החצר האחורית של הפיקוד הבכיר במשטרה
החלטתו של מפכ"ל המשטרה, רב ניצב דודי כהן, להעביר מתפקידו את מפקד מרחב גליל, תת-ניצב ניר מריאש, ולמנותו לתפקיד ראש מינהל הטכנולוגיות במטה הארצי של המשטרה - התקבלה בציבור ככניעה לאלימות ולטרור. זאת, כי תנ"צ מריאש עמד בראש הכוח שפרץ לפקיעין במהומות שהיו שם בחודש שעבר - מהומות שהמשטרה יצאה מהם כשידה על התחתונה. אפשר להתווכח על החלטתו של המפכ"ל, ואפשר להסתפק בהסכמה כי זכותו של רב-ניצב כהן לעשות כך.
אולם, המהלך השני שעשה המפכ"ל - העברתו של מריאש למטה המשטרה, והצבתו בראש מינהל טכנולוגיות - מעוררת יותר מתמיהה אחת. מינהל הטכנולוגיות הוא זרוע התיקשוב של המשטרה, בו מתבצעים הפרויקטים החשובים והחדשניים ביותר, שאמורים להצעיד את המשטרה קדימה, להפקיד בידיה את הכלים והפתרונות שיאפשרו לה למלא את משימתה העיקרית: להלחם בפשע ולהגביר את הביטחון האישי של הציבור. בשני נושאים אלו, המשטרה לא ממש הצטיינה בשנים האחרונות, בלשון המעטה.
הבעיה איננה באיש, בקצין, שאינו מוכר לציבור; יכול להיות שהוא יפתיע ויהיה המפקד הטוב ביותר שהיה למינהל הטכנולוגיות במשטרה אי פעם. אבל ניסיונו בשנים האחרונות לא יכול להעיד על כך. ההחלטה של המפכ"ל ממשיכה מדיניות בלתי כתובה, זו שהחלה עוד בימי המפכ"ל הקודם, משה קראדי. זו מדיניות של זלזול, חוסר טיפול ותשומת לב ניהולית ותקציבית ליחידה המיוחדת הזו. המדובר ביחידת עילית של אנשים, שלפחות מחצית מהם יכלו למצוא את פרנסתם בקלות בשוק ההיי-טק האזרחי. למרות זאת הם מעדיפים את השליחות, את העבודה המיוחדת במינהל, עבודה שתוצאותיה מצילות חיים ומסייעות למשטרה בפעילויותיה השונות.
דרוש: תקציב
יכול להיות שהמפכ"ל וסגל הפיקוד הבכיר של המשטרה מסתמכים על הזיכרון הקצר של הציבור. אירוע רודף אירוע, ומי זוכר בכלל שלמינהל הטכנולוגיות במשטרה אין מפקד כבר שלוש שנים, מאז פרישתו של תת-ניתב ד"ר אורי אנגלהרד, מתפקידו, בסוף 2004. אנגלהרד, איש היי-טק מצליח בתחומו, היה אזרח שגויס למשטרה על ידי יהודה וילק, המפכ"ל דאז. וילק היה המפכ"ל האחרון (עד כה), שעוד ייחס לתיקשוב המשטרתי משמעות אמיתית, ונתן לו את הכבוד הראוי לו. אנגלהרד ויתר על קריירה מבטיחה ומזהירה במגזר הפרטי, לבש מדים כחולים והקים את מינהל הטכנולוגיות. בתקופתו הגיעה היחידה להישגים מרשימים. קציני המשטרה הבכירים, כמו גם המפכ"לים, ידעו לקטוף לעצמם את הפירות הנכונים בכל טקס ובכל אירוע שבו הוצגו הפיתוחים של היחידה ותרומתה לעבודת המשטרה.
רק דבר אחד הם שכחו לתת למינהל: תקציבים. הפרויקטים הגדולים שבוצעו בעשור האחרון, כגון מיחשוב הניידות, תוקצבו לאחר מבצעי "שנור" מבישים שערכו קציני המינהל בקרב שרים וחברי כנסת. זאת, כדי להראות להם עד כמה חשובים אותם פרויקטים ולמה צריך לתקצב את המשטרה, כדי שתוכל להשלים את הפרויקטים.
כאמור, מאז 2004 אין למינהל הטכנולוגיות מפקד באופן רשמי. לאחר עזיבתו של אנגלרהד, כיהן בתפקיד סגנו, ניצב משנה אריה פרידמן, שהודיע מראש כי הוא נשאר עד שיימצא מחליף. פרידמן החזיק מעמד שנה וחצי, שבמהלכם נענה שוב ושוב לבקשות להישאר - כי לא מצליחים למצוא מועמד.
דרוש: מפקד ראוי
הכישלון באיתור מועמד לתפקיד ראש מינהל טכנולוגיות - הוא מחדל בפני עצמו. במשך שנה שלמה חיפשו ראשי הפיקוד במשטרה אחר מועמדים. לא שחסרים מועמדים, אבל הטובים והראויים - ויתרו מהר מאוד על הרעיון. אחד המועמדים היותר רלבנטיים היה אל"מ שי בסון, שהשתחרר מתפקיד בכיר באגף התקשוב וחיפש ג'וב ראוי בחוץ. המו"מ עם בסון היה קרוב מאוד לסיום, אולם נפל - בין היתר בגלל מחלוקת על דרגה ותנאים. ולא מפני שבסון חיפש כבוד. התברר לו, כך ידעו לספר יודעי דבר, כי התנאים אותם הוא צפוי לקבל, פחותים מאלו של אנגלהרד. הסיבה: הכוונה של המפכ"ל הקודם קראדי, לבטל למעשה את המינהל כישות עצמאית, שהיתה תחת אחריותו של אגף תכנון, ולהעבירו תחת סגן המפכ"ל. זו היתה אחת הסיבות, הלא רשמיות, להחלטתו של אנגלהרד לפרוש. במשטרה יודעים לספר כי אחד מסודות ההצלחה של מנ"ט בשנותיו היפות, היה ההבנה שגילה המפכ"ל וילק לצרכיו, ומתן אוטונומיה מלאה לפעילותה, כולל גיבוי תקציבי.
מאז בסון, הפסיקה המשטרה לחפש מועמדים. ולא שלא היו קצינים מוכשרים מתון היחידה עצמה, כמו למשל ניצב משנה יקי אלמוזנינו, ראש מחלקת תשתיות, שראה את עצמו מועמד, אבל החליט לוותר לאחר שראה לאן נושבת הרוח. כיום הוא משמש בתפקיד בכיר בחברת טבע.
ההסברים שהגיעו מהפיקוד הבכיר של המשטרה לגבי יחסם למנ"ט, נוגעים בעיקר להיבט התקציבי. אלו הם הסברים שתמיד תופסים, לגבי כל פעילות שהמשטרה עושה, או שלא. תשאלו כל שוטר והוא יגיד לכם שאילו היה לו תקציב, מן הסתם היו פחות תאונות או עבריינים. אבל תקציב מבטא תפיסת עולם, הוא משחק של סדרי עדיפויות. בשנים האחרונות, סגל הפיקוד הבכיר של המשטרה אמר את דעתו בצורה ברורה על התיקשוב במשטרה. זאת, על ידי העמדתו האחרון בסדרי העדיפות, ויתירה מכך: החמור מכל, לתת למנ"ט להתנהל במשך שלוש שנים ללא מפקד.
דרוש: קצין פנוי למלא חור
עכשיו צריך היה למצוא ג'וב דחוף לקצין שנכשל בפקיעין, כך על פי תפיסת המפכ"ל. אז מישהו נזכר שלמנ"ט אין עדיין מפקד. מה יותר טוב מאשר להעביר איש שטח לתפקיד פיקודי? אין ספק שהוא יעשה את העבודה - הוא לא יאבק במפכ"ל ובסגל הפיקוד הבכיר, כי הוא הרי הוא חייב להם את קידומו; הוא לא יחפש את האנשים הטובים ביותר לגייס; הוא לא יקדם את הפרויקטים המוצלחים ביותר, על מנת למנף את הרמה הטכנולוגית של המשטרה. לכולם ברור, וגם לו מן הסתם - שזו לו תחנת מעבר בדרך לפרישה מהמשטרה.
צודקים אלו שיטענו כנגד הדברים שנאמרים כאן, שגם בצה"ל הקימו ועמדו בראשות את אגף התיקשוב שני קצינים, אשר בינם ובין טכנולוגיה לא היה דבר – יצחק (חקי) הראל ואודי (שינוטר) שני. זה נכון. כשם שר הבריאות לא חייב להיות רופא, כך גם ראש אגף התיקשוב לא צריך להיות בוגר ממר"ם. אלא שיחי ההבדל הקטן: הראל ושני היו בעלי דרגת אלוף, חברים שווי ערך ליד הרמטכ"ל ושאר חברי המטה הכללי. הם היו השגרירים של התיקשוב כלפי הפיקוד הבכיר של הצבא והם דאגו שהתיקשוב יקבל מעמד של אגף, כמו כל אגף אחר. אפשר לקחת דוגמה נוספת, הפוכה לזו שבמשטרה - מהשב"כ. תשומת הלב הניהולית, התקציבית והפיקודית שניתנת בשירות הביטחון הכללי ליחידות ה-IT - היא חסרת תקדים. כבר למדנו והבנו שזה משתלם.
המשטרה עוד לא נמצאת במקום שבו נמצא השב"כ מבחינת ה-IT. מעצר מתוקשר של עבריין צמרת, שאחר כך משוחרר בבושת פנים, או פשיטה מתוקשרת על בית ספר תיכון, כדי ללכוד "רשת האקרים ערבים" שבראשה עומד ילד בן 16 - הם הרבה יותר סקסיים ובעלי פוטנציאל ליחסי ציבור, מאשר מינוי מפקד מתאים למינהל הטכנולוגיות המשטרתי.
דרושה: הצלחה
באתר המשטרה, תחת הכותרת של מינהל טכנולוגיות, נכתב: "מנ"ט הינו יחידת ההיי-טק של המשטרה, הוא משמש זרוע אסטרטגית - שייעודה ייזום, פיתוח ונשיאה באחריות, למתן פתרונות טכנולוגים...". יש לקוות שהמפקד החדש של יחידה זו - יצליח, לא רק בעבור עצמו, אלא עבור כל מי שהמשטרה אמורה לשרת אותם ולדאוג לביטחונם ולשלומם.
- 1.קצין בדימוס 22/11/2023 11:00הגב לתגובה זובניגוד לכתבה, הכרתי מקרוב את עבודתו של ניר מריאש, שהוא בוגר מדעים מדוייקים בתחום המתמטיקה. מריאש היה מהמפקדים הטובים ביותר שהיו במנהל הטכנולוגיות של המשטרה, אחרי שבעבר אותה מחלקה סבלה בתקופת הקודם בתפקיד, (אנגלהרד) מהתנהלות שנטען בביקורת שהיא בזבזנית ולא מתואמת מספיק עם סדרי העדיפות של המשטרה, הכל לכאורה, אז הגיע ניר מריאש ושעה סדר והתייעלות . הכתבה מכפישה אותו ללא שמכירים את עשייתו החיובית. זו דעתי.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.

הכנסת אישרה: הטבות מס נרחבות ותגמול מוגדל ללוחמי המילואים
חוק חדש יעניק עד 4 נקודות זיכוי במס ויקבע תגמול מינימלי של 9,632 שקל לחודש מילואים; ההסדר יורחב ב־2028 ויכלול גם תגמול רטרואקטיבי למפוטרים בזמן שירות
הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את חוק הטבות המס למשרתי המילואים כלוחמים, יוזמה שמוביל שר האוצר בצלאל סמוטריץ’. החוק מעניק נקודות זיכוי במס הכנסה ללוחמי מילואים בהתאם להיקף ימי השירות שביצעו במהלך שנת המס, במטרה לתגמל ולתמרץ שירות משמעותי במערך המילואים. על פי ההסדר החדש, משרתי מילואים שביצעו מעל 30 ימי שירות בשנה יהיו זכאים לנקודות זיכוי מדורגות, שיכולות להגיע עד ארבע נקודות זיכוי בשנה, שוות ערך לכ־968 שקלים בחודש, או כ־11,600 שקלים בשנה. ההטבה תיושם באופן קבוע במערך המס.
חלוקת הנקודות תיעשה בהתאם למספר הימים: 30 ימי שירות יזכו בחצי נקודת זיכוי (121 שקלים בחודש), 50 ימים יזכו בנקודה, 70 ימים בשתי נקודות, 90 ימים בשלוש נקודות, ומעל 110 ימים - ארבע נקודות. החל משנת 2028 המדרגות יותאמו מחדש כך שזכאות תושג כבר מ־20 ימי שירות.
בנוסף, החוק מעגן את התגמול המינימלי לחודש מילואים ומצמיד אותו למדד. בשנת 2025 יעמוד שכר המינימום לחודש מילואים על 9,632 שקלים, במקום כ־7,000 שקלים כיום. ההעלאה, שנקבעה תחילה כהוראת שעה בתקופת המלחמה, תהפוך כעת להסדר קבוע.
78% זכאים
בדיוני ועדת הכספים עלה כי כ־78% מלוחמי מערך המילואים צפויים לעמוד בתנאי הסף ולהיכנס למעגל הזכאות כבר בשנת 2025. דרישת הוועדה הביאה להפחתת מספר ימי השירות הנדרשים החל משנת 2028, מתוך צפי לירידה בעומס המילואים בשנים הקרובות. במהלך הדיונים הושם דגש על כך שהחוק המקורי היטיב בעיקר עם בעלי הכנסה גבוהה, ולכן הוחלט לשלב בו תיקון לחוק הביטוח הלאומי המבטיח תגמול מזערי למשרתי מילואים בעלי הכנסה נמוכה או כאלה שאינם עובדים. שיעור התגמול יעמוד על 95% משכר הבסיס, כפי שנקבע בתקופת המלחמה, וייושם באופן קבוע.
- כמות גדולה של דירות בהנחה למילואימניקים והטבות נוספות - הנה התנאים המלאים
- האם המענקים למילואימניקים חייבים במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בוועדה הוצג גם סיכום נוסף, ביוזמת ח״כ ינון אזולאי, שלפיו משרת מילואים שיפוטר במהלך שירותו יהיה זכאי להשלמת שכר מלאה עד לגובה שכרו האחרון. באוצר ציינו כי הסדר זה יקודם בהסכמה במסגרת הצעת חוק פרטית, וייכנס לתוקף רטרואקטיבית ממאי 2025 ועד לסיום מצב החירום בעורף.
