אין סוף לנפילות של הדולר?
הדולר ממשיך לצבור הפסדים כנגד האירו ונסחר בשפל של כל הזמנים סביב הרמות של 1.54 דולר לאירו, וזאת לאחר הותרת ריבית ה-ECB על כנה ב-4% כצפוי, כאשר הבנק המרכזי האירופי לא נתן שום תחזית למשקיעים להורדת ריבית אפשרית ולא גילה דאגה בנוגע להתחזקות החדה של האירו כנגד הדולר.
כמו כן, ה-BOE (הבנק המרכזי של אנגליה) החליט להשאיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 5.25%. ההחלטה חיזקה את הליש"ט לרמת שיא של 2.01 דולר. זו הרמה הגבוה ביותר מאז תחילת השנה. הראלי בליש"ט באה לאחר שהמשקיעים הרגישה הקלה והקטינו את הסיכוי להורדות בריבית בנק המרכזי הבריטי.
הצמד אירו-דולר נסחר ברמה הגבוהה ביותר בהיסטוריה - מעל ל-1.54 דולר לאירו. הדולר רשם ירידה דרמטית של 13% רק מתחילת שנת 2008, וזאת בשל המשך דאגות המשקיעים כי הכלכלה הגדולה ביותר בדרכה למיתון, כאשר הניסיונות למנוע זאת ע"י מדיניות מוניטרית נרחבת של הבנק המרכזי האמריקני, ובראשו הנגיד בן ברננקי, כושלות.
נגיד הפדרל רזרב צפוי להכריז על גובה הריבית לטווח קצר ב-18 בחודש. נכון להיום, השוק כבר החל לגלם קיצוץ חד של בין 0.5% ל-0.75% בריבית. כיום ריבית הבנק המרכזי האמריקני עומדת על 3% בלבד, וזאת לאחר קיצוץ של 2.25% מאז ספטמבר 2007.
היום, נתוני המשרות החדשות ללא המגזר החקלאי יתנו את הטון לדולר. כידוע, לפני מספר ימים התפרסם סקר ADP, אשר מודד את קצב העסקת העובדים במגזר הפרטי. התוצאה היתה מרחיקת לכת עם תעסוקה שלילית של 23 אלף עובדים. הערכות אלו מהווים את הזרז המשמעותי להיחלשות הדולר ומעידות כי פיטורי העובדים גבוהים משמעותית מגיוסם. השוק מצפה לתוספת של 25 אלף עובדים חדשים, ציפייה מופרכת למדי. רמה שלילית בדומה לסקר ADP תדגיש שוב כי כלכלת ארה"ב בהאטה קשה אשר בהחלט אפשר להגדירה כמיתון, ועשויה לגרור לעוד ירידות של הדולר וקביעת שפל חדש.
בשוק המקומי, השקל נחלש כנגד הדולר על אף ההיחלשות של הדולר בזירה הגלובלית. יחד עם זאת, מאז שהשקל נסחר בשפל של 5 שבועות סביב הרמות של 3.656, התחזק השקל ב2% בעיקר בשל המכירות של השטר הירוק על ידי המשקיעים המקומיים. המטבע הישראלי רשם עלייה של 7.5% מינואר 2008. כעת רמת התמיכה המשמעותית של הצמד דולר-שקל עומדת על 3.58 שקלים.
זהב: החוזה העתידי על הזהב צנח אמש בשל מימושי רווחים. מחיר המתכת היקרה הגיע לשיא של 991.9 דולר לאונקיה וסגר את יום המסחר מתחת לרמה של 980 דולר לאונקיה. המשקיעים תופסים רגליים קרות וממשים רווחים בשוק יחסית דל. למרות זאת, נראה כי הזהב לא אמר את מילתו האחרונה. רמת ההתנגדות הפסיכולוגית של 1,000 דולר לאונקיה עשויה להישבר בטווח הקצר.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
