ימים קשים עוברים על הבנק האירופי: ביטחון הצרכנים לשפל נוסף
מדד ביטחון הצרכן האירופאי יורד לרמה הנמוכה מהציפיות. זאת על רקע האינפלציה הגואה והחששות ממיתון בארה"ב. המדד ירד היום (ה) לרמה של 101.7 נקודות. זו הרמה הנמוכה ביותר בה נמצא המדד מאז יודש ינואר 2006.
זאת על רקע זינוק של 3.2% בשיעור האינפלציה של גוש היורו. נציין כי זו האינפלציה הגבוהה ביותר ב-14 השנים האחרונות.
הצמיחה האיטית בכלכלה והמחירים שממשיכים לעלות, יוצרים דילמה קשה עבור הבנק האירופי המרכזי, הרוצה להשאיר את האינפלציה על רמות של פחות מ-2%. בזמן שפקידים בכירים בבנק המרכזי האירופי אמרו כי ההאטה במשק האמריקאי תשפיע על הצמיחה של הכלכלה האירופית, האינפלציה הדוהרת מונעת מהבנק לבצע קיצוץ בשער הריבית.
נציין כי צפי הכלכלנים לגבי מדד ביטחון הצרכנים עמד על 104 נקודות, זאת בעוד הצפי לאינפלציה בגוש היורו עמד על 3.1% חריגה של 0.1%.
מחברת הנס ומוריץ, קמעונאי הבגדים השני בגודלו ביבשת נמסר היום (ה) כי "הגידול ברווחים ירד ברבעון הרביעי של שנת 2007 וזאת בעקבות צריכה נמוכה בקרב הצרכנים במדינות גרמניה, אנגליה ושבדיה המהווים את השווקים הגדולים ביבשת". בנוסף נראה כי ההאטה בכלכלה האמריקאית תביא לפגיעה משמעותית ביצואניות האירופיות. על פי הנחה זו חתכה גולדמן זאקס את תחזית הרווחים שלה לשנת 2008 לחברת פולקסוואגן, יצרנית המכוניות הגדולה ביבשת.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
