Bizportal חושף: כספי לקוחות תעודות הסל של הדס מושקעים בליהמן ברדרס
העיתונים ואתרי חדשות הפיננסים המובילים ברחבי העולם מלאים ביומיים האחרונים בשמה של ענקית ההשקעות האמריקנית, חברת ליהמן ברדרס. ספקולציות על תוכנית גיוס 4 מיליארד דולר, מכירה אפשרית של הפירמה וצפי להפסד רבעוני כבד, אלו רק חלק מהדברים המוזכרים בעניין החברה בימים האחרונים.
ביום ראשון האחרון חשפנו את המהלכים המתרחשים בשוק תעודות הסל הדולריות ואת התחרות העזה בין תכלית, קסם והדס. נזכיר, כי לפני מספר שבועות שברה קסם את כללי המשחק בשוק תעודות המט"ח כשהעלתה את שיעור הריבית לשיעור על התעודות ל-libor מינוס 0.1% ולמעשה יצרה בעיה רצינית למתחרותיה. הסטטוס קוו היה עמד בעבר על libor מינוס 0.35%.
ברור היה שמתחרותיה של קסם יהיו חייבות להגיב למהלך וכך קרה, תכלית הנפיקה תעודה חדשה בשיעור של -libor מינוס 0.1% ולמעשה התיישרה עם קסם (עם כי בצורה חלקית) אבל הדס עשתה מהלך מדהים - הנפיקה תעודה שמחזיקה ריבית libor בלבד (flat).
השאלה המתבקשת היא איך הדס מסוגלת לשלם ריבית כה גבוהה ללקוחותיה, איפה המרווח שלה? הדס לא חשפה בעת הדיווח אצל מי מופקדים הכספים, אלא רק ציינה בהודעתה לבורסה מיום ראשון האחרון, כי "כפי שנמסר לחברה מחברת הדירוג סטנדרדט אנד פורס מעלות (S&P), החל ממועד השינוי, תשונה תחזית דירוג תעודות הפיקדון (סדרה ב') מיציב לשלילי". ל-Bizportal נודע היום כי הדס מפקידה את הכספים בלא אחר מאשר ליהמן ברדרס. לפני קריסת בר סטרנס זה אולי היה נראה סביר, אבל כעת הדברים נראים אחרת. נציין כי כספי לקוחות תעודות המט"ח של קסם מושקעים בבנק הפועלים. כספי לקוחות תכלית מושקעים ב-HSBC ו-1% בלאומי.
אמש צנחו מניות ליהמן ברדרס בשיעור של 9.52% והשלימו צניחה של 15.4% ביומיים. מחיר המנייה נמצא כעת 22% מתחת לערך הספרים ומשקף את חששות המשקיעים מערך הנכסים של הפירמה, המגובים ברובם ע"י הלוואות לנדל"ן באיכות ירודה.
בימים האחרונים פורסם כי ליהמן עלולה לגייס עד כ-4 מיליארד דולר בהנפקת מניות. למרות שבימים האחרונים לאור ירידת ערך המנייה עשויה הפירמה להתקשות לבצע זאת. הנפקה בסדר גודל כזה הינה שוות ערך לרבע משווי השוק של ליהמן.
בנוסף לכך, החברה צפויה לדווח על הפסד רבעוני שני ברציפות עוד החודש, ועשויה להאלץ למכור חלק מעצמה או את כולה לפירמת פיננסים גדולה יותר, ע"פ פרסומים בוול סטריט ז'ורנל.
תגובת הדס
"כספי תעודות הפיקדון של הדס מופקדים בבנק זר בינלאומי מהשורה הראשונה, ליהמן ברדרס בנקהאוס בגרמניה", אומר אמיר שגב, מנכ"ל הדס תעודות סל בתגובה לפרסום ב-Bizportal. "ליהמן ברדרס בנקהאוס מדורג בדירוג השווה לדירוגה של מדינת ישראל. לא זאת אף זאת, אלא שלבנק יש ביטוח פיקדונות בשווי של 400 מיליון דולר לכל מפקיד. כמו כן יצוין, כי הדס תעודות סל יכולה למשוך בכל יום את פיקדונותיה".
שגב טוען שמקור הפרסומים הוא בחששות המתחרים. "מתחרים חוששים שלקוחותיהם ינטשו אותם, לאור התנאים הטובים שהדס מציעה, וכעת הם מפיצים שמועות זדוניות על הסיכון לכאורה".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
