מחפשים עיוותי מחירים? המספרים שלא יאומנו
משבר הנזילות שפקד את השווקים הפיננסים גבה קורבנות רבים וביניהם תאגידי ענק פיננסים כשמקרה הקיצון הוא בר סטרנס. כיום מסתבר כי בין הנפגעים ממשבר הנזילות ניתן למנות גם את שוק האג"ח הקונצרני בישראל.
אומנם מקובל לחשוב כי המשק הישראלי חשוף בצורה מינורית למשבר בשווקי הנדל"ן והפיננסים העולמיים, אולם שוק האג"ח הקונצרני בישראל נפגע ממשבר נזילות בהגדרתו הבסיסית ביותר.
בתשעת החודשים האחרונים, סבל שוק האג"ח הקונצרני משני גלי פדיונות מסיבים ביותר בקרנות המשקיעות באג"ח זה. הגל הראשון היה בחודש אוגוסט 2007, ובמהלך החודש נפדו כ-10% מסך נכסי הקרנות המשקיעות באג"ח קונצרני, פדיונות אלו הביאו לנפילות חזקות במחירי האג"ח ובנוסף ולא פחות חשוב, חיסלו את הנזילות ששמרו קרנות הנאמנות . עקב כך הגל השני שהגיע במרץ 2008, ולפי הערכות היום גם בגל זה נפדו כ-10% מסך הקרנות המשקיעות באג"ח קונצרני, חייבו את הקרנות למכירה במחירי חיסול של האג"ח שבידיהם.
עיקר המכה הורגשה בקרב האג"ח הלא מדורגות והמדורגות נמוך (A-), כיום כשאנו בודקים את שוק האג"ח הקונצרני, נמצא כי מתוך 570 אג"ח סטרייט והמירים, 169 סדרות אג"ח נסחרות בתשואה של מעל ל 10% צמוד מדד.
בנוסף להם 90 סדרות נסחרות בתשואות של 7%-10% צמוד מדד, המסקנה היא שכ-45% מסך סדרות האג"ח הקונצרני בישראל נסחרות בתשואה של אג"ח זבל או קרוב לכך! האם באמת המשק בישראל עומד לקרוס? לדעתי לא.
נתון זה משקף רף חששות ופחדים של משקיעים, מהגבוהים שנחזו בבורסה בישראל ב-20 שנה האחרונות או בקיצור, היסטריה המונית.
שימו לב מה קורה באג"ח המדינה, התשואות באג"ח אלו נמצאות קרוב למחירי שפל היסטורי של 2%-2.5% לטווח של 3-4 שנים (בדומה לאורך חיי אג"ח הקונצרניות). לא סביר להניח שבמשק שנכנס לקריסה כפי שחזוי מהתשואות שמאפיינות את האג"ח הקונצרני, תשואות אג"ח המדינה ישקפו מצב של עסקים כרגיל במדינה, ואי פגיעה במשק כפי שצפוי מקריסה שכזו. הרי קריסה שכזו תביא לקיטון בהכנסות המדינה ממיסים, להגדלת הגרעון והרעה כוללת במצב המשק שאמור לדחוף את תשואות האג"ח הממשלתי למעלה כלומר הפסדי הון למחזיק בהם.
לכן מסקנתי היא ברורה, במצב בו הפגיעה במשק הישראלי לא תביא לקריסת המשק, הפער בתשואות של האג"ח הקונצרני לעומת האג"ח הממשלתי הינן תוצאה של עיוות, שנובע מהסיבות שציינתי, עיוות זה ייסגר בחודשים הקרובים ויאפשר למחזיקים באג"ח הקונצרני הנבחרים – כלומר עשרות חברות שונות שצריכות להיחבר בקפידה על סמך הכרות רבת שנים עימן ואם מנהליהן, בדיקת הדוחות הכספים, ומעקב צמוד אחר התפתחויות בחברות. מאג"ח אלו ניתן לבנות תיק השקעות שיש בו פיזור עצום ותשואה ממוצעת של למעלה מ 8% צמוד מדד.
צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
מדינה על הנייר, כיבוש במציאות
הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.
הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.
ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.
