים מתקדמים לסוכרת, תרופות חדשות להשמנה, וכמובן תרופות בתחום האונקולוגיה, לרבות תרופות אימונותרפיות מתקדמות ומותאמות אישית.

כמו כן, צפויה הוועדה לבחון הכנסת חיסונים חדשים, ובהם חיסונים לנגיפים שהתפרצותם גברה לאחרונה, וכן טיפולים למחלות עור כרוניות ומחלות מעי דלקתיות - תחומים שזוכים לביקוש גובר מצד הקופות והמטופלים.

במשרד הבריאות מציינים כי לצד ההיבט הרפואי, יינתן השנה דגש גם לשיקולי כלכלה בריאותית, כלומר לתרומה הכוללת של כל תרופה או טיפול למערכת כולה - מבחינת מניעת אשפוזים, שיפור איכות חיים וצמצום תחלואה נלווית.