היותו של פרט בעל מניות בחברה אינו יחסי עובד מעביד

העובדות ---------- מר גולדברג (להלן: "הבעלים") הוא הבעלים של 80% ממניות חברת גן האוז יבוא ריהוט וכלי בית בע"מ (להלן: "המעבידה"), וקרוב משפחה של מר יעקב מצליח (להלן: "העובד"). העובד עצמו הוא בעלים של 20% ממניות המעבידה.

בעקבות סכסוך בין הצדדים החליף הבעלים את העובד בתפקידו כדירקטור יחיד בחברה. העובד נותר לעבוד בחברה עוד חודשיים נוספים עד פיטוריו.

העובד הגיש תביעה בביה"ד האזורי שנתקבלה בחלקה. במקביל התנהל הליך נוסף בביהמ"ש המחוזי, שקבע, כי לא הוכח שהעובד הפר את חובת הזהירות, הנאמנות, החובה לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת כלפי הבעלים וכלפי המעבידה. עוד נפסק, כי לא הוכחה קיומה של תחרות בלתי הוגנת מצדו של העובד.

המעבידה הגישה ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי, בו חויבה לשלם לעובד פיצויי פיטורים ושכר עבודה.

פסק הדין ---------- בית הדין קבע, כי היחסים בין תאגיד לפרט יכולים להתקיים במקביל בשני מישורים: יחסים העולים מחברות או ממעמד בתאגיד, ויחסים חוזיים שהם יחסי עובד-מעביד. יחסים כאלה אינם הכלל, וקיומם מחייב אפשרות הפרדה מבחינת מהות הקשר המשפטי ביניהם. כלומר, "משטוענים ליחסים מקבילים כאמור, יש לבחון בכל מקרה ומקרה אם קיימים אמנם יחסים ברי הפרדה כאמור, או שהעבודה אשר מבצע מי שבו מדובר- אינה אלא נלווית לעולה מחברות בתאגיד או מכהונה כ"מנהל" ( דבע לד 60-3 עזבון בלה ורי המנוח נ' "לאורווי" בע"מ 10, 13). במיוחד אמורים הדברים ב"מנהל" בחברה, שטוענים, כי הנו גם עובד החברה.

להכרעה בשאלת היותו של בעל חברה גם "עובד" שלה, נקבע מבחן משולש: הפרדה בין פעילות כעובד להיותו בעל מניות, דירקטור וקרוב משפחה, אמיתות הסדר העבודה, והאם ניתן לקבוע מה היה שכרו של האדם כ"עובד".

במקרה דנן נקבע, כי הנתון היחיד הממשי הפועל כנגד בקשת העובד להכיר בו ככזה היא, שהעובד השפיע על גובה השכר ששולם לו עצמו. אולם, המדובר בנתון בודד, הקיים גם לגבי מנהלים דומיננטיים, שאינם דירקטורים או בעלי מניות בתאגיד שאותו הם מנהלים.

בית הדין קבע, כי על אף שהעובד ניהל את החברה בפועל, הוא היה כפוף להנחיותיו ולפיקוחו של הבעלים. ניתן היה להבחין בין תפקיד העובד כעובד החברה לתפקידו כבעל מניות בחברה. לפיכך, יש לקבוע, כי הייתה כוונה מפורשת של הצדדים, שהעובד יעבוד בחברה כמנהל והוא אכן תיפקד כך בפועל. נקבע, כי הסדר עבודה זה עם העובד הנו אמיתי ולא פיקטיבי, וכי לתשלומים שקיבל היה אופי של שכר עבודה. מכלול הנסיבות מצביע על כך שהעובד הרים את הנטל המוטל עליו, להוכיח ששימש כעובד שכיר בחברה, ולפיכך זכאי לפיצויי פיטורין.

(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".