הטמעת האינטראקטיב בגיתם: "דרך נפלאה למתג כישלון"

גורמים בשוק האינטראקטיב מגיבים להצהרה של גיתם על הטמעת האינטראקטיב: "גיתם לא הצליחו כצפוי עם האינטראקטיב והם מחפשים מוצא בדמות המהלך". תגובת גיתם: "אם אנחנו מעצבנים מישהו, סימן שאנחנו בדרך הנכונה"
משה בנימין |

בגיתם BBDO יצאו בהכרזה, לפני כשבועיים בערך, כי שנת 2008 תהיה שנת האינטרנט ובה המדיה האינטראקטיבית תהפוך להיות במרכז פעילות משרד הפרסום. במהלך אסטרטגי עליו הצהירה החברה, תוטמע שלוחת האינטרנט - BBDO אינטראקטיב אל תוך גיתם, ותהפוך לחלק בלתי נפרד מצוותי העבודה, כך שבכל צוותי העבודה: קריאטיב, תקציבאות מדיה ופלנינג ישולבו אנשי חברת האינטראקטיב.

גורמים בענף האינטראקטיב מסרו היום למערכת Bizportal, בהקשר של ההכרזה על תוכניתה של גיתם, כי "אין במהלך של גיתם שום תוכן, מעבר להצהרה סתמית שלא תשנה כלום בפועל".

בנוסף נאמר, בהתייחס לטקטיקת ההטמעה של גיתם, כי "רק בישראל מתנהל שוק האינטראקטיב בצורה שכזו, אין לזה אח ורע בעולם, וההכרזה על הדור ה-3 באבולציית האינטראקטיב כביכול הם רק דיבורים שבפועל לא יביאו לשום שינוי מהותי".

אחת הסיבות המדוברות בענף לשינויים הצפויים בגיתם היא: "חוסר שביעות הרצון של גיתם BBDO אינטראקטיב מהמנכ"לית קרן סטיבנסון-להב".

על-פי הגורמים בשוק, הצפי של ראשי גיתם ממשרד האינטראקטיב בראשות סטיבנסון-להב היה אופטימי יותר, ומוצלח יותר ובחברה הרגישו כי אין ביכולתה להביא את המשרד למקום אליו הם שואפים.

מיכל המאירי, מנכ"ל גיתם מסרה, בתגובה לדברים: "אם ההצהרה שלנו לא השאירה את מתחרינו בענף אדישים אז סימן שאנחנו בדרך הנכונה ומישהו מרגיש צורך לחשוש מאיתנו".

בנוסף, מסרה המאירי: "ערן גפן שהוא אושיה מקובלת ואובייקטיבית בתחום האינטראקטיב קרא לזה - הדבר הבא בתחום האינטרנט. לגבי קרן, אם לא היינו מרוצים ממנה יכולנו פשוט להחליף אותה, גם זה קורה, אבל לא עשינו זאת וקרן ממשיכה איתנו בחברה ותלווה את הפעילויות השונות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.