החצר האחורית של הפיקוד הבכיר במשטרה
החלטתו של מפכ"ל המשטרה, רב ניצב דודי כהן, להעביר מתפקידו את מפקד מרחב גליל, תת-ניצב ניר מריאש, ולמנותו לתפקיד ראש מינהל הטכנולוגיות במטה הארצי של המשטרה - התקבלה בציבור ככניעה לאלימות ולטרור. זאת, כי תנ"צ מריאש עמד בראש הכוח שפרץ לפקיעין במהומות שהיו שם בחודש שעבר - מהומות שהמשטרה יצאה מהם כשידה על התחתונה. אפשר להתווכח על החלטתו של המפכ"ל, ואפשר להסתפק בהסכמה כי זכותו של רב-ניצב כהן לעשות כך.
אולם, המהלך השני שעשה המפכ"ל - העברתו של מריאש למטה המשטרה, והצבתו בראש מינהל טכנולוגיות - מעוררת יותר מתמיהה אחת. מינהל הטכנולוגיות הוא זרוע התיקשוב של המשטרה, בו מתבצעים הפרויקטים החשובים והחדשניים ביותר, שאמורים להצעיד את המשטרה קדימה, להפקיד בידיה את הכלים והפתרונות שיאפשרו לה למלא את משימתה העיקרית: להלחם בפשע ולהגביר את הביטחון האישי של הציבור. בשני נושאים אלו, המשטרה לא ממש הצטיינה בשנים האחרונות, בלשון המעטה.
הבעיה איננה באיש, בקצין, שאינו מוכר לציבור; יכול להיות שהוא יפתיע ויהיה המפקד הטוב ביותר שהיה למינהל הטכנולוגיות במשטרה אי פעם. אבל ניסיונו בשנים האחרונות לא יכול להעיד על כך. ההחלטה של המפכ"ל ממשיכה מדיניות בלתי כתובה, זו שהחלה עוד בימי המפכ"ל הקודם, משה קראדי. זו מדיניות של זלזול, חוסר טיפול ותשומת לב ניהולית ותקציבית ליחידה המיוחדת הזו. המדובר ביחידת עילית של אנשים, שלפחות מחצית מהם יכלו למצוא את פרנסתם בקלות בשוק ההיי-טק האזרחי. למרות זאת הם מעדיפים את השליחות, את העבודה המיוחדת במינהל, עבודה שתוצאותיה מצילות חיים ומסייעות למשטרה בפעילויותיה השונות.
דרוש: תקציב
יכול להיות שהמפכ"ל וסגל הפיקוד הבכיר של המשטרה מסתמכים על הזיכרון הקצר של הציבור. אירוע רודף אירוע, ומי זוכר בכלל שלמינהל הטכנולוגיות במשטרה אין מפקד כבר שלוש שנים, מאז פרישתו של תת-ניתב ד"ר אורי אנגלהרד, מתפקידו, בסוף 2004. אנגלהרד, איש היי-טק מצליח בתחומו, היה אזרח שגויס למשטרה על ידי יהודה וילק, המפכ"ל דאז. וילק היה המפכ"ל האחרון (עד כה), שעוד ייחס לתיקשוב המשטרתי משמעות אמיתית, ונתן לו את הכבוד הראוי לו. אנגלהרד ויתר על קריירה מבטיחה ומזהירה במגזר הפרטי, לבש מדים כחולים והקים את מינהל הטכנולוגיות. בתקופתו הגיעה היחידה להישגים מרשימים. קציני המשטרה הבכירים, כמו גם המפכ"לים, ידעו לקטוף לעצמם את הפירות הנכונים בכל טקס ובכל אירוע שבו הוצגו הפיתוחים של היחידה ותרומתה לעבודת המשטרה.
רק דבר אחד הם שכחו לתת למינהל: תקציבים. הפרויקטים הגדולים שבוצעו בעשור האחרון, כגון מיחשוב הניידות, תוקצבו לאחר מבצעי "שנור" מבישים שערכו קציני המינהל בקרב שרים וחברי כנסת. זאת, כדי להראות להם עד כמה חשובים אותם פרויקטים ולמה צריך לתקצב את המשטרה, כדי שתוכל להשלים את הפרויקטים.
כאמור, מאז 2004 אין למינהל הטכנולוגיות מפקד באופן רשמי. לאחר עזיבתו של אנגלרהד, כיהן בתפקיד סגנו, ניצב משנה אריה פרידמן, שהודיע מראש כי הוא נשאר עד שיימצא מחליף. פרידמן החזיק מעמד שנה וחצי, שבמהלכם נענה שוב ושוב לבקשות להישאר - כי לא מצליחים למצוא מועמד.
דרוש: מפקד ראוי
הכישלון באיתור מועמד לתפקיד ראש מינהל טכנולוגיות - הוא מחדל בפני עצמו. במשך שנה שלמה חיפשו ראשי הפיקוד במשטרה אחר מועמדים. לא שחסרים מועמדים, אבל הטובים והראויים - ויתרו מהר מאוד על הרעיון. אחד המועמדים היותר רלבנטיים היה אל"מ שי בסון, שהשתחרר מתפקיד בכיר באגף התקשוב וחיפש ג'וב ראוי בחוץ. המו"מ עם בסון היה קרוב מאוד לסיום, אולם נפל - בין היתר בגלל מחלוקת על דרגה ותנאים. ולא מפני שבסון חיפש כבוד. התברר לו, כך ידעו לספר יודעי דבר, כי התנאים אותם הוא צפוי לקבל, פחותים מאלו של אנגלהרד. הסיבה: הכוונה של המפכ"ל הקודם קראדי, לבטל למעשה את המינהל כישות עצמאית, שהיתה תחת אחריותו של אגף תכנון, ולהעבירו תחת סגן המפכ"ל. זו היתה אחת הסיבות, הלא רשמיות, להחלטתו של אנגלהרד לפרוש. במשטרה יודעים לספר כי אחד מסודות ההצלחה של מנ"ט בשנותיו היפות, היה ההבנה שגילה המפכ"ל וילק לצרכיו, ומתן אוטונומיה מלאה לפעילותה, כולל גיבוי תקציבי.
מאז בסון, הפסיקה המשטרה לחפש מועמדים. ולא שלא היו קצינים מוכשרים מתון היחידה עצמה, כמו למשל ניצב משנה יקי אלמוזנינו, ראש מחלקת תשתיות, שראה את עצמו מועמד, אבל החליט לוותר לאחר שראה לאן נושבת הרוח. כיום הוא משמש בתפקיד בכיר בחברת טבע.
ההסברים שהגיעו מהפיקוד הבכיר של המשטרה לגבי יחסם למנ"ט, נוגעים בעיקר להיבט התקציבי. אלו הם הסברים שתמיד תופסים, לגבי כל פעילות שהמשטרה עושה, או שלא. תשאלו כל שוטר והוא יגיד לכם שאילו היה לו תקציב, מן הסתם היו פחות תאונות או עבריינים. אבל תקציב מבטא תפיסת עולם, הוא משחק של סדרי עדיפויות. בשנים האחרונות, סגל הפיקוד הבכיר של המשטרה אמר את דעתו בצורה ברורה על התיקשוב במשטרה. זאת, על ידי העמדתו האחרון בסדרי העדיפות, ויתירה מכך: החמור מכל, לתת למנ"ט להתנהל במשך שלוש שנים ללא מפקד.
דרוש: קצין פנוי למלא חור
עכשיו צריך היה למצוא ג'וב דחוף לקצין שנכשל בפקיעין, כך על פי תפיסת המפכ"ל. אז מישהו נזכר שלמנ"ט אין עדיין מפקד. מה יותר טוב מאשר להעביר איש שטח לתפקיד פיקודי? אין ספק שהוא יעשה את העבודה - הוא לא יאבק במפכ"ל ובסגל הפיקוד הבכיר, כי הוא הרי הוא חייב להם את קידומו; הוא לא יחפש את האנשים הטובים ביותר לגייס; הוא לא יקדם את הפרויקטים המוצלחים ביותר, על מנת למנף את הרמה הטכנולוגית של המשטרה. לכולם ברור, וגם לו מן הסתם - שזו לו תחנת מעבר בדרך לפרישה מהמשטרה.
צודקים אלו שיטענו כנגד הדברים שנאמרים כאן, שגם בצה"ל הקימו ועמדו בראשות את אגף התיקשוב שני קצינים, אשר בינם ובין טכנולוגיה לא היה דבר – יצחק (חקי) הראל ואודי (שינוטר) שני. זה נכון. כשם שר הבריאות לא חייב להיות רופא, כך גם ראש אגף התיקשוב לא צריך להיות בוגר ממר"ם. אלא שיחי ההבדל הקטן: הראל ושני היו בעלי דרגת אלוף, חברים שווי ערך ליד הרמטכ"ל ושאר חברי המטה הכללי. הם היו השגרירים של התיקשוב כלפי הפיקוד הבכיר של הצבא והם דאגו שהתיקשוב יקבל מעמד של אגף, כמו כל אגף אחר. אפשר לקחת דוגמה נוספת, הפוכה לזו שבמשטרה - מהשב"כ. תשומת הלב הניהולית, התקציבית והפיקודית שניתנת בשירות הביטחון הכללי ליחידות ה-IT - היא חסרת תקדים. כבר למדנו והבנו שזה משתלם.
המשטרה עוד לא נמצאת במקום שבו נמצא השב"כ מבחינת ה-IT. מעצר מתוקשר של עבריין צמרת, שאחר כך משוחרר בבושת פנים, או פשיטה מתוקשרת על בית ספר תיכון, כדי ללכוד "רשת האקרים ערבים" שבראשה עומד ילד בן 16 - הם הרבה יותר סקסיים ובעלי פוטנציאל ליחסי ציבור, מאשר מינוי מפקד מתאים למינהל הטכנולוגיות המשטרתי.
דרושה: הצלחה
באתר המשטרה, תחת הכותרת של מינהל טכנולוגיות, נכתב: "מנ"ט הינו יחידת ההיי-טק של המשטרה, הוא משמש זרוע אסטרטגית - שייעודה ייזום, פיתוח ונשיאה באחריות, למתן פתרונות טכנולוגים...". יש לקוות שהמפקד החדש של יחידה זו - יצליח, לא רק בעבור עצמו, אלא עבור כל מי שהמשטרה אמורה לשרת אותם ולדאוג לביטחונם ולשלומם.
- 1.קצין בדימוס 22/11/2023 11:00הגב לתגובה זובניגוד לכתבה, הכרתי מקרוב את עבודתו של ניר מריאש, שהוא בוגר מדעים מדוייקים בתחום המתמטיקה. מריאש היה מהמפקדים הטובים ביותר שהיו במנהל הטכנולוגיות של המשטרה, אחרי שבעבר אותה מחלקה סבלה בתקופת הקודם בתפקיד, (אנגלהרד) מהתנהלות שנטען בביקורת שהיא בזבזנית ולא מתואמת מספיק עם סדרי העדיפות של המשטרה, הכל לכאורה, אז הגיע ניר מריאש ושעה סדר והתייעלות . הכתבה מכפישה אותו ללא שמכירים את עשייתו החיובית. זו דעתי.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
עידית סילמן: "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה" קבוצת בזן: "קבוצת בזן פועלת ותמשיך לפעול בשקיפות מלאה אל מול גורמי המקצוע בתחום הגנת
הסביבה"
בזן מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה שלח התראה וזימון לשימוע לבז"ן בזן 0.87% , לכרמל אולפינים ולגדיב, בעקבות שורה של הפרות לכאורה של תנאי היתרי הפליטה והרעלים ושל הוראות חוק אוויר נקי וחוק החומרים המסוכנים. המסמכים שנמסרו לחברות מתארים ליקויים חוזרים בפליטות מזהמות, בתשתיות ובניהול חומרים מסוכנים.
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, אמרה כי "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה. המשרד להגנת הסביבה לא יאפשר למפעלים לסכן את בריאות הציבור והסביבה ויפעל בכל הכלים העומדים לרשותו כדי להבטיח עמידה מלאה בחוק".
על פי נתוני המשרד, בתחנות הניטור ובדיגומים על גדר המתחם נרשמה מגמת עלייה עקבית בריכוזי בנזן, חומר המוגדר כמסרטן, החל מ-2020 ועד 2024. לפי המשרד, העלייה נובעת מפליטות המתחם המשותף של בז"ן וגדיב, וחשפה את הציבור לרמות מזהם הגבוהות מאלה שנקבעו בערכי הסביבה. בנוסף לכך נמצאו חריגות רבות מערכי הפליטה המותרים לבז"ן ולכאו"ל לגבי מזהמים שונים, בהם תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן וחלקיקים. בחלק מהמקרים דווח על פליטות עשן שחור שהוגדרו כזיהום אוויר חזק או בלתי סביר, בניגוד לתנאי היתר הפליטה.
בממצאים הנוגעים לגדיב התגלו שתי הפרות מהותיות של תנאי היתר הרעלים: הפעלה של קווי דלק חוץ-מפעליים המוליכים חומרים מסוכנים ללא מערכת הגנה קתודית במקטע מסוים, מצב שמגביר את הסיכון לקורוזיה ולדליפות; וכן הפעלה מחדש של מכלי אחסון מסוכנים אחרי אירועים חריגים ללא אישור מחודש של בודק מוסמך, בניגוד לדרישות ההיתר.
- בזן: עליה במרווחי הזיקוק, התקבולים על הפגיעה במתקנים תרמו למעבר לרווח
- בזן הפסידה 37 מיליון ד' ברבעון - מרווח הזיקוק הסתכם על 10.5 דולר לחבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשל הליקויים, המשרד להגנת הסביבה שוקל צעדי אכיפה ובהם צו מינהלי לפי חוק אוויר נקי לצמצום ומניעת זיהום, וכן הטלת עיצומים כספיים. לפני קבלת החלטה סופית זומנו החברות לשימוע.
