"בועת מניות הנדל"ן"? אפריקה עדיין בתשואה חיובית של 280% מאז השפל במעו"ף ב-2003

דווקא על רקע הירידות, בדקנו את תשואת המניות הבולטות ביחס לשפל של ה-13 בפברואר 2003? כיל, לאומי ואחרות

דווקא עכשיו, קצת יותר משנה מאז ראינו שיאים נשברים בבורסה בתל אביב, החלטנו לעשות את אותו סיכום שאנחנו רגילים לראות חדשות לבקרים בימים של עליות שערים - לבדוק את יצרניות הערך הגדולות של הבורסה הישראלית בשנים האחרונות מהסקטורים השונים.

את הבדיקה בקשנו לערוך מאותו היום בו רשם המעו"ף את רמת השפל של המשבר הקודם, התפוצצות בועת הדוט.קום, זה היה ב-13 בפברואר 2003 כאשר המעו"ף נגע ברמה של 294 נקודות. אגב, מחזור המסחר במניות המעו"ף עמד באותו היום על 487 מיליון שקל (מחזור יומי סביר של כיל והחברה לישראל בתקופה הנוכחית).

אם כן, מאותו היום ביצע המעו"ף מהלך של 323% ומאז סוף אוקטובר האחרון הוא הספיק לאבד כ-20%, כך שנשארנו עם עליה של 235%. ועכדיו למניות, נתחיל עם מניית אלוני חץ שמוכרת כאחת מיצרניות הערך הגדולות של הבורסה בתל אביב. המניה רשמה מאז פברואר 2003 ועד השיא ביוני 2007 מהלך של 620% ומאז התממשה ב-61% כך שאנחנו עדיין מדברים על עלייה של 180% ב-5.5 שנים.

מניית אפריקה, ללא ספק אחת הכוכבות הגדולות של השנים האחרונות, עשתה בתקופה המקבילה עליה מטאורית של 1350% והתממשה לאחרונה ב-75%, נשארנו עם 280% ב-5.5 שנים. אחרונה מסקטור הנדל"ן נציין את גזית גלוב שביצעה מהלך צנועה יחסית של 380%, ביצעה תיקון של 55% ונשארנו עם 110%, לא רע לתקופה של 5.5 שנים.

בשלב הזה ראוי ונשים את הדברים בפרופורציה, הרי כולם מדברים על "התפוצצות בועת הנדל"ן" והרי בפעם האחרונה שדברו על התפוצצות של בועה, היו אלה מניות הטכנולוגיה, מניות שתוך זמן קצר כמעט נמחקו לחלוטין. כדוגמה סולידית יחסית ניקח את מניית נייס שזינקה בימי הבועה מרמה של 7.5 דולר לרמה של 44.5 דולר ואז חזרה (ב-2001) למחיר של 5 דולר למניה. כלומר התפוצצות הבועה יצרה תשואה שלילית משמעותית במניה אם מסתכלים משפל לשפל ונייס היא, כאמור, דוגמה סולידית לעניין זה.

המשבר הנוכחי, מלבד היותו התפוצצות בועת מניות הנדל"ן, הוא גם משבר פיננסי שפגע במניות הבנקים. נכון שמניות הבנקים בארה"ב איבדו עד 99% מערכן אבל בארץ זה ממש לא המצב. בעוד מניה כגון סיטיגרופ הענקית ( CITIGROUP ) איבדה כמעט 65% מערכה מאז אמצע 2007, הפועלים הסתפקה בירידיה של 35%. אם מסתכלים על התשואה מאז פברואר 2003, אז הפועלים יכולה להתנחם בעליה נאה של 230%. לסיטיגרופ, אגב, אין ממש במה להתנחם, ענקית הבנקאות האמריקנית רשמה בתקופה המקבילה תשואה שלילית של 31%.

כנראה שלא במקרה מוכר היום בנק לאומי כבנק הגדול במדינה, שהרי מניית לאומי ביצעה ב-5.5 השנים האחרונות מהלך של 380% והסתפקה בירידה של 18% בלבד מאז השיא שנרשם בה בינואר 2008.

כמובן שאי אפשר להתעלם מסקטור הכימיה (אם אפשר לקרוא לשתי מניות "סקטור"). לא נפתיע אתכם אם נגיד שהשקעה בכיל בתחילת 2003 הייתה רעיון לא רע. המניה ביצעה מהלך של 1245% ב-5.5 שנים וזה כולל את המימושים האחרונים. מכתשים אגן רחוקה מאוד מהתשואה של כיל ומסתפקת בתשואה צנועה יותר של 311% ב-5.5 השנים האחרונות.

בתוך כך, אנחנו הרי מדברים על מניות ולא על פקדון בבנק ולכן צריך לקחת בחשבון גם את הדיבידנדים שחולקו לאורך השנים. ניקח את כיל כדוגמה, מי שרכש את המניה באוגוסט 2003 במחיר של כ-5 שקלים, היה יכול להחזיר לעצמו מאז ועד היום את כל סכום ההשקעה הראשוני מתקבולי הדיבידנד בלבד. נניח והיה מפקיד אותם בבנק בכל פעם בריבית חסרת סיכון היה יכול להשיג תשואה גבוהה בהרבה.

באפריל 2003 חילקה כיל דיבידנד בסך 10.2 אגורות למניה, ובאפריל 2008 חילקה כיל דיבידנד של 31.8 אגורות למניה. צמיחה של 200% בדיבידנד בתוך חמש שנים בלבד. נדגיש שהדיבידנד שלאפריל שואף יותר לדיבידנד הממוצע בתקופה האחרונה.

כנראה שהכל עניין של תיזמון

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

יוסי כהן, ראש המוסד (יוטיוב)יוסי כהן, ראש המוסד (יוטיוב)

האם ראש המוסד קיבל טובות הנאה מטייקון ולמה המשטרה לא חקרה?

ולמה זה לא בכותרות הראשיות בתקשורת? גילויים חדשים שנחשפו בשבוע שעבר מייצרים תחושה שיוסי כהן השתמש בדירת ג'ימס פארקר וקיבל טובות הנאה והמשטרה העלימה עין ו"הוציאה" את העדויות על כהן מתיק החקירה נגד נתניהו - לא תקין, מחשיד. קוראים לזה טיוח

מנדי הניג |
נושאים בכתבה יוסי כהן

כבר תקופה ארוכה שמלחשים שיוסי כהן קיבל טובות הנאה מג'יימס פאקר המיליונר, לרבות שימוש בדירתו במלון רואיל ביץ' שבתל אביב. הוא עשה זאת בעודנו ראש המוסד וזה מחייב במשטר תקין צורך בבדיקה משמעותית. הדברים עלו במסגרת תיק 1000 - תיק המתנות נגד נתניהו. במשטרה בדקו וחקרו על טובות הנאה שלכאורה קיבל יאיר נתניהו מפארקר, בעיקר שימוש בדירתו ברויאל ביץ' כשהחשד היה שבין נתניהו האבא ופארקר יש קשר לא חוקי -מתנות בתמורה להטבות. תוך כדי החקירה הזרקור עבר לדמות אחרת - יוסי כהן, אלא ששם היה סוג של טיוח. 

פקד ליזו כהן, חוקרת מיאח"ה, שהייתה חלק מצוותי החקירה בתיק 1000 וב"תיק המעונות"  הסבירה בעדותה בבית המשפט לפני כשנה וחצי כי החקירה התמקדה בקשרים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין פאקר, ובמיוחד בבדיקת חשד לטובות הנאה שהועברו באמצעות מגורים של בנו יאיר בנכס של פאקר. לדבריה אז "החשד היה שיאיר קיבל טובת הנאה עבור אביו, או להפך. יאיר היה הכלי, לא מושא הבדיקה המרכזי".

היא נשאלה אז למה חקרתם דווקא את יאיר ולא את יוסי כהן? "אני גביתי הודעות גם בעניין הזה, אך לא זכור לי שבדקנו את מצלמות האבטחה לגבי יוסי כהן". בהמשך הודתה כי הייתה הנחיה מגבוה לא להזכיר את שמו של כהן בחקירת הדס קליין, נציגת פאקר ומילצ'ן.

פיצול חריג של תמלילי חקירה: "קיבלנו הנחיה מלמעלה"

במהלך הדיון הציג אז עו"ד עמית חדד סניגור נתניהו פיצול חריג בתמלולי חקירה של שלושה עובדים במלון - שני קבלנים וקב"ט. לדבריו, התמלולים כללו גרסאות שונות באשר להופעתו של יוסי כהן בדירה: באחד מהם השם הוזכר, ובאחר - הושמט. כהן אישרה כי מדובר במהלך חריג ולא שגרתי, שלא עשתה בעבר, והסבירה כי מדובר בהנחיה שהועברה מהדרגים הבכירים. "לא יודעת למה פוצל התמליל. זו הייתה הנחיה. אולי כדי להבחין בין גרסה שבה מוזכר שם רגיש לגרסה אחרת. זה לא מקובל, אבל ככה נדרשנו לפעול".

בשבוע שעבר עלה לדוכן העדים חוקר בכיר במשטרה - צחי חבקין. העדות שלו גורמת לזוז באי נוחות. עו"ד חדד שואל אם "השם של יוסי כהן עלה בתשאול של עובדי המלון. מומי (נצ"מ מומי משולם - ראש צוות החקירה בתיקי נתניהו) עלה בשיחה, מה, הוא נלחץ?" 

‏חבקין: "אפשר לומר".

‏חדד: "אז הוא מנחה אותך? ומייצר מצגי שווא?"