החצר האחורית של הפיקוד הבכיר במשטרה
החלטתו של מפכ"ל המשטרה, רב ניצב דודי כהן, להעביר מתפקידו את מפקד מרחב גליל, תת-ניצב ניר מריאש, ולמנותו לתפקיד ראש מינהל הטכנולוגיות במטה הארצי של המשטרה - התקבלה בציבור ככניעה לאלימות ולטרור. זאת, כי תנ"צ מריאש עמד בראש הכוח שפרץ לפקיעין במהומות שהיו שם בחודש שעבר - מהומות שהמשטרה יצאה מהם כשידה על התחתונה. אפשר להתווכח על החלטתו של המפכ"ל, ואפשר להסתפק בהסכמה כי זכותו של רב-ניצב כהן לעשות כך.
אולם, המהלך השני שעשה המפכ"ל - העברתו של מריאש למטה המשטרה, והצבתו בראש מינהל טכנולוגיות - מעוררת יותר מתמיהה אחת. מינהל הטכנולוגיות הוא זרוע התיקשוב של המשטרה, בו מתבצעים הפרויקטים החשובים והחדשניים ביותר, שאמורים להצעיד את המשטרה קדימה, להפקיד בידיה את הכלים והפתרונות שיאפשרו לה למלא את משימתה העיקרית: להלחם בפשע ולהגביר את הביטחון האישי של הציבור. בשני נושאים אלו, המשטרה לא ממש הצטיינה בשנים האחרונות, בלשון המעטה.
הבעיה איננה באיש, בקצין, שאינו מוכר לציבור; יכול להיות שהוא יפתיע ויהיה המפקד הטוב ביותר שהיה למינהל הטכנולוגיות במשטרה אי פעם. אבל ניסיונו בשנים האחרונות לא יכול להעיד על כך. ההחלטה של המפכ"ל ממשיכה מדיניות בלתי כתובה, זו שהחלה עוד בימי המפכ"ל הקודם, משה קראדי. זו מדיניות של זלזול, חוסר טיפול ותשומת לב ניהולית ותקציבית ליחידה המיוחדת הזו. המדובר ביחידת עילית של אנשים, שלפחות מחצית מהם יכלו למצוא את פרנסתם בקלות בשוק ההיי-טק האזרחי. למרות זאת הם מעדיפים את השליחות, את העבודה המיוחדת במינהל, עבודה שתוצאותיה מצילות חיים ומסייעות למשטרה בפעילויותיה השונות.
דרוש: תקציב
יכול להיות שהמפכ"ל וסגל הפיקוד הבכיר של המשטרה מסתמכים על הזיכרון הקצר של הציבור. אירוע רודף אירוע, ומי זוכר בכלל שלמינהל הטכנולוגיות במשטרה אין מפקד כבר שלוש שנים, מאז פרישתו של תת-ניתב ד"ר אורי אנגלהרד, מתפקידו, בסוף 2004. אנגלהרד, איש היי-טק מצליח בתחומו, היה אזרח שגויס למשטרה על ידי יהודה וילק, המפכ"ל דאז. וילק היה המפכ"ל האחרון (עד כה), שעוד ייחס לתיקשוב המשטרתי משמעות אמיתית, ונתן לו את הכבוד הראוי לו. אנגלהרד ויתר על קריירה מבטיחה ומזהירה במגזר הפרטי, לבש מדים כחולים והקים את מינהל הטכנולוגיות. בתקופתו הגיעה היחידה להישגים מרשימים. קציני המשטרה הבכירים, כמו גם המפכ"לים, ידעו לקטוף לעצמם את הפירות הנכונים בכל טקס ובכל אירוע שבו הוצגו הפיתוחים של היחידה ותרומתה לעבודת המשטרה.
רק דבר אחד הם שכחו לתת למינהל: תקציבים. הפרויקטים הגדולים שבוצעו בעשור האחרון, כגון מיחשוב הניידות, תוקצבו לאחר מבצעי "שנור" מבישים שערכו קציני המינהל בקרב שרים וחברי כנסת. זאת, כדי להראות להם עד כמה חשובים אותם פרויקטים ולמה צריך לתקצב את המשטרה, כדי שתוכל להשלים את הפרויקטים.
כאמור, מאז 2004 אין למינהל הטכנולוגיות מפקד באופן רשמי. לאחר עזיבתו של אנגלרהד, כיהן בתפקיד סגנו, ניצב משנה אריה פרידמן, שהודיע מראש כי הוא נשאר עד שיימצא מחליף. פרידמן החזיק מעמד שנה וחצי, שבמהלכם נענה שוב ושוב לבקשות להישאר - כי לא מצליחים למצוא מועמד.
דרוש: מפקד ראוי
הכישלון באיתור מועמד לתפקיד ראש מינהל טכנולוגיות - הוא מחדל בפני עצמו. במשך שנה שלמה חיפשו ראשי הפיקוד במשטרה אחר מועמדים. לא שחסרים מועמדים, אבל הטובים והראויים - ויתרו מהר מאוד על הרעיון. אחד המועמדים היותר רלבנטיים היה אל"מ שי בסון, שהשתחרר מתפקיד בכיר באגף התקשוב וחיפש ג'וב ראוי בחוץ. המו"מ עם בסון היה קרוב מאוד לסיום, אולם נפל - בין היתר בגלל מחלוקת על דרגה ותנאים. ולא מפני שבסון חיפש כבוד. התברר לו, כך ידעו לספר יודעי דבר, כי התנאים אותם הוא צפוי לקבל, פחותים מאלו של אנגלהרד. הסיבה: הכוונה של המפכ"ל הקודם קראדי, לבטל למעשה את המינהל כישות עצמאית, שהיתה תחת אחריותו של אגף תכנון, ולהעבירו תחת סגן המפכ"ל. זו היתה אחת הסיבות, הלא רשמיות, להחלטתו של אנגלהרד לפרוש. במשטרה יודעים לספר כי אחד מסודות ההצלחה של מנ"ט בשנותיו היפות, היה ההבנה שגילה המפכ"ל וילק לצרכיו, ומתן אוטונומיה מלאה לפעילותה, כולל גיבוי תקציבי.
מאז בסון, הפסיקה המשטרה לחפש מועמדים. ולא שלא היו קצינים מוכשרים מתון היחידה עצמה, כמו למשל ניצב משנה יקי אלמוזנינו, ראש מחלקת תשתיות, שראה את עצמו מועמד, אבל החליט לוותר לאחר שראה לאן נושבת הרוח. כיום הוא משמש בתפקיד בכיר בחברת טבע.
ההסברים שהגיעו מהפיקוד הבכיר של המשטרה לגבי יחסם למנ"ט, נוגעים בעיקר להיבט התקציבי. אלו הם הסברים שתמיד תופסים, לגבי כל פעילות שהמשטרה עושה, או שלא. תשאלו כל שוטר והוא יגיד לכם שאילו היה לו תקציב, מן הסתם היו פחות תאונות או עבריינים. אבל תקציב מבטא תפיסת עולם, הוא משחק של סדרי עדיפויות. בשנים האחרונות, סגל הפיקוד הבכיר של המשטרה אמר את דעתו בצורה ברורה על התיקשוב במשטרה. זאת, על ידי העמדתו האחרון בסדרי העדיפות, ויתירה מכך: החמור מכל, לתת למנ"ט להתנהל במשך שלוש שנים ללא מפקד.
דרוש: קצין פנוי למלא חור
עכשיו צריך היה למצוא ג'וב דחוף לקצין שנכשל בפקיעין, כך על פי תפיסת המפכ"ל. אז מישהו נזכר שלמנ"ט אין עדיין מפקד. מה יותר טוב מאשר להעביר איש שטח לתפקיד פיקודי? אין ספק שהוא יעשה את העבודה - הוא לא יאבק במפכ"ל ובסגל הפיקוד הבכיר, כי הוא הרי הוא חייב להם את קידומו; הוא לא יחפש את האנשים הטובים ביותר לגייס; הוא לא יקדם את הפרויקטים המוצלחים ביותר, על מנת למנף את הרמה הטכנולוגית של המשטרה. לכולם ברור, וגם לו מן הסתם - שזו לו תחנת מעבר בדרך לפרישה מהמשטרה.
צודקים אלו שיטענו כנגד הדברים שנאמרים כאן, שגם בצה"ל הקימו ועמדו בראשות את אגף התיקשוב שני קצינים, אשר בינם ובין טכנולוגיה לא היה דבר – יצחק (חקי) הראל ואודי (שינוטר) שני. זה נכון. כשם שר הבריאות לא חייב להיות רופא, כך גם ראש אגף התיקשוב לא צריך להיות בוגר ממר"ם. אלא שיחי ההבדל הקטן: הראל ושני היו בעלי דרגת אלוף, חברים שווי ערך ליד הרמטכ"ל ושאר חברי המטה הכללי. הם היו השגרירים של התיקשוב כלפי הפיקוד הבכיר של הצבא והם דאגו שהתיקשוב יקבל מעמד של אגף, כמו כל אגף אחר. אפשר לקחת דוגמה נוספת, הפוכה לזו שבמשטרה - מהשב"כ. תשומת הלב הניהולית, התקציבית והפיקודית שניתנת בשירות הביטחון הכללי ליחידות ה-IT - היא חסרת תקדים. כבר למדנו והבנו שזה משתלם.
המשטרה עוד לא נמצאת במקום שבו נמצא השב"כ מבחינת ה-IT. מעצר מתוקשר של עבריין צמרת, שאחר כך משוחרר בבושת פנים, או פשיטה מתוקשרת על בית ספר תיכון, כדי ללכוד "רשת האקרים ערבים" שבראשה עומד ילד בן 16 - הם הרבה יותר סקסיים ובעלי פוטנציאל ליחסי ציבור, מאשר מינוי מפקד מתאים למינהל הטכנולוגיות המשטרתי.
דרושה: הצלחה
באתר המשטרה, תחת הכותרת של מינהל טכנולוגיות, נכתב: "מנ"ט הינו יחידת ההיי-טק של המשטרה, הוא משמש זרוע אסטרטגית - שייעודה ייזום, פיתוח ונשיאה באחריות, למתן פתרונות טכנולוגים...". יש לקוות שהמפקד החדש של יחידה זו - יצליח, לא רק בעבור עצמו, אלא עבור כל מי שהמשטרה אמורה לשרת אותם ולדאוג לביטחונם ולשלומם.
- 1.קצין בדימוס 22/11/2023 11:00הגב לתגובה זובניגוד לכתבה, הכרתי מקרוב את עבודתו של ניר מריאש, שהוא בוגר מדעים מדוייקים בתחום המתמטיקה. מריאש היה מהמפקדים הטובים ביותר שהיו במנהל הטכנולוגיות של המשטרה, אחרי שבעבר אותה מחלקה סבלה בתקופת הקודם בתפקיד, (אנגלהרד) מהתנהלות שנטען בביקורת שהיא בזבזנית ולא מתואמת מספיק עם סדרי העדיפות של המשטרה, הכל לכאורה, אז הגיע ניר מריאש ושעה סדר והתייעלות . הכתבה מכפישה אותו ללא שמכירים את עשייתו החיובית. זו דעתי.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
