בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  

קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

• נוקיה מקימה מחלקת בינה מלאכותית ומגייסת מאינטל
• וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.  

השקעה של 100 מיליארד דולר בפרויקט "מנהטן 2"

לבסוף, פרויקט "מנהטן 2" יוצא לדרך. בתחום זה תשקיע החברה 100 מיליארד דולר כחלק מהשקעה של 500 מיליארד לצד ממשלת ארה"ב, OpenAI ואורקל. השקעה זו מיועדת, לפי ההסכם עם הנשיא טראמפ, בעיקר להקמת מרכזי מידע (data centers) שאמורים להיבנות עוד השנה. אפל ואנבידיה ישקיעו גם הן 500 מיליארד כל אחת לאורך ארבע שנים. 

"כזכור, במקרה של מנהטן 1", הזכיר באק סקסטון, בכיר ה-CIA לשעבר ויועצו הקרוב של הנשיא ג'ורג' בוש הבן, "השתתפו כמה חברות תעופה/ביטחון קטנות אז כמו בואינג, מקדונל-דאגלס ולוקהיד-מרטין. מניותיהן של השלוש עלו בעשור שלאחר מכן ב-7,540%, ב-5,987% וב-10,700%. תחשבו מה "מנהטן 2" עשוי לעשות למניות החברות שתשתתפנה". 

• ג’יי.פי מורגן: בועת ה-AI היא סיכון גדול יותר לשווקים מהמתיחות הגיאופוליטית
• הפד הוריד ריבית והשווקים מזנקים – אילו אתגרים מחכים בהמשך
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום

בעלי המניות הגדולים בסופטבנק לצד סאן שמחזיק ב-32.3% (ב-3 חברות שונות בבעלותו) הם The Master Trust Bank of Japan (17.15%), Custody Bank of Japan (7.18%), JP MORGAN CHASE (% 2.02%), HSBC HONG KONG (1.8%) ו-STATE STREET BANK שמחזיק ב-1.31%. 

נכון ל-15 בספטמבר, הערך הפנימי של סופטבנק ביפן (סימול: (9984.T) הוא 58,578 ין יפני. הערכת שווי זו מבוססת על מודל תזרימי מזומנים מוזלים לחמש שנים. עם מחיר שוק נוכחי של 18,230 ין יפני, פוטנציאל הרווח של הקבוצה הוא 221.3%. ערך המניה לפי פיטר לינץ' הוא כרגע 29,752.25 ין יפני, 63% מעל למחיר הנוכחי.

בקיץ 2016, לאחר שסאן רכש את ARM ב-32 מיליארד דולר במזומן, עמדה המניה על 2900 ין יפני. הוא הכריז אז על כוונותיו להיכנס בעוצמה לתחומי השבבים, הבינה המלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. כתבתי אז שאם סאן יעמוד במשימה, "המניה לבטח תשלש את ערכה ויותר בתוך עשור". אז טעיתי בגדול כלפי מטה, ולדעתי המניה עדיין, ולמרות העליות, מעניינת לרכישה אבל לא לרדוף כי הסחירות נמוכה, יחסית לחברה הזו, וכל קשקוש על נסיגה במהפכת הטכנולוגיה יכול ללחוץ מטה בגדול.  

"אם יש לכם מניות של קבוצת סופטבנק בתיק ההשקעות שלכם או שאתם מסתכלים עליהן מהצד", כותב בסוף השבוע שעבר אתר ה-Simply Wall St בהתייחסות לעובדה שבוול סטריט לא אהבו את סופטבנק, "אתם בהחלט כבר לא לבד".

שוק מרכזי הנתונים מוערך ב-387 מיליארד דולר ב-2025

"כשאנחנו נכנסים לעידן הבינה המלאכותית, אנחנו מתחילים לרכוב על מה שכנראה כגל הגדול ביותר שאי פעם פגע בתעשיית הטכנולוגיה", אמר גודארד אייבל, מייסד שותף ומנכ"ל G2, שהיא שוק התוכנה הגדול והאמין ביותר בעולם שיותר מ-100 מיליון איש מדי שנה, כולל עובדים בכל חברות פורצ'ן 500, משתמשים בו כדי לקבל החלטות תוכנה חכמות יותר המבוססות על ביקורות עמיתים אותנטיות. "ראינו אלפי מוצרים חדשים מבוססי בינה מלאכותית רשומים ב-G2 ביותר משלושים קטגוריות חדשות של תוכנות בינה מלאכותית שלא היו קיימות לפני שלוש שנים". 

בינה מלאכותית ואוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים מהירי הצמיחה בעולם שימשיכו בקצב צמיחה של 36% בשנה. מגזרים טכנולוגיים אלו שרק לאחרונה התחילו להתמזג לכלכלת המיינסטרים, מונעים באמצעות שוק מרכזי הנתונים העולמי שמוערך ב-387 מיליארד דולר בשנת 2025, וההערכות הן שהוא יגיע לכ-1,009 מיליארד דולר עד 2034, עם צמיחה שנתית ממוצעת (CAGR) דו-ספרתית של 11.24% בין השנים 2025 ל-2034. 

מרכזי הנתונים הם תעשיית ענק שהכרחית להתקדמות הטכנולוגיה ושמשפיעה בגדול על צריכת אנרגיה ומים. 41% ממרכזי הנתונים בעולם ב-2024 פעלו בארה"ב, כשהודו וסין נושפות בעורפה. הנישה התעשייתית החדשה הזו שהצמיחה מהפכת הטכנולוגיה גדלה בקצב מרשים, ותמשיך כנראה לצמוח במהירות בגלל היישומים הרב-תכליתיים של בינה מלאכותית, מחשוב ענן ותשתיות דיגיטליות והצורך הגובר באחסון נתונים, עיבוד נתונים ואחזור נתונים. 

מאוד מומלץ לקרוא כאן על הנישה, כי היא ללא ספק תכסה בהתקדמותה מגזרים שלמים של הכלכלה הגלובלית שחלקם עדיין לא ידוע. מי שיקרא בעיון, יבין שבדיוק כפי שכל חברה טכנולוגית, ולא רק, שמכבדת את עצמה ורוצה לשרוד בתחרות נכנסת לתחומי הענן, ה-IOT, הבינה המלאכותית וכו', כך גם כל חברה מבינה שמרכז נתונים הוא הכרח קיומי עבורה. רוב החברות אינן מסוגלות לקיים מרכז משלהן, זה יקר מדי ועל כן הוקמו מרכזי נתונים משותפים (colocation data centers). 

268 מרכזי נתונים ב-33 מדינות

Equinix (סימול:EQIX) מקליפורניה, שמשפטית, מאז 2015, רשומה כנאמנות להשקעות נדל"ן (REIT), היא אחת הנציגות של התחום ושנחשבת למובילה גלובלית בקישוריות לאינטרנט ובהקמת מרכזי נתונים. לחברה 268 מרכזי נתונים גלובליים ב-33 מדינות, והיא מתרחבת באמצעות קידום פלטפורמת מרכז הנתונים שלה כמקום נייטרלי שבו רשתות מתחרות יוכלו להתחבר ולשתף תעבורת נתונים כשהיא מנצלת את "אפקט הרשת", שבאמצעותה כל לקוח חדש מרחיב את האטרקטיביות של הפלטפורמה כולה. התשתית הדיגיטלית שלה, טביעת הרגל של מרכז הנתונים והמערכות האקולוגיות המחוברות יחד של החברה מעצימות חדשנות, מחברות כלכלות, מדינות, ארגונים וקהילות, ומספקות חוויות דיגיטליות חלקות ובינה מלאכותית חדשנית במהירות וביעילות.    

Equinix היא חברת תשתיות דיגיטליות. חברות שמעבירות אינפורמציה דיגיטלית רותמות את הפלטפורמה שלהן למערכות שמציעה החברה כדי לאחד ולחבר את התשתית הבסיסית שמניעה את הצלחתן. הפלטפורמה של Equinix מאפשרת לארגונים גישה לכל המקומות, לכל השותפים והאפשרויות הנכונים שהם צריכים כדי לקדם את יתרונם. הפלטפורמה של החברה משלבת פריסה עולמית של מרכזי נתונים ומספקת הצעות תשתית וחיבורים, מערכות אקולוגיות עסקיות ודיגיטליות ייחודיות וייעוץ ותמיכה מקצועיים. כלומר, אם למשל יש לכם חברת העברת נתונים דיגיטליים, Equinix מאפשרת לכם להתחבר לפלטפורמה שלה, מה שמשפר משמעותית את הביצועים (די בדומה לפלטפורמות הענן).  

Equinix הונפקה לציבור באוגוסט 2000, לצד כמה חברות דומות שבנו על העלייה בביקוש למרכזי מידע. המניה יצאה ב-12 דולר, ובתוך חודש וחצי בשיאה של הבועה הטכנולוגית ורגע לפני ההתרסקות, הגיעה ל-350 דולר. משם, בעקבות התיקון הגדול, נחתה באפריל 003, על 2.5 דולר. ההנפקה התבססה על נתוני 2000 שהראו הכנסות של 13 מיליון, הפסד של 119.8 מיליון או 3.48 דולר למניה ובהערכת חברה של 414 מיליון דולר. למה? כי החלום הטכנולוגי היה בשיאו. שנה מאוחר יותר העריכו האנליסטים שסיכויי החברה לשרוד נמוכים מ-20%. אבל עם הזמן וההתקדמות הטכנולוגית ועם הופעתן של טכנולוגיות כמו ה- IOT, הענן וכמובן ה-AI הבינו המשקיעים שנישת ענק נוצרת אל מול עיניהם. 

את 2016 סיימה החברה עם מכירות ורווח נקי של 3.6 מיליארד ו-127 מיליון או 1.62 דולר למניה, ואת 2025 תסיים עם הכנסות של 9.3 מיליארד או 15.6 דולר למניה. בסוף 2024 נגעה המניה ב-1,000 דולר, ומאז איבדה כ-22% מערכה והיא נסחרת כרגע במכפיל היסטורי של 78.2 ובמכפיל חזוי ל-2025 של 51 פעם. הסיבה העיקרית לירידות היא התחרות שהולכת ומתגברת בעיקר מצד ענקיות הטכנולוגיה, ממיקרוסופט ואמזון דרומה. 

אבל ל-Equinix יש שני יתרונות חשובים. הראשון, שהמגמה בשוק מרכזי המידע היא של מיקור חוץ (outsourcing), שם היא בין שלוש המובילות. השנייה, במוניטין שיצרה לעצמה, Equinix הצליחה לבדל את עצמה בשוק מיקור החוץ על ידי הצעת פלטפורמה גלובלית המשתרעת על פני למעלה מ-33 מדינות ומכילה את המערכת האקולוגית הגדולה והפעילה ביותר בתעשייה, כולל גישה לנתח מוביל של מוקדי ענן ומערכת אקולוגית מגוונת יותר ויותר של רשתות וספקי שירותי ענן ו-IT, ובשל כך האנליסטים אוהבים את החברה כי כמעט כולם מאמינים בהמשך הצמיחה של הנישה. 

איך אפשר להשקיע בנישה?

יש מספר גדול של סלים להשקעה במרכזי מידע וברובם Equinix בין המובילות. הסל Global X Data Center & Digital Infrastructure (סימול:DTCR) הוא דוגמה אחת. ותוכלו למצוא את כל הסלים בהם החברה מככבת כאן.

אין שום ספק שמניה כמו Equinix או סל מייצג צריכים להיות בכל תיק השקעות. רק קחו בחשבון שבגולדמן זאקס חוששים שהריצה ל-AI מוגזמת והם חוששים שבקרוב נראה ירידות משמעותיות בהשקעות בתחום. לי זה בהחלט לא נראה כך, אבל קחו בחשבון.

*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ. העושה במידע הנ"ל שימוש - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. הכתב עשוי להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.