חוקתי/ההגנה החוקתית על עיקרון כבוד המת/עליון
עובדות וטענות:
על-פי הליכי תכנון בנין עיר שקיבלו תוקף סופי, עומד לקום במרכזה של העיר ירושלים מבנה המיועד להיות מוזיאון סובלנות. הליכי התכנון התנהלו לאורך שנים, ונסתיימו באישורה הסופי של התכנית בשנת 2002. בשנת 2004 החלו עבודות פיתוח השטח, במסגרתן נמצאו עצמות אדם ושרידי קברים במתחם המיועד למוזיאון. בשנת 2006, הוגשה עתירה לבית משפט זה על-ידי חברת אלאקסא לפיתוח נכסי ההקדש המוסלמי בא"י, בה נתבקשו צווים להפסקתן המיידית של העבודות במתחם המוזיאון, בטענה כי מדובר בשטח בית קברות מוסלמי, וכי כל עבודה במקום כרוכה בחילול קברים ובפגיעה במקום קדוש למוסלמים.
לאחר הגשת עתירתה של חב' אלאקסא, פתחו שלושה עותרים בהליך בפני בית הדין השרעי, במסגרתם הוצאו צווים האוסרים על המשך ביצוע העבודות במתחם. בתגובה, הוגשה עתירה נוספת לבית משפט זה בה מבקשות בעלות המיזם להכריז כי הצווים שהוצאו על-ידי בית הדין השרעי - בטלים.
דיון משפטי:
סימן 52 לדבר המלך במועצה, מעניק לבתי הדין השרעים סמכות ייחודית לדון בענייני יצירת וקף או הנהלתו הפנימית. בענייננו, לא הוכחו התנאים המנויים בסעיף וכן לא מדובר בענייני יצירת או הנהלתו הפנימית של וקף. משכך, לא קמה לבית הדין השרעי סמכות עניינית ייחודית לדון בסוגיית הבנייה של המוזיאון.
עתירתה של חב' אלאקסא הוגשה זמן רב לאחר שתכנית בנין העיר אושרה ופורסמה ברשומות, ובחלוף זמן לאחר שהעבודות בשטח החלו. העתירה לוקה בשיהוי סובייקטיבי, שכן היה בידי החברה להתנגד לשינוי ייעודו של המתחם כבר שנים, וכן היא לוקה בשיהוי אובייקטיבי, משבעלות המיזם השקיעו כספים רבים והסתמכו על סיווגו התכנוני של המתחם. עם זאת, העתירה מעלה שאלות עקרוניות וחוקיתיות חשובות, המצדיקות את בירורה לגופה, חרף השיהוי.
ערך כבוד המת הוא חלק ממושג כבוד האדם, הזוכה בשיטתנו המשפטית להגנה חוקתית. זהו מושג הנגזר מכבוד האדם בחייו, ומקרין גם על כבודם של הקרובים לנפטר ועל הציבור כולו. קיים מכלול אינטרסים המחייבים איזון לענין בנייה במתחם בו נתגלו שרידי קברים עתיקים: מחד, הגנה על כבוד המת בבית קברות מוכר. מנגד, הגנה על משאבי הקרקע, הצורך בפיתוח עירוני, האינטרס בוודאות וסופיות הליכי התכנון והבנייה, ואינטרס הפרט בזכויותיו הקנייניות.
אמת המידה המכוונת את קביעת היקף ההגנה הניתנת לזכות היסוד בנסיבות הענין הקונקרטי מעוגנת בפיסקת ההגבלה שבחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
בניית המוזיאון מוסדרת בתכנית בנין עיר, שהיא במעמד של דין. משכך, הפגיעה היא מכוח חוק. כמו כן, מדובר בתכנית לבנייה ציבורית בעלת חשיבות עירונית ולאומית מיוחדת, שנועדה לשקף תכנים חברתיים רבי-חשיבות, למשוך מבקרים מהארץ ומחוץ לארץ, ולתת תנופה לפיתוחה של ירושלים. ביצוע התכנית כרוך גם במימוש זכות הקניין הנתונה לבעלות המיזם. במכלול מובנים אלה, מימוש התכנית הולם את ערכי המדינה, ונועד לתכלית ראויה וחשובה.
לעניין מבחני המידתיות, הרי שמתקיים קשר רציונלי בין האמצעי הננקט - בניית מוזיאון הסובלנות, למטרה המיוחלת, להפוך את האתר למרכז רעיוני-רוחני. הסבת התכנית למקום אחר הינה בלתי אפשרית, אולם בעלות המיזם הודיעו שניתן למנוע פגיעה בשרידי הקברים במספר דרכים שיש בהן כדי לשמור באופן מלא על שלמותם של שרידי הקברים ועצמות האדם. דרכים אלו הן בבחינת אמצעים שפגיעתם פחותה.
במסגרת בחינת המידתיות, יש לשקול האם הגשמת התכלית שקולה כנגד הפגיעה בזכות האדם. בנסיבות הענין, קיים יחס סביר ומידתי בין התועלת הצפויה מהגשמת התכלית שבהקמת מוזיאון הסובלנות, לבין היקף הפגיעה הצפויה ממימושה. זאת, הן לאור התועלת בהגשמת תכלית הבנייה, והן לאור העובדה כי עוצמת כיבוד המת במקרה דנן נגרעת בשל מספר טעמים:
ראשית, מדובר בשרידי קברים שנמצאו מתחת לפני הקרקע, אשר הימצאותם במקום לא היתה ידועה בציבור כלל. שנית, בישראל עשויים להימצא שרידי עתיקות רבים, ונדרשת מגמה להקטין את הפגיעה בתנופת הפיתוח והבנייה. שלישית,שטח מתחם המוזיאון סווג כשטח ציבורי פתוח כבר בשנות ה-60. כמו כן, השטח בו נמצאו שרידי הקברים מהווה כ-12% בלבד מסך שטחו של כל המתחם.
לאור כל האמור, מימוש תכנית המוזיאון, בכפוף לנקיטת אמצעים לטיפול בשרידי הקברים, עומד במבחן החוקתיות והסבירות המינהלית, וניתן להכשירו.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
מיכל עבאדי בויאנג'ו שבה לתפקיד החשבת הכללית באוצר
עבאדי בויאנג'ו כיהנה בתפקיד בין 2007 ל-2011 וכיום מכהנת כיו"ר קצא"א
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' החליט למנות לתפקיד החשבת הכללית של האוצר את מיכל עבאדי-בויאנג'ו, כאשר סיום כהונתו הצפוי של החשב הכללי יהלי רוטנברג יגיע בסוף חודש ינואר. שר האוצר החליט להשיבה לתפקיד, כאשר כיום עבאדי בויאנג'ו מכהנת כיום כיו"ר קבוצת החברות קצא"א, לאחר שכיהנה כחשבת הכללית בעבר שהיתה בעבר ולאחר מכן כיהנה בשורת תפקידים בכירים במגזר הציבורי והפרטי וכיו״ר וכדירקטורית בגופים פיננסיים וציבוריים מרכזיים. לפי הודעת האוצר, מינויה יובא לאישור הממשלה בקרוב.
לפי ההודעה שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מסר כי "משרד
האוצר וכלכלת ישראל זקוקים בעת הזו של אתגרים ביטחוניים, כלכליים וחברתיים ליציבות ובגרות ולשילוב של ניסיון במגזר הציבורי ומגזר הפרטי. מיכל עבאדי-בויאנג'ו מביאה איתה את כל זאת ועוד, למען כלכלת ישראל בשנים הבאות. מיכל, דמות מקצועית חזקה ומוערכת, תצטרף לנבחרת הצמרת
הכלכלית של מדינת ישראל ותתרום מניסיונה העשיר להמשך ניהול הכלכלה המוצלחת של מדינת ישראל. אני מודה לה על נכונותה להיקרא לדגל ולשוב לתפקיד שאותו ביצעה בעבר בהצלחה רבה. אני רוצה להודות מכל הלב לחשב הכללי יהלי רוטנברג שהוביל בכשרון ובמקצועיות שאין שני לה את האגף
באחת התקופות המאתגרות ביותר בתולדות ישראל. יהלי היה עוגן משמעותי והותיר חותם של עשייה אדירה למען כלכלת ישראל ולייצוב אגף החשב הכללי כמוביל ודומיננטי. יהלי ידידי היקר, היית שותף להצלחות הלאומיות של מדינת ישראל. ניהלת בתבונה את החוב ואת התקציב של מדינת ישראל
בתקופה הסוערת של מגיפת הקורונה וכן בזמן המלחמה. היית שגריר של הכלכלה שלנו ובנית את האמון של העולם בשוק הישראלי שתורגם לאגרות חוב כדאיות תחת תנאים מאתגרים - האדם הנכון בזמן הנכון. יש לך חלק משמעותי בניצחון הצבאי בזירות השונות ובתפקודה האזרחי של המדינה בשנתיים
קשות של מלחמה. האדנים שהנחת בכלכלה ובפיתוח התשתיות במדינת ישראל יטביעו חותם עשרות שנים קדימה. אני מודה לך בשם ממשלת ישראל ובשם עם ישראל כולו" מינויה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו יבוא לאישור הממשלה בזמן הקרוב.
