שוויון בהעסקה? רק 2.2% מהיו"רים בישראל הן נשים

50% מהעובדים במשק הן נשים, למרות זאת רק כמות מזערית מהן מצליחות להגיע למשרות הבכירות כמו צבייה לבייב, שרי אריסון ועפרה שטראוס. האם זו תקרת הזכוכית של המשק הישראלי?
משה בנימין |

שיעור הנשים בקרב יושבי הראש של החברות הגדולות והמשפיעות בישראל עומד בשנת 2007 על 2.2% בלבד - ירידה של 0.3% משנת 2006. כך עולה מסקירה מיוחדת שערכה חברת המידע העסקי דן אנד ברדסטריט לבדיקת תקרת הזכוכית של הנשים בישראל.

במסגרת הסקירה נבדק שיעור הנשים בתפקידי ניהול בקרב כ-1400 מהחברות הגדולות בישראל המדורגות בכל דירוגי דנס 100 בענפי המשק השונים.

בעוד שכ- 50% מהעובדים במשק הן נשים, בדיקת כלכלני דן אנד ברדסטריט מעלה, כאמור, כי רק 2.2% מיושבי הראש בחברות המובילות הן הנשים. על היו"ר המוכרות נמנות, צביה לבייב, שמונתה רק בשבוע שעבר ליו"ר חברת אפריקה ישראל מגורים, שרי אריסון, יו"ר אריסון השקעות, עפרה שטראוס, יו"ר שטראוס גרופ, רוית בר ניב יו"ר קבוצת הנדל"ן של אריסון השקעות, נגה קינן, יו"ר פורום ה- CFO, יונה אדיר, יו"ר חברת דנאל ועוד.

עם זאת ניתן לראות שיפור בשיעורן של נשים בתפקידי מנכ"ל וסמנכ"ל בשנה האחרונה. בשנת 2007 8.4% מהמנכ"לים בחברות המובילות הן נשים לעומת 6.6% לפני שנה. על המנכ"ליות החדשות בישראל נמנות, אירה פרידמן שמונתה למנכ"ל תמיר פישמן ניהול השקעות, לינדה בן-שושן שמונתה למנכ"ל קבוצת הדס ארזים וסמדר ברבר- צדיק שמונתה למנכ"ל הבנק הבינלאומי.

בדיקת דן אנד ברדסטריט מעלה עוד כי 15.9% מהסמנכ"לים בחברות המובילות הן נשים, עלייה של 4.1% מהשנה שעברה.

משאבי אנוש: המקצוע ה"נשי" המוביל

בתפקידי הניהול המשניים ניתן לראות שיעור גבוה יותר של נשים. בקרב מנהלי הכספים, 16.6% הן נשים, גידול של 2.6% לעומת שנת 2006. בקרב מנהלי תחום משאבי אנוש כ- 47.1% נשים לעומת 45% לפני שנה. עם זאת השיעור הגבוה של נשים בתחום ניהול משאבי האנוש , אינו מפתיע שכן מדובר במקצוע הנחשב "נשי", אך גם כאן תקרת הזכוכית מוצאת את ביטויה, והנשים עדיין לא מפגינות רוב.

ירידה נרשמה השנה בשיעורן של נשים בתפקיד מנהלות שיווק ומכירות. 15.3% בלבד לעומת 17% ב- 2006. גם בתפקידי הניהול ה"גבריים" לא חל שיפור בקליטת נשים. מתוך המנהלים טכניים הבכירים בחברות המובילות במשק אף לא אישה אחת, מתוך מנהלי תפעול רק כ-5.4% הינם נשים - ירידה של 1.6% משנה שעברה, מתוך מנהלי לוגיסטיקה רק כ-9.7% - ירידה של 2.3%.

ענף התעשייה רושם את הנוכחות הקטנה ביותר של ייצוג נשי, ומציג את הנתונים הבאים, 2.1% יו"ר נשים, 3.4% מנכ"ליות ו- 13.7% סמנכ"ליות

שרי אריסון פמיניסטית: בין המובילות בקידום נשים

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.