אחרי המהלך של פישר: לאן הולך הדולר?
מידת נחישותו של בנק ישראל עשויה להיבחן בטווח הקצר
לאחר שהורדת הריבית המפתיעה של 50 נ"ב על ידי הבנק בחודש הקודם לא הצליחה למנוע את המשך התחזקות השקל, חזר הבנק להפעיל נשק ישן-חדש של התערבות ישירה במסחר במט"ח. לאחר הפחתת הריבית האחרונה טענו כי היא עשויה להשיג תוצאה הפוכה, כלומר דווקא ייסוף השקל לנוכח הספקולציה שנפתחה להערכתנו במהלך חודש ינואר, מה שאכן אירע בפועל ואף צבר תאוצה בשבוע שעבר. התערבות זו, לאחר שהבנק הבהיר היטב בחודשים האחרונים, שאינו מתכוון לעשות שימוש בכלי זה, הפתיעה את השוק והביאה להפסקה (זמנית) במהלך הייסוף, ושער החליפין עלה לכיוון 3.47 שקל/דולר, ונסוג לאחר מכן במעט לכיוון 3.45 שקל לדולר.
רצועת ניוד וירטואלית?
לצורך בחינת עוצמת התחזקות השקל בחנו את התפתחות שע"ח של השקל במונחי סל המטבעות. אמנם הבנק הפסיק במהלך 2007 לפרסם את השער היציג של סל המטבעות ולכן ביצענו סימולציה ולפיה המשקולות של מטבעות הסל נותרו ללא שינוי.
ניתן לראות בגרף המצורף כי ההתערבות במהלך יום חמישי הגיעה לאחר ששער סל המטבעות חצה את תחתית רצועת הניוד שהייתה נהוגה עד לשנת 2001 –כלומר את רמת ה- 4.10 שקל לסל. השער היציג של יום חמישי, לו היה מפורסם, נקבע בדיוק ברמה של 4.10 שקל לסל המטבעות. נשאלת השאלה האם הבנק סימן את הרמה הזו - כמובן במונחי סל ולא במונחי שקל דולר כך שהוא מתחשב בשינויים בשערי החליפין הצולבים- כרמה שבה הוא מתערב וקונה מט"ח.
להערכתנו ההתערבות צפויה ליצור שתי השפעות עיקריות: האחת, מכיוון שהבנק מסמן מעין סביבת שע"ח שאינה רצויה בעיניו (לפחות במונחי סל המטבעות) הדבר עשוי ליצור לחץ בטווח הקצר מצד ספקולנטים שינסו לבחון את מידת נחישותו של הבנק להגנה על רמה זו, כלומר לחץ להמשך התחזקות השקל בט"ק. להערכתנו, קיימים עדיין כוחות להיחלשות הדולר בעולם, אך לא בשיעור משמעותי מרמתו הנוכחית ולכן אנו מניחים סביבה של 3.4-3.5 שקל לדולר בתקופה הקרובה.
מנגד, במבט לטווח הארוך הכנסת כלי ההתערבות לשימוש עשויה להחליש את עוצמת הפעילות הספקולטיבית בעתיד. מכיוון שמדובר במשחק שבו לבנק יש יתרון אבסולוטי כאשר הוא יכול לרכוש תיאורטית כמות בלתי מוגבלת של דולרים (בניגוד למצב של מכירת דולרים שמוגבלת ליתרות המט"ח שברשותו) במידה והבנק יגלה נחישות הדבר עשוי להקטין במידת מה את הספקולציה בסביבת רמות שייתפסו בעיני הבנק כלא רצויות. מכיוון שאנו מעריכים כי במהלך המחצית השנייה של השנה יובילו צעדי הפד והממשל להתאוששות במשק האמריקאי אנו מעריכים כי הדבר יוביל להתחזקות הדולר בעולם ומכאן לפיחות בשע"ח של השקל לרמות של סביב 3.8 שקל לדולר בסוף השנה.
הערה: שאלה הנלווית להתערבות בשוק המט"ח היא כמובן האם הוא ילווה בספיגת (עיקור) השקלים שהוזרמו. ניראה כי בנק ישראל יעקר באופן חלקי בלבד את ההזרמה, שכן להערכתנו הוא צפוי להמשיך ולהוריד את הריבית בחודשים הקרובים.
המשך הציפיות לחיתוך חד בריבית הפד יובילו את הבנק להוריד את הריבית המקומית בסוף
החודש השינוי המשמעותי בתנאים מאז החלטת הריבית הקודמת של הבנק הם כמובן המשך הייסוף בשע"ח, ייסוף שכאמור הביא את הבנק להתערב באופן ישיר במסחר, והעלייה הדרמטית בציפיות לחיתוך ריביות חד מאש של הפד בישיבתו הקרובה ביום ג' הקרוב. בעת החלטת הריבית מציין בנק ישראל שהחוזים העתידיים מצביעים על ציפיות להורדת ריבית הפד ב-50 נ"ב. החוזים מצביעים כיום על הסתברות של כ-55% להורדת ריבית הפד ב-100 נ"ב ושל 45% להורדה של 75 נ"ב, כך שהורדת הריבית ב-50 נ"ב כלל לא נראית על הפרק.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")