ליאור רבינוביץ': "בנק לאומי יבצע מחיקות על ה-CLO ברבעון הרביעי או הראשון"

אנליסט ענף הפיננסים בבית ההשקעות איי.בי.איי: "המחירים בארה"ב מייצגים כיום אפשרות לפשיטת רגל, 4 סנט על הדולר. ייתכן שהמימשל יקנה את הנכסים במחיר של 20-25 סנט על הדולר"
קובי ישעיהו |

אמש במניות הבנקים הגדולים בארה"ב, במהלך המסחר בוול סטריט וגם אחרי סיום המסחר. זאת, על רקע ידיעות בנוגע להתקדמות ביצירתו של בנק מיוחד פדרלי שירכז את הטיפול בנכסים הרעילים שהצטברו במערכת בשנים האחרונות, ועל ידי כך ישחרר את מחנק האשראי ויאפשר לבנקים לתת הלוואות חדשות בקצב גבוה הרבה יותר.

בעקבות המגמה החיובית במניות הפיננסים בוול סטריט אמש, וגם באסיה ואירופה, מתקנות מניות הבנקים בתל-אביב את הירידות של אתמול ומתקדמות צפונה היום. לאומי מוסיפה 2.7% ופועלים מסתפקת בעליה של 0.5%.

ליאור רבינוביץ', אנליסט ענף הפיננסים בבית ההשקעות איי.בי.איי, אומר בשיחה עם Bizportal כי "יש פה כמה סוגיות, מדובר בסכומי כסף אדירים, שקשה לנו לאמוד אותם בכלל. בסכומים כאלה זה יהיה יומרני לדעת איפה זה ייסגר. אבל כולם מבינים דבר אחד, ברגע שהמאזנים של הבנקים יהיו נקיים , כלומר יהיו שם הלוואות ופקדונות ושאר דברים שקשורים לפעילויות הליבה של הבנקים וזהו, הם יוכלו לצאת לדרך חדשה".

"ב-2009 הדוחות של הבנקים יהיו גרועים בגלל עליה חדה בחובות המסופקים, אבל זה משהו במסגרת העסקים השוטפים שניתן להתמודד איתו. בהודעה של ה-FDIC מדובר על כל תיקי ה-CDO וה-MBS ושאר מוצרים רעילים שהונפקו על ידי הסוכנויות הפרטיות, במטרה לקחת ולנהל את התיק לפשיטת רגל. כרגע המחירים מייצגים אפשרות לפשיטת רגל, 4 סנט על הדולר. ייתכן שהם יקנו את הנכסים במחיר של 20-25 סנט על הדולר. בנק לאומי, למשל, יצטרך לרשום מחיקות על תיק ה-CLO (סוג של מוצר מובנה) ברבעון הרביעי או הראשון, או בשניהם. זה לא דרמטי בישראל אבל בארה"ב זה הרבה יותר משמעותי".

אז הכוונה, אומר רבינוביץ', "שהמערכת תוציא את זה מהבנקים. ברמת העקרון יש "תיק זמין למכירה", לכל נייר ערך יש מחיר. בהתחלה שיערכו את זה לפי השוק אבל בחודשים האחרונים יש כל כך מעט ציטוטים שהחליטו לקבוע שזה כבר לא משקף את המחיר. אז בתיק הזמין למכירה זה נרשם רק להון אבל לא בדוח רווח והפסד, אלא רק אם מוכרים את זה.

"הבעיה נוצרת בגלל שזה כל הזמן מוריד את ההון של הבנקים מכיוון שזה נמצא ב"תיק זמין למכירה", ההון נמחק לגמרי בגלל ההפסדים של ני"ע אז קשה לבנקים לתפקד. אז השאלה איך עושים את זה בלי לתת פרסים למי שמגיע לו עונש, וגם איך מצילים את הבנקים.

"מדברים על כל מיני מודלים ומספרים. זה עדיין לא ברור איך זה יתבצע, אף אחד לא יודע ממש איך לפתור את הבעיה הזו. זה נראה שבמהלך 2009 ימצאו פתרון לבעיה, אפילו בחודשים הקרובים. עם משבר האשראי והעליה בחובות המסופקים עוד אפשר להתמודד אבל הדבר הזה זה כמו קוץ ברגל. חייבים להוציא אותו כדי שיוכלו להמשיך ללכת".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותלוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות

יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס

מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR

ליאור דנקנר |

מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.


יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט

2005 - ההתחלה הצנועה

שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.

2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

רובה ארבל  נשק
צילום: אנצו גוש IWI מקבוצת SK

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל

דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות

רן קידר |
נושאים בכתבה תעשייה ביטחונית

דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.

לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.

המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.

המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.

החשש: פתח לשחיתות

ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.