המרווחים בשפל של 27 שנה - מה קורה בשוק האג"ח בארה"ב?
הורדת הריבית של הפד דחפה את המרווח בין אג"ח קונצרניות לממשלתיות לשפל של כמעט שלושה עשורים אשר משקפת שאננות גוברת בשווקים
לאחר שהבנק הפרדלי בארה"ב, בראשות היו"ר ג'רום פאוול, הוריד את הריבית בספטמבר, שוק האג"ח הקונצרני בארה"ב רשם מהלך עליות נוסףו המרווח בין אג"ח קונצרניות בדירוג השקעה (Investment Grade) לבין אג"ח ממשלתיות צנח לכ-0.72% בלבד, הרמה הנמוכה ביותר מאז 1998. מדובר
בשפל של כמעט שלושה עשורים, שמאותת כי המשקיעים דורשים כיום פרמיית סיכון מזערית כדי להלוות כסף לחברות אמריקאיות, גם אם הן אינן נטולות סיכון לחלוטין.
ירידת המרווחים נרשמה על רקע אופוריה בשווקים שהיגעה בין היתר בעקבות הורדת הריבית של הפד, שנתפסה כמהלך ראשון בסדרה של הורדות ריבית, והציפה את שוק ההנפקות הקונצרניות בביקושים. תוך ימים ספורים מהודעת הריבית, גל של הנפקות חדשות יצא לדרך, כשהחברות מנצלות את הסביבה התומכת כדי למחזר חובות, לממן פעילות שוטפת או לקדם מיזוגים ורכישות, הכול בעלות מימונית נמוכה בהסתכלות היסטורית.
מרווח התשואה בין אג"ח קונצרניות בדירוג השקעה לבין אג"ח ממשלת ארה״ב ברמת סיכון דומה. מקור: FRED
תמחור הסיכון נמוך, מה קרה בעבר?
במבט היסטורי, רמות מרווחים כה נמוכות אינן נפוצות, כאשר הן הופיעו לפני משברים כמו 2007 ו-2019, אז נהנו החברות מגיוסי חוב זולים במיוחד עד ששינוי חד בתנאים הפיננסיים, בין אם האטה כלכלית, עלייה חדה בריבית או תנודתיות בשווקים עקב ברבור שחור כמו הקורונה, הוביל לזינוק מהיר במרווחים ולירידות חדות במחירי האג"ח והפסדים מהותיים לרוכשים.
נציין שאין בכך ודאות שמשבר מתקרב, אך הניסיון מלמד שדווקא תקופות של שאננות הן התקופות הרגישות ביותר להפתעות בשווקים. כשהפרמיה על הסיכון נשחקות, והמשקיעים אינם מקבלים כמעט כל פיצוי על הסיכונים הגלומים בחברות ממונפות, בוודאי בענפים הרגישים למחזוריות,
או בחברות בדירוגים נמוכים יותר, די בשינוי קל, נתון אינפלציה חריג או התחזקות של החשש ממיתון כדי להוביל להיפוך חד במגמה.
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- למה לשים כסף בפיקדון? הנה אלטרנטיבה מעניינת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בטווח הקצר, הסביבה הנוכחית מיטיבה עם חברות גדולות ובעלות דירוג גבוה. הן מצליחות לגייס חוב בתנאים נוחים במיוחד, ויכולות לחזק
מאזנים ולצמצם עלויות מימון. אך באותה נשימה, הירידה החדה בתשואות יוצרת תמריץ לחברות להגדיל חוב בזול, תמריץ שעלול להתגלות כמסוכן אם התנאים יתהפכו וסיכונים יתממשו. השוק כיום מתמחר עולם של ריבית נמוכה וסיכון זניח, אך כל שינוי פתאומי בתמונה הכלכלית עלול לחשוף עד
כמה דקה כרית הביטחון של למשקיעים.
החיבור לשוק המקומי
התמונה בארה״ב מזכירה מאוד את מה שקורה בשוק המקומי: זרימה קבועה של כספי הציבור לפנסיה, גמל והשתלמות יוצרת עודף ביקוש לאג״ח, שמונע מהתשואות לעלות וגורם לדחיסה חריגה של מרווחי הסיכון. הגופים המוסדיים חייבים לקנות אג״ח כמעט בכל מחיר, והחברות מנצלות זאת. להרחבה - כשהמוסדיים חייבים לקנות, החברות נהנות מריבית נהדרת
גיוסים כמו של רבוע כחול נדל״ן, קבוצת דלק ואמפא ממחישים זאת היטב: הן ביקשו לגייס מאות מיליוני שקלים, קיבלו ביקושים של מיליארדים, והנפיקו חוב לא-מובטח בריביות של כ-3%–3.3% בלבד, פער של כ-1.2% בלבד מעל אג״ח ממשלתיות צמודות במח״מ דומה. בעבר הפער היה קרוב ל-2%–2.5%. בטווח הקצר זו סביבת מימון אידיאלית לחברות, אך בטווח הארוך מדובר בסיכון שמגולגל לציבור דרך כספי החיסכון. אם תתרחש האטה או זעזוע, אותן אג״ח “זולות” עלולות להפוך במהירות למסוכנות, והבועה, אם מתפתחת כזו, עלולה להתפוצץ.
- שוק האג"ח היפני - האג"ח ל-10 שנים עלתה ל-2%
- טראמפ מתקרב להכרעה על יו״ר הפד הבא ודורש ריבית נמוכה בהרבה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?
בשורה התחתונה
הירידה החדה בפרמיית הסיכון אינה בהכרח סימן לבועה, אך היא מצביעה על שוק שמעניק לחברות מימון זול מאוד תמורת פיצוי נמוך במיוחד על הסיכון. אם תגיע טלטלה או האטה חדה, ייתכן שיתברר שהפרמיה שקיבלו המשקיעים לא מאזנת את הסיכון שלקחו.
טראמפ האיחוד האירופימאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות
ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית
המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות.
בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.
וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה.
איום גלוי בצעדי תגמול
בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד
חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.
- ארצות הברית מאשרת לטייוואן חבילת נשק בהיקף 11.1 מיליארד דולר
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה
נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.
סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)שוק האג"ח היפני - האג"ח ל-10 שנים עלתה ל-2%
רמת שיא של 20 שנה בתשואת האג"ח במקביל להעלאת הריבית של הבנק המרכזי
שוק האג"ח היפני רושם אירוע משמעותי כאשר תשואת האג"ח הממשלתית ל-10 שנים חצתה את רף ה-2% והגיעה ל-2.02%, רמה שלא נראתה מאז 2006. העלייה היומית עמדה על 5 נקודות בסיס, בעוד התשואה על אג"ח ל-20 שנים עלתה ב-3 נקודות בסיס ל-2.975%, הגבוהה מאז 1999. שינויים אלה משקפים שינוי במדיניות המוניטרית של בנק יפן, שתחת הנגיד קזואו אואדה העלה את הריבית הרשמית מ-0.5% ל-0.75%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 1995.
ההעלאה, שהתקבלה פה אחד במועצת הבנק, נובעת מציפיות לאינפלציה יציבה סביב 2% עד סוף תקופת התחזית לשנת הכספים 2027. האינפלציה הכללית עמדה על 2.9% בנובמבר 2025, מעל יעד הבנק במשך 44 חודשים רצופים, בעוד האינפלציה הליבתית הגיעה ל-3%. נתונים אלה נתמכים בעליית שכר, עם סקרי בנק המרכזי המראים ביטחון עסקי בשיא של ארבע שנים ותכניות להמשך העלאות שכר ב-2026. הכלכלה היפנית התכווצה ב-0.6% ברבעון השלישי של 2025, אך רווחי תאגידים גבוהים צפויים לאפשר העברת עלויות שכר למחירים, תוך יצירת מעגל חיובי של צמיחה.
בנק יפן צופה כי האינפלציה הליבתית תרד מתחת ל-2% בין אפריל לספטמבר 2026, בשל האטה במחירי מזון ומדיניות ממשלתית להתמודדות עם עליות מחירים. עם זאת, הבנק רומז על העלאות נוספות אם התחזיות יתממשו, כאשר הריבית הנייטרלית מוערכת ב-1% עד 2.5%. הריביות הריאליות נותרו שליליות באופן משמעותי, מה שמבטיח תנאים פיננסיים תומכים בפעילות כלכלית. שיעור האבטלה עמד על 2.6% באוקטובר 2025, ללא שינוי, מה שמחזק את האופטימיות.
ממשלת ראש הממשלה סאנה טאקאיצ'י, שהתנגדה בתחילה להעלאות ריבית, שינתה גישה ומאשרת את הצעד, תוך הדגשת עצמאות הבנק המרכזי. הממשלה אישרה חבילת סטימולוס בהיקף 21.3 טריליון ין, שווה ל-135.5 מיליארד דולר, כדי לתמוך בכלכלה המאטה ולהקל על משקי בית מול ירידת שכר ריאלי במשך 10 חודשים רצופים. עליית התשואות מחדדת אתגרי חוב ציבורי, שמגיע לכ-230% מהתמ"ג – הרמה הגבוהה בעולם על פי נתוני קרן המטבע הבינלאומית. כל עלייה של נקודת אחוז בריבית מגדילה את עלויות שירות החוב בטווח הארוך ומצמצמת מרחב תקציבי.
- הפד’ הפתיע עם טון יוני, אך השוק סקפטי. האם נתוני האינפלציה יציתו ראלי סוף שנה?
- עד כמה הריבית משפיעה על מחירי הדירות? הקשר שכולם מאמינים בו ולרוב לא קיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעות גלובליות כוללות חולשת ין, שירד ב-0.25% ל-155.92 מול הדולר, בעוד מדד ניקיי 225 עלה ב-1.28%. משקיעים יפנים, הנושים הגדולים בעולם, עשויים לצמצם חשיפה לאג"ח זרות בארה"ב ובאירופה ולהחזיר כספים הביתה, מה שמפעיל לחץ על תשואות בינלאומיות. אנליסטים מציינים כי הבנק ימשיך בהידוק הדרגתי, תוך ניטור סיכונים מארה"ב כמו תעריפים גבוהים, שמפחיתים אי-ודאות. התשואה על אג"ח ה-10 שנים צפויה לסיים את הרבעון ב-1.94% ולרדת ל-1.73% בתוך 12 חודשים, על פי מודלים כלכליים. שינוי זה מסמן סופו של עידן ריביות שליליות מ-2016, עם השלכות על שווקים פיננסיים עולמיים.
