בר און להורוביץ: "עם כל הכבוד, אי אפשר להתייעץ עם כולם כל הזמן"
בתגובה לדבריו של יו"ר טבע, אלי הורביץ, מוקדם יותר היום בפנל המימד הכלכלי בכנס הרצליה, אמר שר האוצר, רוני בר און, המשתתף באותו הפנל, כי "אי אפשר להתייעץ עם כולם כל הזמן".
בנאומו סקר בר און, את צעדי הממשלה ואמר, כי "הצלחנו לשנות את המשוואה שאומרת אחריות פיסקאלית פירושה גזרות כלכליות, הפעלנו מדיניות של צמצום הפערים החברתיים והכלכליים. הפעלנו מדיניות אחראית בתקופת הצמיחה המהירה ולכן עכשיו מצבנו טוב יחסית".
"נהגנו בזהירות שבמידה רבה הפחיתה את הפגיעה במערכת הפיננסית. אנחנו בעיצומו של תהליך להפעלת חסכון פנסיוני לפי גיל ותהליכי עומק נוספים. המבנה הרגולטורי הקיים לוקה באנומליה ונדרש כאן שינוי", הוא הוסיף.
בר און אמר, כי במשרד האוצר זיהו כבר בעת גיבוש התוכנית הכלכלית ל-2009 את ההאטה הכלכלית בארצות הברית. "יש הרבה מאוד הבטחות שווא של ערב בחירות שמתעלמות מהיכולות של המשק. לכולם קל לגלוש במדרון ההבטחות, לחם ושעשועים להמונים ללא כל כיסוי. אבל הציבור כבר יודע שמסך של הבטחות לא יכול להסתיר את המציאות. בעת גיבוש התוכנית הכלכלית ל-2009 זיהינו את ההאטה הכלכלית בארצות הברית וכבר את התחלנו להתכונן למצב הלא פשוט".
בנוגע לשרידות התוכניות אחרי הבחירות אמר בר און, כי "תוכנית הפריפריה שהצגנו עונה באופן מובהק ליעד של האצת הצמיחה תוך התבססות על מנועים ריאליים חזקים. שום ממשלה שתקום לא תוכל להתעלם מהתוכנית הזאת".
שר האוצר הוסיף: "בגלל שלא הצלחנו להעביר את התקציב נאלץ משרד האוצר להתמודד עם המשבר הכלכלי ביכולת מוגבלת כמעט לאפס ואנחנו עושים מה שאפשר תחת המגבלות".
בתגובה לדברי הורביץ, כי "אם הממשלה לא יושבת ומתייעצת היא תגיע לפתרונות לא טובים. ויכולתי להביא עוד הרבה דוגמאות", אמר בר און: "עם כל הכבוד, אי אפשר להתייעץ עם כולם כל הזמן. קרנית פלוג שיושבת כאן נמנית על צוות המאקרו הקבוע שלי, איתה אני מתייעץ כל הזמן. אני מתייעץ עם שרי אוצר לשעבר ועם עוד הרבה מאוד אנשים וגורמים מכובדים"
בר און הוסיף, כי "לא מתייעצים אם מי שרץ כל הזמן לתקשורת או שיש לו אג'נדה מסוימת אותה הוא רוצה לקדם. כל התוכניות שמנסים לקדם היום, אנחנו דנו וישבנו עליהם כבר לפני כמה חודשים".
"בצד הריאלי קידמנו", אומר בר און, "את כל הפרויקטים הזמינים שקיימים בשוק והם מחוללי צמיחה. דבר עם הקבלנים, החקלאים ואחרים, כולם רוצים עובדים זרים. אז איך אפשר ככה להילחם באבטלה? אז זה לא פשוט אבל אני לא מתלונן. על כל תוכנית וכל דבר שאנחנו מציגים יש ויהיו תלונות".
עוד אמר בר און כי מכיוון שזה משבר שאף פעם לא חווינו, אז צריך ללמוד מטעויות של אחרים. "גורדון בראון הלך וזרק כסף סתם, גם תוכנית החילוץ הראשונה של הנשיא בוש לא עזרה ואף אחד לא יודע איפה מסתובב הכסף. אז אנחנו גילינו אחריות ולא זרקנו כסף סתם. אני שומע תוכנית על הורדת מס של 20 אחוז. זה ייצור חוב אדיר בתקציב, שגם ככה יש בו גרעון עצום. עכשיו אומר לי ברק (שר הביטחון אהוד ברק - א.א.) להעלות את תקרת ההוצאה ל-10%, נוסיף לזה את מה שביבי מציע ונגיע לגרעון של 50 מיליארד שקל, אז תסבירו לי איך מסדרים את זה?".
בר און סיכם את דבריו בטענה, כי "משרד האוצר לא פועל בפאניקה, ומנהל את העסק בזהירות הנדרשת. הצגנו כמה תוכניות בשבועות האחרונים ויש לנו עוד כמה תוכניות בקנה. המהירות היא מהשטן, אבל צריך לפעול ואנחנו פועלים. זה לא פופולארי להגיד את זה אבל חשוב להגיד לציבור את האמת: המשק הישראלי נפגע וכנראה שימשיך להיפגע מהמשבר הכלכלי, אני מבטיח לכם שתוכניות האוצר רק יצמצמו את הפגיעה. צריך להיערך למצב שכשהעולם יחזור לצמוח ויצא מהבור, אנחנו נהיה במקום הכי טוב כדי לחזור לצמיחה מהירה"
"כלכלת ישראל מצויה בהאטה משמעותית ויתכן אף שנקלע למיתון.
ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?
המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.
מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום
מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.
מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?
ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.
בין מקבלי המענק נמצאים:
- מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
- מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
- זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
- חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
- ניצולי שואה
- משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה
- דרך החתחתים להכרה בנכות מהמוסד לביטוח לאומי
- אחרי שקיבל מיליון: חשמלאי שנפל יפוצה בכ-130 אלף ש'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.

הבנקים גובים פי 6 ריבית על מינוס בעו"ש מאשר על יתרת זכות
לפי נתוני בנק ישראל, הריבית שהבנקים גובים מהציבור על מינוס היא פי 6 מהריבית שהבנקים משלמים לציבור על יתרת זכות; גם ההשוואה בין פיקדונות להלוואות מראה פער עצום לטובת הבנקים; ואיפה הפיקוח?
רק אתמול התכנסה ועדת המשנה לתחרות ושירות ללקוח במערכת הבנקאית של ועדת הכלכלה לדיון מיוחד אודות הגברת התחרות במערכת הבנקאית, עם כותרות כמו "בעוד זמן לא רב נפתח את הדלת ל-7-8 בנקים חדשים", ו-"“אם אנחנו רוצים לראות תוצאות, צריך דוח אמיץ שמביא 7 בנקים בשנה, לא בנק אחד כל שבע שנים", והנה היום מפרסם בנק ישראל נתונים שמראים עד כמה הסקטור הבנקאי בישראל פועל ברווחיות בלתי נתפסת.
לפי הנתונים שפירסם בנק ישראל, יתרות העו"ש באוגוסט נותרו זהות במהלך החודש האחרון והן עומדות על סכום אדיר של כ-232 מיליארד שקל. מתוך הסכום האדיר הזה, רק 5.3% נושא ריבית שהממוצע שלה הוא 1.9% בלבד. לעומתם, כמובן ש-100% מהחשבונות עם יתרות חובה (מינוס) משלמים ריבית ממוצעת של כ-12%. אם המספרים לא היו ברורים, עד כה, הציבור משלם לבנקים פי 6 ריבית מאשר הבנקים משלמים לציבור. סכום יתרות העו"ש בחובה הוא 9.5 מיליארד שקל.
במלים פשוטות, אם מחסרים מיתרות הזכות את יתרות החובה, רואים שלמערכת הבנקאית יש יתרה של כ-222.5 מיליארד שקל של כספי ציבור. חישוב פשוט של הריביות הממוצעות נותן לנו שהבנקים משלמים על היתרה האדירה הזו (שאיתה הם יכולים להשקיע ולייצר הכנסות) ריבית של בסך הכל כ-233 מיליון שקל, ואילו על יתרות החובה גובים 1.14 מיליארד שקל בריבית. נחסר את מה שהבנקים משלמים על היתרה בסכום שהוא גובה על חובה ונקבל נתון שמראה שלא רק שהבנקים אינו משלמים ריביות עבור כ-222.5 מיליארד שקל של כספי ציבור, אלא שהם מרוויחים עליהם כ-900 מיליון שקל.
ניתן לשאול מדוע שהציבור ישאיר סכומים כאלה בחשבונות העו"ש, אבל זוהי שאלה אחרת, והמצב בפיקדונות מול הלוואות אינו שונה מהותית, אבל עצם העניין הוא המנגנון שבו הציבור משלם לבנקים תמיד, ואילו הבנקים אינם משלמים לציבור כמעט כלל. וזהו רק נתון אחד שדרכו ניתן להבין עד כמה הרווחים של הבנקים עצומים.
- בנקים לונג - ביטוח שורט; האסטרטגיה הזו יכולה להצליח
- הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמובן שיש הבדלים בין הבנקים השונים, הן ביתרות זכות והן ביתרות החובה, וההפרשים הגדולים הם בעיקר בין הבנקים הגדולים לקטנים. כפי שניתן לראות בתרשימים.