שוויון בהעסקה? רק 2.2% מהיו"רים בישראל הן נשים
שיעור הנשים בקרב יושבי הראש של החברות הגדולות והמשפיעות בישראל עומד בשנת 2007 על 2.2% בלבד - ירידה של 0.3% משנת 2006. כך עולה מסקירה מיוחדת שערכה חברת המידע העסקי דן אנד ברדסטריט לבדיקת תקרת הזכוכית של הנשים בישראל.
במסגרת הסקירה נבדק שיעור הנשים בתפקידי ניהול בקרב כ-1400 מהחברות הגדולות בישראל המדורגות בכל דירוגי דנס 100 בענפי המשק השונים.
בעוד שכ- 50% מהעובדים במשק הן נשים, בדיקת כלכלני דן אנד ברדסטריט מעלה, כאמור, כי רק 2.2% מיושבי הראש בחברות המובילות הן הנשים. על היו"ר המוכרות נמנות, צביה לבייב, שמונתה רק בשבוע שעבר ליו"ר חברת אפריקה ישראל מגורים, שרי אריסון, יו"ר אריסון השקעות, עפרה שטראוס, יו"ר שטראוס גרופ, רוית בר ניב יו"ר קבוצת הנדל"ן של אריסון השקעות, נגה קינן, יו"ר פורום ה- CFO, יונה אדיר, יו"ר חברת דנאל ועוד.
עם זאת ניתן לראות שיפור בשיעורן של נשים בתפקידי מנכ"ל וסמנכ"ל בשנה האחרונה. בשנת 2007 8.4% מהמנכ"לים בחברות המובילות הן נשים לעומת 6.6% לפני שנה. על המנכ"ליות החדשות בישראל נמנות, אירה פרידמן שמונתה למנכ"ל תמיר פישמן ניהול השקעות, לינדה בן-שושן שמונתה למנכ"ל קבוצת הדס ארזים וסמדר ברבר- צדיק שמונתה למנכ"ל הבנק הבינלאומי.
בדיקת דן אנד ברדסטריט מעלה עוד כי 15.9% מהסמנכ"לים בחברות המובילות הן נשים, עלייה של 4.1% מהשנה שעברה.
משאבי אנוש: המקצוע ה"נשי" המוביל
בתפקידי הניהול המשניים ניתן לראות שיעור גבוה יותר של נשים. בקרב מנהלי הכספים, 16.6% הן נשים, גידול של 2.6% לעומת שנת 2006. בקרב מנהלי תחום משאבי אנוש כ- 47.1% נשים לעומת 45% לפני שנה. עם זאת השיעור הגבוה של נשים בתחום ניהול משאבי האנוש , אינו מפתיע שכן מדובר במקצוע הנחשב "נשי", אך גם כאן תקרת הזכוכית מוצאת את ביטויה, והנשים עדיין לא מפגינות רוב.
ירידה נרשמה השנה בשיעורן של נשים בתפקיד מנהלות שיווק ומכירות. 15.3% בלבד לעומת 17% ב- 2006. גם בתפקידי הניהול ה"גבריים" לא חל שיפור בקליטת נשים. מתוך המנהלים טכניים הבכירים בחברות המובילות במשק אף לא אישה אחת, מתוך מנהלי תפעול רק כ-5.4% הינם נשים - ירידה של 1.6% משנה שעברה, מתוך מנהלי לוגיסטיקה רק כ-9.7% - ירידה של 2.3%.
ענף התעשייה רושם את הנוכחות הקטנה ביותר של ייצוג נשי, ומציג את הנתונים הבאים, 2.1% יו"ר נשים, 3.4% מנכ"ליות ו- 13.7% סמנכ"ליות
שרי אריסון פמיניסטית: בין המובילות בקידום נשים
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאלמנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"
יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה
התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.
ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב.
ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?
"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".
נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?
- מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
- חברת רפאל וריית'און האמריקאית חנכו מפעל לייצור מיירטים בארקנסו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".
ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?
"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".
גרמניה היא לא ידידה קרובה?
"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".
כאן צומחים!
לאחר שנתיים של כאב וחוסר ודאות, נפתח חלון לשינוי חברתי־כלכלי - חדשנות טכנולוגית ושותפות בין־מגזרית – הם הבסיס לבניית עתיד חזק ושוויוני יותר לישראל
כלכלת ישראל
בשנתיים האחרונות חווינו כאבים ומשברים כבדים ומתמשכים. היו אלה שנתיים של כאב מתמשך ודימום שאינו פוסק, חוסר ודאות ופגיעה ברציפות החיים של משפחות, קהילות וארגונים. אך היו אלו גם שנתיים של השתאות מכוחות שצמחו מתוכנו, מעוצמות אנושיות, ממנהיגות מרגשת שהדגימה חוסן ומהכוח של הקהילות והסולידריות החברתית.
ישראל של היום אוספת את השברים, מנסה להתרגל לאובדן, עייפה ומתוחה. ישראל של היום היא גם מדינה שנפתח בה חלון הזדמנויות נדיר לשינוי חברתי עמוק – אם רק נדע לזהות את ההזדמנויות הטמונות בו, במשבר.
השכול היכה בנו באלפים, פציעות פיזיות ונפשיות בעשרות אלפים, מאות אלפים נעקרו מבתיהם, עסקים רבים נפגעו, מאות אלפי ישראלים ומשפחותיהם שילמו את מחיר שירות המילואים, מערכות וארגונים רבים איבדו את יכולת התפקוד השוטף ותוצרם נפגע, מאות אלפי ישראל העבירו ימים ולילות בחרדה עמוקה.
מול מציאות זו, מיליוני אזרחים, ארגונים וקהילות השקיעו משאבים חברתיים, רגשיים וערכיים בהיקפים חסרי תקדים – בהתנדבות, בליווי קהילתי, בסיוע לעסקים ובמתן מענים מהירים בשטח. ההשקעה החברתית הזו הפכה לגורם מרכזי ביכולת ההתמודדות עם המשבר, ויהיה צורך להמשיך ולהעמיק אותה גם במאמצי השיקום והצמיחה בשנים הבאות.
- "כלכלת ישראל תצמח ב-5% בשנה הקרובה"
- המשק מתאושש בהדרגה - ענף הבינוי עדיין מדשדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעגלי הפגיעות המתרחבים והפתרונות החדשים
בתהליך האסטרטגי שקיימנו בג'וינט ישראל – "אופקים 2035: אסטרטגיה לעשור של שיקום וצמיחה" – ניסינו לשרטט את הפעולה הנדרשת לעשור הקרוב מנקודת המבט החברתית המתמקדת באוכלוסיות הפגיעות, וגיבשנו שלושה מרחבי פעולה מרכזיים:
