החצר האחורית של הפיקוד הבכיר במשטרה

מינויו של תת-ניצב ניר מריאש לראש מנהל טכנולוגיות במשטרה, בתום שלוש שנים בהן ליחידה לא היה מפקד - הוא יותר ממוזר ● נראה שסגל הפיקוד הבכיר של המשטרה לא הפנים באמת את חשיבותו של התיקשוב לליבת הפעילות של המשטרה - בניגוד לצה"ל ולשב"כ ● מאחורי הקלעים של מינוי של ראש מינהל טכנולוגיות במשטרה - בלוז עצוב לכחולי המדים

החלטתו של מפכ"ל המשטרה, רב ניצב דודי כהן, להעביר מתפקידו את מפקד מרחב גליל, תת-ניצב ניר מריאש, ולמנותו לתפקיד ראש מינהל הטכנולוגיות במטה הארצי של המשטרה - התקבלה בציבור ככניעה לאלימות ולטרור. זאת, כי תנ"צ מריאש עמד בראש הכוח שפרץ לפקיעין במהומות שהיו שם בחודש שעבר - מהומות שהמשטרה יצאה מהם כשידה על התחתונה. אפשר להתווכח על החלטתו של המפכ"ל, ואפשר להסתפק בהסכמה כי זכותו של רב-ניצב כהן לעשות כך.

אולם, המהלך השני שעשה המפכ"ל - העברתו של מריאש למטה המשטרה, והצבתו בראש מינהל טכנולוגיות - מעוררת יותר מתמיהה אחת. מינהל הטכנולוגיות הוא זרוע התיקשוב של המשטרה, בו מתבצעים הפרויקטים החשובים והחדשניים ביותר, שאמורים להצעיד את המשטרה קדימה, להפקיד בידיה את הכלים והפתרונות שיאפשרו לה למלא את משימתה העיקרית: להלחם בפשע ולהגביר את הביטחון האישי של הציבור. בשני נושאים אלו, המשטרה לא ממש הצטיינה בשנים האחרונות, בלשון המעטה.

הבעיה איננה באיש, בקצין, שאינו מוכר לציבור; יכול להיות שהוא יפתיע ויהיה המפקד הטוב ביותר שהיה למינהל הטכנולוגיות במשטרה אי פעם. אבל ניסיונו בשנים האחרונות לא יכול להעיד על כך. ההחלטה של המפכ"ל ממשיכה מדיניות בלתי כתובה, זו שהחלה עוד בימי המפכ"ל הקודם, משה קראדי. זו מדיניות של זלזול, חוסר טיפול ותשומת לב ניהולית ותקציבית ליחידה המיוחדת הזו. המדובר ביחידת עילית של אנשים, שלפחות מחצית מהם יכלו למצוא את פרנסתם בקלות בשוק ההיי-טק האזרחי. למרות זאת הם מעדיפים את השליחות, את העבודה המיוחדת במינהל, עבודה שתוצאותיה מצילות חיים ומסייעות למשטרה בפעילויותיה השונות.

דרוש: תקציב

יכול להיות שהמפכ"ל וסגל הפיקוד הבכיר של המשטרה מסתמכים על הזיכרון הקצר של הציבור. אירוע רודף אירוע, ומי זוכר בכלל שלמינהל הטכנולוגיות במשטרה אין מפקד כבר שלוש שנים, מאז פרישתו של תת-ניתב ד"ר אורי אנגלהרד, מתפקידו, בסוף 2004. אנגלהרד, איש היי-טק מצליח בתחומו, היה אזרח שגויס למשטרה על ידי יהודה וילק, המפכ"ל דאז. וילק היה המפכ"ל האחרון (עד כה), שעוד ייחס לתיקשוב המשטרתי משמעות אמיתית, ונתן לו את הכבוד הראוי לו. אנגלהרד ויתר על קריירה מבטיחה ומזהירה במגזר הפרטי, לבש מדים כחולים והקים את מינהל הטכנולוגיות. בתקופתו הגיעה היחידה להישגים מרשימים. קציני המשטרה הבכירים, כמו גם המפכ"לים, ידעו לקטוף לעצמם את הפירות הנכונים בכל טקס ובכל אירוע שבו הוצגו הפיתוחים של היחידה ותרומתה לעבודת המשטרה.

רק דבר אחד הם שכחו לתת למינהל: תקציבים. הפרויקטים הגדולים שבוצעו בעשור האחרון, כגון מיחשוב הניידות, תוקצבו לאחר מבצעי "שנור" מבישים שערכו קציני המינהל בקרב שרים וחברי כנסת. זאת, כדי להראות להם עד כמה חשובים אותם פרויקטים ולמה צריך לתקצב את המשטרה, כדי שתוכל להשלים את הפרויקטים.

כאמור, מאז 2004 אין למינהל הטכנולוגיות מפקד באופן רשמי. לאחר עזיבתו של אנגלרהד, כיהן בתפקיד סגנו, ניצב משנה אריה פרידמן, שהודיע מראש כי הוא נשאר עד שיימצא מחליף. פרידמן החזיק מעמד שנה וחצי, שבמהלכם נענה שוב ושוב לבקשות להישאר - כי לא מצליחים למצוא מועמד.

דרוש: מפקד ראוי

הכישלון באיתור מועמד לתפקיד ראש מינהל טכנולוגיות - הוא מחדל בפני עצמו. במשך שנה שלמה חיפשו ראשי הפיקוד במשטרה אחר מועמדים. לא שחסרים מועמדים, אבל הטובים והראויים - ויתרו מהר מאוד על הרעיון. אחד המועמדים היותר רלבנטיים היה אל"מ שי בסון, שהשתחרר מתפקיד בכיר באגף התקשוב וחיפש ג'וב ראוי בחוץ. המו"מ עם בסון היה קרוב מאוד לסיום, אולם נפל - בין היתר בגלל מחלוקת על דרגה ותנאים. ולא מפני שבסון חיפש כבוד. התברר לו, כך ידעו לספר יודעי דבר, כי התנאים אותם הוא צפוי לקבל, פחותים מאלו של אנגלהרד. הסיבה: הכוונה של המפכ"ל הקודם קראדי, לבטל למעשה את המינהל כישות עצמאית, שהיתה תחת אחריותו של אגף תכנון, ולהעבירו תחת סגן המפכ"ל. זו היתה אחת הסיבות, הלא רשמיות, להחלטתו של אנגלהרד לפרוש. במשטרה יודעים לספר כי אחד מסודות ההצלחה של מנ"ט בשנותיו היפות, היה ההבנה שגילה המפכ"ל וילק לצרכיו, ומתן אוטונומיה מלאה לפעילותה, כולל גיבוי תקציבי.

מאז בסון, הפסיקה המשטרה לחפש מועמדים. ולא שלא היו קצינים מוכשרים מתון היחידה עצמה, כמו למשל ניצב משנה יקי אלמוזנינו, ראש מחלקת תשתיות, שראה את עצמו מועמד, אבל החליט לוותר לאחר שראה לאן נושבת הרוח. כיום הוא משמש בתפקיד בכיר בחברת טבע.

ההסברים שהגיעו מהפיקוד הבכיר של המשטרה לגבי יחסם למנ"ט, נוגעים בעיקר להיבט התקציבי. אלו הם הסברים שתמיד תופסים, לגבי כל פעילות שהמשטרה עושה, או שלא. תשאלו כל שוטר והוא יגיד לכם שאילו היה לו תקציב, מן הסתם היו פחות תאונות או עבריינים. אבל תקציב מבטא תפיסת עולם, הוא משחק של סדרי עדיפויות. בשנים האחרונות, סגל הפיקוד הבכיר של המשטרה אמר את דעתו בצורה ברורה על התיקשוב במשטרה. זאת, על ידי העמדתו האחרון בסדרי העדיפות, ויתירה מכך: החמור מכל, לתת למנ"ט להתנהל במשך שלוש שנים ללא מפקד.

דרוש: קצין פנוי למלא חור

עכשיו צריך היה למצוא ג'וב דחוף לקצין שנכשל בפקיעין, כך על פי תפיסת המפכ"ל. אז מישהו נזכר שלמנ"ט אין עדיין מפקד. מה יותר טוב מאשר להעביר איש שטח לתפקיד פיקודי? אין ספק שהוא יעשה את העבודה - הוא לא יאבק במפכ"ל ובסגל הפיקוד הבכיר, כי הוא הרי הוא חייב להם את קידומו; הוא לא יחפש את האנשים הטובים ביותר לגייס; הוא לא יקדם את הפרויקטים המוצלחים ביותר, על מנת למנף את הרמה הטכנולוגית של המשטרה. לכולם ברור, וגם לו מן הסתם - שזו לו תחנת מעבר בדרך לפרישה מהמשטרה.

צודקים אלו שיטענו כנגד הדברים שנאמרים כאן, שגם בצה"ל הקימו ועמדו בראשות את אגף התיקשוב שני קצינים, אשר בינם ובין טכנולוגיה לא היה דבר – יצחק (חקי) הראל ואודי (שינוטר) שני. זה נכון. כשם שר הבריאות לא חייב להיות רופא, כך גם ראש אגף התיקשוב לא צריך להיות בוגר ממר"ם. אלא שיחי ההבדל הקטן: הראל ושני היו בעלי דרגת אלוף, חברים שווי ערך ליד הרמטכ"ל ושאר חברי המטה הכללי. הם היו השגרירים של התיקשוב כלפי הפיקוד הבכיר של הצבא והם דאגו שהתיקשוב יקבל מעמד של אגף, כמו כל אגף אחר. אפשר לקחת דוגמה נוספת, הפוכה לזו שבמשטרה - מהשב"כ. תשומת הלב הניהולית, התקציבית והפיקודית שניתנת בשירות הביטחון הכללי ליחידות ה-IT - היא חסרת תקדים. כבר למדנו והבנו שזה משתלם.

המשטרה עוד לא נמצאת במקום שבו נמצא השב"כ מבחינת ה-IT. מעצר מתוקשר של עבריין צמרת, שאחר כך משוחרר בבושת פנים, או פשיטה מתוקשרת על בית ספר תיכון, כדי ללכוד "רשת האקרים ערבים" שבראשה עומד ילד בן 16 - הם הרבה יותר סקסיים ובעלי פוטנציאל ליחסי ציבור, מאשר מינוי מפקד מתאים למינהל הטכנולוגיות המשטרתי.

דרושה: הצלחה

באתר המשטרה, תחת הכותרת של מינהל טכנולוגיות, נכתב: "מנ"ט הינו יחידת ההיי-טק של המשטרה, הוא משמש זרוע אסטרטגית - שייעודה ייזום, פיתוח ונשיאה באחריות, למתן פתרונות טכנולוגים...". יש לקוות שהמפקד החדש של יחידה זו - יצליח, לא רק בעבור עצמו, אלא עבור כל מי שהמשטרה אמורה לשרת אותם ולדאוג לביטחונם ולשלומם.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    קצין בדימוס 22/11/2023 11:00
    הגב לתגובה זו
    בניגוד לכתבה, הכרתי מקרוב את עבודתו של ניר מריאש, שהוא בוגר מדעים מדוייקים בתחום המתמטיקה. מריאש היה מהמפקדים הטובים ביותר שהיו במנהל הטכנולוגיות של המשטרה, אחרי שבעבר אותה מחלקה סבלה בתקופת הקודם בתפקיד, (אנגלהרד) מהתנהלות שנטען בביקורת שהיא בזבזנית ולא מתואמת מספיק עם סדרי העדיפות של המשטרה, הכל לכאורה, אז הגיע ניר מריאש ושעה סדר והתייעלות . הכתבה מכפישה אותו ללא שמכירים את עשייתו החיובית. זו דעתי.
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).