ליאור רבינוביץ': "בנק לאומי יבצע מחיקות על ה-CLO ברבעון הרביעי או הראשון"
אמש
בעקבות המגמה החיובית במניות הפיננסים בוול סטריט אמש, וגם באסיה ואירופה, מתקנות מניות הבנקים בתל-אביב את הירידות של אתמול ומתקדמות צפונה היום. לאומי מוסיפה 2.7% ופועלים מסתפקת בעליה של 0.5%.
ליאור רבינוביץ', אנליסט ענף הפיננסים בבית ההשקעות איי.בי.איי, אומר בשיחה עם Bizportal כי "יש פה כמה סוגיות, מדובר בסכומי כסף אדירים, שקשה לנו לאמוד אותם בכלל. בסכומים כאלה זה יהיה יומרני לדעת איפה זה ייסגר. אבל כולם מבינים דבר אחד, ברגע שהמאזנים של הבנקים יהיו נקיים , כלומר יהיו שם הלוואות ופקדונות ושאר דברים שקשורים לפעילויות הליבה של הבנקים וזהו, הם יוכלו לצאת לדרך חדשה".
"ב-2009 הדוחות של הבנקים יהיו גרועים בגלל עליה חדה בחובות המסופקים, אבל זה משהו במסגרת העסקים השוטפים שניתן להתמודד איתו. בהודעה של ה-FDIC מדובר על כל תיקי ה-CDO וה-MBS ושאר מוצרים רעילים שהונפקו על ידי הסוכנויות הפרטיות, במטרה לקחת ולנהל את התיק לפשיטת רגל. כרגע המחירים מייצגים אפשרות לפשיטת רגל, 4 סנט על הדולר. ייתכן שהם יקנו את הנכסים במחיר של 20-25 סנט על הדולר. בנק לאומי, למשל, יצטרך לרשום מחיקות על תיק ה-CLO (סוג של מוצר מובנה) ברבעון הרביעי או הראשון, או בשניהם. זה לא דרמטי בישראל אבל בארה"ב זה הרבה יותר משמעותי".
אז הכוונה, אומר רבינוביץ', "שהמערכת תוציא את זה מהבנקים. ברמת העקרון יש "תיק זמין למכירה", לכל נייר ערך יש מחיר. בהתחלה שיערכו את זה לפי השוק אבל בחודשים האחרונים יש כל כך מעט ציטוטים שהחליטו לקבוע שזה כבר לא משקף את המחיר. אז בתיק הזמין למכירה זה נרשם רק להון אבל לא בדוח רווח והפסד, אלא רק אם מוכרים את זה.
"הבעיה נוצרת בגלל שזה כל הזמן מוריד את ההון של הבנקים מכיוון שזה נמצא ב"תיק זמין למכירה", ההון נמחק לגמרי בגלל ההפסדים של ני"ע אז קשה לבנקים לתפקד. אז השאלה איך עושים את זה בלי לתת פרסים למי שמגיע לו עונש, וגם איך מצילים את הבנקים.
"מדברים על כל מיני מודלים ומספרים. זה עדיין לא ברור איך זה יתבצע, אף אחד לא יודע ממש איך לפתור את הבעיה הזו. זה נראה שבמהלך 2009 ימצאו פתרון לבעיה, אפילו בחודשים הקרובים. עם משבר האשראי והעליה בחובות המסופקים עוד אפשר להתמודד אבל הדבר הזה זה כמו קוץ ברגל. חייבים להוציא אותו כדי שיוכלו להמשיך ללכת".
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןהפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים
חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים
וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך
לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם
אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.
סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית
של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".
יש מהלכים שאפשר
לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.
אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?
"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".
- תושב אילת חשוד בהעלמת הכנסות של מיליון שקל
- "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
