פגמים בהליך שימוע לא מצדיקים מתן צו למניעת פיטורים

בשא 001552/08 ד"ר יהודה כהן תמר נ' לאב דיסקובריס בע"מ, מיום 21.7.2008. תקציר מאת עו"ד ליאת קרופקין
יוסי בן דוד |

העובדות

---------------

ד"ר יהודה כהן תמר (להלן: "העובדת") הועסקה כחוקרת ומדענית בחברת לאב דיסקובריס בע"מ (להלן: "המעבידה"), חברה פרטית, העוסקת בפיתוח מחקר מדעי בתחום זיהוי גידול סרטני בשלביו הראשונים.

העובדת הייתה דירקטורית ומייסדת והועסקה כשכירה אצל המעבידה.

ביום 06.04.2008 נתן בית הדין צו מניעה זמני להודעת הפיטורים, אשר ניתנה לעובדת, משלא נערך שימוע לעובדת, על אף שמדובר בחברה פרטית, וכן לאור העובדה, כי שמה המקצועי של העובדת עלול להיפגע.

המחלוקת העיקרית הינה האם נפלו פגמים בהליך השימוע, אשר מצדיקים את התערבותו של בית הדין לכדי ביטול הפיטורים עד למתן פסק הדין בתיק העיקרי.

פסק הדין

---------------

מעמדה של העובדת, המשמשת הן כשכירה והן כדירקטורית ומייסדת, משליכה על יחסי הצדדים, המתיחות וחוסר האמון, וכן חשש העובדת, כי החלטת המעבידה לפטרה התגבשה עוד טרם נערך השימוע.

בית הדין הארצי הבהיר בפסיקתו, כי מטרתו העיקרית של השימוע היא אפשרות העובד להזים את הטענות, אשר הועלו כלפיו, ולנסות לשכנע את העומד להכריע בגורלו, כי לטענות כלפיו אין שחר (ע"ע 355/99 לורה לינדר נ' ארגון נכי תאונות עבודה, פד"ע לז 846).

לצורך הכרעה במחלוקת בין העובדת למעבידה הביא כל אחד מהצדדים מומחה מטעמו.

הפגם העיקרי לו טוענת העובדת, כי יתכן ויש בהליך חשש למשוא פנים, כיוון ונערך למומחה מטעם המעבידה סיור מוקדם במעבדה, המומחה שוחח עם מנהל המעבידה וכן הוצג לו גרף, המהווה את עיקר המחלוקת בין הצדדים.

המעבידה טוענת, כי במידה והעובדת סברה,שיש לפסול את המומחה מטעם המעבידה, היה עליה לעצור את הליך השימוע ולא להסכים לקיומו, וכי להעלות את טענת פסלות הליך השימוע לאחר קבלת התוצאות הינו סוג של החזקת החבל משני קצותיו, כאשר עמדה לרשותה האפשרות לתקן את הפגם בו במקום על מנת לרפאו.

פגם עיקרי נוסף לו טוענת העובדת הוא, כי מנהל המעבידה אכל צהריים עם המומחה מטעמו, דבר המעלה תמיהה לטיב הקשר בין המעבידה למומחה שמינתה, אשר אמור להיות אדם ניטראלי.

לטענת המעבידה, לעניין מאזן הנוחות, חלק ממערך השיקולים של חברה פרטים הינו שיקולים כלכליים, ולא יעלה על הדעת, כי חברה תעסיק עובד, העלול לגרום לה להפסדים, אף אם מדובר בעובדת שהינה בעלת עניין כמייסדת, כדירקטורית וכבעלת מניות, וזאת לאור העובדה, שהחברה שואפת לכיוון מקצועי שונה לחלוטין.

בית הדין בחן האם כל רצף ההתרחשויות, כאמור לעיל, יכול להביא לפסילת הליך השימוע.

מן הטענות, כאמור לעיל, עולה, כי יש לעובדת את הזכות לתבוע, בבית המשפט המוסמך, את הנזקים, אשר נגרמו לה, לטענתה, וכן עבור ההשקעה המקצועית שניתן למדוד הן בזמן והן בממון.

חרף הפגמים בהתנהלות המעבידה, נפסק, כי לא ניתן לקבוע, שהליך השימוע והפיטורים בטלים. התנהלות זו תובא בחשבון בפסיקת ההוצאות בהליך העיקרי.

(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבעהדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבע

אנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום

ענקית השבבים תעתיק את פעילותה למתחם חדש בפארק ההייטק גב-ים בהיקף של כ-3,000 מ"ר; המרכז יורחב עד אמצע 2026 ויתמקד בפיתוח טכנולוגיות AI

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אנבידיה באר שבע

ענקית השבבים אנבידיה (NVIDIA Corp. 2.25%  ) מודיעה על הרחבת מרכז המחקר והפיתוח בבאר שבע פי שלושה. המתחם החדש, שייבנה בפארק ההייטק גב-ים בעיר, יתפרס על שטח של כ-3,000 מ"ר ועתיד להתחיל לפעול במתכונת מלאה עד סוף המחצית הראשונה של 2026. במקביל, מתכננת החברה לגייס מאות עובדים חדשים באזור הדרום - ובהם מפתחי שבבים, מהנדסי חומרה ותוכנה, ארכיטקטים ובוגרי תארים מתקדמים במדעי המחשב וההנדסה.

מעבר להיבט העסקי, המהלך הזה של אנבידיה צפוי להשפיע על תעסוקת ההייטק בדרום ועל יצירת סביבת עבודה נוחה ואיכותית יותר למהנדסים שרחוקים מהמרכז. יש לזה פוטנציאל לשנות את מפת ההייטק במדינה, אחרי שחברות גלובליות מעדיפות להתרכז סביב תל אביב והרצליה רבתי, להחלטה של אנבידיה להשקיע דווקא בבאר שבע יש משמעות רחבה - לא רק מבחינת פיתוח טכנולוגי, אלא גם כחלק ממאמץ לחזק את הפריפריה על ידי תעשיית ההייטק.

האתר החדש ממוקם בבניין החמישי שמקימה גב-ים בפארק ההייטק בבאר שבע, בו פועלות גם חברות כמו מיקרוסופט ואלביט וכן יחידות תקשוב של צה"ל. סמיכותו לאוניברסיטת בן גוריון ולבית החולים סורוקה ממחישה את התבססות האזור כאחד ממוקדי החדשנות המרכזיים בדרום. מדובר באחד ממהלכי ההתרחבות המשמעותיים של אנבידיה מחוץ לגוש דן, ומבחינת העיר באר שבע - צעד נוסף בדרך לביסוס מעמדה כעיר טכנולוגית בצמיחה.

עמית קריג, סגן נשיא בכיר באנבידיה ומנהל מרכז המו"פ בישראל, אמר כי "הרחבת מרכז הפיתוח בבאר שבע משקפת את המחויבות שלנו להגיע אל המהנדסות והמהנדסים הטובים ביותר - בכל מקום שבו הם נמצאים. הסייט החדש ישמש בית מקצועי למאות אנשי פיתוח נוספים מהדרום, שייקחו חלק בפיתוח טכנולוגיות חומרה ותוכנה פורצות דרך ויקדמו חדשנות עולמית בבינה מלאכותית."

ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', הוסיף כי "מדובר בבשורה חשובה לעיר ולנגב כולו. ההחלטה של אנבידיה מבטאת אמון באקו-סיסטם הבאר-שבעי ותיצור מאות מקומות עבודה חדשים, שיחזקו את ההון האנושי בעיר וימשיכו להציב את באר שבע בחזית החדשנות הישראלית."

ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

ארדואן מחסל מתנגדים מבית: צו מעצר נוסף נגד ראש עיריית איסטנבול בחשד לריגול

בית משפט טורקי הוציא צו מעצר נוסף נגד אקרם איממוגלו, ראש עיריית איסטנבול, בחשד לריגול פוליטי. מעצרו במרץ עורר מחאות נרחבות, והאירוע החדש עלול להצית גל נוסף, כשבמקביל השווקים רועדים

משה כסיף |
נושאים בכתבה ארדואן טורקיה

טורקיה מחזיקה באחד הצבאות הגדולים והמתקדמים באזור, עם כמה מאות אלף חיילים בשירות פעיל וכוחות מילואים גדולים. צבא טורקיה מצויד בטכנולוגיה מתקדמת, כולל טנקים, חיל אוויר חזק, צי ימי מגוון ויחידות מיוחדות שפועלות באופן סדיר בזירות שונות. אחד מנכסי העוצמה המשמעותיים של טורקיה הוא תעשיית הביטחון המקומית שלה - הכוללת פיתוח עצמי של רחפנים מתקדמים (כמו Bayraktar), טילים, מערכות מכ"ם ואפילו ניסיון בפיתוח טנקים ומטוסי קרב. בנוסף, יש לה נוכחות קבועה בבסיסים מחוץ לגבולותיה - בעיקר בצפון סוריה, עיראק, קפריסין, קטר, ואף בסומליה. לאחרונה חידשה טורקיה את ניסיונותיה להצטרף לתוכנית רכישת מטוסי F-35 מארצות הברית - מהלך שעד כה הוקפא בעקבות רכישת מערכות ההגנה הרוסיות S-400. כעת, עם התחממות היחסים בין ארדואן לממשל האמריקאי ולנוכח תמיכתו הגלויה של דונלד טראמפ בארדואן, נראה שהסיכויים לאישור העסקה גדלים. טראמפ אף התבטא בפומבי שארדואן הוא "חבר", והגדיר אותו כשותף חיוני באזור.

טורקיה, המעצמה האזורית שמתנדנדת בין שאיפות גלובליות למשבר פנימי, נכנסת היום לפרק חדש של מתח פוליטי-משפטי. בית משפט באיסטנבול הוציא צו מעצר נוסף נגד אקרם איממוגלו, ראש העירייה הכלוא מזה שבעה חודשים, בחשד לריגול פוליטי. ההאשמה מבוססת לכאורה על קשרים בין צוות הקמפיין שלו לאיש עסקים שנתפס ביולי בקשרים עם שירותי מודיעין בריטיים. ההאשמה כוללת העברת נתונים אישיים מאפליקציות העירייה.

כיצד התפתחו היחסים בין ישראל לטורקיה לאורך השנים ומה מאפיין אותם כיום?

איממוגלו, נציג מרכזי של מפלגת העם הרפובליקנית (CHP) באופוזיציה, הכחיש את ההאשמות בחריפות, ותומכיו רואים בהן ניסיון נוסף להשתיק את האיום המרכזי על שלטונו של הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן. המהלך הזה אינו מבודד: הוא חלק מגל חקירות מתרחב, ומשקף משבר רב-ממדי, פוליטי, משפטי וכלכלי, שמאיים להחליש את טורקיה מול אתגרים גלובליים.

היחסים בין ישראל לטורקיה עברו תהפוכות רבות - משיתוף פעולה הדוק בשנות ה-90 בתחומי ביטחון, מודיעין וסחר, דרך קרע קשה בעקבות אירועי המשט לעזה ב-2010, ועד ניסיונות פיוס מחודשים בשנים האחרונות שהתנפצו שוב מאז מלחמת עזה באוקטובר 2023. טורקיה, שבעבר הייתה בעלת ברית קרובה של ישראל, הפכה בעשור האחרון למבקרת חריפה שלה - בעיקר על רקע הסוגיה הפלסטינית. בתקופות מסוימות נשמר שיתוף פעולה כלכלי ומסחרי גם בזמני משבר דיפלומטי, אך מאז 2024 היחסים הידרדרו שוב והגיעו לניתוק כמעט מלא של הקשרים הדיפלומטיים והמסחריים. כיום ישראל רואה בטורקיה גורם עוין למחצה - שמבקר אותה בזירה הבינלאומית, מקיים קשרים עם חמאס, ומפעיל לחץ פוליטי ומדיני בשל פעילותה בעזה.

בעוד השווקים הפיננסיים מגיבים בתנודות, עם ירידה של 2.3% בלירה הטורקית מול הדולר מאז הבוקר, נשאלת השאלה: האם זהו הסוף של איממוגלו כמועמד לנשיאות ב-2028, או ניצוץ למחאות חדשות שישנו את מאזן הכוחות?

מהו ההקשר של המעורבות של טורקיה ברצועת עזה וכיצד היא ממנפת את זה אזורית?