מחפשים עיוותי מחירים? המספרים שלא יאומנו
משבר הנזילות שפקד את השווקים הפיננסים גבה קורבנות רבים וביניהם תאגידי ענק פיננסים כשמקרה הקיצון הוא בר סטרנס. כיום מסתבר כי בין הנפגעים ממשבר הנזילות ניתן למנות גם את שוק האג"ח הקונצרני בישראל.
אומנם מקובל לחשוב כי המשק הישראלי חשוף בצורה מינורית למשבר בשווקי הנדל"ן והפיננסים העולמיים, אולם שוק האג"ח הקונצרני בישראל נפגע ממשבר נזילות בהגדרתו הבסיסית ביותר.
בתשעת החודשים האחרונים, סבל שוק האג"ח הקונצרני משני גלי פדיונות מסיבים ביותר בקרנות המשקיעות באג"ח זה. הגל הראשון היה בחודש אוגוסט 2007, ובמהלך החודש נפדו כ-10% מסך נכסי הקרנות המשקיעות באג"ח קונצרני, פדיונות אלו הביאו לנפילות חזקות במחירי האג"ח ובנוסף ולא פחות חשוב, חיסלו את הנזילות ששמרו קרנות הנאמנות . עקב כך הגל השני שהגיע במרץ 2008, ולפי הערכות היום גם בגל זה נפדו כ-10% מסך הקרנות המשקיעות באג"ח קונצרני, חייבו את הקרנות למכירה במחירי חיסול של האג"ח שבידיהם.
עיקר המכה הורגשה בקרב האג"ח הלא מדורגות והמדורגות נמוך (A-), כיום כשאנו בודקים את שוק האג"ח הקונצרני, נמצא כי מתוך 570 אג"ח סטרייט והמירים, 169 סדרות אג"ח נסחרות בתשואה של מעל ל 10% צמוד מדד.
בנוסף להם 90 סדרות נסחרות בתשואות של 7%-10% צמוד מדד, המסקנה היא שכ-45% מסך סדרות האג"ח הקונצרני בישראל נסחרות בתשואה של אג"ח זבל או קרוב לכך! האם באמת המשק בישראל עומד לקרוס? לדעתי לא.
נתון זה משקף רף חששות ופחדים של משקיעים, מהגבוהים שנחזו בבורסה בישראל ב-20 שנה האחרונות או בקיצור, היסטריה המונית.
שימו לב מה קורה באג"ח המדינה, התשואות באג"ח אלו נמצאות קרוב למחירי שפל היסטורי של 2%-2.5% לטווח של 3-4 שנים (בדומה לאורך חיי אג"ח הקונצרניות). לא סביר להניח שבמשק שנכנס לקריסה כפי שחזוי מהתשואות שמאפיינות את האג"ח הקונצרני, תשואות אג"ח המדינה ישקפו מצב של עסקים כרגיל במדינה, ואי פגיעה במשק כפי שצפוי מקריסה שכזו. הרי קריסה שכזו תביא לקיטון בהכנסות המדינה ממיסים, להגדלת הגרעון והרעה כוללת במצב המשק שאמור לדחוף את תשואות האג"ח הממשלתי למעלה כלומר הפסדי הון למחזיק בהם.
לכן מסקנתי היא ברורה, במצב בו הפגיעה במשק הישראלי לא תביא לקריסת המשק, הפער בתשואות של האג"ח הקונצרני לעומת האג"ח הממשלתי הינן תוצאה של עיוות, שנובע מהסיבות שציינתי, עיוות זה ייסגר בחודשים הקרובים ויאפשר למחזיקים באג"ח הקונצרני הנבחרים – כלומר עשרות חברות שונות שצריכות להיחבר בקפידה על סמך הכרות רבת שנים עימן ואם מנהליהן, בדיקת הדוחות הכספים, ומעקב צמוד אחר התפתחויות בחברות. מאג"ח אלו ניתן לבנות תיק השקעות שיש בו פיזור עצום ותשואה ממוצעת של למעלה מ 8% צמוד מדד.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
