Bizportal חושף: כספי לקוחות תעודות הסל של הדס מושקעים בליהמן ברדרס
העיתונים ואתרי חדשות הפיננסים המובילים ברחבי העולם מלאים ביומיים האחרונים בשמה של ענקית ההשקעות האמריקנית, חברת ליהמן ברדרס. ספקולציות על תוכנית גיוס 4 מיליארד דולר, מכירה אפשרית של הפירמה וצפי להפסד רבעוני כבד, אלו רק חלק מהדברים המוזכרים בעניין החברה בימים האחרונים.
ביום ראשון האחרון חשפנו את המהלכים המתרחשים בשוק תעודות הסל הדולריות ואת התחרות העזה בין תכלית, קסם והדס. נזכיר, כי לפני מספר שבועות שברה קסם את כללי המשחק בשוק תעודות המט"ח כשהעלתה את שיעור הריבית לשיעור על התעודות ל-libor מינוס 0.1% ולמעשה יצרה בעיה רצינית למתחרותיה. הסטטוס קוו היה עמד בעבר על libor מינוס 0.35%.
ברור היה שמתחרותיה של קסם יהיו חייבות להגיב למהלך וכך קרה, תכלית הנפיקה תעודה חדשה בשיעור של -libor מינוס 0.1% ולמעשה התיישרה עם קסם (עם כי בצורה חלקית) אבל הדס עשתה מהלך מדהים - הנפיקה תעודה שמחזיקה ריבית libor בלבד (flat).
השאלה המתבקשת היא איך הדס מסוגלת לשלם ריבית כה גבוהה ללקוחותיה, איפה המרווח שלה? הדס לא חשפה בעת הדיווח אצל מי מופקדים הכספים, אלא רק ציינה בהודעתה לבורסה מיום ראשון האחרון, כי "כפי שנמסר לחברה מחברת הדירוג סטנדרדט אנד פורס מעלות (S&P), החל ממועד השינוי, תשונה תחזית דירוג תעודות הפיקדון (סדרה ב') מיציב לשלילי". ל-Bizportal נודע היום כי הדס מפקידה את הכספים בלא אחר מאשר ליהמן ברדרס. לפני קריסת בר סטרנס זה אולי היה נראה סביר, אבל כעת הדברים נראים אחרת. נציין כי כספי לקוחות תעודות המט"ח של קסם מושקעים בבנק הפועלים. כספי לקוחות תכלית מושקעים ב-HSBC ו-1% בלאומי.
אמש צנחו מניות ליהמן ברדרס בשיעור של 9.52% והשלימו צניחה של 15.4% ביומיים. מחיר המנייה נמצא כעת 22% מתחת לערך הספרים ומשקף את חששות המשקיעים מערך הנכסים של הפירמה, המגובים ברובם ע"י הלוואות לנדל"ן באיכות ירודה.
בימים האחרונים פורסם כי ליהמן עלולה לגייס עד כ-4 מיליארד דולר בהנפקת מניות. למרות שבימים האחרונים לאור ירידת ערך המנייה עשויה הפירמה להתקשות לבצע זאת. הנפקה בסדר גודל כזה הינה שוות ערך לרבע משווי השוק של ליהמן.
בנוסף לכך, החברה צפויה לדווח על הפסד רבעוני שני ברציפות עוד החודש, ועשויה להאלץ למכור חלק מעצמה או את כולה לפירמת פיננסים גדולה יותר, ע"פ פרסומים בוול סטריט ז'ורנל.
תגובת הדס
"כספי תעודות הפיקדון של הדס מופקדים בבנק זר בינלאומי מהשורה הראשונה, ליהמן ברדרס בנקהאוס בגרמניה", אומר אמיר שגב, מנכ"ל הדס תעודות סל בתגובה לפרסום ב-Bizportal. "ליהמן ברדרס בנקהאוס מדורג בדירוג השווה לדירוגה של מדינת ישראל. לא זאת אף זאת, אלא שלבנק יש ביטוח פיקדונות בשווי של 400 מיליון דולר לכל מפקיד. כמו כן יצוין, כי הדס תעודות סל יכולה למשוך בכל יום את פיקדונותיה".
שגב טוען שמקור הפרסומים הוא בחששות המתחרים. "מתחרים חוששים שלקוחותיהם ינטשו אותם, לאור התנאים הטובים שהדס מציעה, וכעת הם מפיצים שמועות זדוניות על הסיכון לכאורה".
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
