ליאור רבינוביץ': "בנק לאומי יבצע מחיקות על ה-CLO ברבעון הרביעי או הראשון"

אנליסט ענף הפיננסים בבית ההשקעות איי.בי.איי: "המחירים בארה"ב מייצגים כיום אפשרות לפשיטת רגל, 4 סנט על הדולר. ייתכן שהמימשל יקנה את הנכסים במחיר של 20-25 סנט על הדולר"
קובי ישעיהו |

אמש במניות הבנקים הגדולים בארה"ב, במהלך המסחר בוול סטריט וגם אחרי סיום המסחר. זאת, על רקע ידיעות בנוגע להתקדמות ביצירתו של בנק מיוחד פדרלי שירכז את הטיפול בנכסים הרעילים שהצטברו במערכת בשנים האחרונות, ועל ידי כך ישחרר את מחנק האשראי ויאפשר לבנקים לתת הלוואות חדשות בקצב גבוה הרבה יותר.

בעקבות המגמה החיובית במניות הפיננסים בוול סטריט אמש, וגם באסיה ואירופה, מתקנות מניות הבנקים בתל-אביב את הירידות של אתמול ומתקדמות צפונה היום. לאומי מוסיפה 2.7% ופועלים מסתפקת בעליה של 0.5%.

ליאור רבינוביץ', אנליסט ענף הפיננסים בבית ההשקעות איי.בי.איי, אומר בשיחה עם Bizportal כי "יש פה כמה סוגיות, מדובר בסכומי כסף אדירים, שקשה לנו לאמוד אותם בכלל. בסכומים כאלה זה יהיה יומרני לדעת איפה זה ייסגר. אבל כולם מבינים דבר אחד, ברגע שהמאזנים של הבנקים יהיו נקיים , כלומר יהיו שם הלוואות ופקדונות ושאר דברים שקשורים לפעילויות הליבה של הבנקים וזהו, הם יוכלו לצאת לדרך חדשה".

"ב-2009 הדוחות של הבנקים יהיו גרועים בגלל עליה חדה בחובות המסופקים, אבל זה משהו במסגרת העסקים השוטפים שניתן להתמודד איתו. בהודעה של ה-FDIC מדובר על כל תיקי ה-CDO וה-MBS ושאר מוצרים רעילים שהונפקו על ידי הסוכנויות הפרטיות, במטרה לקחת ולנהל את התיק לפשיטת רגל. כרגע המחירים מייצגים אפשרות לפשיטת רגל, 4 סנט על הדולר. ייתכן שהם יקנו את הנכסים במחיר של 20-25 סנט על הדולר. בנק לאומי, למשל, יצטרך לרשום מחיקות על תיק ה-CLO (סוג של מוצר מובנה) ברבעון הרביעי או הראשון, או בשניהם. זה לא דרמטי בישראל אבל בארה"ב זה הרבה יותר משמעותי".

אז הכוונה, אומר רבינוביץ', "שהמערכת תוציא את זה מהבנקים. ברמת העקרון יש "תיק זמין למכירה", לכל נייר ערך יש מחיר. בהתחלה שיערכו את זה לפי השוק אבל בחודשים האחרונים יש כל כך מעט ציטוטים שהחליטו לקבוע שזה כבר לא משקף את המחיר. אז בתיק הזמין למכירה זה נרשם רק להון אבל לא בדוח רווח והפסד, אלא רק אם מוכרים את זה.

"הבעיה נוצרת בגלל שזה כל הזמן מוריד את ההון של הבנקים מכיוון שזה נמצא ב"תיק זמין למכירה", ההון נמחק לגמרי בגלל ההפסדים של ני"ע אז קשה לבנקים לתפקד. אז השאלה איך עושים את זה בלי לתת פרסים למי שמגיע לו עונש, וגם איך מצילים את הבנקים.

"מדברים על כל מיני מודלים ומספרים. זה עדיין לא ברור איך זה יתבצע, אף אחד לא יודע ממש איך לפתור את הבעיה הזו. זה נראה שבמהלך 2009 ימצאו פתרון לבעיה, אפילו בחודשים הקרובים. עם משבר האשראי והעליה בחובות המסופקים עוד אפשר להתמודד אבל הדבר הזה זה כמו קוץ ברגל. חייבים להוציא אותו כדי שיוכלו להמשיך ללכת".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטוסים חיל אוויר תקיפה
צילום: דובר צהל

התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה

ברית ששווה הרבה יותר מכסף: ישראל לא רק מקבלת סיוע - היא נכס אסטרטגי שמייצר לארה"ב חיסכון של מיליארדי דולרים מדי שנה, בזכות מודיעין, טכנולוגיה וניסיון קרבי שהופכים אותה למעבדה צבאית וכלכלית ייחודית בעולם

ד"ר אדם רויטר |

ישראל מספקת לארה"ב את הנכס הגיאו-אסטרטגי החשוב והיציב ביותר שלה במזרח התיכון ההפכפך, את שדה הניסויים הצבאיים הגדול והטוב בעולם לטכנולוגיות אמריקניות חדשות ב"אש חיה" ומידע מודיעיני רציף שלא יסולא בפז. כל אלו חוסכים לארה"ב מיליארדי דולרים כל שנה ולהערכת האמריקנים עצמם ברוב השנים התרומה הזו, גדולה לאין ערוך מהעלות של המימון והעזרה הכספית שארה"ב נותנת לישראל.

מזכיר המדינה האמריקני לשעבר, הגנרל אלכסנדר הייג, אמר פעם ש"ישראל היא נושאת המטוסים האמריקנית הגדולה בעולם שאינה ניתנת להטבעה". בישראל יש לאמריקנים בסיס צבאי מאויש יחיד קטן מאד להתרעה מפני טילים בעוד שבשאר העולם ארה"ב מוציאה 70 מיליארדי דולרים כל שנה על תחזוקת כוחות הצבא שלה - שכוללים כ-50 אלף חיילים ב-800 בסיסים ב-80 מדינות, מהם לפחות 19 בסיסים במזרח התיכון.

הגנרל ג'ורג' פ. קיגן ראש המודיעין לשעבר של חיל האוויר האמריקאי מצוטט בהרחבה כאומר שארה"ב תצטרך ליצור "חמש סוכנויות CIA" כדי להתחרות במודיעין שישראל מספקת לה. גורמים בפנטגון כמו גם בתעשיות הביטחוניות האמריקניות נפעמים כל פעם מחדש מהחידושים הישראליים שנעשים על פלטפורמות אמריקניות שתוצאתם חיסכון כספי אדיר וחיסכון זמן אדיר במציאת ופתרון תקלות שמתרחשות באמל"ח שארה"ב מעבירה אלינו, בדגש על מטוסי ה-F15, ה-F16 וה-F35.

היכולת של התעשיות הביטחוניות האמריקניות לציין שאמלח וטכנולוגיות נבדקו בשדה הקרב הישראלי תורם להן באופן ניכר בתהליך המכירה. העובדות הנ"ל מדגישות את תפקידה של ישראל כבעלת ברית ייחודית בעלת ערך מוסף, בנוסף לכך שישראל משמשת כמרכז חדשנות מוביל עבור מגזר ההייטק האמריקני, מעבדה בדוקה של הכוחות המזוינים של ארה"ב ותעשיות הביטחון והחלל האמריקניות (חסכון של מיליארדי דולרים במו"פ, הגדלת היצוא והרחבת התעסוקה בארה"ב). ישראל במובן זה היא "אולם תצוגה" המדגים את היתרון של מערכות צבאיות אמריקניות על פני מתחרות עולמיות, מקור מודיעין פורץ דרך ובסיס צבאי גדול ביותר ללא צורך בחיילים אמריקניים.

לכן, החששות מפני אמברגו נשק אמריקני עתידי, אם וכאשר יעלו הדמוקרטים שוב לשלטון בארה"ב, הם חששות מופרזים מאד, כי ישראל שותפה נאמנה לארה"ב ואינטרס אמריקני אדיר. התרומה והתמורה הישראלית עבור האמלח האמריקני שווים לאמריקנים מיליארדי דולרים רבים כל שנה כמו גם העזרה הישראלית המודיעינית שלא תסולא בפז ועוגן יציב ויחיד במזרח תיכון מוסלמי הפכפך.

בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?

נכנסים לכלכלת בחירות; סמוטריץ' יודע שאם מחירי הדירות יעלו - הציבור יאשים אותו, ומכין פתרונות וגם - מה התוכנית של סמוטריץ' לשנה הבאה ועל הפטור ממס לעולים חדשים

רן קידר |

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הציג את עקרונות התקציב. הוא דוחף להורדת הריבית ובצדק; ומדבר על הורדת מסים והורדת מחירי הדירות. סמוטריץ' יודע שיש חשש גדול שמחירי הדירות יחזרו לעלות עם סיום תוכנית דירה בהנחה במתכונתה הנוכחית, והוא יודע שהוא זה שתוטל עליו האשמה בעליית מחירי הדירות, אז הוא מכין תוכנית (הרחבה: ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס?).

סמוטריץ' לא הציג תוכנית, אלא דיבר מלמעלה, בקווים כלליים. צריך לזכור שאנחנו בשנת בחירות, הבוחר הוא "המלך", הסיכוי שיפגעו בכיס שלו - נמוך. ירצו לתת לו תחושה טובה, תחושה של עושר. תחושה של ביטחון כלכלי.  בכנס של יועצי המס הוא אמר באופן ברור: "אל תקנו דירות, המחירים ימשיכו לרדת". 

סמוטריץ' טען כי שנת 2026 תהיה "גשר ממלחמה לצמיחה", עם תוספת משמעותית לביטחון, שצפויה לחרוג מ-100 מיליארד שקל, לצד ייצוב יחס החוב-תוצר. במרכז התוכנית: הורדת מס הכנסה על הכנסות מעבודה, שתעודד יציאה לעבודה והעלאת פריון. "זה יחזיר כסף לכיסי העובדים ויעזור למשק לצמוח", אמר, תוך הדגשה כי ההפחתה תתמקד במדרגות הנמוכות יותר כדי להגיע למעמד הביניים הרחב. נזכיר כי מדרגות המס הוקפאו השנה והמשמעות היא מיסוי גדול יותר. סמוטריץ' בעצם רמז על כוונה להסיר את ההקפאה בחלק מהמקומות. 

סמוטריץ' גם הבטיח הטבות מס משמעותיות לעולים חדשים: פטור ממס לא רק על הכנסות מחו"ל (כפי שקיים כיום למשך 10 שנים), אלא גם על הכנסות שיופקו בישראל עצמה. צעד כזה יכול להפוך את ישראל ליעד עלייה אטרקטיבי יותר, אבל השאלה היא למה לספק הטבה גדולה כל כך בשעה שאפשר להיטיב עם הציבור הישראלי עצמו. תושביך קודמים לעולים חדשים.  

החשש הוא שמהלכים אלו יובילו לעלייה בגירעון, אם כי חייבים להגיד שהגירעון בשליטה, ולמרות מלחמה של שנתיים ישראל התבררה כחזקה מאוד כלכלית. הפגיעה בנתונים הכלכליים היא לא אנושה כפי שיכול היה להיות. אין כלכלן אחד שחושב שהנתונים הכלכליים בהינתן השנתיים האחרונות, הם לא הפתעה לטובה. לכן, דווקא בהינתן הצמיחה של אחרי המלחמה כפי שצופים כלכלנים וגם בנק ישראל בתחזיות קדימה, עשויות לתמוך ולהשתלב בהורדת מסים.