פגמים בהליך שימוע לא מצדיקים מתן צו למניעת פיטורים
העובדות
---------------
ד"ר יהודה כהן תמר (להלן: "העובדת") הועסקה כחוקרת ומדענית בחברת לאב דיסקובריס בע"מ (להלן: "המעבידה"), חברה פרטית, העוסקת בפיתוח מחקר מדעי בתחום זיהוי גידול סרטני בשלביו הראשונים.
העובדת הייתה דירקטורית ומייסדת והועסקה כשכירה אצל המעבידה.
ביום 06.04.2008 נתן בית הדין צו מניעה זמני להודעת הפיטורים, אשר ניתנה לעובדת, משלא נערך שימוע לעובדת, על אף שמדובר בחברה פרטית, וכן לאור העובדה, כי שמה המקצועי של העובדת עלול להיפגע.
המחלוקת העיקרית הינה האם נפלו פגמים בהליך השימוע, אשר מצדיקים את התערבותו של בית הדין לכדי ביטול הפיטורים עד למתן פסק הדין בתיק העיקרי.
פסק הדין
---------------
מעמדה של העובדת, המשמשת הן כשכירה והן כדירקטורית ומייסדת, משליכה על יחסי הצדדים, המתיחות וחוסר האמון, וכן חשש העובדת, כי החלטת המעבידה לפטרה התגבשה עוד טרם נערך השימוע.
בית הדין הארצי הבהיר בפסיקתו, כי מטרתו העיקרית של השימוע היא אפשרות העובד להזים את הטענות, אשר הועלו כלפיו, ולנסות לשכנע את העומד להכריע בגורלו, כי לטענות כלפיו אין שחר (ע"ע 355/99 לורה לינדר נ' ארגון נכי תאונות עבודה, פד"ע לז 846).
לצורך הכרעה במחלוקת בין העובדת למעבידה הביא כל אחד מהצדדים מומחה מטעמו.
הפגם העיקרי לו טוענת העובדת, כי יתכן ויש בהליך חשש למשוא פנים, כיוון ונערך למומחה מטעם המעבידה סיור מוקדם במעבדה, המומחה שוחח עם מנהל המעבידה וכן הוצג לו גרף, המהווה את עיקר המחלוקת בין הצדדים.
המעבידה טוענת, כי במידה והעובדת סברה,שיש לפסול את המומחה מטעם המעבידה, היה עליה לעצור את הליך השימוע ולא להסכים לקיומו, וכי להעלות את טענת פסלות הליך השימוע לאחר קבלת התוצאות הינו סוג של החזקת החבל משני קצותיו, כאשר עמדה לרשותה האפשרות לתקן את הפגם בו במקום על מנת לרפאו.
פגם עיקרי נוסף לו טוענת העובדת הוא, כי מנהל המעבידה אכל צהריים עם המומחה מטעמו, דבר המעלה תמיהה לטיב הקשר בין המעבידה למומחה שמינתה, אשר אמור להיות אדם ניטראלי.
לטענת המעבידה, לעניין מאזן הנוחות, חלק ממערך השיקולים של חברה פרטים הינו שיקולים כלכליים, ולא יעלה על הדעת, כי חברה תעסיק עובד, העלול לגרום לה להפסדים, אף אם מדובר בעובדת שהינה בעלת עניין כמייסדת, כדירקטורית וכבעלת מניות, וזאת לאור העובדה, שהחברה שואפת לכיוון מקצועי שונה לחלוטין.
בית הדין בחן האם כל רצף ההתרחשויות, כאמור לעיל, יכול להביא לפסילת הליך השימוע.
מן הטענות, כאמור לעיל, עולה, כי יש לעובדת את הזכות לתבוע, בבית המשפט המוסמך, את הנזקים, אשר נגרמו לה, לטענתה, וכן עבור ההשקעה המקצועית שניתן למדוד הן בזמן והן בממון.
חרף הפגמים בהתנהלות המעבידה, נפסק, כי לא ניתן לקבוע, שהליך השימוע והפיטורים בטלים. התנהלות זו תובא בחשבון בפסיקת ההוצאות בהליך העיקרי.
(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- פועלים: רווח נקי של 2.8 מיליארד שקל; התשואה להון 17.6%
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
הכנסת אישרה: הטבות מס נרחבות ותגמול מוגדל ללוחמי המילואים
חוק חדש יעניק עד 4 נקודות זיכוי במס ויקבע תגמול מינימלי של 9,632 שקל לחודש מילואים; ההסדר יורחב ב־2028 ויכלול גם תגמול רטרואקטיבי למפוטרים בזמן שירות
הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את חוק הטבות המס למשרתי המילואים כלוחמים, יוזמה שמוביל שר האוצר בצלאל סמוטריץ’. החוק מעניק נקודות זיכוי במס הכנסה ללוחמי מילואים בהתאם להיקף ימי השירות שביצעו במהלך שנת המס, במטרה לתגמל ולתמרץ שירות משמעותי במערך המילואים. על פי ההסדר החדש, משרתי מילואים שביצעו מעל 30 ימי שירות בשנה יהיו זכאים לנקודות זיכוי מדורגות, שיכולות להגיע עד ארבע נקודות זיכוי בשנה, שוות ערך לכ־968 שקלים בחודש, או כ־11,600 שקלים בשנה. ההטבה תיושם באופן קבוע במערך המס.
חלוקת הנקודות תיעשה בהתאם למספר הימים: 30 ימי שירות יזכו בחצי נקודת זיכוי (121 שקלים בחודש), 50 ימים יזכו בנקודה, 70 ימים בשתי נקודות, 90 ימים בשלוש נקודות, ומעל 110 ימים - ארבע נקודות. החל משנת 2028 המדרגות יותאמו מחדש כך שזכאות תושג כבר מ־20 ימי שירות.
בנוסף, החוק מעגן את התגמול המינימלי לחודש מילואים ומצמיד אותו למדד. בשנת 2025 יעמוד שכר המינימום לחודש מילואים על 9,632 שקלים, במקום כ־7,000 שקלים כיום. ההעלאה, שנקבעה תחילה כהוראת שעה בתקופת המלחמה, תהפוך כעת להסדר קבוע.
78% זכאים
בדיוני ועדת הכספים עלה כי כ־78% מלוחמי מערך המילואים צפויים לעמוד בתנאי הסף ולהיכנס למעגל הזכאות כבר בשנת 2025. דרישת הוועדה הביאה להפחתת מספר ימי השירות הנדרשים החל משנת 2028, מתוך צפי לירידה בעומס המילואים בשנים הקרובות. במהלך הדיונים הושם דגש על כך שהחוק המקורי היטיב בעיקר עם בעלי הכנסה גבוהה, ולכן הוחלט לשלב בו תיקון לחוק הביטוח הלאומי המבטיח תגמול מזערי למשרתי מילואים בעלי הכנסה נמוכה או כאלה שאינם עובדים. שיעור התגמול יעמוד על 95% משכר הבסיס, כפי שנקבע בתקופת המלחמה, וייושם באופן קבוע.
- כמות גדולה של דירות בהנחה למילואימניקים והטבות נוספות - הנה התנאים המלאים
- האם המענקים למילואימניקים חייבים במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בוועדה הוצג גם סיכום נוסף, ביוזמת ח״כ ינון אזולאי, שלפיו משרת מילואים שיפוטר במהלך שירותו יהיה זכאי להשלמת שכר מלאה עד לגובה שכרו האחרון. באוצר ציינו כי הסדר זה יקודם בהסכמה במסגרת הצעת חוק פרטית, וייכנס לתוקף רטרואקטיבית ממאי 2025 ועד לסיום מצב החירום בעורף.
