מחפשים עיוותי מחירים? המספרים שלא יאומנו
משבר הנזילות שפקד את השווקים הפיננסים גבה קורבנות רבים וביניהם תאגידי ענק פיננסים כשמקרה הקיצון הוא בר סטרנס. כיום מסתבר כי בין הנפגעים ממשבר הנזילות ניתן למנות גם את שוק האג"ח הקונצרני בישראל.
אומנם מקובל לחשוב כי המשק הישראלי חשוף בצורה מינורית למשבר בשווקי הנדל"ן והפיננסים העולמיים, אולם שוק האג"ח הקונצרני בישראל נפגע ממשבר נזילות בהגדרתו הבסיסית ביותר.
בתשעת החודשים האחרונים, סבל שוק האג"ח הקונצרני משני גלי פדיונות מסיבים ביותר בקרנות המשקיעות באג"ח זה. הגל הראשון היה בחודש אוגוסט 2007, ובמהלך החודש נפדו כ-10% מסך נכסי הקרנות המשקיעות באג"ח קונצרני, פדיונות אלו הביאו לנפילות חזקות במחירי האג"ח ובנוסף ולא פחות חשוב, חיסלו את הנזילות ששמרו קרנות הנאמנות . עקב כך הגל השני שהגיע במרץ 2008, ולפי הערכות היום גם בגל זה נפדו כ-10% מסך הקרנות המשקיעות באג"ח קונצרני, חייבו את הקרנות למכירה במחירי חיסול של האג"ח שבידיהם.
עיקר המכה הורגשה בקרב האג"ח הלא מדורגות והמדורגות נמוך (A-), כיום כשאנו בודקים את שוק האג"ח הקונצרני, נמצא כי מתוך 570 אג"ח סטרייט והמירים, 169 סדרות אג"ח נסחרות בתשואה של מעל ל 10% צמוד מדד.
בנוסף להם 90 סדרות נסחרות בתשואות של 7%-10% צמוד מדד, המסקנה היא שכ-45% מסך סדרות האג"ח הקונצרני בישראל נסחרות בתשואה של אג"ח זבל או קרוב לכך! האם באמת המשק בישראל עומד לקרוס? לדעתי לא.
נתון זה משקף רף חששות ופחדים של משקיעים, מהגבוהים שנחזו בבורסה בישראל ב-20 שנה האחרונות או בקיצור, היסטריה המונית.
שימו לב מה קורה באג"ח המדינה, התשואות באג"ח אלו נמצאות קרוב למחירי שפל היסטורי של 2%-2.5% לטווח של 3-4 שנים (בדומה לאורך חיי אג"ח הקונצרניות). לא סביר להניח שבמשק שנכנס לקריסה כפי שחזוי מהתשואות שמאפיינות את האג"ח הקונצרני, תשואות אג"ח המדינה ישקפו מצב של עסקים כרגיל במדינה, ואי פגיעה במשק כפי שצפוי מקריסה שכזו. הרי קריסה שכזו תביא לקיטון בהכנסות המדינה ממיסים, להגדלת הגרעון והרעה כוללת במצב המשק שאמור לדחוף את תשואות האג"ח הממשלתי למעלה כלומר הפסדי הון למחזיק בהם.
לכן מסקנתי היא ברורה, במצב בו הפגיעה במשק הישראלי לא תביא לקריסת המשק, הפער בתשואות של האג"ח הקונצרני לעומת האג"ח הממשלתי הינן תוצאה של עיוות, שנובע מהסיבות שציינתי, עיוות זה ייסגר בחודשים הקרובים ויאפשר למחזיקים באג"ח הקונצרני הנבחרים – כלומר עשרות חברות שונות שצריכות להיחבר בקפידה על סמך הכרות רבת שנים עימן ואם מנהליהן, בדיקת הדוחות הכספים, ומעקב צמוד אחר התפתחויות בחברות. מאג"ח אלו ניתן לבנות תיק השקעות שיש בו פיזור עצום ותשואה ממוצעת של למעלה מ 8% צמוד מדד.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
