Bizportal חושף: כספי לקוחות תעודות הסל של הדס מושקעים בליהמן ברדרס

הדס מאשרת את הפרסום: "מדובר בליהמן ברדרס בגרמניה, המדורג בדירוג השווה לדירוגה של מדינת ישראל"
אריאל אטיאס |

העיתונים ואתרי חדשות הפיננסים המובילים ברחבי העולם מלאים ביומיים האחרונים בשמה של ענקית ההשקעות האמריקנית, חברת ליהמן ברדרס. ספקולציות על תוכנית גיוס 4 מיליארד דולר, מכירה אפשרית של הפירמה וצפי להפסד רבעוני כבד, אלו רק חלק מהדברים המוזכרים בעניין החברה בימים האחרונים.

ביום ראשון האחרון חשפנו את המהלכים המתרחשים בשוק תעודות הסל הדולריות ואת התחרות העזה בין תכלית, קסם והדס. נזכיר, כי לפני מספר שבועות שברה קסם את כללי המשחק בשוק תעודות המט"ח כשהעלתה את שיעור הריבית לשיעור על התעודות ל-libor מינוס 0.1% ולמעשה יצרה בעיה רצינית למתחרותיה. הסטטוס קוו היה עמד בעבר על libor מינוס 0.35%.

ברור היה שמתחרותיה של קסם יהיו חייבות להגיב למהלך וכך קרה, תכלית הנפיקה תעודה חדשה בשיעור של -libor מינוס 0.1% ולמעשה התיישרה עם קסם (עם כי בצורה חלקית) אבל הדס עשתה מהלך מדהים - הנפיקה תעודה שמחזיקה ריבית libor בלבד (flat).

השאלה המתבקשת היא איך הדס מסוגלת לשלם ריבית כה גבוהה ללקוחותיה, איפה המרווח שלה? הדס לא חשפה בעת הדיווח אצל מי מופקדים הכספים, אלא רק ציינה בהודעתה לבורסה מיום ראשון האחרון, כי "כפי שנמסר לחברה מחברת הדירוג סטנדרדט אנד פורס מעלות (S&P), החל ממועד השינוי, תשונה תחזית דירוג תעודות הפיקדון (סדרה ב') מיציב לשלילי". ל-Bizportal נודע היום כי הדס מפקידה את הכספים בלא אחר מאשר ליהמן ברדרס. לפני קריסת בר סטרנס זה אולי היה נראה סביר, אבל כעת הדברים נראים אחרת. נציין כי כספי לקוחות תעודות המט"ח של קסם מושקעים בבנק הפועלים. כספי לקוחות תכלית מושקעים ב-HSBC ו-1% בלאומי.

אמש צנחו מניות ליהמן ברדרס בשיעור של 9.52% והשלימו צניחה של 15.4% ביומיים. מחיר המנייה נמצא כעת 22% מתחת לערך הספרים ומשקף את חששות המשקיעים מערך הנכסים של הפירמה, המגובים ברובם ע"י הלוואות לנדל"ן באיכות ירודה.

בימים האחרונים פורסם כי ליהמן עלולה לגייס עד כ-4 מיליארד דולר בהנפקת מניות. למרות שבימים האחרונים לאור ירידת ערך המנייה עשויה הפירמה להתקשות לבצע זאת. הנפקה בסדר גודל כזה הינה שוות ערך לרבע משווי השוק של ליהמן.

בנוסף לכך, החברה צפויה לדווח על הפסד רבעוני שני ברציפות עוד החודש, ועשויה להאלץ למכור חלק מעצמה או את כולה לפירמת פיננסים גדולה יותר, ע"פ פרסומים בוול סטריט ז'ורנל.

תגובת הדס

"כספי תעודות הפיקדון של הדס מופקדים בבנק זר בינלאומי מהשורה הראשונה, ליהמן ברדרס בנקהאוס בגרמניה", אומר אמיר שגב, מנכ"ל הדס תעודות סל בתגובה לפרסום ב-Bizportal. "ליהמן ברדרס בנקהאוס מדורג בדירוג השווה לדירוגה של מדינת ישראל. לא זאת אף זאת, אלא שלבנק יש ביטוח פיקדונות בשווי של 400 מיליון דולר לכל מפקיד. כמו כן יצוין, כי הדס תעודות סל יכולה למשוך בכל יום את פיקדונותיה".

שגב טוען שמקור הפרסומים הוא בחששות המתחרים. "מתחרים חוששים שלקוחותיהם ינטשו אותם, לאור התנאים הטובים שהדס מציעה, וכעת הם מפיצים שמועות זדוניות על הסיכון לכאורה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.