טאואר מכוונת לשוק חדש: החלה בייצור המוני של חיישני תלת-מימד של קאנסטה
חברת השבבים הישראלית, טאואר סמיקונדקטור (סימול: TSEM) וחברת קאנסטה האמריקנית הודיעו היום במשותף, על תחילת ייצור של חיישנים ייחודיים המספקים תמונות תלת-מימדיות והמיוצרים בתהליך ייצור סטנדרטי אשר מוזיל משמעותית את עלות המצלמות התלת-מימד למגוון יישומים.
ייצור החיישנים התלת מימדיים, הנמצאים כעת בשלבי קווליפיקציה סופיים יתבצע במפעל 2FAB של טאואר תוך שימוש ביכולות הייחודיות שפותחו בטאואר בתחום - CMOS Image Sensors בתהליך 0.18 מיקרון המקנות יתרונות הן בעלויות והן בביצועים.
חשוב לציין, שאחד מהמשקיעים האסטרטגים הגדולים בחברת קאנסטה הינה לא אחרת מיצרנית הרכב היפנית, חברת הונדה. הערכות בשוק הם שהונדה השקיעה כבר מעל 5 מיליון דולר בחברת קאנסטה, וכי ההזמנות הראשונות לייצור החיישנים התלת מימדיים מיועדים אליה.
חברת קאנסטה המציאה את טכנולוגית המצלמה התלת מימדית המאפשרת למערכות אלקטרונית סטנדרטיות,באפליקציות שונות, "להכיר" את המרחב. טכנולוגיה זו נמצאת במוצרים כגון, מוצרי צריכה אלקטרוניים, מערכות ראיה תעשיתיות, מצלמות אבטחה, מצלמות רפואיות, מצלמות למשחקי וידיאו אינטראקטיביים ועוד.
בנוסף לפיתוח טכנולוגיות מתוחכמות המאפשרות למוצרי קאנסטה לעקוב אחר זירות וגופים תלת-מימדיים בזמן-אמת ובתנאי תאורה משתנים, השקענו משאבי פיתוח ניכרים ביישום החיישנים בתהליך ייצור CMOS רגיל, שהינו זול באופן יחסי" אמר ג'ים ספייר, נשיא ומנכ"ל קאנסטה. "התוצאה היא מוצרים זמינים, במחיר שווה לכל נפש, המותאמים לשוק הצריכה ההמוני. טאואר מוכרת כמובילה עולמית בתחום חיישני ה – CMOS ולכן מהווה שותף טבעי ומצוין להשגת מטרותינו".
לפי מחקרי שוק אחרונים חיישני התלת-מימד כמו גם פתרונות ראיה חכמה אחרים לשוק הרכב יאפשרו את הגדלת שוק הסמיקונדקטור כולו לתעשית הרכב מ-18 מיליארד דולר ב-2006 ל-29 מיליארד דולר ב-2013, גידול של כ-8% בשנה. כמו כן ישנה הצלחה ניכרת בשימוש בחיישנים אינטראקטיביים במשחקי מחשב ווידיאו. ההערכה היא שהמצלמות התלת מימדיות יחליפו את המצלמות הרגילות בשוק המגיע כיום לכ-5.5 מיליארד דולר מכירות לשנה על פי האנליסטים של isuppli.com.
"אנו שמחים לראות ששיתוף הפעולה של השנים האחרונות בין שתי החברות נושא פירות " אמר ד"ר אבי שטרום, מנהל כללי של תחום CMOS Image Sensors בטאואר. "הגישה של קאנסטה לחיישנים תלת-ממדיים מהווה פריצת דרך. שיתוף הפעולה הפורה יאפשר הגעה לשווקים והזדמנויות עסקיות משמעותיים".
ארדואן טורקיה (X)המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.
