אין סוף לנפילות של הדולר?

החלטות הריבית באירופה ובאנגליה שולחות את הדולר לשפל חדש

הדולר ממשיך לצבור הפסדים כנגד האירו ונסחר בשפל של כל הזמנים סביב הרמות של 1.54 דולר לאירו, וזאת לאחר הותרת ריבית ה-ECB על כנה ב-4% כצפוי, כאשר הבנק המרכזי האירופי לא נתן שום תחזית למשקיעים להורדת ריבית אפשרית ולא גילה דאגה בנוגע להתחזקות החדה של האירו כנגד הדולר.

כמו כן, ה-BOE (הבנק המרכזי של אנגליה) החליט להשאיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 5.25%. ההחלטה חיזקה את הליש"ט לרמת שיא של 2.01 דולר. זו הרמה הגבוה ביותר מאז תחילת השנה. הראלי בליש"ט באה לאחר שהמשקיעים הרגישה הקלה והקטינו את הסיכוי להורדות בריבית בנק המרכזי הבריטי.

הצמד אירו-דולר נסחר ברמה הגבוהה ביותר בהיסטוריה - מעל ל-1.54 דולר לאירו. הדולר רשם ירידה דרמטית של 13% רק מתחילת שנת 2008, וזאת בשל המשך דאגות המשקיעים כי הכלכלה הגדולה ביותר בדרכה למיתון, כאשר הניסיונות למנוע זאת ע"י מדיניות מוניטרית נרחבת של הבנק המרכזי האמריקני, ובראשו הנגיד בן ברננקי, כושלות.

נגיד הפדרל רזרב צפוי להכריז על גובה הריבית לטווח קצר ב-18 בחודש. נכון להיום, השוק כבר החל לגלם קיצוץ חד של בין 0.5% ל-0.75% בריבית. כיום ריבית הבנק המרכזי האמריקני עומדת על 3% בלבד, וזאת לאחר קיצוץ של 2.25% מאז ספטמבר 2007.

היום, נתוני המשרות החדשות ללא המגזר החקלאי יתנו את הטון לדולר. כידוע, לפני מספר ימים התפרסם סקר ADP, אשר מודד את קצב העסקת העובדים במגזר הפרטי. התוצאה היתה מרחיקת לכת עם תעסוקה שלילית של 23 אלף עובדים. הערכות אלו מהווים את הזרז המשמעותי להיחלשות הדולר ומעידות כי פיטורי העובדים גבוהים משמעותית מגיוסם. השוק מצפה לתוספת של 25 אלף עובדים חדשים, ציפייה מופרכת למדי. רמה שלילית בדומה לסקר ADP תדגיש שוב כי כלכלת ארה"ב בהאטה קשה אשר בהחלט אפשר להגדירה כמיתון, ועשויה לגרור לעוד ירידות של הדולר וקביעת שפל חדש.

בשוק המקומי, השקל נחלש כנגד הדולר על אף ההיחלשות של הדולר בזירה הגלובלית. יחד עם זאת, מאז שהשקל נסחר בשפל של 5 שבועות סביב הרמות של 3.656, התחזק השקל ב2% בעיקר בשל המכירות של השטר הירוק על ידי המשקיעים המקומיים. המטבע הישראלי רשם עלייה של 7.5% מינואר 2008. כעת רמת התמיכה המשמעותית של הצמד דולר-שקל עומדת על 3.58 שקלים.

זהב: החוזה העתידי על הזהב צנח אמש בשל מימושי רווחים. מחיר המתכת היקרה הגיע לשיא של 991.9 דולר לאונקיה וסגר את יום המסחר מתחת לרמה של 980 דולר לאונקיה. המשקיעים תופסים רגליים קרות וממשים רווחים בשוק יחסית דל. למרות זאת, נראה כי הזהב לא אמר את מילתו האחרונה. רמת ההתנגדות הפסיכולוגית של 1,000 דולר לאונקיה עשויה להישבר בטווח הקצר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)
מסים

"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"

הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור

רן קידר |

מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים. 

הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".

אתה רציני?

"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד". 

כמה מס?

"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".

המון. אין משהו לעשות?

 "חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".


מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.