שוויון בהעסקה? רק 2.2% מהיו"רים בישראל הן נשים
שיעור הנשים בקרב יושבי הראש של החברות הגדולות והמשפיעות בישראל עומד בשנת 2007 על 2.2% בלבד - ירידה של 0.3% משנת 2006. כך עולה מסקירה מיוחדת שערכה חברת המידע העסקי דן אנד ברדסטריט לבדיקת תקרת הזכוכית של הנשים בישראל.
במסגרת הסקירה נבדק שיעור הנשים בתפקידי ניהול בקרב כ-1400 מהחברות הגדולות בישראל המדורגות בכל דירוגי דנס 100 בענפי המשק השונים.
בעוד שכ- 50% מהעובדים במשק הן נשים, בדיקת כלכלני דן אנד ברדסטריט מעלה, כאמור, כי רק 2.2% מיושבי הראש בחברות המובילות הן הנשים. על היו"ר המוכרות נמנות, צביה לבייב, שמונתה רק בשבוע שעבר ליו"ר חברת אפריקה ישראל מגורים, שרי אריסון, יו"ר אריסון השקעות, עפרה שטראוס, יו"ר שטראוס גרופ, רוית בר ניב יו"ר קבוצת הנדל"ן של אריסון השקעות, נגה קינן, יו"ר פורום ה- CFO, יונה אדיר, יו"ר חברת דנאל ועוד.
עם זאת ניתן לראות שיפור בשיעורן של נשים בתפקידי מנכ"ל וסמנכ"ל בשנה האחרונה. בשנת 2007 8.4% מהמנכ"לים בחברות המובילות הן נשים לעומת 6.6% לפני שנה. על המנכ"ליות החדשות בישראל נמנות, אירה פרידמן שמונתה למנכ"ל תמיר פישמן ניהול השקעות, לינדה בן-שושן שמונתה למנכ"ל קבוצת הדס ארזים וסמדר ברבר- צדיק שמונתה למנכ"ל הבנק הבינלאומי.
בדיקת דן אנד ברדסטריט מעלה עוד כי 15.9% מהסמנכ"לים בחברות המובילות הן נשים, עלייה של 4.1% מהשנה שעברה.
משאבי אנוש: המקצוע ה"נשי" המוביל
בתפקידי הניהול המשניים ניתן לראות שיעור גבוה יותר של נשים. בקרב מנהלי הכספים, 16.6% הן נשים, גידול של 2.6% לעומת שנת 2006. בקרב מנהלי תחום משאבי אנוש כ- 47.1% נשים לעומת 45% לפני שנה. עם זאת השיעור הגבוה של נשים בתחום ניהול משאבי האנוש , אינו מפתיע שכן מדובר במקצוע הנחשב "נשי", אך גם כאן תקרת הזכוכית מוצאת את ביטויה, והנשים עדיין לא מפגינות רוב.
ירידה נרשמה השנה בשיעורן של נשים בתפקיד מנהלות שיווק ומכירות. 15.3% בלבד לעומת 17% ב- 2006. גם בתפקידי הניהול ה"גבריים" לא חל שיפור בקליטת נשים. מתוך המנהלים טכניים הבכירים בחברות המובילות במשק אף לא אישה אחת, מתוך מנהלי תפעול רק כ-5.4% הינם נשים - ירידה של 1.6% משנה שעברה, מתוך מנהלי לוגיסטיקה רק כ-9.7% - ירידה של 2.3%.
ענף התעשייה רושם את הנוכחות הקטנה ביותר של ייצוג נשי, ומציג את הנתונים הבאים, 2.1% יו"ר נשים, 3.4% מנכ"ליות ו- 13.7% סמנכ"ליות
שרי אריסון פמיניסטית: בין המובילות בקידום נשים
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
הכנסת אישרה: הטבות מס נרחבות ותגמול מוגדל ללוחמי המילואים
חוק חדש יעניק עד 4 נקודות זיכוי במס ויקבע תגמול מינימלי של 9,632 שקל לחודש מילואים; ההסדר יורחב ב־2028 ויכלול גם תגמול רטרואקטיבי למפוטרים בזמן שירות
הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את חוק הטבות המס למשרתי המילואים כלוחמים, יוזמה שמוביל שר האוצר בצלאל סמוטריץ’. החוק מעניק נקודות זיכוי במס הכנסה ללוחמי מילואים בהתאם להיקף ימי השירות שביצעו במהלך שנת המס, במטרה לתגמל ולתמרץ שירות משמעותי במערך המילואים. על פי ההסדר החדש, משרתי מילואים שביצעו מעל 30 ימי שירות בשנה יהיו זכאים לנקודות זיכוי מדורגות, שיכולות להגיע עד ארבע נקודות זיכוי בשנה, שוות ערך לכ־968 שקלים בחודש, או כ־11,600 שקלים בשנה. ההטבה תיושם באופן קבוע במערך המס.
חלוקת הנקודות תיעשה בהתאם למספר הימים: 30 ימי שירות יזכו בחצי נקודת זיכוי (121 שקלים בחודש), 50 ימים יזכו בנקודה, 70 ימים בשתי נקודות, 90 ימים בשלוש נקודות, ומעל 110 ימים - ארבע נקודות. החל משנת 2028 המדרגות יותאמו מחדש כך שזכאות תושג כבר מ־20 ימי שירות.
בנוסף, החוק מעגן את התגמול המינימלי לחודש מילואים ומצמיד אותו למדד. בשנת 2025 יעמוד שכר המינימום לחודש מילואים על 9,632 שקלים, במקום כ־7,000 שקלים כיום. ההעלאה, שנקבעה תחילה כהוראת שעה בתקופת המלחמה, תהפוך כעת להסדר קבוע.
78% זכאים
בדיוני ועדת הכספים עלה כי כ־78% מלוחמי מערך המילואים צפויים לעמוד בתנאי הסף ולהיכנס למעגל הזכאות כבר בשנת 2025. דרישת הוועדה הביאה להפחתת מספר ימי השירות הנדרשים החל משנת 2028, מתוך צפי לירידה בעומס המילואים בשנים הקרובות. במהלך הדיונים הושם דגש על כך שהחוק המקורי היטיב בעיקר עם בעלי הכנסה גבוהה, ולכן הוחלט לשלב בו תיקון לחוק הביטוח הלאומי המבטיח תגמול מזערי למשרתי מילואים בעלי הכנסה נמוכה או כאלה שאינם עובדים. שיעור התגמול יעמוד על 95% משכר הבסיס, כפי שנקבע בתקופת המלחמה, וייושם באופן קבוע.
- כמות גדולה של דירות בהנחה למילואימניקים והטבות נוספות - הנה התנאים המלאים
- האם המענקים למילואימניקים חייבים במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בוועדה הוצג גם סיכום נוסף, ביוזמת ח״כ ינון אזולאי, שלפיו משרת מילואים שיפוטר במהלך שירותו יהיה זכאי להשלמת שכר מלאה עד לגובה שכרו האחרון. באוצר ציינו כי הסדר זה יקודם בהסכמה במסגרת הצעת חוק פרטית, וייכנס לתוקף רטרואקטיבית ממאי 2025 ועד לסיום מצב החירום בעורף.
