Bizportal חושף: כספי לקוחות תעודות הסל של הדס מושקעים בליהמן ברדרס

הדס מאשרת את הפרסום: "מדובר בליהמן ברדרס בגרמניה, המדורג בדירוג השווה לדירוגה של מדינת ישראל"
אריאל אטיאס |

העיתונים ואתרי חדשות הפיננסים המובילים ברחבי העולם מלאים ביומיים האחרונים בשמה של ענקית ההשקעות האמריקנית, חברת ליהמן ברדרס. ספקולציות על תוכנית גיוס 4 מיליארד דולר, מכירה אפשרית של הפירמה וצפי להפסד רבעוני כבד, אלו רק חלק מהדברים המוזכרים בעניין החברה בימים האחרונים.

ביום ראשון האחרון חשפנו את המהלכים המתרחשים בשוק תעודות הסל הדולריות ואת התחרות העזה בין תכלית, קסם והדס. נזכיר, כי לפני מספר שבועות שברה קסם את כללי המשחק בשוק תעודות המט"ח כשהעלתה את שיעור הריבית לשיעור על התעודות ל-libor מינוס 0.1% ולמעשה יצרה בעיה רצינית למתחרותיה. הסטטוס קוו היה עמד בעבר על libor מינוס 0.35%.

ברור היה שמתחרותיה של קסם יהיו חייבות להגיב למהלך וכך קרה, תכלית הנפיקה תעודה חדשה בשיעור של -libor מינוס 0.1% ולמעשה התיישרה עם קסם (עם כי בצורה חלקית) אבל הדס עשתה מהלך מדהים - הנפיקה תעודה שמחזיקה ריבית libor בלבד (flat).

השאלה המתבקשת היא איך הדס מסוגלת לשלם ריבית כה גבוהה ללקוחותיה, איפה המרווח שלה? הדס לא חשפה בעת הדיווח אצל מי מופקדים הכספים, אלא רק ציינה בהודעתה לבורסה מיום ראשון האחרון, כי "כפי שנמסר לחברה מחברת הדירוג סטנדרדט אנד פורס מעלות (S&P), החל ממועד השינוי, תשונה תחזית דירוג תעודות הפיקדון (סדרה ב') מיציב לשלילי". ל-Bizportal נודע היום כי הדס מפקידה את הכספים בלא אחר מאשר ליהמן ברדרס. לפני קריסת בר סטרנס זה אולי היה נראה סביר, אבל כעת הדברים נראים אחרת. נציין כי כספי לקוחות תעודות המט"ח של קסם מושקעים בבנק הפועלים. כספי לקוחות תכלית מושקעים ב-HSBC ו-1% בלאומי.

אמש צנחו מניות ליהמן ברדרס בשיעור של 9.52% והשלימו צניחה של 15.4% ביומיים. מחיר המנייה נמצא כעת 22% מתחת לערך הספרים ומשקף את חששות המשקיעים מערך הנכסים של הפירמה, המגובים ברובם ע"י הלוואות לנדל"ן באיכות ירודה.

בימים האחרונים פורסם כי ליהמן עלולה לגייס עד כ-4 מיליארד דולר בהנפקת מניות. למרות שבימים האחרונים לאור ירידת ערך המנייה עשויה הפירמה להתקשות לבצע זאת. הנפקה בסדר גודל כזה הינה שוות ערך לרבע משווי השוק של ליהמן.

בנוסף לכך, החברה צפויה לדווח על הפסד רבעוני שני ברציפות עוד החודש, ועשויה להאלץ למכור חלק מעצמה או את כולה לפירמת פיננסים גדולה יותר, ע"פ פרסומים בוול סטריט ז'ורנל.

תגובת הדס

"כספי תעודות הפיקדון של הדס מופקדים בבנק זר בינלאומי מהשורה הראשונה, ליהמן ברדרס בנקהאוס בגרמניה", אומר אמיר שגב, מנכ"ל הדס תעודות סל בתגובה לפרסום ב-Bizportal. "ליהמן ברדרס בנקהאוס מדורג בדירוג השווה לדירוגה של מדינת ישראל. לא זאת אף זאת, אלא שלבנק יש ביטוח פיקדונות בשווי של 400 מיליון דולר לכל מפקיד. כמו כן יצוין, כי הדס תעודות סל יכולה למשוך בכל יום את פיקדונותיה".

שגב טוען שמקור הפרסומים הוא בחששות המתחרים. "מתחרים חוששים שלקוחותיהם ינטשו אותם, לאור התנאים הטובים שהדס מציעה, וכעת הם מפיצים שמועות זדוניות על הסיכון לכאורה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".