בר און להורוביץ: "עם כל הכבוד, אי אפשר להתייעץ עם כולם כל הזמן"

שר האוצר בכנס הרצליה: "גורדון בראון הלך וזרק כסף סתם, גם תוכנית החילוץ הראשונה של הנשיא בוש לא עזרה ואף אחד לא יודע איפה מסתובב הכסף. אז אנחנו גילינו אחריות ולא זרקנו כסף סתם"

בתגובה לדבריו של יו"ר טבע, אלי הורביץ, מוקדם יותר היום בפנל המימד הכלכלי בכנס הרצליה, אמר שר האוצר, רוני בר און, המשתתף באותו הפנל, כי "אי אפשר להתייעץ עם כולם כל הזמן".

בנאומו סקר בר און, את צעדי הממשלה ואמר, כי "הצלחנו לשנות את המשוואה שאומרת אחריות פיסקאלית פירושה גזרות כלכליות, הפעלנו מדיניות של צמצום הפערים החברתיים והכלכליים. הפעלנו מדיניות אחראית בתקופת הצמיחה המהירה ולכן עכשיו מצבנו טוב יחסית".

"נהגנו בזהירות שבמידה רבה הפחיתה את הפגיעה במערכת הפיננסית. אנחנו בעיצומו של תהליך להפעלת חסכון פנסיוני לפי גיל ותהליכי עומק נוספים. המבנה הרגולטורי הקיים לוקה באנומליה ונדרש כאן שינוי", הוא הוסיף.

בר און אמר, כי במשרד האוצר זיהו כבר בעת גיבוש התוכנית הכלכלית ל-2009 את ההאטה הכלכלית בארצות הברית. "יש הרבה מאוד הבטחות שווא של ערב בחירות שמתעלמות מהיכולות של המשק. לכולם קל לגלוש במדרון ההבטחות, לחם ושעשועים להמונים ללא כל כיסוי. אבל הציבור כבר יודע שמסך של הבטחות לא יכול להסתיר את המציאות. בעת גיבוש התוכנית הכלכלית ל-2009 זיהינו את ההאטה הכלכלית בארצות הברית וכבר את התחלנו להתכונן למצב הלא פשוט".

בנוגע לשרידות התוכניות אחרי הבחירות אמר בר און, כי "תוכנית הפריפריה שהצגנו עונה באופן מובהק ליעד של האצת הצמיחה תוך התבססות על מנועים ריאליים חזקים. שום ממשלה שתקום לא תוכל להתעלם מהתוכנית הזאת".

שר האוצר הוסיף: "בגלל שלא הצלחנו להעביר את התקציב נאלץ משרד האוצר להתמודד עם המשבר הכלכלי ביכולת מוגבלת כמעט לאפס ואנחנו עושים מה שאפשר תחת המגבלות".

בתגובה לדברי הורביץ, כי "אם הממשלה לא יושבת ומתייעצת היא תגיע לפתרונות לא טובים. ויכולתי להביא עוד הרבה דוגמאות", אמר בר און: "עם כל הכבוד, אי אפשר להתייעץ עם כולם כל הזמן. קרנית פלוג שיושבת כאן נמנית על צוות המאקרו הקבוע שלי, איתה אני מתייעץ כל הזמן. אני מתייעץ עם שרי אוצר לשעבר ועם עוד הרבה מאוד אנשים וגורמים מכובדים"

בר און הוסיף, כי "לא מתייעצים אם מי שרץ כל הזמן לתקשורת או שיש לו אג'נדה מסוימת אותה הוא רוצה לקדם. כל התוכניות שמנסים לקדם היום, אנחנו דנו וישבנו עליהם כבר לפני כמה חודשים".

"בצד הריאלי קידמנו", אומר בר און, "את כל הפרויקטים הזמינים שקיימים בשוק והם מחוללי צמיחה. דבר עם הקבלנים, החקלאים ואחרים, כולם רוצים עובדים זרים. אז איך אפשר ככה להילחם באבטלה? אז זה לא פשוט אבל אני לא מתלונן. על כל תוכנית וכל דבר שאנחנו מציגים יש ויהיו תלונות".

עוד אמר בר און כי מכיוון שזה משבר שאף פעם לא חווינו, אז צריך ללמוד מטעויות של אחרים. "גורדון בראון הלך וזרק כסף סתם, גם תוכנית החילוץ הראשונה של הנשיא בוש לא עזרה ואף אחד לא יודע איפה מסתובב הכסף. אז אנחנו גילינו אחריות ולא זרקנו כסף סתם. אני שומע תוכנית על הורדת מס של 20 אחוז. זה ייצור חוב אדיר בתקציב, שגם ככה יש בו גרעון עצום. עכשיו אומר לי ברק (שר הביטחון אהוד ברק - א.א.) להעלות את תקרת ההוצאה ל-10%, נוסיף לזה את מה שביבי מציע ונגיע לגרעון של 50 מיליארד שקל, אז תסבירו לי איך מסדרים את זה?".

בר און סיכם את דבריו בטענה, כי "משרד האוצר לא פועל בפאניקה, ומנהל את העסק בזהירות הנדרשת. הצגנו כמה תוכניות בשבועות האחרונים ויש לנו עוד כמה תוכניות בקנה. המהירות היא מהשטן, אבל צריך לפעול ואנחנו פועלים. זה לא פופולארי להגיד את זה אבל חשוב להגיד לציבור את האמת: המשק הישראלי נפגע וכנראה שימשיך להיפגע מהמשבר הכלכלי, אני מבטיח לכם שתוכניות האוצר רק יצמצמו את הפגיעה. צריך להיערך למצב שכשהעולם יחזור לצמוח ויצא מהבור, אנחנו נהיה במקום הכי טוב כדי לחזור לצמיחה מהירה"

"כלכלת ישראל מצויה בהאטה משמעותית ויתכן אף שנקלע למיתון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.