אין סוף לנפילות של הדולר?

החלטות הריבית באירופה ובאנגליה שולחות את הדולר לשפל חדש

הדולר ממשיך לצבור הפסדים כנגד האירו ונסחר בשפל של כל הזמנים סביב הרמות של 1.54 דולר לאירו, וזאת לאחר הותרת ריבית ה-ECB על כנה ב-4% כצפוי, כאשר הבנק המרכזי האירופי לא נתן שום תחזית למשקיעים להורדת ריבית אפשרית ולא גילה דאגה בנוגע להתחזקות החדה של האירו כנגד הדולר.

כמו כן, ה-BOE (הבנק המרכזי של אנגליה) החליט להשאיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 5.25%. ההחלטה חיזקה את הליש"ט לרמת שיא של 2.01 דולר. זו הרמה הגבוה ביותר מאז תחילת השנה. הראלי בליש"ט באה לאחר שהמשקיעים הרגישה הקלה והקטינו את הסיכוי להורדות בריבית בנק המרכזי הבריטי.

הצמד אירו-דולר נסחר ברמה הגבוהה ביותר בהיסטוריה - מעל ל-1.54 דולר לאירו. הדולר רשם ירידה דרמטית של 13% רק מתחילת שנת 2008, וזאת בשל המשך דאגות המשקיעים כי הכלכלה הגדולה ביותר בדרכה למיתון, כאשר הניסיונות למנוע זאת ע"י מדיניות מוניטרית נרחבת של הבנק המרכזי האמריקני, ובראשו הנגיד בן ברננקי, כושלות.

נגיד הפדרל רזרב צפוי להכריז על גובה הריבית לטווח קצר ב-18 בחודש. נכון להיום, השוק כבר החל לגלם קיצוץ חד של בין 0.5% ל-0.75% בריבית. כיום ריבית הבנק המרכזי האמריקני עומדת על 3% בלבד, וזאת לאחר קיצוץ של 2.25% מאז ספטמבר 2007.

היום, נתוני המשרות החדשות ללא המגזר החקלאי יתנו את הטון לדולר. כידוע, לפני מספר ימים התפרסם סקר ADP, אשר מודד את קצב העסקת העובדים במגזר הפרטי. התוצאה היתה מרחיקת לכת עם תעסוקה שלילית של 23 אלף עובדים. הערכות אלו מהווים את הזרז המשמעותי להיחלשות הדולר ומעידות כי פיטורי העובדים גבוהים משמעותית מגיוסם. השוק מצפה לתוספת של 25 אלף עובדים חדשים, ציפייה מופרכת למדי. רמה שלילית בדומה לסקר ADP תדגיש שוב כי כלכלת ארה"ב בהאטה קשה אשר בהחלט אפשר להגדירה כמיתון, ועשויה לגרור לעוד ירידות של הדולר וקביעת שפל חדש.

בשוק המקומי, השקל נחלש כנגד הדולר על אף ההיחלשות של הדולר בזירה הגלובלית. יחד עם זאת, מאז שהשקל נסחר בשפל של 5 שבועות סביב הרמות של 3.656, התחזק השקל ב2% בעיקר בשל המכירות של השטר הירוק על ידי המשקיעים המקומיים. המטבע הישראלי רשם עלייה של 7.5% מינואר 2008. כעת רמת התמיכה המשמעותית של הצמד דולר-שקל עומדת על 3.58 שקלים.

זהב: החוזה העתידי על הזהב צנח אמש בשל מימושי רווחים. מחיר המתכת היקרה הגיע לשיא של 991.9 דולר לאונקיה וסגר את יום המסחר מתחת לרמה של 980 דולר לאונקיה. המשקיעים תופסים רגליים קרות וממשים רווחים בשוק יחסית דל. למרות זאת, נראה כי הזהב לא אמר את מילתו האחרונה. רמת ההתנגדות הפסיכולוגית של 1,000 דולר לאונקיה עשויה להישבר בטווח הקצר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ
צילום: משרד האוצר

בהשקעה של 100 מיליון שקלים תכנית IsraLab יוצאת לדרך

שראיפת התכנית היא להציב את ישראל בחזית המחקר המדעי והתעשייה הטכנולוגית ולהשיב חוקרים ישראליים ארצה. 

הדס ברטל |

היום הושקה תכנית “IsraLab", תכנית ממשלתית חדשה של משרד האוצר עם הועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) והקרן הלאומית למדע, שמה למטרה את האצת המחקר המדעי בהשקעה בהיקף של 100 מיליון ש"ח בשנה. לאחר עבודה מקצועית משותפת למשרד האוצר, הות"ת והקרן הלאומית למדע, היום יוצאת לדרך התכנית, שתעניק מענקי מחקר חסרי תקדים בתחומים אסטרטגיים ותסייע בבניית תשתיות מחקר לאומיות שיאיצו את המדע הישראלי.

לפי הודעת האוצר, התכנית מושקת כעת, ביום שאחרי המלחמה, במטרה להפוך את ישראל למובילה עולמית בתחומי המחקר והפיתוח הקריטיים ולחזק את האיתנות הלאומית. תכנית IsraLab מיועדת להיות מכון מחקר רב-תחומי שיהיה בית למחקר מדעי מצטיין ופורץ דרך. המכון יצור אקו-סיסטם ייחודי המשלב נציגים מהאקדמיה, מערכת הביטחון ותעשיית ההייטק, כדי לייצר מחקר התומך בשרשראות האספקה הקריטיות בהן ישראל מובילה. תכנית IsraLab תארח קבוצות מחקר מצטיינות מכלל האוניברסיטאות בישראל, שיקבלו מענקי מחקר לטווח ארוך של כ-7-10 שנים. המחקרים הראשונים שיתוקצבו יעסקו בתחום הבינה המלאכותית ולמידת המכונה, וייצרו קבוצות עבודה שיפעלו על גבי תשתית מחשוב-העל המקודמת במסגרת תוכנית הבינה המלאכותית הלאומית. 

בנוסף, הפרויקט יאגם וירכז תשתיות מחקר לאומיות "כבדות" במקום פיזי אחד, בתחומים אסטרטגיים, שישמשו את כלל המוסדות האקדמיים ותעשיית המו"פ הישראלית. המכון גם יפעל לקדם את המחקרים לבשלות כלכלית ומסחרית באמצעות שיתופי פעולה הדוקים עם התעשייה ושואב השראה ממוסדות מחקר מובילים בחו"ל, כגון ה-WYSS וה-BROAD INSTITUTE בארה"ב, ומכוני FRAUNHOFFER באירופה. התקציב הממשלתי המיועד לפרויקט הוא כ-100 מיליון ש"ח בשנה, המיועדים למענקי המחקר לקבוצות החוקרים. לפי הודעה האוצר, שאיפת התכנית היא להוות צעד משמעותי לחיזוק הקשר בין האקדמיה לתעשייה, תתמוך במאמץ הלאומי להשבת מוחות וחוקרים מצטיינים ארצה, ובכך תסייע לישראל לשמר את ההובלה בחזית המחקר המדעי והתעשייה הטכנולוגית. שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' שהוביל את המהלך: "הקמת IsraLab היא התשובה הציונית והכלכלית שלנו בעת הזו. דווקא עכשיו, אנחנו משקיעים במנועי הצמיחה של העתיד ומחזקים את העצמאות הטכנולוגית והביטחונית של ישראל. השילוב בין המוחות המבריקים של האקדמיה, מערכת הביטחון והתעשייה הוא מכפיל כוח שיבטיח את היתרון האיכותי של מדינת ישראל ואת שגשוגה הכלכלי לשנים רבות קדימה. השקעה במדע וברוח הישראלית היא ערובה לניצחון גם בחזית הכלכלית".