ביקוש לאגרות חוב (CHATGPT)המרווחים בשפל של 27 שנה - מה קורה בשוק האג"ח בארה"ב?
הורדת הריבית של הפד דחפה את המרווח בין אג"ח קונצרניות לממשלתיות לשפל של כמעט שלושה עשורים אשר משקפת שאננות גוברת בשווקים
לאחר שהבנק הפרדלי בארה"ב, בראשות היו"ר ג'רום פאוול, הוריד את הריבית בספטמבר, שוק האג"ח הקונצרני בארה"ב רשם מהלך עליות נוסףו המרווח בין אג"ח קונצרניות בדירוג השקעה (Investment Grade) לבין אג"ח ממשלתיות צנח לכ-0.72% בלבד, הרמה הנמוכה ביותר מאז 1998. מדובר
בשפל של כמעט שלושה עשורים, שמאותת כי המשקיעים דורשים כיום פרמיית סיכון מזערית כדי להלוות כסף לחברות אמריקאיות, גם אם הן אינן נטולות סיכון לחלוטין.
ירידת המרווחים נרשמה על רקע אופוריה בשווקים שהיגעה בין היתר בעקבות הורדת הריבית של הפד, שנתפסה כמהלך ראשון בסדרה של הורדות ריבית, והציפה את שוק ההנפקות הקונצרניות בביקושים. תוך ימים ספורים מהודעת הריבית, גל של הנפקות חדשות יצא לדרך, כשהחברות מנצלות את הסביבה התומכת כדי למחזר חובות, לממן פעילות שוטפת או לקדם מיזוגים ורכישות, הכול בעלות מימונית נמוכה בהסתכלות היסטורית.
מרווח התשואה בין אג"ח קונצרניות בדירוג השקעה לבין אג"ח ממשלת ארה״ב ברמת סיכון דומה. מקור: FRED
תמחור הסיכון נמוך, מה קרה בעבר?
במבט היסטורי, רמות מרווחים כה נמוכות אינן נפוצות, כאשר הן הופיעו לפני משברים כמו 2007 ו-2019, אז נהנו החברות מגיוסי חוב זולים במיוחד עד ששינוי חד בתנאים הפיננסיים, בין אם האטה כלכלית, עלייה חדה בריבית או תנודתיות בשווקים עקב ברבור שחור כמו הקורונה, הוביל לזינוק מהיר במרווחים ולירידות חדות במחירי האג"ח והפסדים מהותיים לרוכשים.
נציין שאין בכך ודאות שמשבר מתקרב, אך הניסיון מלמד שדווקא תקופות של שאננות הן התקופות הרגישות ביותר להפתעות בשווקים. כשהפרמיה על הסיכון נשחקות, והמשקיעים אינם מקבלים כמעט כל פיצוי על הסיכונים הגלומים בחברות ממונפות, בוודאי בענפים הרגישים למחזוריות,
או בחברות בדירוגים נמוכים יותר, די בשינוי קל, נתון אינפלציה חריג או התחזקות של החשש ממיתון כדי להוביל להיפוך חד במגמה.
- כשהמוסדיים חייבים לקנות, החברות נהנות מריבית נהדרת
- מגייסים כי אפשר: רבוע נדלן ביקשה 500 מיליון ותיקח 1.1 מיליארד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בטווח הקצר, הסביבה הנוכחית מיטיבה עם חברות גדולות ובעלות דירוג גבוה. הן מצליחות לגייס חוב בתנאים נוחים במיוחד, ויכולות לחזק
מאזנים ולצמצם עלויות מימון. אך באותה נשימה, הירידה החדה בתשואות יוצרת תמריץ לחברות להגדיל חוב בזול, תמריץ שעלול להתגלות כמסוכן אם התנאים יתהפכו וסיכונים יתממשו. השוק כיום מתמחר עולם של ריבית נמוכה וסיכון זניח, אך כל שינוי פתאומי בתמונה הכלכלית עלול לחשוף עד
כמה דקה כרית הביטחון של למשקיעים.
החיבור לשוק המקומי
התמונה בארה״ב מזכירה מאוד את מה שקורה בשוק המקומי: זרימה קבועה של כספי הציבור לפנסיה, גמל והשתלמות יוצרת עודף ביקוש לאג״ח, שמונע מהתשואות לעלות וגורם לדחיסה חריגה של מרווחי הסיכון. הגופים המוסדיים חייבים לקנות אג״ח כמעט בכל מחיר, והחברות מנצלות זאת. להרחבה - כשהמוסדיים חייבים לקנות, החברות נהנות מריבית נהדרת
גיוסים כמו של רבוע כחול נדל״ן, קבוצת דלק ואמפא ממחישים זאת היטב: הן ביקשו לגייס מאות מיליוני שקלים, קיבלו ביקושים של מיליארדים, והנפיקו חוב לא-מובטח בריביות של כ-3%–3.3% בלבד, פער של כ-1.2% בלבד מעל אג״ח ממשלתיות צמודות במח״מ דומה. בעבר הפער היה קרוב ל-2%–2.5%. בטווח הקצר זו סביבת מימון אידיאלית לחברות, אך בטווח הארוך מדובר בסיכון שמגולגל לציבור דרך כספי החיסכון. אם תתרחש האטה או זעזוע, אותן אג״ח “זולות” עלולות להפוך במהירות למסוכנות, והבועה, אם מתפתחת כזו, עלולה להתפוצץ.
- טראמפ ושי ג'ינפינג: פגישת פסגה דרמטית ב-APEC - "קרובים מאוד להסכם על טיקטוק"
- הבנק המרכזי יתחיל למכור מניות - לקראת שינוי מגמה ביפן?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
בשורה התחתונה
הירידה החדה בפרמיית הסיכון אינה בהכרח סימן לבועה, אך היא מצביעה על שוק שמעניק לחברות מימון זול מאוד תמורת פיצוי נמוך במיוחד על הסיכון. אם תגיע טלטלה או האטה חדה, ייתכן שיתברר שהפרמיה שקיבלו המשקיעים לא מאזנת את הסיכון שלקחו.
צילום: Brett Sayles, Pexelsלא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט
כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה
בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט".
סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.
קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית.
- נוקיה מקימה מחלקת בינה מלאכותית ומגייסת מאינטל
- וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.
טראמפ ושי מדברים (דאלי)טראמפ ושי ג'ינפינג: פגישת פסגה דרמטית ב-APEC - "קרובים מאוד להסכם על טיקטוק"
השיחה בין המנהיגים הוגדרה כ"פרודוקטיבית מאוד"; הנושאים שעלו: מסחר בין המדינות, פנטניל, אוקראינה, ופריצת דרך בסאגת האפליקציה הסינית - טיק טוק
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הודיע כי ייפגש בחודש הבא עם נשיא סין שי ג'ינפינג בשולי פסגת APEC שתתקיים בקיונגג'ו, קוריאה הדרומית, בין ה-31 באוקטובר ל-1 בנובמבר. זוהי תהיה הפגישה הראשונה בין שני המנהיגים מאז חזרתו של טראמפ לבית הלבן בינואר, והיא צפויה למשוך תשומת לב רבה מהשווקים הגלובליים והקהילה הבינלאומית. ההודעה מגיעה על רקע מתיחות מתמשכת ביחסים בין שתי המעצמות, אך גם סימנים ראשונים להתקרבות בנושאים כלכליים וביטחוניים.
בהודעה שפרסם ברשת Truth Social, כתב טראמפ: "סיימתי עתה שיחה פרודוקטיבית מאוד עם נשיא שי של סין. השגנו התקדמות רבה בנושאים חשובים מאוד, כולל סחר, פנטניל, הצורך להביא לסיום המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, והתקדמות לקראת הסכם סופי בנושא טיקטוק". הציטוט הזה, שחזר על עצמו במספר מקורות, מדגיש את האופטימיות של טראמפ, אך מקורות סיניים ודיפלומטיים מציינים כי שי ביקש ממנו להימנע מצעדים מסחריים מגבילים נוספים. השיחה, שנערכה ביום שישי, היא השנייה בין השניים מאז כניסתו מחדש של טראמפ לתפקיד, והיא משמשת כמבשרת לפגישה הפנים-אל-פנים.
סוגיית טיקטוק מתקרבת להכרעה
הנושא המרכזי בשיחה היה גורלה של אפליקציית טיקטוק, הנשלטת על ידי החברה הסינית ByteDance. מאז חקיקת חוק ביטחון לאומי בארה"ב ב-2024, הממשל דורש מבעלי השליטה הסיניים למכור את פעילות האפליקציה בארה"ב כדי למנוע העברת נתוני משתמשים לסין. טראמפ ציין כי הצדדים "קרובים מאוד להסכם", והודיע על הארכת המועד הסופי למכירה עד 16 בדצמבר – הפעם הרביעית ברציפות. מקורות בממשל מציינים כי ההסכם כולל רכישה על ידי קבוצת משקיעים אמריקאית, עם רישוי לאלגוריתם הסיני, אך ללא שליטה ישירה מבייג'ינג.
ההתקדמות נובעת ממשא ומתן אינטנסיבי שנמשך חודשים, כאשר ByteDance ניסתה למנוע חסימה מלאה של האפליקציה, המשמשת למעלה מ-170 מיליון משתמשים בארה"ב. "העסקה תאפשר לטיקטוק להמשיך לפעול, אך תבטיח שהנתונים יישארו בארה"ב", אמר גורם במחלקת האוצר. שי, מצידו, אישר את ההסכם בשיחה, מה שמעלה את הסיכויים לאישור סופי עד סוף השנה. עם זאת, מבקרים בקונגרס מזהירים כי כל הסכם חלקי עלול להותיר פרצות ביטחוניות.
- טראמפ פנה לבית המשפט העליון כדי לפטר את ליסה קוק
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסחר ופנטניל במוקד
נושא נוסף שעלה היה המאזן המסחרי בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם. טראמפ שב והדגיש את רצונו לצמצם את הגירעון האמריקאי מול סין, שעמד על כ-350 מיליארד דולר בשנה הקודמת. הפעם, הטון היה מתון יותר מאשר בכהונתו הראשונה, כאשר הוא דיבר על "שיתוף פעולה הדדי" במקום איומים בתעריפים נוספים. שי, בתגובה, קרא להימנע מצעדים מגבילים שיפגעו בסחר חופשי, על רקע איומי טראמפ להטיל מכסים של 60% על יבוא סיני.
