בניטרול כיל והחברה לישראל: כמה באמת עלה המעו"ף?
מדדי ת"א 25 ו 100 עלו אשתקד ב 31.6% ו 25.4%, בהתאמה, מספרים מרשימים בהחלט. כך יכולנו להתבשם משנה נוספת של עליות נאות.
הפעם, עם זאת, עלינו לעצור ולהודות, בין השאר, לסינים, שהגדילו את צריכת המזון שלהם וסייעו לעלייה המהירה בצריכת המזון העולמית. כדי לספק את הביקושים, עלו מחיר התשומות לחקלאות, לרבות מחירי האשלג, שהכפילו את עצמם במהלך 2007. ההמשך ידוע – מניות כי"ל והחברה לישראל (המחזיקה 52.2% ממניית כי"ל) עלו ב-98.9% ו 93.1%, בהתאמה.
עליות אלה לבדן הסבירו 60% מהעליות במדדי ת"א 25 ו 100. למעשה, אם ננטרל את ביצועיהן של שתי מניות אלה, נגלה כי המדדים הנ"ל עלו פחות מהממוצע בשנים האחרונות. (ראה לוח.) ניתן, כמובן, להצביע על קומבינציות נוספות של מניות שהייתה להן השפעה גבוהה על ביצועי המדדים, אך דומה כי זו הדוגמא הבולטת יותר.
כיל תרמה לעליית מדד ת"א 25 - 9.4% ולעליית מדד ת"א 100 9.4%
חברה לישראל תרמה לעליית מדד ת"א 25 - 8.8% ולעליית מדד ת"א 100 5.7%. לכן, במידה ומנטרלים את שתי החברות ממדד ת"א 25, העלייה תקטן ל-12.7%, וניטרולם ממדד ת"א 100, תביא לעלייה של 10.8% במדד.
כפועל יוצא מכך, מתברר כי אשתקד הייתה ההחזקה במדדי המניות משתלמת יותר מאחזקה במניות בודדות (להוציא מי שסבר בראשית השנה כי מניית כי"ל תרשום תוצאות כה חזקות).
האם בשנה החדשה יימצא סוס שיסחב את עגלת המדדים באותה עוצמה? אנו סבורים כי כי"ל וחברות נוספות יכולות להציג תוצאות מניחות את הדעת גם השנה, אך ספק אם תהיינה כה חזקות כדי לסחוף את המדדים המצרפיים לעליות כה מרשימות.
לכן, עושה רשם כי ראוי לבחון מעבר להתמקדות במניות פרטניות על פני החזקה במדדים עצמם.
דוח זה מבוסס על נתונים שהיו גלויים לציבור, על מקורות וגופי מחקר, בארץ ובחו"ל ואחרים שבנק מזרחי טפחות בע רואה אותם כמהימנים וכן על הערכות ואומדנים, שמטבע הדברים אפשר ויתבררו כחסרים, או בלתי מעודכנים. דוח זה המסתמך על הנתונים האמורים אינו מהווה אימות או אישור לנכונותם.
* אין לראות בדוח זה משום המלצה לביצוע פעולות כלשהן בניירות ערך. בטרם השקעה מוסבת תשומת הלב לכך כי האמור בסקירה אינו מתאים לכל סוגי המשקיעים ו/או לכל סוגי ההשקעה ואין בסקירה כדי להבטיח כל רווח עתידי. אין לראות בדוח זה משום הצעה לרכישה ו/או מכירה של ניירות ערך אליהם מתייחס הדוח או המלצה ללקוח ספציפי לביצוע עסקה בנ"ע כלשהם. דוח זה אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות אישי המתחשב בצרכי הלקוח תוך התחשבות בנתוניו, צרכיו המיוחדים והאחרים, מצבו הכספי, נסיבות ומטרות השקעתו המיוחדים של כל אדם.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
