גם אתם מתנדנדים? 57% מהמועסקים בישראל לא מרגישים בטוחים במקום עבודתם
סקר חדש של אתר הדרושים JobMaster.co.il מגלה כי 57% מהמועסקים בישראל לא מרגישים בטוחים במקום עבודתם.
המשבר הכלכלי העולמי שמצא את דרכו גם למשק הישראלי בצורת קיצוצים, פיטורים וסגירת ברזי תקציבים מתחיל לתת את אותותיו גם בהרגשה הכללית של אלו שעובדים אך לא לגמרי מרגישים בטוחים לגבי העתיד הקרוב הצפוי להם.
בסקר מקיף שנערך בקרב כ- 1,000 גולשי אתר הדרושים JobMaster.co.il , הגולשים נשאלו: "עד כמה אתה בטוח במקום עבודתך בימים אלה?" מהתוצאות עולים הנתונים הבאים: 57% מהם ממש לא בטוחים במקום עבודתם, 21% ענו כי הם כבר התחילו לבדוק אפשרויות עבודה במקומות אחרים, 12% ענו כי הם פוטרו מעבודתם בחודשיים האחרונים, לעומתם רק 7% הצהירו כי הם ממש בטוחים ולא חוששים מפיטורין ו- 3% בלבד ענו שהמצב במשק כלל לא מזיז להם.
שי חן, מנהל שיווק ופיתוח אסטרטגי ב- JobMaster.co.il אומר: “המעסיקים במשק חוזרים להיות הצד החזק ביחסי הכוחות בין מחפשי עבודה למעסיקים ויחד עם המגמות השליליות במשק הישראלי ועם גל הפיטורין (שאינו מוצדק לטעמי) אנו רואים כי דווקא בשבועות האחרונים ישנן חברות רבות מתחום ההיי-טק וממגוון התחומים במשק שדווקא מגייסות עובדים ובעיקר מרעננות את מצבת העובדים שלהן, שהרי כיום עובדים איכותיים מתפשרים על שכר נמוך משמעותית בהשוואה למצב שהיה ב- 3 השנים האחרונות, בסופו של דבר המהלך הנ"ל ישתלם לחברות בטווח הארוך".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
