שוויון בהעסקה? רק 2.2% מהיו"רים בישראל הן נשים

50% מהעובדים במשק הן נשים, למרות זאת רק כמות מזערית מהן מצליחות להגיע למשרות הבכירות כמו צבייה לבייב, שרי אריסון ועפרה שטראוס. האם זו תקרת הזכוכית של המשק הישראלי?
משה בנימין |

שיעור הנשים בקרב יושבי הראש של החברות הגדולות והמשפיעות בישראל עומד בשנת 2007 על 2.2% בלבד - ירידה של 0.3% משנת 2006. כך עולה מסקירה מיוחדת שערכה חברת המידע העסקי דן אנד ברדסטריט לבדיקת תקרת הזכוכית של הנשים בישראל.

במסגרת הסקירה נבדק שיעור הנשים בתפקידי ניהול בקרב כ-1400 מהחברות הגדולות בישראל המדורגות בכל דירוגי דנס 100 בענפי המשק השונים.

בעוד שכ- 50% מהעובדים במשק הן נשים, בדיקת כלכלני דן אנד ברדסטריט מעלה, כאמור, כי רק 2.2% מיושבי הראש בחברות המובילות הן הנשים. על היו"ר המוכרות נמנות, צביה לבייב, שמונתה רק בשבוע שעבר ליו"ר חברת אפריקה ישראל מגורים, שרי אריסון, יו"ר אריסון השקעות, עפרה שטראוס, יו"ר שטראוס גרופ, רוית בר ניב יו"ר קבוצת הנדל"ן של אריסון השקעות, נגה קינן, יו"ר פורום ה- CFO, יונה אדיר, יו"ר חברת דנאל ועוד.

עם זאת ניתן לראות שיפור בשיעורן של נשים בתפקידי מנכ"ל וסמנכ"ל בשנה האחרונה. בשנת 2007 8.4% מהמנכ"לים בחברות המובילות הן נשים לעומת 6.6% לפני שנה. על המנכ"ליות החדשות בישראל נמנות, אירה פרידמן שמונתה למנכ"ל תמיר פישמן ניהול השקעות, לינדה בן-שושן שמונתה למנכ"ל קבוצת הדס ארזים וסמדר ברבר- צדיק שמונתה למנכ"ל הבנק הבינלאומי.

בדיקת דן אנד ברדסטריט מעלה עוד כי 15.9% מהסמנכ"לים בחברות המובילות הן נשים, עלייה של 4.1% מהשנה שעברה.

משאבי אנוש: המקצוע ה"נשי" המוביל

בתפקידי הניהול המשניים ניתן לראות שיעור גבוה יותר של נשים. בקרב מנהלי הכספים, 16.6% הן נשים, גידול של 2.6% לעומת שנת 2006. בקרב מנהלי תחום משאבי אנוש כ- 47.1% נשים לעומת 45% לפני שנה. עם זאת השיעור הגבוה של נשים בתחום ניהול משאבי האנוש , אינו מפתיע שכן מדובר במקצוע הנחשב "נשי", אך גם כאן תקרת הזכוכית מוצאת את ביטויה, והנשים עדיין לא מפגינות רוב.

ירידה נרשמה השנה בשיעורן של נשים בתפקיד מנהלות שיווק ומכירות. 15.3% בלבד לעומת 17% ב- 2006. גם בתפקידי הניהול ה"גבריים" לא חל שיפור בקליטת נשים. מתוך המנהלים טכניים הבכירים בחברות המובילות במשק אף לא אישה אחת, מתוך מנהלי תפעול רק כ-5.4% הינם נשים - ירידה של 1.6% משנה שעברה, מתוך מנהלי לוגיסטיקה רק כ-9.7% - ירידה של 2.3%.

ענף התעשייה רושם את הנוכחות הקטנה ביותר של ייצוג נשי, ומציג את הנתונים הבאים, 2.1% יו"ר נשים, 3.4% מנכ"ליות ו- 13.7% סמנכ"ליות

שרי אריסון פמיניסטית: בין המובילות בקידום נשים

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותלוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות

יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס

מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR

ליאור דנקנר |

מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.


יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט

2005 - ההתחלה הצנועה

שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.

2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

רובה ארבל  נשק
צילום: אנצו גוש IWI מקבוצת SK

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל

דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות

רן קידר |
נושאים בכתבה תעשייה ביטחונית

דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.

לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.

המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.

המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.

החשש: פתח לשחיתות

ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.