בניטרול כיל והחברה לישראל: כמה באמת עלה המעו"ף?
מדדי ת"א 25 ו 100 עלו אשתקד ב 31.6% ו 25.4%, בהתאמה, מספרים מרשימים בהחלט. כך יכולנו להתבשם משנה נוספת של עליות נאות.
הפעם, עם זאת, עלינו לעצור ולהודות, בין השאר, לסינים, שהגדילו את צריכת המזון שלהם וסייעו לעלייה המהירה בצריכת המזון העולמית. כדי לספק את הביקושים, עלו מחיר התשומות לחקלאות, לרבות מחירי האשלג, שהכפילו את עצמם במהלך 2007. ההמשך ידוע – מניות כי"ל והחברה לישראל (המחזיקה 52.2% ממניית כי"ל) עלו ב-98.9% ו 93.1%, בהתאמה.
עליות אלה לבדן הסבירו 60% מהעליות במדדי ת"א 25 ו 100. למעשה, אם ננטרל את ביצועיהן של שתי מניות אלה, נגלה כי המדדים הנ"ל עלו פחות מהממוצע בשנים האחרונות. (ראה לוח.) ניתן, כמובן, להצביע על קומבינציות נוספות של מניות שהייתה להן השפעה גבוהה על ביצועי המדדים, אך דומה כי זו הדוגמא הבולטת יותר.
כיל תרמה לעליית מדד ת"א 25 - 9.4% ולעליית מדד ת"א 100 9.4%
חברה לישראל תרמה לעליית מדד ת"א 25 - 8.8% ולעליית מדד ת"א 100 5.7%. לכן, במידה ומנטרלים את שתי החברות ממדד ת"א 25, העלייה תקטן ל-12.7%, וניטרולם ממדד ת"א 100, תביא לעלייה של 10.8% במדד.
כפועל יוצא מכך, מתברר כי אשתקד הייתה ההחזקה במדדי המניות משתלמת יותר מאחזקה במניות בודדות (להוציא מי שסבר בראשית השנה כי מניית כי"ל תרשום תוצאות כה חזקות).
האם בשנה החדשה יימצא סוס שיסחב את עגלת המדדים באותה עוצמה? אנו סבורים כי כי"ל וחברות נוספות יכולות להציג תוצאות מניחות את הדעת גם השנה, אך ספק אם תהיינה כה חזקות כדי לסחוף את המדדים המצרפיים לעליות כה מרשימות.
לכן, עושה רשם כי ראוי לבחון מעבר להתמקדות במניות פרטניות על פני החזקה במדדים עצמם.
דוח זה מבוסס על נתונים שהיו גלויים לציבור, על מקורות וגופי מחקר, בארץ ובחו"ל ואחרים שבנק מזרחי טפחות בע רואה אותם כמהימנים וכן על הערכות ואומדנים, שמטבע הדברים אפשר ויתבררו כחסרים, או בלתי מעודכנים. דוח זה המסתמך על הנתונים האמורים אינו מהווה אימות או אישור לנכונותם.
* אין לראות בדוח זה משום המלצה לביצוע פעולות כלשהן בניירות ערך. בטרם השקעה מוסבת תשומת הלב לכך כי האמור בסקירה אינו מתאים לכל סוגי המשקיעים ו/או לכל סוגי ההשקעה ואין בסקירה כדי להבטיח כל רווח עתידי. אין לראות בדוח זה משום הצעה לרכישה ו/או מכירה של ניירות ערך אליהם מתייחס הדוח או המלצה ללקוח ספציפי לביצוע עסקה בנ"ע כלשהם. דוח זה אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות אישי המתחשב בצרכי הלקוח תוך התחשבות בנתוניו, צרכיו המיוחדים והאחרים, מצבו הכספי, נסיבות ומטרות השקעתו המיוחדים של כל אדם.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)בית המשפט העליון עוצר את סגירת גלי צה"ל: מה עומד מאחורי ההחלטה?
בית המשפט העליון החליט לעצור זמנית את הליכי סגירת גלי צה"ל עד לקבלת הכרעה סופית בעתירות שהוגשו נגד ההחלטה. נשיא בית המשפט, השופט יצחק עמית, קבע כי העיכוב נדרש לאור חוסר התחייבות מצד הממשלה להימנע מפעולות בלתי הפיכות עד להכרעה משפטית. ההחלטה מבטיחה כי פעילות התחנה תימשך במתכונתה הנוכחית לפחות בשלב זה, ומונעת התקדמות נוספת בתהליך הסגירה.
גל"צ מדוע הוחלט לסגור את התחנה?
ממשלת ישראל החליטה לסגור את התחנה הצבאית ולהפסיק את פעילותה, אך חוות דעת משפטית של היועצת המשפטית לממשלה, גליה בהר, הצביעה על כך שההחלטה התקבלה ללא סמכות חוקית מלאה. לפי ניתוחה, סגירת התחנה אפשרית רק באמצעות חקיקה ראשית. בנוסף, בהר ציינה כי ההחלטה התבססה על המלצות ועדה שהליך מינוי חבריה וסמכויותיה סבלו מבעיות מהותיות.
עם קבלת ההחלטה, שר הביטחון ישראל כ"ץ הודיע על תחילת פעולות מעשיות לסגירת התחנה, שכללו עצירת מיונים לשירות בתחנה, הפסקת שיבוץ חיילים בסדיר ובמילואים, וסיום העסקתם של עובדים רבים. מהלך זה הוביל להגשת עתירות לבג"ץ ויצר מחלוקת משפטית ומדינית סביב הסגירה.
העימות המשפטי והראיות
ועד עובדי גלי צה"ל פנה לבית המשפט בבקשה דחופה להוצאת צו ביניים. הוועד טען כי משרד הביטחון פועל לפגוע בשידורים ובהתקשרויות עם עובדי התחנה, ביניהם שדרנים מוכרים כמו רזי ברקאי ורונן כהן. המדינה ושר הביטחון הכחישו את הטענות והאשימו את הוועד בהגשת תצהיר שקרי. עם זאת, הוועד הגיש לבית המשפט ראיות מתוך מערכות פנימיות במשרד הביטחון שמחזקות את טענותיו.
באופן מפתיע, גם היועצת המשפטית לממשלה הצטרפה לעמדת העותרים ותמכה בבקשה להוצאת צו ביניים. בדיון נקבע כי הדיונים בעתירות ייערכו בסוף ינואר, אך עד אז יושעה הליך הסגירה. השופט עמית הודיע כי יש להיעתר לבקשה ולמנוע פעולות בלתי הפיכות עד להכרעה סופית.
- TGI: אחרי הדחת ברדוגו, גל"צ איבדה את הבכורה לכאן רשת ב'
- ברדוגו דורש לחזור לשדר בגל"צ - ופיצוי של חצי מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נציגי ועד עובדי התחנה בירכו על ההחלטה וציינו כי היא מאפשרת להמשיך ולשמר את פעילות התחנה המהווה חלק חשוב מחופש הביטוי והעיתונות. גם דמויות בולטות בזירה התקשורתית, כמו ראשי פורום בוגרי התחנה, הביעו תמיכה בהחלטה והדגישו את החשיבות בשמירת התשתית התקשורתית שגלי צה"ל בנתה במשך 75 שנה.
