עובדות וטענות:

בשנת 2004 רכש המבקש אצל המשיבה מכשיר DVD, בסברו כי מדובר במכשיר מתוצרת חברת לנקו (LENCO) - חברה שוויצרית בעלת מוניטין רב בתחום האודיו. סברתו זו של המבקש בוססה, בין היתר, על דף אינטרנט מאתר המשיבה ועל מדבקה שהייתה מודבקת על גבי אריזת המכשיר, עליה צוין כי יצרן המכשיר הוא חברת לנקו. לאחר שהמכשיר סופק למבקש, התעוררה שאלה מסוימת באשר לתפעולו והמבקש פנה ישירות לחברת לנקו לשם בירורה. או-אז התחוור לו, כי המכשיר כמו גם מכשירים נוספים, המשווקים על-ידי המשיבה כמכשירים שיוצרו על-ידי חברת לנקו, למעשה יוצרו על-ידי חברות אחרות.

המבקש פנה למשיבה והודיע לה, כי ברצונו להשיב את המכשיר ולקבל בחזרה את כספו, ואולם פנייתו לא נענתה. משכך, הגיש המבקש את התביעה דנן ובגדרה, בקשה להתיר לו לייצג את כל מי שרכש מכשיר חשמל כלשהו שהופץ על ידי המשיבה תחת השם לנקו, ואשר בפועל לא יוצר על-ידי חברת לנקו אלא על-ידי יצרן אחר כלשהו.

עוד קודם שנערך דיון לגופה של הבקשה, הגישו באי-כוח הצדדים בקשה לאישור הסכם פשרה בתובענה הייצוגית, בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות. הסדר הפשרה כולל שני רכיבים עיקריים: התחייבות המשיבה, להקפיד לזהות כדבעי את היצרן האמיתי מכאן ואילך; ופיצוי חברי הקבוצה. בהקשר זה הוסכם, כי המשיבה תעניק זיכוי חד פעמי, אשר יעמוד לרשותו של כל חבר, למשך שנה, לצורך רכישת כל מגוון המוצרים הנמכרים באולם התצוגה של החברה, ואשר שיעורו יהיה 11% מהמחיר ששילם חבר הקבוצה בגין רכישת מוצר שנשא את סימן המסחר לנקו.

דיון משפטי:

כב' הש' י' ענבר:

האם סיום ההליך בפשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין? נקבע, כי לאור מכלול הנתונים יש סיכוי סביר, שבידי המבקש יעלה להוכיח את טענת ההטעיה. עיון בפרסומים השונים שנעשו על ידי המשיבה מלמד לכאורה, כי לא אחת הוצגו מוצרים על ידי המשיבה באופן מפורש כאילו יוצרו על ידי חברת לנקו. אלא, שבכל הקשור לסעדים הכספיים הנתבעים עבור חברי הקבוצה ניצבים בפני חברי הקבוצה קשיים משפטיים של ממש. למשל, הצורך של כל אחד מחברי הקבוצה להוכיח, כי רכש את המוצר בהסתמך על מצגי המשיבה שלפיהם היצרן הנו חברת לנקו וכי לא היו רוכשים את המוצרים לו ידעו שהכינוי לנקו אינו אלא מותג וכי המוצרים יוצרו על ידי יצרן אחר.

שאלה נוספת היא, אם השבה תהיה צודקת לאחר תקופת שימוש ארוכה יחסית בת מספר שנים של כל צרכן במוצר שאותו רכש; ואף אם תאושר השבה בנסיבות שתיארנו, הרי שספק אם קיזוז שוויה של ההנאה שהפיק חבר הקבוצה עקב השימוש במכשיר מסכום ההשבה יוותר סכום של ממש בידי הרוכשים.

לא הונחה בבקשה תשתית עובדתית, המלמדת ולו לכאורה כי לחברי הקבוצה נגרם נזק ממוני כלשהו. ספק אם בידי חברי הקבוצה יעלה להוכיח נזקים לא ממוניים, שכן נכון לעת הזו לא הכירה ההלכה הפסוקה בראש נזק זה אלא בהקשר לפגיעה בגוף, או בהקשר לתחושות או לתגובות רגשיות קשות כמו מיאוס וגועל. דומה, כי לא כזה הוא המקרה שלפנינו.

נוכח כוחם המצטבר של הקשיים המשפטיים הנ"ל נקבע,, כי סיום ההליך בפשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת, באשר קשה למצוא תכלית ראויה במיצויו של ההליך המשפטי בשעה שתוחלת פסיקת סעד כספי לרוב חברי הקבוצה הנה כה נמוכה.

האם ההסדר ראוי הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה? נפסק, כי אין לאשר את הסדר הפשרה במתכונתו הנוכחית. תנאי הכרחי לאישורו של הסדר פשרה בתובענה ייצוגית, הכרוך, מעצם טבעו, בשלילת זכותם היסודית של חברי הקבוצה ליומם בבית המשפט, הוא שיש בו כדי לקדם ולו חלק מתכליותיו של מוסד התובענה הייצוגית. דא עקא, הסדר הפשרה המוצע אינו מקדם תכליות אלו - תוחלת זכייה נמוכה בתובענה של רוב חברי הקבוצה, ועל כן מן הדין להותיר לבני הקבוצה עצמם את חופש הבחירה האם, מתי ובאיזה אופן לממש את זכותם ליומם בבית המשפט.

באשר לרכיב העיקרי הראשון של הסדר הפשרה – נקבע, כי התחייבותה של המשיבה להסיר את המחדל ולהקפיד לזהות כדבעי את היצרן האמיתי מכאן ואילך, היא במידה מרובה חסרת משמעות ותוכן, שהרי המשיבה חדלה זה מכבר ממילא לשווק את המוצרים. כמו כן, התחייבות כה רופסת וחסרת משמעות אינה מקדמת כלל ועיקר תכליות של הרתעה או של אכיפה אזרחית באקלים של "תת אכיפה". אדרבא, מתן גושפנקא שיפוטית להתחייבויות כגון אלו במסגרת תובענה ייצוגית עלול להוות מסר מעודד לחברות נתבעות אחרות להעביר את פעילותן לחברות חדשות בידען, כי יש בהן כדי לסייע להן להפטר מההליך המשפטי בלא כלום.