פגמים בהליך שימוע לא מצדיקים מתן צו למניעת פיטורים

בשא 001552/08 ד"ר יהודה כהן תמר נ' לאב דיסקובריס בע"מ, מיום 21.7.2008. תקציר מאת עו"ד ליאת קרופקין
יוסי בן דוד |

העובדות

---------------

ד"ר יהודה כהן תמר (להלן: "העובדת") הועסקה כחוקרת ומדענית בחברת לאב דיסקובריס בע"מ (להלן: "המעבידה"), חברה פרטית, העוסקת בפיתוח מחקר מדעי בתחום זיהוי גידול סרטני בשלביו הראשונים.

העובדת הייתה דירקטורית ומייסדת והועסקה כשכירה אצל המעבידה.

ביום 06.04.2008 נתן בית הדין צו מניעה זמני להודעת הפיטורים, אשר ניתנה לעובדת, משלא נערך שימוע לעובדת, על אף שמדובר בחברה פרטית, וכן לאור העובדה, כי שמה המקצועי של העובדת עלול להיפגע.

המחלוקת העיקרית הינה האם נפלו פגמים בהליך השימוע, אשר מצדיקים את התערבותו של בית הדין לכדי ביטול הפיטורים עד למתן פסק הדין בתיק העיקרי.

פסק הדין

---------------

מעמדה של העובדת, המשמשת הן כשכירה והן כדירקטורית ומייסדת, משליכה על יחסי הצדדים, המתיחות וחוסר האמון, וכן חשש העובדת, כי החלטת המעבידה לפטרה התגבשה עוד טרם נערך השימוע.

בית הדין הארצי הבהיר בפסיקתו, כי מטרתו העיקרית של השימוע היא אפשרות העובד להזים את הטענות, אשר הועלו כלפיו, ולנסות לשכנע את העומד להכריע בגורלו, כי לטענות כלפיו אין שחר (ע"ע 355/99 לורה לינדר נ' ארגון נכי תאונות עבודה, פד"ע לז 846).

לצורך הכרעה במחלוקת בין העובדת למעבידה הביא כל אחד מהצדדים מומחה מטעמו.

הפגם העיקרי לו טוענת העובדת, כי יתכן ויש בהליך חשש למשוא פנים, כיוון ונערך למומחה מטעם המעבידה סיור מוקדם במעבדה, המומחה שוחח עם מנהל המעבידה וכן הוצג לו גרף, המהווה את עיקר המחלוקת בין הצדדים.

המעבידה טוענת, כי במידה והעובדת סברה,שיש לפסול את המומחה מטעם המעבידה, היה עליה לעצור את הליך השימוע ולא להסכים לקיומו, וכי להעלות את טענת פסלות הליך השימוע לאחר קבלת התוצאות הינו סוג של החזקת החבל משני קצותיו, כאשר עמדה לרשותה האפשרות לתקן את הפגם בו במקום על מנת לרפאו.

פגם עיקרי נוסף לו טוענת העובדת הוא, כי מנהל המעבידה אכל צהריים עם המומחה מטעמו, דבר המעלה תמיהה לטיב הקשר בין המעבידה למומחה שמינתה, אשר אמור להיות אדם ניטראלי.

לטענת המעבידה, לעניין מאזן הנוחות, חלק ממערך השיקולים של חברה פרטים הינו שיקולים כלכליים, ולא יעלה על הדעת, כי חברה תעסיק עובד, העלול לגרום לה להפסדים, אף אם מדובר בעובדת שהינה בעלת עניין כמייסדת, כדירקטורית וכבעלת מניות, וזאת לאור העובדה, שהחברה שואפת לכיוון מקצועי שונה לחלוטין.

בית הדין בחן האם כל רצף ההתרחשויות, כאמור לעיל, יכול להביא לפסילת הליך השימוע.

מן הטענות, כאמור לעיל, עולה, כי יש לעובדת את הזכות לתבוע, בבית המשפט המוסמך, את הנזקים, אשר נגרמו לה, לטענתה, וכן עבור ההשקעה המקצועית שניתן למדוד הן בזמן והן בממון.

חרף הפגמים בהתנהלות המעבידה, נפסק, כי לא ניתן לקבוע, שהליך השימוע והפיטורים בטלים. התנהלות זו תובא בחשבון בפסיקת ההוצאות בהליך העיקרי.

(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

תרופות (גרוק)תרופות (גרוק)

תעשיית הקשב: מיליוני ילדים על כדורים והמצב רק מידרדר

כשהמערכת חולה, הילדים מקבלים מרשם: ישראל מדורגת במקום גבוה בצריכת ריטלין לנפש - ויש לכך מחיר כבד;  כך הופכים ילדינו ללקוחות של שרשרת תרופות מסוכנת




ענת גלעד |

ע' הייתה רק בת שש ילדה סקרנית ומלאת דמיון בגן חובה במרכז הארץ. הגננת התקשרה להורים בערב והתלוננה: "היא לא מצליחה לשבת לרגע, משתעממת במפגשים ומפריעה לכל הילדים, אי אפשר להמשיך ככה". ההורים, מבוהלים מהלחץ של המסגרת ומהמעבר המתקרב לכיתה א', רצו עם בתם לנוירולוג ילדים פרטי מומלץ. האבחון היה קצר וחד משמעי: הפרעת קשב קשה. המרשם הראשון - קונצרטה. 


ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה


 איך מגיעים לתלות בקוקטייל תרופות בגיל צעיר?

שבועיים אחרי, הילדה לא נרדמה עד חצות, קמה עצבנית, התפרצה בבכי בלי סיבה. הנוירולוג אמר "זה עובר", אבל זה לא עבר. אז הוסיפו בהמשך כדור נגד חרדה. בהמשך הציעו כדור נגד דיכאון כי היא נהייתה אדישה, ועוד אחד לשינה. מילדה שמחה, חברותית ויצירתית עם שמחת חיים היא הפכה לילדה שקטה ועצובה. היום היא בת שלוש עשרה, עדיין נוטלת שתי תרופות קבועות, אוכלת כמו ציפור, ישנה עם כדור, ולפעמים שואלת את אמא שלה בשקט: "מתי אני אהיה נורמלית בלי הכדורים?" אמא שלה קורסת מאשמה. היא יודעת שהתחילה את הכול בגלל פחד מהגננת.

הסיפור של ע' לא יוצא דופן. זהו סיפורם של אלפי הורים בישראל. וזה גם הסיפור של עשרות אלפי ואפילו מאות אלפי הורים בארצות הברית. כדור אחד לקשב הופך לשניים, שלושה - ולפעמים לקוקטייל פסיכיאטרי שלא נבדק מעולם על מוח מתפתח. והילדים? הם אלה שנשארים עם הגוף והנפש ששינו להם לנצח. 

כמעט מיליון מרשמים לתרופות להפרעת קשב וריכוז מונפקים בישראל מדי שנה, והמדינה מדורגת במקום גבוה בעולם בצריכת ריטלין לנפש. המספרים הללו מצביעים על מצוקה אמיתית במערכת, כאשר הפתרון הנפוץ והקל הוא טיפול תרופתי לשיפור הקשב ולהרגעת הפעלתנות. אך רבים מההורים לא יודעים שהשקט התעשייתי שהם מקבלים בטווח הקצר יגבה מהילדים שלהם מחיר גבוה וכואב למשך שנים רבות.