אחרי המהלך של פישר: לאן הולך הדולר?
מידת נחישותו של בנק ישראל עשויה להיבחן בטווח הקצר
לאחר שהורדת הריבית המפתיעה של 50 נ"ב על ידי הבנק בחודש הקודם לא הצליחה למנוע את המשך התחזקות השקל, חזר הבנק להפעיל נשק ישן-חדש של התערבות ישירה במסחר במט"ח. לאחר הפחתת הריבית האחרונה טענו כי היא עשויה להשיג תוצאה הפוכה, כלומר דווקא ייסוף השקל לנוכח הספקולציה שנפתחה להערכתנו במהלך חודש ינואר, מה שאכן אירע בפועל ואף צבר תאוצה בשבוע שעבר. התערבות זו, לאחר שהבנק הבהיר היטב בחודשים האחרונים, שאינו מתכוון לעשות שימוש בכלי זה, הפתיעה את השוק והביאה להפסקה (זמנית) במהלך הייסוף, ושער החליפין עלה לכיוון 3.47 שקל/דולר, ונסוג לאחר מכן במעט לכיוון 3.45 שקל לדולר.
רצועת ניוד וירטואלית?
לצורך בחינת עוצמת התחזקות השקל בחנו את התפתחות שע"ח של השקל במונחי סל המטבעות. אמנם הבנק הפסיק במהלך 2007 לפרסם את השער היציג של סל המטבעות ולכן ביצענו סימולציה ולפיה המשקולות של מטבעות הסל נותרו ללא שינוי.
ניתן לראות בגרף המצורף כי ההתערבות במהלך יום חמישי הגיעה לאחר ששער סל המטבעות חצה את תחתית רצועת הניוד שהייתה נהוגה עד לשנת 2001 –כלומר את רמת ה- 4.10 שקל לסל. השער היציג של יום חמישי, לו היה מפורסם, נקבע בדיוק ברמה של 4.10 שקל לסל המטבעות. נשאלת השאלה האם הבנק סימן את הרמה הזו - כמובן במונחי סל ולא במונחי שקל דולר כך שהוא מתחשב בשינויים בשערי החליפין הצולבים- כרמה שבה הוא מתערב וקונה מט"ח.
להערכתנו ההתערבות צפויה ליצור שתי השפעות עיקריות: האחת, מכיוון שהבנק מסמן מעין סביבת שע"ח שאינה רצויה בעיניו (לפחות במונחי סל המטבעות) הדבר עשוי ליצור לחץ בטווח הקצר מצד ספקולנטים שינסו לבחון את מידת נחישותו של הבנק להגנה על רמה זו, כלומר לחץ להמשך התחזקות השקל בט"ק. להערכתנו, קיימים עדיין כוחות להיחלשות הדולר בעולם, אך לא בשיעור משמעותי מרמתו הנוכחית ולכן אנו מניחים סביבה של 3.4-3.5 שקל לדולר בתקופה הקרובה.
מנגד, במבט לטווח הארוך הכנסת כלי ההתערבות לשימוש עשויה להחליש את עוצמת הפעילות הספקולטיבית בעתיד. מכיוון שמדובר במשחק שבו לבנק יש יתרון אבסולוטי כאשר הוא יכול לרכוש תיאורטית כמות בלתי מוגבלת של דולרים (בניגוד למצב של מכירת דולרים שמוגבלת ליתרות המט"ח שברשותו) במידה והבנק יגלה נחישות הדבר עשוי להקטין במידת מה את הספקולציה בסביבת רמות שייתפסו בעיני הבנק כלא רצויות. מכיוון שאנו מעריכים כי במהלך המחצית השנייה של השנה יובילו צעדי הפד והממשל להתאוששות במשק האמריקאי אנו מעריכים כי הדבר יוביל להתחזקות הדולר בעולם ומכאן לפיחות בשע"ח של השקל לרמות של סביב 3.8 שקל לדולר בסוף השנה.
הערה: שאלה הנלווית להתערבות בשוק המט"ח היא כמובן האם הוא ילווה בספיגת (עיקור) השקלים שהוזרמו. ניראה כי בנק ישראל יעקר באופן חלקי בלבד את ההזרמה, שכן להערכתנו הוא צפוי להמשיך ולהוריד את הריבית בחודשים הקרובים.
המשך הציפיות לחיתוך חד בריבית הפד יובילו את הבנק להוריד את הריבית המקומית בסוף
החודש השינוי המשמעותי בתנאים מאז החלטת הריבית הקודמת של הבנק הם כמובן המשך הייסוף בשע"ח, ייסוף שכאמור הביא את הבנק להתערב באופן ישיר במסחר, והעלייה הדרמטית בציפיות לחיתוך ריביות חד מאש של הפד בישיבתו הקרובה ביום ג' הקרוב. בעת החלטת הריבית מציין בנק ישראל שהחוזים העתידיים מצביעים על ציפיות להורדת ריבית הפד ב-50 נ"ב. החוזים מצביעים כיום על הסתברות של כ-55% להורדת ריבית הפד ב-100 נ"ב ושל 45% להורדה של 75 נ"ב, כך שהורדת הריבית ב-50 נ"ב כלל לא נראית על הפרק.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
עידית סילמן: "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה" קבוצת בזן: "קבוצת בזן פועלת ותמשיך לפעול בשקיפות מלאה אל מול גורמי המקצוע בתחום הגנת
הסביבה"
בזן מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה שלח התראה וזימון לשימוע לבז"ן בזן 0.87% , לכרמל אולפינים ולגדיב, בעקבות שורה של הפרות לכאורה של תנאי היתרי הפליטה והרעלים ושל הוראות חוק אוויר נקי וחוק החומרים המסוכנים. המסמכים שנמסרו לחברות מתארים ליקויים חוזרים בפליטות מזהמות, בתשתיות ובניהול חומרים מסוכנים.
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, אמרה כי "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה. המשרד להגנת הסביבה לא יאפשר למפעלים לסכן את בריאות הציבור והסביבה ויפעל בכל הכלים העומדים לרשותו כדי להבטיח עמידה מלאה בחוק".
על פי נתוני המשרד, בתחנות הניטור ובדיגומים על גדר המתחם נרשמה מגמת עלייה עקבית בריכוזי בנזן, חומר המוגדר כמסרטן, החל מ-2020 ועד 2024. לפי המשרד, העלייה נובעת מפליטות המתחם המשותף של בז"ן וגדיב, וחשפה את הציבור לרמות מזהם הגבוהות מאלה שנקבעו בערכי הסביבה. בנוסף לכך נמצאו חריגות רבות מערכי הפליטה המותרים לבז"ן ולכאו"ל לגבי מזהמים שונים, בהם תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן וחלקיקים. בחלק מהמקרים דווח על פליטות עשן שחור שהוגדרו כזיהום אוויר חזק או בלתי סביר, בניגוד לתנאי היתר הפליטה.
בממצאים הנוגעים לגדיב התגלו שתי הפרות מהותיות של תנאי היתר הרעלים: הפעלה של קווי דלק חוץ-מפעליים המוליכים חומרים מסוכנים ללא מערכת הגנה קתודית במקטע מסוים, מצב שמגביר את הסיכון לקורוזיה ולדליפות; וכן הפעלה מחדש של מכלי אחסון מסוכנים אחרי אירועים חריגים ללא אישור מחודש של בודק מוסמך, בניגוד לדרישות ההיתר.
- בזן: עליה במרווחי הזיקוק, התקבולים על הפגיעה במתקנים תרמו למעבר לרווח
- בזן הפסידה 37 מיליון ד' ברבעון - מרווח הזיקוק הסתכם על 10.5 דולר לחבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשל הליקויים, המשרד להגנת הסביבה שוקל צעדי אכיפה ובהם צו מינהלי לפי חוק אוויר נקי לצמצום ומניעת זיהום, וכן הטלת עיצומים כספיים. לפני קבלת החלטה סופית זומנו החברות לשימוע.
