הטמעת האינטראקטיב בגיתם: "דרך נפלאה למתג כישלון"
בגיתם BBDO יצאו בהכרזה, לפני כשבועיים בערך, כי שנת 2008 תהיה שנת האינטרנט ובה המדיה האינטראקטיבית תהפוך להיות במרכז פעילות משרד הפרסום. במהלך אסטרטגי עליו הצהירה החברה, תוטמע שלוחת האינטרנט - BBDO אינטראקטיב אל תוך גיתם, ותהפוך לחלק בלתי נפרד מצוותי העבודה, כך שבכל צוותי העבודה: קריאטיב, תקציבאות מדיה ופלנינג ישולבו אנשי חברת האינטראקטיב.
גורמים בענף האינטראקטיב מסרו היום למערכת Bizportal, בהקשר של ההכרזה על תוכניתה של גיתם, כי "אין במהלך של גיתם שום תוכן, מעבר להצהרה סתמית שלא תשנה כלום בפועל".
בנוסף נאמר, בהתייחס לטקטיקת ההטמעה של גיתם, כי "רק בישראל מתנהל שוק האינטראקטיב בצורה שכזו, אין לזה אח ורע בעולם, וההכרזה על הדור ה-3 באבולציית האינטראקטיב כביכול הם רק דיבורים שבפועל לא יביאו לשום שינוי מהותי".
אחת הסיבות המדוברות בענף לשינויים הצפויים בגיתם היא: "חוסר שביעות הרצון של גיתם BBDO אינטראקטיב מהמנכ"לית קרן סטיבנסון-להב".
על-פי הגורמים בשוק, הצפי של ראשי גיתם ממשרד האינטראקטיב בראשות סטיבנסון-להב היה אופטימי יותר, ומוצלח יותר ובחברה הרגישו כי אין ביכולתה להביא את המשרד למקום אליו הם שואפים.
מיכל המאירי, מנכ"ל גיתם מסרה, בתגובה לדברים: "אם ההצהרה שלנו לא השאירה את מתחרינו בענף אדישים אז סימן שאנחנו בדרך הנכונה ומישהו מרגיש צורך לחשוש מאיתנו".
בנוסף, מסרה המאירי: "ערן גפן שהוא אושיה מקובלת ואובייקטיבית בתחום האינטראקטיב קרא לזה - הדבר הבא בתחום האינטרנט. לגבי קרן, אם לא היינו מרוצים ממנה יכולנו פשוט להחליף אותה, גם זה קורה, אבל לא עשינו זאת וקרן ממשיכה איתנו בחברה ותלווה את הפעילויות השונות".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
