אין סוף לנפילות של הדולר?

החלטות הריבית באירופה ובאנגליה שולחות את הדולר לשפל חדש

הדולר ממשיך לצבור הפסדים כנגד האירו ונסחר בשפל של כל הזמנים סביב הרמות של 1.54 דולר לאירו, וזאת לאחר הותרת ריבית ה-ECB על כנה ב-4% כצפוי, כאשר הבנק המרכזי האירופי לא נתן שום תחזית למשקיעים להורדת ריבית אפשרית ולא גילה דאגה בנוגע להתחזקות החדה של האירו כנגד הדולר.

כמו כן, ה-BOE (הבנק המרכזי של אנגליה) החליט להשאיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 5.25%. ההחלטה חיזקה את הליש"ט לרמת שיא של 2.01 דולר. זו הרמה הגבוה ביותר מאז תחילת השנה. הראלי בליש"ט באה לאחר שהמשקיעים הרגישה הקלה והקטינו את הסיכוי להורדות בריבית בנק המרכזי הבריטי.

הצמד אירו-דולר נסחר ברמה הגבוהה ביותר בהיסטוריה - מעל ל-1.54 דולר לאירו. הדולר רשם ירידה דרמטית של 13% רק מתחילת שנת 2008, וזאת בשל המשך דאגות המשקיעים כי הכלכלה הגדולה ביותר בדרכה למיתון, כאשר הניסיונות למנוע זאת ע"י מדיניות מוניטרית נרחבת של הבנק המרכזי האמריקני, ובראשו הנגיד בן ברננקי, כושלות.

נגיד הפדרל רזרב צפוי להכריז על גובה הריבית לטווח קצר ב-18 בחודש. נכון להיום, השוק כבר החל לגלם קיצוץ חד של בין 0.5% ל-0.75% בריבית. כיום ריבית הבנק המרכזי האמריקני עומדת על 3% בלבד, וזאת לאחר קיצוץ של 2.25% מאז ספטמבר 2007.

היום, נתוני המשרות החדשות ללא המגזר החקלאי יתנו את הטון לדולר. כידוע, לפני מספר ימים התפרסם סקר ADP, אשר מודד את קצב העסקת העובדים במגזר הפרטי. התוצאה היתה מרחיקת לכת עם תעסוקה שלילית של 23 אלף עובדים. הערכות אלו מהווים את הזרז המשמעותי להיחלשות הדולר ומעידות כי פיטורי העובדים גבוהים משמעותית מגיוסם. השוק מצפה לתוספת של 25 אלף עובדים חדשים, ציפייה מופרכת למדי. רמה שלילית בדומה לסקר ADP תדגיש שוב כי כלכלת ארה"ב בהאטה קשה אשר בהחלט אפשר להגדירה כמיתון, ועשויה לגרור לעוד ירידות של הדולר וקביעת שפל חדש.

בשוק המקומי, השקל נחלש כנגד הדולר על אף ההיחלשות של הדולר בזירה הגלובלית. יחד עם זאת, מאז שהשקל נסחר בשפל של 5 שבועות סביב הרמות של 3.656, התחזק השקל ב2% בעיקר בשל המכירות של השטר הירוק על ידי המשקיעים המקומיים. המטבע הישראלי רשם עלייה של 7.5% מינואר 2008. כעת רמת התמיכה המשמעותית של הצמד דולר-שקל עומדת על 3.58 שקלים.

זהב: החוזה העתידי על הזהב צנח אמש בשל מימושי רווחים. מחיר המתכת היקרה הגיע לשיא של 991.9 דולר לאונקיה וסגר את יום המסחר מתחת לרמה של 980 דולר לאונקיה. המשקיעים תופסים רגליים קרות וממשים רווחים בשוק יחסית דל. למרות זאת, נראה כי הזהב לא אמר את מילתו האחרונה. רמת ההתנגדות הפסיכולוגית של 1,000 דולר לאונקיה עשויה להישבר בטווח הקצר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.