אחרי המהלך של פישר: לאן הולך הדולר?
מידת נחישותו של בנק ישראל עשויה להיבחן בטווח הקצר
לאחר שהורדת הריבית המפתיעה של 50 נ"ב על ידי הבנק בחודש הקודם לא הצליחה למנוע את המשך התחזקות השקל, חזר הבנק להפעיל נשק ישן-חדש של התערבות ישירה במסחר במט"ח. לאחר הפחתת הריבית האחרונה טענו כי היא עשויה להשיג תוצאה הפוכה, כלומר דווקא ייסוף השקל לנוכח הספקולציה שנפתחה להערכתנו במהלך חודש ינואר, מה שאכן אירע בפועל ואף צבר תאוצה בשבוע שעבר. התערבות זו, לאחר שהבנק הבהיר היטב בחודשים האחרונים, שאינו מתכוון לעשות שימוש בכלי זה, הפתיעה את השוק והביאה להפסקה (זמנית) במהלך הייסוף, ושער החליפין עלה לכיוון 3.47 שקל/דולר, ונסוג לאחר מכן במעט לכיוון 3.45 שקל לדולר.
רצועת ניוד וירטואלית?
לצורך בחינת עוצמת התחזקות השקל בחנו את התפתחות שע"ח של השקל במונחי סל המטבעות. אמנם הבנק הפסיק במהלך 2007 לפרסם את השער היציג של סל המטבעות ולכן ביצענו סימולציה ולפיה המשקולות של מטבעות הסל נותרו ללא שינוי.
ניתן לראות בגרף המצורף כי ההתערבות במהלך יום חמישי הגיעה לאחר ששער סל המטבעות חצה את תחתית רצועת הניוד שהייתה נהוגה עד לשנת 2001 –כלומר את רמת ה- 4.10 שקל לסל. השער היציג של יום חמישי, לו היה מפורסם, נקבע בדיוק ברמה של 4.10 שקל לסל המטבעות. נשאלת השאלה האם הבנק סימן את הרמה הזו - כמובן במונחי סל ולא במונחי שקל דולר כך שהוא מתחשב בשינויים בשערי החליפין הצולבים- כרמה שבה הוא מתערב וקונה מט"ח.
להערכתנו ההתערבות צפויה ליצור שתי השפעות עיקריות: האחת, מכיוון שהבנק מסמן מעין סביבת שע"ח שאינה רצויה בעיניו (לפחות במונחי סל המטבעות) הדבר עשוי ליצור לחץ בטווח הקצר מצד ספקולנטים שינסו לבחון את מידת נחישותו של הבנק להגנה על רמה זו, כלומר לחץ להמשך התחזקות השקל בט"ק. להערכתנו, קיימים עדיין כוחות להיחלשות הדולר בעולם, אך לא בשיעור משמעותי מרמתו הנוכחית ולכן אנו מניחים סביבה של 3.4-3.5 שקל לדולר בתקופה הקרובה.
מנגד, במבט לטווח הארוך הכנסת כלי ההתערבות לשימוש עשויה להחליש את עוצמת הפעילות הספקולטיבית בעתיד. מכיוון שמדובר במשחק שבו לבנק יש יתרון אבסולוטי כאשר הוא יכול לרכוש תיאורטית כמות בלתי מוגבלת של דולרים (בניגוד למצב של מכירת דולרים שמוגבלת ליתרות המט"ח שברשותו) במידה והבנק יגלה נחישות הדבר עשוי להקטין במידת מה את הספקולציה בסביבת רמות שייתפסו בעיני הבנק כלא רצויות. מכיוון שאנו מעריכים כי במהלך המחצית השנייה של השנה יובילו צעדי הפד והממשל להתאוששות במשק האמריקאי אנו מעריכים כי הדבר יוביל להתחזקות הדולר בעולם ומכאן לפיחות בשע"ח של השקל לרמות של סביב 3.8 שקל לדולר בסוף השנה.
הערה: שאלה הנלווית להתערבות בשוק המט"ח היא כמובן האם הוא ילווה בספיגת (עיקור) השקלים שהוזרמו. ניראה כי בנק ישראל יעקר באופן חלקי בלבד את ההזרמה, שכן להערכתנו הוא צפוי להמשיך ולהוריד את הריבית בחודשים הקרובים.
המשך הציפיות לחיתוך חד בריבית הפד יובילו את הבנק להוריד את הריבית המקומית בסוף
החודש השינוי המשמעותי בתנאים מאז החלטת הריבית הקודמת של הבנק הם כמובן המשך הייסוף בשע"ח, ייסוף שכאמור הביא את הבנק להתערב באופן ישיר במסחר, והעלייה הדרמטית בציפיות לחיתוך ריביות חד מאש של הפד בישיבתו הקרובה ביום ג' הקרוב. בעת החלטת הריבית מציין בנק ישראל שהחוזים העתידיים מצביעים על ציפיות להורדת ריבית הפד ב-50 נ"ב. החוזים מצביעים כיום על הסתברות של כ-55% להורדת ריבית הפד ב-100 נ"ב ושל 45% להורדה של 75 נ"ב, כך שהורדת הריבית ב-50 נ"ב כלל לא נראית על הפרק.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
