ה-G7 שולח את מדדי אסיה לירידות חדות: הקוספי יורד 3.3%
מדדי אסיה נסחרים כעת בירידות שערים חדות. זאת על רקע הודעת 7 המדינות המתועשות (פורום ה-G7) כי המצב הפיננסי הקשה לו אנו עדים בתקופה האחרונה יחליש את הצמיחה בכלכלה העולמית. על רקע דברים אלה מובילות מניות הבנקאות את ירידות השערים באסיה. נציין כי בורסות יפן, סין, וייטנאם וטייוואן סגורות היום לרגל חג.
מדד מורגן סטנלי לשוקי אסיה נחלש ב-1.6%. ההאנג סנג בהונג קונג משיל מערכו 1.52%. מדד הקוספי בדרום קוריאה מוביל את ירידות השערים ונחתך ב-3.3%. ה-S&P/ASX 200 האוסטרלי מאבד 2.2% לאחר שהבנק המרכזי המקומי העלה את תחזית האינפלציה ל-2008 לרמה של 3.75% מ-3.25%, מה שמגביר את החששות מהעלאת הריבית במשק. בורסת בומביי צוללת 3.3% לאחר שמשטרת הודו עצרה 6 טרוריסטים שתכננו לבצע פיגועים במוסדות שונים, ובכללם בבורסה.
"אין ספק כי ההאטה בארה"ב תגרום להורדת הצמיחה בשאר שוקי העולם" כך מוסר מנהל הכספים טורי אנגוס מבית ההשקעות Paradice Investment Management היושב בסידני.
"השווקים הפיננסים יהיו מושפעים מהתנודתיות החריפה, זאת בשל הסיכון הגלום בהם כעת" כך אמר הנרי פולסון, שר האוצר האמריקאי בפגישת ה-G-7 של שרי האוצר ונגידי הבנקים, שהתקיימה בסוף השבוע בטוקיו. המשתתפים סיכמו כי "קיימים עדיין סיכונים למשברים בעולם".
מניות במרכז
החשש מהעלאת ריבית באוסטרליה מכה במניות הפיננסים במדינה. מניות Commonwealth Bank, הבנק השני בגודלו באוטרליה, צונחות ב-3%. מניות Westpac Banking, הבנק הרביעי בגודלו באוסטרליה נחתכות ב-3.7%. מניות Australia and New Zealand Banking Group, הבנק השלישי בגודלו ביבשת רושמות את הירידה החדה ביותר בקרב מניות הבנקים הגדולות וצונחות ב-3.9%.
מניית Kookmin, הבנק הגדול בדרום קוריאה, מאבדות 5% במהלך המסחר ורושמות את הירידה החדה ביותר מאז ה-21 בנובמבר 2007. מניות HSBC, הבנק האירופי הגדול ביותר, יורדות ב-1.7% במהלך המסחר בבורסת הונג קונג.
מניות סמסונג, יצרנית הצ'יפים והטלפונים הניידים הגדולה ביותר באסיה, רושמות ירידה של 3.1%. מניות LG.Philips LCD מאבדות כרגע 1.1% במהלך המסחר בדרום קוריאה.
.jpg "ביטוח לאומי")
קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?
הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026: קצבאות הנכות של אנשים עם מוגבלות קיבלו תוספת של 480 שקל בשנתיים בעוד הקצבאות של האזרחים הוותיקים הוסיפו עשרות שקלים בודדים
הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026, והמספרים מראים שוב את הפער בין הקצבאות שמוצמדות לשכר הממוצע במשק לבין אלו שמוצמדות רק למדד המחירים לצרכן. בעוד השכר הממוצע עולה ב-3.4%, המדד עלה בשיעור נמוך יותר של 2.4%.
כלומר מי שהקצבה שלו מוצמדת לשכר הממוצע במשק מרוויח, ומי שהקצבה שלו מוצמדת רק למדד נשאר מאחור. בשנים האחרונות השכר הממוצע במשק עלה מהר יותר ממדד המחירים, ולכן קצבאות הנכות, שירותים מיוחדים וילד נכה גדלו בצורה משמעותית. אנשים עם מוגבלות רואים תוספות של מאות שקלים בתוך שנתיים, ובחלק מהמקרים גם יותר. לעומת זאת, קצבאות כמו אזרח ותיק, הבטחת הכנסה ושארים כמעט שלא זזו. הן אמנם מתעדכנות לפי החוק, אבל העלייה קטנה, בעשרות שקלים בלבד, ולא באמת סוגרת את הפער מול יוקר המחיה.
קצבת נכות כללית בדרגת אי כושר השתכרות מלאה תעמוד מינואר הקרוב על 4,771 שקל, לעומת 4,556 שקל בשנת 2025. בתוך שנתיים מדובר בעלייה של כמעט 480 שקל, אחרי שב-2024 עמדה הקצבה על 4,291 שקל. נכה עם בן או בת זוג שאינם מקבלים קצבה יגיע לקצבה חודשית של 6,229 שקל, לעומת 6,024 שקל בשנה שעברה.
טבלת עדכון לקצבת נכות כללית:
- הורות 2026 - מדריך הזכויות המלא והמעודכן לגידול ילדים בישראל
- הביטוח הלאומי מעדכן גרסה לינואר 2026: מי יקבל יותר ומי יצא מופסד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם בעלי דרגות אי כושר חלקיות יראו תוספת. בדרגת אי כושר של 74% הקצבה תעמוד על 3,211 שקל, בדרגת 65% על 2,894 שקל ובדרגת 60% על 2,718 שקל. תוספת לילד, עד שני ילדים, תעמוד על 1,214 שקל לכל ילד.
ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש
סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ-41% בלבד בעשירון התחתון
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023. מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקל, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקל לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.
לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב-14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה ותקשורת, כ-18.6% מההוצאה ומזון כולל פירות וירקות, כ-17.9% מההוצאה. כמו כן עולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.
- גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
- הלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ-94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ-97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ-52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.
