אחרי המהלך של פישר: לאן הולך הדולר?
מידת נחישותו של בנק ישראל עשויה להיבחן בטווח הקצר
לאחר שהורדת הריבית המפתיעה של 50 נ"ב על ידי הבנק בחודש הקודם לא הצליחה למנוע את המשך התחזקות השקל, חזר הבנק להפעיל נשק ישן-חדש של התערבות ישירה במסחר במט"ח. לאחר הפחתת הריבית האחרונה טענו כי היא עשויה להשיג תוצאה הפוכה, כלומר דווקא ייסוף השקל לנוכח הספקולציה שנפתחה להערכתנו במהלך חודש ינואר, מה שאכן אירע בפועל ואף צבר תאוצה בשבוע שעבר. התערבות זו, לאחר שהבנק הבהיר היטב בחודשים האחרונים, שאינו מתכוון לעשות שימוש בכלי זה, הפתיעה את השוק והביאה להפסקה (זמנית) במהלך הייסוף, ושער החליפין עלה לכיוון 3.47 שקל/דולר, ונסוג לאחר מכן במעט לכיוון 3.45 שקל לדולר.
רצועת ניוד וירטואלית?
לצורך בחינת עוצמת התחזקות השקל בחנו את התפתחות שע"ח של השקל במונחי סל המטבעות. אמנם הבנק הפסיק במהלך 2007 לפרסם את השער היציג של סל המטבעות ולכן ביצענו סימולציה ולפיה המשקולות של מטבעות הסל נותרו ללא שינוי.
ניתן לראות בגרף המצורף כי ההתערבות במהלך יום חמישי הגיעה לאחר ששער סל המטבעות חצה את תחתית רצועת הניוד שהייתה נהוגה עד לשנת 2001 –כלומר את רמת ה- 4.10 שקל לסל. השער היציג של יום חמישי, לו היה מפורסם, נקבע בדיוק ברמה של 4.10 שקל לסל המטבעות. נשאלת השאלה האם הבנק סימן את הרמה הזו - כמובן במונחי סל ולא במונחי שקל דולר כך שהוא מתחשב בשינויים בשערי החליפין הצולבים- כרמה שבה הוא מתערב וקונה מט"ח.
להערכתנו ההתערבות צפויה ליצור שתי השפעות עיקריות: האחת, מכיוון שהבנק מסמן מעין סביבת שע"ח שאינה רצויה בעיניו (לפחות במונחי סל המטבעות) הדבר עשוי ליצור לחץ בטווח הקצר מצד ספקולנטים שינסו לבחון את מידת נחישותו של הבנק להגנה על רמה זו, כלומר לחץ להמשך התחזקות השקל בט"ק. להערכתנו, קיימים עדיין כוחות להיחלשות הדולר בעולם, אך לא בשיעור משמעותי מרמתו הנוכחית ולכן אנו מניחים סביבה של 3.4-3.5 שקל לדולר בתקופה הקרובה.
מנגד, במבט לטווח הארוך הכנסת כלי ההתערבות לשימוש עשויה להחליש את עוצמת הפעילות הספקולטיבית בעתיד. מכיוון שמדובר במשחק שבו לבנק יש יתרון אבסולוטי כאשר הוא יכול לרכוש תיאורטית כמות בלתי מוגבלת של דולרים (בניגוד למצב של מכירת דולרים שמוגבלת ליתרות המט"ח שברשותו) במידה והבנק יגלה נחישות הדבר עשוי להקטין במידת מה את הספקולציה בסביבת רמות שייתפסו בעיני הבנק כלא רצויות. מכיוון שאנו מעריכים כי במהלך המחצית השנייה של השנה יובילו צעדי הפד והממשל להתאוששות במשק האמריקאי אנו מעריכים כי הדבר יוביל להתחזקות הדולר בעולם ומכאן לפיחות בשע"ח של השקל לרמות של סביב 3.8 שקל לדולר בסוף השנה.
הערה: שאלה הנלווית להתערבות בשוק המט"ח היא כמובן האם הוא ילווה בספיגת (עיקור) השקלים שהוזרמו. ניראה כי בנק ישראל יעקר באופן חלקי בלבד את ההזרמה, שכן להערכתנו הוא צפוי להמשיך ולהוריד את הריבית בחודשים הקרובים.
המשך הציפיות לחיתוך חד בריבית הפד יובילו את הבנק להוריד את הריבית המקומית בסוף
החודש השינוי המשמעותי בתנאים מאז החלטת הריבית הקודמת של הבנק הם כמובן המשך הייסוף בשע"ח, ייסוף שכאמור הביא את הבנק להתערב באופן ישיר במסחר, והעלייה הדרמטית בציפיות לחיתוך ריביות חד מאש של הפד בישיבתו הקרובה ביום ג' הקרוב. בעת החלטת הריבית מציין בנק ישראל שהחוזים העתידיים מצביעים על ציפיות להורדת ריבית הפד ב-50 נ"ב. החוזים מצביעים כיום על הסתברות של כ-55% להורדת ריבית הפד ב-100 נ"ב ושל 45% להורדה של 75 נ"ב, כך שהורדת הריבית ב-50 נ"ב כלל לא נראית על הפרק.
סמוטריץ ממשלההרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום
במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי; הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי עד לסכום של 150 דולר תיכנס לתוקף עוד 21 יום
במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי. הפטור ממס על יבוא אישי לסכום של 150 דולר ייכנס לתוקף עוד 21 יום. "הצרכן הישראלי לא יכול להיות שבוי בידי טייקונים שמחזיקים במשק" אמר סמוטריץ'.
שר האוצר מוביל שורה של צעדים להקלה בתחום יוקר המחייה ולתפיסתו פתיחת השוק תוציא מידי מונופולים וחברות ששולטות במשק את היכולת לגבות מהצרכן הישראלי מחירים גבוהים מרוב מדינות אירופה. כך למשל מחירי ההלבשה וההנעלה בישראל גבוהים ביחס לממוצע האירופאי. הפער במחירי המוצרים האלו מגיע לכ-28% מהממוצע ה-OECD.
על פי ההערכות, ארבע חברות גדולות בתחום ההלבשה וההנעלה בישראל מחזיקות יחד בכ-40% מנתח השוק בסקטור זה ולמעשה קובעות רף מחירים גבוה ולא מוצדק לכל משקי הבית. על פי נתוני משרד האוצר כוח הקנייה של אזרחי ישראל נמוך מזה של רוב מדינות אירופה כאשר ישראל נמצאת במקום ה-22 מתוך 38 מדינות. הסיבה לכך היא רמת מחירים יקרה שמצמצמת את כוח הקנייה של האזרחים בישראל.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״הצרכן הישראלי משלם יותר מחברו במדינות המערב. הסיבה המרכזית לכך נעוצה בעובדה כי סקטורים שלמים מוחזקים בידי מונופולים וטייקונים שמנצלים את המשק הסגור כדי לגבות מחיר יקר ולא מוצדק מהצרכן הישראלי. החלטתי להגביר את התחרות בתחום הזה ולהוזיל בכך את סל המחייה עבור משקי הבית בישראל". השר פירסם את הצו להערות הציבור לקראת כוונתו לחתום עליו. בעוד 21 יום יוכל השר לחתום וההוזלה תיכנס לתוקף.
- המע"מ עולה - מה יקרה למחירי הדירות ומה עם מי שכבר רכש?
- "לבטל את הפטור ממס לשכר דירה, להעלות את מס החברות": מה המדינה צריכה לעשות בתקופה הזאת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הצעד מוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.
סמוטריץ ממשלההרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום
במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי; הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי עד לסכום של 150 דולר תיכנס לתוקף עוד 21 יום
במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי. הפטור ממס על יבוא אישי לסכום של 150 דולר ייכנס לתוקף עוד 21 יום. "הצרכן הישראלי לא יכול להיות שבוי בידי טייקונים שמחזיקים במשק" אמר סמוטריץ'.
שר האוצר מוביל שורה של צעדים להקלה בתחום יוקר המחייה ולתפיסתו פתיחת השוק תוציא מידי מונופולים וחברות ששולטות במשק את היכולת לגבות מהצרכן הישראלי מחירים גבוהים מרוב מדינות אירופה. כך למשל מחירי ההלבשה וההנעלה בישראל גבוהים ביחס לממוצע האירופאי. הפער במחירי המוצרים האלו מגיע לכ-28% מהממוצע ה-OECD.
על פי ההערכות, ארבע חברות גדולות בתחום ההלבשה וההנעלה בישראל מחזיקות יחד בכ-40% מנתח השוק בסקטור זה ולמעשה קובעות רף מחירים גבוה ולא מוצדק לכל משקי הבית. על פי נתוני משרד האוצר כוח הקנייה של אזרחי ישראל נמוך מזה של רוב מדינות אירופה כאשר ישראל נמצאת במקום ה-22 מתוך 38 מדינות. הסיבה לכך היא רמת מחירים יקרה שמצמצמת את כוח הקנייה של האזרחים בישראל.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״הצרכן הישראלי משלם יותר מחברו במדינות המערב. הסיבה המרכזית לכך נעוצה בעובדה כי סקטורים שלמים מוחזקים בידי מונופולים וטייקונים שמנצלים את המשק הסגור כדי לגבות מחיר יקר ולא מוצדק מהצרכן הישראלי. החלטתי להגביר את התחרות בתחום הזה ולהוזיל בכך את סל המחייה עבור משקי הבית בישראל". השר פירסם את הצו להערות הציבור לקראת כוונתו לחתום עליו. בעוד 21 יום יוכל השר לחתום וההוזלה תיכנס לתוקף.
- המע"מ עולה - מה יקרה למחירי הדירות ומה עם מי שכבר רכש?
- "לבטל את הפטור ממס לשכר דירה, להעלות את מס החברות": מה המדינה צריכה לעשות בתקופה הזאת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הצעד מוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.
