בר און להורוביץ: "עם כל הכבוד, אי אפשר להתייעץ עם כולם כל הזמן"
בתגובה לדבריו של יו"ר טבע, אלי הורביץ, מוקדם יותר היום בפנל המימד הכלכלי בכנס הרצליה, אמר שר האוצר, רוני בר און, המשתתף באותו הפנל, כי "אי אפשר להתייעץ עם כולם כל הזמן".
בנאומו סקר בר און, את צעדי הממשלה ואמר, כי "הצלחנו לשנות את המשוואה שאומרת אחריות פיסקאלית פירושה גזרות כלכליות, הפעלנו מדיניות של צמצום הפערים החברתיים והכלכליים. הפעלנו מדיניות אחראית בתקופת הצמיחה המהירה ולכן עכשיו מצבנו טוב יחסית".
"נהגנו בזהירות שבמידה רבה הפחיתה את הפגיעה במערכת הפיננסית. אנחנו בעיצומו של תהליך להפעלת חסכון פנסיוני לפי גיל ותהליכי עומק נוספים. המבנה הרגולטורי הקיים לוקה באנומליה ונדרש כאן שינוי", הוא הוסיף.
בר און אמר, כי במשרד האוצר זיהו כבר בעת גיבוש התוכנית הכלכלית ל-2009 את ההאטה הכלכלית בארצות הברית. "יש הרבה מאוד הבטחות שווא של ערב בחירות שמתעלמות מהיכולות של המשק. לכולם קל לגלוש במדרון ההבטחות, לחם ושעשועים להמונים ללא כל כיסוי. אבל הציבור כבר יודע שמסך של הבטחות לא יכול להסתיר את המציאות. בעת גיבוש התוכנית הכלכלית ל-2009 זיהינו את ההאטה הכלכלית בארצות הברית וכבר את התחלנו להתכונן למצב הלא פשוט".
בנוגע לשרידות התוכניות אחרי הבחירות אמר בר און, כי "תוכנית הפריפריה שהצגנו עונה באופן מובהק ליעד של האצת הצמיחה תוך התבססות על מנועים ריאליים חזקים. שום ממשלה שתקום לא תוכל להתעלם מהתוכנית הזאת".
שר האוצר הוסיף: "בגלל שלא הצלחנו להעביר את התקציב נאלץ משרד האוצר להתמודד עם המשבר הכלכלי ביכולת מוגבלת כמעט לאפס ואנחנו עושים מה שאפשר תחת המגבלות".
בתגובה לדברי הורביץ, כי "אם הממשלה לא יושבת ומתייעצת היא תגיע לפתרונות לא טובים. ויכולתי להביא עוד הרבה דוגמאות", אמר בר און: "עם כל הכבוד, אי אפשר להתייעץ עם כולם כל הזמן. קרנית פלוג שיושבת כאן נמנית על צוות המאקרו הקבוע שלי, איתה אני מתייעץ כל הזמן. אני מתייעץ עם שרי אוצר לשעבר ועם עוד הרבה מאוד אנשים וגורמים מכובדים"
בר און הוסיף, כי "לא מתייעצים אם מי שרץ כל הזמן לתקשורת או שיש לו אג'נדה מסוימת אותה הוא רוצה לקדם. כל התוכניות שמנסים לקדם היום, אנחנו דנו וישבנו עליהם כבר לפני כמה חודשים".
"בצד הריאלי קידמנו", אומר בר און, "את כל הפרויקטים הזמינים שקיימים בשוק והם מחוללי צמיחה. דבר עם הקבלנים, החקלאים ואחרים, כולם רוצים עובדים זרים. אז איך אפשר ככה להילחם באבטלה? אז זה לא פשוט אבל אני לא מתלונן. על כל תוכנית וכל דבר שאנחנו מציגים יש ויהיו תלונות".
עוד אמר בר און כי מכיוון שזה משבר שאף פעם לא חווינו, אז צריך ללמוד מטעויות של אחרים. "גורדון בראון הלך וזרק כסף סתם, גם תוכנית החילוץ הראשונה של הנשיא בוש לא עזרה ואף אחד לא יודע איפה מסתובב הכסף. אז אנחנו גילינו אחריות ולא זרקנו כסף סתם. אני שומע תוכנית על הורדת מס של 20 אחוז. זה ייצור חוב אדיר בתקציב, שגם ככה יש בו גרעון עצום. עכשיו אומר לי ברק (שר הביטחון אהוד ברק - א.א.) להעלות את תקרת ההוצאה ל-10%, נוסיף לזה את מה שביבי מציע ונגיע לגרעון של 50 מיליארד שקל, אז תסבירו לי איך מסדרים את זה?".
בר און סיכם את דבריו בטענה, כי "משרד האוצר לא פועל בפאניקה, ומנהל את העסק בזהירות הנדרשת. הצגנו כמה תוכניות בשבועות האחרונים ויש לנו עוד כמה תוכניות בקנה. המהירות היא מהשטן, אבל צריך לפעול ואנחנו פועלים. זה לא פופולארי להגיד את זה אבל חשוב להגיד לציבור את האמת: המשק הישראלי נפגע וכנראה שימשיך להיפגע מהמשבר הכלכלי, אני מבטיח לכם שתוכניות האוצר רק יצמצמו את הפגיעה. צריך להיערך למצב שכשהעולם יחזור לצמוח ויצא מהבור, אנחנו נהיה במקום הכי טוב כדי לחזור לצמיחה מהירה"
"כלכלת ישראל מצויה בהאטה משמעותית ויתכן אף שנקלע למיתון.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
