חוקתי/ההגנה החוקתית על עיקרון כבוד המת/עליון
עובדות וטענות:
על-פי הליכי תכנון בנין עיר שקיבלו תוקף סופי, עומד לקום במרכזה של העיר ירושלים מבנה המיועד להיות מוזיאון סובלנות. הליכי התכנון התנהלו לאורך שנים, ונסתיימו באישורה הסופי של התכנית בשנת 2002. בשנת 2004 החלו עבודות פיתוח השטח, במסגרתן נמצאו עצמות אדם ושרידי קברים במתחם המיועד למוזיאון. בשנת 2006, הוגשה עתירה לבית משפט זה על-ידי חברת אלאקסא לפיתוח נכסי ההקדש המוסלמי בא"י, בה נתבקשו צווים להפסקתן המיידית של העבודות במתחם המוזיאון, בטענה כי מדובר בשטח בית קברות מוסלמי, וכי כל עבודה במקום כרוכה בחילול קברים ובפגיעה במקום קדוש למוסלמים.
לאחר הגשת עתירתה של חב' אלאקסא, פתחו שלושה עותרים בהליך בפני בית הדין השרעי, במסגרתם הוצאו צווים האוסרים על המשך ביצוע העבודות במתחם. בתגובה, הוגשה עתירה נוספת לבית משפט זה בה מבקשות בעלות המיזם להכריז כי הצווים שהוצאו על-ידי בית הדין השרעי - בטלים.
דיון משפטי:
סימן 52 לדבר המלך במועצה, מעניק לבתי הדין השרעים סמכות ייחודית לדון בענייני יצירת וקף או הנהלתו הפנימית. בענייננו, לא הוכחו התנאים המנויים בסעיף וכן לא מדובר בענייני יצירת או הנהלתו הפנימית של וקף. משכך, לא קמה לבית הדין השרעי סמכות עניינית ייחודית לדון בסוגיית הבנייה של המוזיאון.
עתירתה של חב' אלאקסא הוגשה זמן רב לאחר שתכנית בנין העיר אושרה ופורסמה ברשומות, ובחלוף זמן לאחר שהעבודות בשטח החלו. העתירה לוקה בשיהוי סובייקטיבי, שכן היה בידי החברה להתנגד לשינוי ייעודו של המתחם כבר שנים, וכן היא לוקה בשיהוי אובייקטיבי, משבעלות המיזם השקיעו כספים רבים והסתמכו על סיווגו התכנוני של המתחם. עם זאת, העתירה מעלה שאלות עקרוניות וחוקיתיות חשובות, המצדיקות את בירורה לגופה, חרף השיהוי.
ערך כבוד המת הוא חלק ממושג כבוד האדם, הזוכה בשיטתנו המשפטית להגנה חוקתית. זהו מושג הנגזר מכבוד האדם בחייו, ומקרין גם על כבודם של הקרובים לנפטר ועל הציבור כולו. קיים מכלול אינטרסים המחייבים איזון לענין בנייה במתחם בו נתגלו שרידי קברים עתיקים: מחד, הגנה על כבוד המת בבית קברות מוכר. מנגד, הגנה על משאבי הקרקע, הצורך בפיתוח עירוני, האינטרס בוודאות וסופיות הליכי התכנון והבנייה, ואינטרס הפרט בזכויותיו הקנייניות.
אמת המידה המכוונת את קביעת היקף ההגנה הניתנת לזכות היסוד בנסיבות הענין הקונקרטי מעוגנת בפיסקת ההגבלה שבחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
בניית המוזיאון מוסדרת בתכנית בנין עיר, שהיא במעמד של דין. משכך, הפגיעה היא מכוח חוק. כמו כן, מדובר בתכנית לבנייה ציבורית בעלת חשיבות עירונית ולאומית מיוחדת, שנועדה לשקף תכנים חברתיים רבי-חשיבות, למשוך מבקרים מהארץ ומחוץ לארץ, ולתת תנופה לפיתוחה של ירושלים. ביצוע התכנית כרוך גם במימוש זכות הקניין הנתונה לבעלות המיזם. במכלול מובנים אלה, מימוש התכנית הולם את ערכי המדינה, ונועד לתכלית ראויה וחשובה.
לעניין מבחני המידתיות, הרי שמתקיים קשר רציונלי בין האמצעי הננקט - בניית מוזיאון הסובלנות, למטרה המיוחלת, להפוך את האתר למרכז רעיוני-רוחני. הסבת התכנית למקום אחר הינה בלתי אפשרית, אולם בעלות המיזם הודיעו שניתן למנוע פגיעה בשרידי הקברים במספר דרכים שיש בהן כדי לשמור באופן מלא על שלמותם של שרידי הקברים ועצמות האדם. דרכים אלו הן בבחינת אמצעים שפגיעתם פחותה.
במסגרת בחינת המידתיות, יש לשקול האם הגשמת התכלית שקולה כנגד הפגיעה בזכות האדם. בנסיבות הענין, קיים יחס סביר ומידתי בין התועלת הצפויה מהגשמת התכלית שבהקמת מוזיאון הסובלנות, לבין היקף הפגיעה הצפויה ממימושה. זאת, הן לאור התועלת בהגשמת תכלית הבנייה, והן לאור העובדה כי עוצמת כיבוד המת במקרה דנן נגרעת בשל מספר טעמים:
ראשית, מדובר בשרידי קברים שנמצאו מתחת לפני הקרקע, אשר הימצאותם במקום לא היתה ידועה בציבור כלל. שנית, בישראל עשויים להימצא שרידי עתיקות רבים, ונדרשת מגמה להקטין את הפגיעה בתנופת הפיתוח והבנייה. שלישית,שטח מתחם המוזיאון סווג כשטח ציבורי פתוח כבר בשנות ה-60. כמו כן, השטח בו נמצאו שרידי הקברים מהווה כ-12% בלבד מסך שטחו של כל המתחם.
לאור כל האמור, מימוש תכנית המוזיאון, בכפוף לנקיטת אמצעים לטיפול בשרידי הקברים, עומד במבחן החוקתיות והסבירות המינהלית, וניתן להכשירו.
טראמפ בישראל CHATGPTארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים
ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה
לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.
ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת
מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.
מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד
במהלך המגעים ביקשה
ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת
תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.
למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא
טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.
- הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס
לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
