ליאור רבינוביץ': "בנק לאומי יבצע מחיקות על ה-CLO ברבעון הרביעי או הראשון"
אמש
בעקבות המגמה החיובית במניות הפיננסים בוול סטריט אמש, וגם באסיה ואירופה, מתקנות מניות הבנקים בתל-אביב את הירידות של אתמול ומתקדמות צפונה היום. לאומי מוסיפה 2.7% ופועלים מסתפקת בעליה של 0.5%.
ליאור רבינוביץ', אנליסט ענף הפיננסים בבית ההשקעות איי.בי.איי, אומר בשיחה עם Bizportal כי "יש פה כמה סוגיות, מדובר בסכומי כסף אדירים, שקשה לנו לאמוד אותם בכלל. בסכומים כאלה זה יהיה יומרני לדעת איפה זה ייסגר. אבל כולם מבינים דבר אחד, ברגע שהמאזנים של הבנקים יהיו נקיים , כלומר יהיו שם הלוואות ופקדונות ושאר דברים שקשורים לפעילויות הליבה של הבנקים וזהו, הם יוכלו לצאת לדרך חדשה".
"ב-2009 הדוחות של הבנקים יהיו גרועים בגלל עליה חדה בחובות המסופקים, אבל זה משהו במסגרת העסקים השוטפים שניתן להתמודד איתו. בהודעה של ה-FDIC מדובר על כל תיקי ה-CDO וה-MBS ושאר מוצרים רעילים שהונפקו על ידי הסוכנויות הפרטיות, במטרה לקחת ולנהל את התיק לפשיטת רגל. כרגע המחירים מייצגים אפשרות לפשיטת רגל, 4 סנט על הדולר. ייתכן שהם יקנו את הנכסים במחיר של 20-25 סנט על הדולר. בנק לאומי, למשל, יצטרך לרשום מחיקות על תיק ה-CLO (סוג של מוצר מובנה) ברבעון הרביעי או הראשון, או בשניהם. זה לא דרמטי בישראל אבל בארה"ב זה הרבה יותר משמעותי".
אז הכוונה, אומר רבינוביץ', "שהמערכת תוציא את זה מהבנקים. ברמת העקרון יש "תיק זמין למכירה", לכל נייר ערך יש מחיר. בהתחלה שיערכו את זה לפי השוק אבל בחודשים האחרונים יש כל כך מעט ציטוטים שהחליטו לקבוע שזה כבר לא משקף את המחיר. אז בתיק הזמין למכירה זה נרשם רק להון אבל לא בדוח רווח והפסד, אלא רק אם מוכרים את זה.
"הבעיה נוצרת בגלל שזה כל הזמן מוריד את ההון של הבנקים מכיוון שזה נמצא ב"תיק זמין למכירה", ההון נמחק לגמרי בגלל ההפסדים של ני"ע אז קשה לבנקים לתפקד. אז השאלה איך עושים את זה בלי לתת פרסים למי שמגיע לו עונש, וגם איך מצילים את הבנקים.
"מדברים על כל מיני מודלים ומספרים. זה עדיין לא ברור איך זה יתבצע, אף אחד לא יודע ממש איך לפתור את הבעיה הזו. זה נראה שבמהלך 2009 ימצאו פתרון לבעיה, אפילו בחודשים הקרובים. עם משבר האשראי והעליה בחובות המסופקים עוד אפשר להתמודד אבל הדבר הזה זה כמו קוץ ברגל. חייבים להוציא אותו כדי שיוכלו להמשיך ללכת".
עומר הנדסה (תשקיף חברה)עומר הנדסה מתקרבת לבורסה - התמחור סביר
למרות שחיקה ברווחיות התפעולית, גירעון בהון החוזר ומכירת מניות של הבעלים, התמחור נראה על פניו נוח - שווי לפני ההנפקה של 1.1 מיליארד ורווח מייצג של כ-85 מיליון - מכפיל רווח של כ-13
חברת עומר הנדסה, נערכת ל-IPO בבורסה המקומית. החברה היא קבלן ויזם ומסתבר שהיא גדולה יחסית, למרות שהנוכחות התקשורתית שלה נמוכה. היא צפויה להיות אחת ההנפקות הגדולות בנדל"ן השנה. ההנפקה כוללת גיוס של כ-300 מיליון שקל לפי שווי חברה של 1.4 מיליארד שקל (אחרי הכסף), כאשר כ-120 מיליון שקל יזרמו לכיסם של בעלי השליטה באמצעות הצעת מכר. יתרת הסכום, כ-180 מיליון שקל, תשמש את החברה למימון פרויקטים חדשים והרחבת פעילותה. זה אקזיט משמעותי לבעלי השליטה ולרוב זה תמרור אזהרה. הנפקות זה מצב של א-סימטריה במידע. המוכרים- מנפיקים יודעים הרבה יותר מהקונים.
הבעיה שהקונים - גופים מוסדיים, עמוסים במזומנים ואין להם מה לעשות בכסף. הם מחפשים השקעות חדשות ומקדמים את שוק ההנפקות. עומר, היא שחקנית בשוק התשתיות והייזום ועל פניו מונפקת בתמחור סביר. הדוח רווח והפסד שלה אומנם מציג שחיקה ברווחיות אך הצבר גדל והרווחיות עדיין טובה. הרווח המייצג 85-90 מיליון שקל בשנה ושווי של 1.1 מיליארד שקל (לפני הכסף) מבטא מכפיל רווח סביר של 13.
אם החברה תמשיך לממש את הצבר ולצמוח, ובמקביל הרווחים יעלו, זו יכולה להיות השקעה שמתאימה למוסדיים ולמשקיעים בכלל, אבל צריך לזכור ששוק הקבלנות והיזמות חלש עכשיו, שלחברה יש גירעון בהון החוזר, אם כי זה לא נורא כאשר אתה יודע לקבל מקורות של מזומנים או כאשר ההון החוזר השלילי במאזן (נכסים שוטפים פחות התחייבויות שוטפות) הן לאורך זמן שליליים, כלומר מתגלגלים במאזן ואין צורך לשלם באמת את ההתחייבויות השוטפות.
חלק גדול מאוד מהקבלנים וחברות התשתיות נמצאות במצב כזה, הוא לא בהכרח מעיד על קשיים או בעיות פיננסיות. בכל מקרה, עומר הוקמה ב-1997 על ידי עומר רוזנבלט, שמשמש כיום כיו"ר. בעלי השליטה כוללים גם את ברוך חדד וזאב סלנט, המכהנים כמנכ"לים משותפים ומחזיקים יחד בכ-82% מהמניות, בחלוקה שווה ביניהם. ארבעה עובדים בכירים מחזיקים ביתרת המניות.
עומר הנדסה מתמקדת בביצוע מיזמי בנייה בתחומי התעשייה, המלונאות, המסחר והמגורים, לצד ייזום נדל"ן למגורים והשקעה. מאז הקמתה, ביצעה החברה למעלה מ-170 פרויקטים בהיקף של כ-2.4 מיליון מ"ר, כולל מבנים מורכבים כמו מגדל ART של הפניקס בבני ברק, מגדלי בסר ברמת גן, קניון רמות בירושלים, בסר סיטי בפתח תקווה ומגדל צ'מפיון בבני ברק.
