Bizportal חושף: כספי לקוחות תעודות הסל של הדס מושקעים בליהמן ברדרס
העיתונים ואתרי חדשות הפיננסים המובילים ברחבי העולם מלאים ביומיים האחרונים בשמה של ענקית ההשקעות האמריקנית, חברת ליהמן ברדרס. ספקולציות על תוכנית גיוס 4 מיליארד דולר, מכירה אפשרית של הפירמה וצפי להפסד רבעוני כבד, אלו רק חלק מהדברים המוזכרים בעניין החברה בימים האחרונים.
ביום ראשון האחרון חשפנו את המהלכים המתרחשים בשוק תעודות הסל הדולריות ואת התחרות העזה בין תכלית, קסם והדס. נזכיר, כי לפני מספר שבועות שברה קסם את כללי המשחק בשוק תעודות המט"ח כשהעלתה את שיעור הריבית לשיעור על התעודות ל-libor מינוס 0.1% ולמעשה יצרה בעיה רצינית למתחרותיה. הסטטוס קוו היה עמד בעבר על libor מינוס 0.35%.
ברור היה שמתחרותיה של קסם יהיו חייבות להגיב למהלך וכך קרה, תכלית הנפיקה תעודה חדשה בשיעור של -libor מינוס 0.1% ולמעשה התיישרה עם קסם (עם כי בצורה חלקית) אבל הדס עשתה מהלך מדהים - הנפיקה תעודה שמחזיקה ריבית libor בלבד (flat).
השאלה המתבקשת היא איך הדס מסוגלת לשלם ריבית כה גבוהה ללקוחותיה, איפה המרווח שלה? הדס לא חשפה בעת הדיווח אצל מי מופקדים הכספים, אלא רק ציינה בהודעתה לבורסה מיום ראשון האחרון, כי "כפי שנמסר לחברה מחברת הדירוג סטנדרדט אנד פורס מעלות (S&P), החל ממועד השינוי, תשונה תחזית דירוג תעודות הפיקדון (סדרה ב') מיציב לשלילי". ל-Bizportal נודע היום כי הדס מפקידה את הכספים בלא אחר מאשר ליהמן ברדרס. לפני קריסת בר סטרנס זה אולי היה נראה סביר, אבל כעת הדברים נראים אחרת. נציין כי כספי לקוחות תעודות המט"ח של קסם מושקעים בבנק הפועלים. כספי לקוחות תכלית מושקעים ב-HSBC ו-1% בלאומי.
אמש צנחו מניות ליהמן ברדרס בשיעור של 9.52% והשלימו צניחה של 15.4% ביומיים. מחיר המנייה נמצא כעת 22% מתחת לערך הספרים ומשקף את חששות המשקיעים מערך הנכסים של הפירמה, המגובים ברובם ע"י הלוואות לנדל"ן באיכות ירודה.
בימים האחרונים פורסם כי ליהמן עלולה לגייס עד כ-4 מיליארד דולר בהנפקת מניות. למרות שבימים האחרונים לאור ירידת ערך המנייה עשויה הפירמה להתקשות לבצע זאת. הנפקה בסדר גודל כזה הינה שוות ערך לרבע משווי השוק של ליהמן.
בנוסף לכך, החברה צפויה לדווח על הפסד רבעוני שני ברציפות עוד החודש, ועשויה להאלץ למכור חלק מעצמה או את כולה לפירמת פיננסים גדולה יותר, ע"פ פרסומים בוול סטריט ז'ורנל.
תגובת הדס
"כספי תעודות הפיקדון של הדס מופקדים בבנק זר בינלאומי מהשורה הראשונה, ליהמן ברדרס בנקהאוס בגרמניה", אומר אמיר שגב, מנכ"ל הדס תעודות סל בתגובה לפרסום ב-Bizportal. "ליהמן ברדרס בנקהאוס מדורג בדירוג השווה לדירוגה של מדינת ישראל. לא זאת אף זאת, אלא שלבנק יש ביטוח פיקדונות בשווי של 400 מיליון דולר לכל מפקיד. כמו כן יצוין, כי הדס תעודות סל יכולה למשוך בכל יום את פיקדונותיה".
שגב טוען שמקור הפרסומים הוא בחששות המתחרים. "מתחרים חוששים שלקוחותיהם ינטשו אותם, לאור התנאים הטובים שהדס מציעה, וכעת הם מפיצים שמועות זדוניות על הסיכון לכאורה".
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
