אין סוף לנפילות של הדולר?

החלטות הריבית באירופה ובאנגליה שולחות את הדולר לשפל חדש

הדולר ממשיך לצבור הפסדים כנגד האירו ונסחר בשפל של כל הזמנים סביב הרמות של 1.54 דולר לאירו, וזאת לאחר הותרת ריבית ה-ECB על כנה ב-4% כצפוי, כאשר הבנק המרכזי האירופי לא נתן שום תחזית למשקיעים להורדת ריבית אפשרית ולא גילה דאגה בנוגע להתחזקות החדה של האירו כנגד הדולר.

כמו כן, ה-BOE (הבנק המרכזי של אנגליה) החליט להשאיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 5.25%. ההחלטה חיזקה את הליש"ט לרמת שיא של 2.01 דולר. זו הרמה הגבוה ביותר מאז תחילת השנה. הראלי בליש"ט באה לאחר שהמשקיעים הרגישה הקלה והקטינו את הסיכוי להורדות בריבית בנק המרכזי הבריטי.

הצמד אירו-דולר נסחר ברמה הגבוהה ביותר בהיסטוריה - מעל ל-1.54 דולר לאירו. הדולר רשם ירידה דרמטית של 13% רק מתחילת שנת 2008, וזאת בשל המשך דאגות המשקיעים כי הכלכלה הגדולה ביותר בדרכה למיתון, כאשר הניסיונות למנוע זאת ע"י מדיניות מוניטרית נרחבת של הבנק המרכזי האמריקני, ובראשו הנגיד בן ברננקי, כושלות.

נגיד הפדרל רזרב צפוי להכריז על גובה הריבית לטווח קצר ב-18 בחודש. נכון להיום, השוק כבר החל לגלם קיצוץ חד של בין 0.5% ל-0.75% בריבית. כיום ריבית הבנק המרכזי האמריקני עומדת על 3% בלבד, וזאת לאחר קיצוץ של 2.25% מאז ספטמבר 2007.

היום, נתוני המשרות החדשות ללא המגזר החקלאי יתנו את הטון לדולר. כידוע, לפני מספר ימים התפרסם סקר ADP, אשר מודד את קצב העסקת העובדים במגזר הפרטי. התוצאה היתה מרחיקת לכת עם תעסוקה שלילית של 23 אלף עובדים. הערכות אלו מהווים את הזרז המשמעותי להיחלשות הדולר ומעידות כי פיטורי העובדים גבוהים משמעותית מגיוסם. השוק מצפה לתוספת של 25 אלף עובדים חדשים, ציפייה מופרכת למדי. רמה שלילית בדומה לסקר ADP תדגיש שוב כי כלכלת ארה"ב בהאטה קשה אשר בהחלט אפשר להגדירה כמיתון, ועשויה לגרור לעוד ירידות של הדולר וקביעת שפל חדש.

בשוק המקומי, השקל נחלש כנגד הדולר על אף ההיחלשות של הדולר בזירה הגלובלית. יחד עם זאת, מאז שהשקל נסחר בשפל של 5 שבועות סביב הרמות של 3.656, התחזק השקל ב2% בעיקר בשל המכירות של השטר הירוק על ידי המשקיעים המקומיים. המטבע הישראלי רשם עלייה של 7.5% מינואר 2008. כעת רמת התמיכה המשמעותית של הצמד דולר-שקל עומדת על 3.58 שקלים.

זהב: החוזה העתידי על הזהב צנח אמש בשל מימושי רווחים. מחיר המתכת היקרה הגיע לשיא של 991.9 דולר לאונקיה וסגר את יום המסחר מתחת לרמה של 980 דולר לאונקיה. המשקיעים תופסים רגליים קרות וממשים רווחים בשוק יחסית דל. למרות זאת, נראה כי הזהב לא אמר את מילתו האחרונה. רמת ההתנגדות הפסיכולוגית של 1,000 דולר לאונקיה עשויה להישבר בטווח הקצר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.